בבלוג של שון אוקונור ( http://geimint.blogspot.com/ ) המציג ניתוחים צבאיים / מודיעיניים המתבססים על גוגל ארץ, הועלו בעבר צילומים לטענת אוקונור מציגים מתקני שיגור תת קרקעיים לטילים בליסטיים איראניים. (בעבר הועלו תמונה או שתיים גם לפורום).

לאחרונה הרחיב אוקונור את ניתוחיו בנושא - ולהלן קישורים. יודגש, כי פרט לבעל הבלוג, אין עיסוק רציני ודיונים במקומות רבים ברשת, וכמו כן אפילו בעקבות התצלומים שהוא מעלה, לא צצו בשוק תמונות לוויין בחדות גבוהה יותר המאשרת / שוללת את הנחתו.

עם המעבר לטילים בליסטיים מונעים בדלק מוצק (סג'יל), מתקני שיגור תת קרקעיים הופכים לאופציה סבירה למדעי עבור איראן.

יש לזכור שאיכות הצילומים ב- GE אינה אחידה, ולעתים כשרוצים מאוד למצוא משהו, מתחילים לראות אותו...

http://geimint.blogspot.com/2008/02...sile-silos.html

In the center of the Tabriz missile facility lies the silo complex. The complex can be located at the following coordinates: 37°58'18.48"N 46°10'41.53"E There are two missile silos present. Each silo complex consists of a sliding door covering the silo itself, a track for the door to retract for missile launch, and two exhaust vents, which suggest that a hot-launch method is used.

The silos themselves appears to be very robust. It is likely that the silos were developed to provide a much more survivable deployment strategy for Iranian missiles than the aforementioned facilities located on the grounds of the former HQ-2 site. Even a near-miss by a cruise missile or gravity bomb could cause severe damage to the TEL garage and the weapons contained therein. The silos, in comparison, appear to be far more survivable. Each silo is covered by a massive sliding door measuring 7 meters by 15.3 meters. One potential occupant, the Shahab-3, is only 1.38 meters in diameter, meaning that there is plenty of space available for a very hardened and therefore survivable silo.

http://geimint.blogspot.com/2009/12...-expansion.html

Google Earth's latest imagery update provides an updated view of the Tabriz complex. A second pair of silos can now be seen roughly 700 meters southeast of the initially discovered pair. The new silo field can be seen in the image below.

http://geimint.blogspot.com/2010/11...lo-complex.html

טל קראתי את הבלוג של שון. הוא מעניין - ראשית חבל שאין בנמצא כיסוי רציף יותר של לווינים לא צבאיים - זה היה יכול לתת תמונה הרבה יותר ברורה של מה קורה שם (להבנתי המקום צולם בערך פעמיים בעשור).

בקשר לטענה שלו שהבסיס נמצא בקו ישיר מתל אביב - אתה יכול להרחיב האם לדעתך מבחינה מקצועית יש לכך חשיבות כלשהי? לא זכור לי שבתקופת המלחמה הקרה לבסיסי השיגור האמריקניים היה קו ישיר למוסקבה או משהו דומה (במחשבה שנייה לא ניתן למתוך קו ישר בין כל שתי נקודות - בלי פלפולים בבקשה על מונח "הקו הישר" במרחב עקום ).

בנוסף הוא התייחס ל-PAC3 ישראליים (ובלי שום מילה על החץ) - די תמוהה לא - האם הוא אינו מכיר את המערכות הישראליות (מה בכלל ההכשרה של הטיפוס הזה)?

עריכה: זה אני או שפתאום הוא הוסיף גם את המילה חץ II?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה עם העובדה שעקב עקימות כדו"א וחוקי לא-אוקלידים שונים הקו ישר שנראה לנו על המפה הוא אינו הקו הישר (נדייק הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות על גבי כדו"א) ?

"בלי פלפולים בבקשה על מונח "הקו הישר" במרחב עקום" - לא מקשיבים לי

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתמול ראיתי ידיעה בהארץ עם סרטון של גנרל איראני נכנס למטוס מנהלים, קורא עיתון בזמן הטיסה, נוחת, נכנס לוואן, ומשם היישר לגרם מדרגות מצוחצח שיורד מטה מטה מטה...אפשר היה ממש לספור את המדרגות ... עד למרכז הפיקוד של הסילו. אחרי זה הראו צילום של שיגור מסילו, נדמה לי.

לא יודע כמה מזה אמיתי וכמה מזה תעמולה. אבל מדוע שאיראן לא תצליח לפתח היום מה שבריה"מ וארה"ב פיתחו פעם? יש איזה מכשול טכנולוגי בלתי עביר בפיתוח סילו? לא נראה לי. סתם בור עמוק באדמה עם דפנות מבטון. אמצעי תדלוק. וחדר בקרה שלא חייב להיות צמוד לשם - אם רוצים שהצוות ישרוד אחרי התדלוק הרעיל.

מה שאני לא מבין הוא: הלא ניתן לגלות בקלות יחסית את מיקום הסילואים. זה נחשב אמצעי של פעם. לא? פגיע להפצצה מדויקת.

אז או ש..
1. איראן הגיעה למסקנה שסילו יותר בטוח מסוללה ניידת.
2. איראן בטוחה ביכולת שלה לשבש מתקפה של אמצעים מונחי GPS למשל.
3. איראן בטוחה ביכולת שלה לתקוף בו זמנית במטח, מבלי להיות מותקפת תחילה. ויש לזה רק משמעות אחת: שבמטח הזה הם רוצים להשחיל ראש גרעיני.


הנה הכתבה בהארץ אמש - אתה גם מופיע שם!
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232803.html


הנה הסרטון שהובא בהארץ:

http://www.youtube.com/watch?featur...d&v=VbLxc09teh8


שטורס חזר מהגלות הכפויה!

אתה יותר ממוזמן להעתיקו גם לאשכול זה, ואת הדיונים (?) ניתן להמשיך פה.

גם לדעתי כדאי להקדיש לנושא אשכול יעודי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס אבל מדוע שאיראן לא תצליח לפתח היום מה שבריה"מ וארה"ב פיתחו פעם?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס 1. איראן הגיעה למסקנה שסילו יותר בטוח מסוללה ניידת.

רק אני מוצא ניגוד בין שני המשפטים הנ"ל? הרי הרוסים הבינו שהמשגרים הנייחים הרבה יותר פגיעים מהניידים, ולכן עברו למשגרים ניידים החל מ-SS20 והלאה. ואם רוצים ללכת קדימה, עירק 1991 מהווה case study לא רע של השרידות הגלומה בניידות לעומת הפגיעות של משגרים נייחים (למרות שהמשגרים העירקיים לא היו תת-קרקעיים).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בתקיפת הסילו'ס האלו נמוך ו/או שהיא יכולה או תוכל בעתיד לדכא איומי מטוסים וטילים נגד הסילו'ס - למשל עם סוללות טק"א מתקדמות שתספק לה רוסיה (זה נשק הגנתי כידוע).

אם הייתי איש חקב"צ איראני, בהחלט הייתי מתפתה לבחון את האפשרות של בניית סילו'ס - תחת ההנחות שח"א הישראלי לא ממש בנוי לאתר, לטוס ולתקוף אתם בזמן אמת - דהיינו לפני שהטילים יברחו מהם.

בוא נזכור שבריה"מ התגוננה נגד מעצמת על עם אמצעים אדירים כמו ארה"ב שיכולה היתה להחזיק ארסנל מרשים של טילים, מטוסים ואמצעי תצפית בכוננות ייעודית תמידית לתקיפת הסילו'ס האלו בדיוק.
נוסף על כך, שטחה האדיר של רוסיה / בריה"מ, תנאי מז"א אופייניים, התכסית והתבליט בשטחה אפשרו ניוד סוללות טק"ק. ואולי באיראן הצחיחה יחסית ניוד כזה הוא כמו הדלקת פנס בלילה חשוך למטוסים התוקפים או לגופי מודיעין.

לך תדע.

לא הייתי פוסל אפשרות שאיום הייחוס מבחינת האיראנים הוא תקיפה ישראלית דווקא של הטילים שלהם במכת מנע - ושהם מעריכים שתקיפה כזאת נגד מספר גדול של סילו'ס לא תהיה יעילה ו/או מעשית. אז הם מחביאים את הביצים שלהם בכמה וכמה סלים/סילואים.

ואולי הכל ל"פ - לפי מיטב המסורת של יצרנית הנשק הטוב בעולם.

ואני כמו קאטו הזקן אומר: בדיוק בשביל זה צריך חיל טילים ישראלי, גדול ויעיל.

אם האירנים בנו כמה וכמה סילו'ס כאלו - הם בעדיפות על ישראל בתחום ההתקפי ולו משום העובדה הפשוטה שהם יכולים לתקוף יעדים חיוניים בישראל תוך כמה דקות בלי שנדע על זה מראש - פשוט משגרים מטח. בעוד שתקיפת תגמול ישראלית עד שתצא לדרך אם בכלל תיקח שעות רבות עד ימים.

חיל טילים ישראלי מצויד בטילים מדויקים לטווחים שיכולים להעסיק כל מטרה באיראן, ובראשי קרב מתאימים למטרות האלו - יכול להוות את התשובה הישראלית ולחסוך הרבה מאד כאבי ראש:
לא צריך אישור המדינות בדרך למעבר. לא מסתבכים עם גורמים ידידותיים כמו ארה"ב, ירדן וכו'. הוא יעיל כמעט באותה המידה. מדויק כמעט באותה המידה. הרסני מאד- והכי חשוב: הוא מרתיע.
נוצרה מציאות שאיראן יכולה לשגר התקפת פתע עם מספר מצומצם של ראשי חץ - בלי שישראל תדע על זה מראש ושייקח זמן רב לתגובה הישראלית להגיע. זה מצב בלתי נסבל. זה מפתה מאד את איראן לתקוף בהנחה שישראל תורתע או שיהיה מי שירסן אותה, ארה"ב למשל, מלהגיב.
זה כבר קרה כידוע עם עיראק.
אם נבנה כוח הלם מבוסס טילים ארוכי טווח, במספר גדול, ועם דיוק רב- נוכל להגיב דקה אחת אחרי שנזהה שיגורים. ויש לזה ערך הרתעתי מדיני אדיר. ארה"ב לא תוכל לרסן את ישראל כי ישראל לא תעשה שימוש במערכות אמריקניות בטילים האלו. לא יהיה להם די זמן להרים טלפון אחד.

להבנתי, הסילו'ס נועדו נגד נשק גרעיני של שנות ה-50' וה-60': היה לו רש"ק גרעיני חזק אך הוא לא היה מדויק. מספיק כדי להשמיד את כל המפציצים בשדה תעופה מסוים, אבל לא בונקרים. בזמנו, סילו (יחד עם מתקני הבקרה והתדלוק שלו, שהיו גם הם בבונקרים) הבטיח שהנשק הגרעיני שלך ישרוד תקיפה גרעינית מפתיעה, בתוספת דיוק טוב יחסית (שלא היה לצוללות של אותה תקופה). אלו היו יתרונות הטילים הקרקעיים על פני המפציצים והצוללות, שהרכיבו איתם את ה- TRIAD.

היתה לסילו גם השפעה מייצבת- אם לשני הצדדים יש מפציצים בלבד, כל צד חש פגיע מאוד ונוטה לתקיפה מקדימה (שמצריכה רק חלק מכוחו- פצצה אחת משמידה שדה תעופה שלם של האויב, עם כל המפציצים שבו). עם סילו, אתה יכול להסתכן בספיגת מכה ראשונה- בפרט כשאתה יודע שתקיפה שלך ממילא לא תשמיד את כל הסילו של האויב.

מאז, דיוק ההנחיה השתפר וגם הסילו פגיעים.

ציטוט:

אם האירנים בנו כמה וכמה סילו'ס כאלו - הם בעדיפות על ישראל בתחום ההתקפי ולו משום העובדה הפשוטה שהם יכולים לתקוף יעדים חיוניים בישראל תוך כמה דקות בלי שנדע על זה מראש - פשוט משגרים מטח. בעוד שתקיפת תגמול ישראלית עד שתצא לדרך אם בכלל תיקח שעות רבות עד ימים.

זה נכון רק לרש"ק גרעיני. אם אירן תתחיל איתנו "מלחמת ערים" קונבנציונלית, שהיא מתישה ולא מכריעה, מאי נפקא מינה אם התגובה הישראלית תבוא תוך שעה או למחרת?

מסכים שסילו שיאפשר לאירנים להסתיר הכנות לשיגור (שיכולים לקחת לא מעט זמן בטילים מבוססי הדלק הנוזלי שמהווים את רוב הארסנל שלהם) הוא שיטה לא רעה מבחינתם, למרות שעד כמה שידוע לי אין לנו כיסוי לוויני 24/7 על איראן. ואיראן אכן מדינה גדולה עם המון מקום להחביא סילואים כאלו.
מסכים לגמרי גם להבחנה שבניגוד למלחמה הקרה בה חלק מהתו"ל היה תקיפה תרמוגרעינית של שדות השיגור שדרשה הקשחה רצינית של הסילואים - ספק רב אם דבר כזה יתקיים במזה"ת, במיוחד אם מדובר במספר רב של מוקדים.

והפתרון? לגבי "חיל טילים", לפי פרסומים זרים וכו', חיל האוויר והחלל שלנו יכול להגיע לאיראן באותם אמצעים בעזרתם הוא הגיע לחלל. לא רוצה לדעת מה הארסנל המדוייק, מה החימוש ומה הדיוק, אבל כנראה שיש לנו משהו בכיס.
בנוסף, יש לנו כרגע יתרון הרתעתי משמעותי על האיראנים בכך שיש לנו מערכת הגנה בפני טילים.

אל תבנה על זה שארה"ב לא תעכב אותנו. לארה"ב יש מספיק אמצעי לחץ עלינו כדי ללחוץ עלינו מראש להתחייב לא להגיב בלי תאום איתם. די בעובדה שאנחנו מקבלים ממנה חלק גדול מזמן ההתרעה שלנו כדי להבטיח זאת; תנאי לקבלת מידע מהמערכת האמריקאית יהיה התחייבות להגיב רק בתאום. כמו כן, אנחנו ממילא לא יכולים להגיב תוך דקה בלי שנוודא את מהות ההתקפה. אתה לא מגיב למטח שיהאבים נושאי רש"ק קונבנציונלי ואפילו כימי כמו למטח גרעיני. אתה גם צריך לדעת כמה דברים כדי להחליט על היקף התגובה, יעדים, חימוש וכן הלאה - וכמובן, גם טילים שמוכנים תמיד לפעולה לא מוכנים אליה במת תוך דקה אחת.

ציטוט:

אתה לא מגיב למטח שיהאבים נושאי רש"ק קונבנציונלי ואפילו כימי כמו למטח גרעיני.

בוודאי שכן. זה נקרא "הרתעה". אם האויב שלך בעל יכולת גרעינית, אתה מבהיר שתתייחס לכל טיל שלו כאילו הוא גרעיני. אתה חושב שאם בריה"מ היתה קולטת 200 טילים באוויר בדרך מארה"ב, הם היו מחכים לראות אם הם במיקרה קונבנציונליים?

ברית המועצות גם הרשתה לעצמה להפעיל מערכת Fail Deadly שמשמעותה היא שכל נתק בתקשורת בין המשגרים לבין המרכז הוא אות לשיגור אוטומטי. זה דבר די מטורף לעשות ואנחנו לא נעשה אותו, אבל אין צורך בו כדי להרתיע. הרתעה באה בזכות וודאות התגובה, לא המיידיות שלה. אם האיראנים יודעים שמתקפה גרעינית תיענה בתגובה גרעינית זה ירתיע אותם באותה מידה אם התגובה הזו תבוא שלוש דקות, שלושים דקות או שלוש שעות מהשיגור. הם לא יכולים להחביא את טהרן בזמן הזה.

יש הרבה מאד הבדלים בין המצב של מעצמות העל במלחמה הקרה לבין המצב שלנו ושל איראן, ואי אפשר לגזור גזירה שווה בין האסטרטגיות של MAD לבין המצב שלנו. שיגור טילים גרעיניים הוא אמצעי כל כך קיצוני, מבחינת מדינה כמו ישראל, שאי אפשר להשתמש בו אלא אם כן באמת כלו כל הקיצים.

יש כמה סוגים של הרתעה. נתחיל בכך שמבדילים בין תקיפה גרעינית "נגד כוח" (Counter-force, מטרות אסטרטגיות, ובפרט נשק גרעיני של האויב) לתקיפה "נגד ערך" (Counter-value. בשפה פשוטה- ערים), שאותה אתה אמור לבצע רק כמוצא אחרון.

בנסיבות מסוימות* אני יכול לקוות להתחיל בתקיפה נגד ערך, ולפגוע במערך של האויב בלי לגרות אותו לתגובה גרעינית "נגד ערך" (שתגרום לי-ולו-נזק בלתי הפיך. הרי גם לי יש יכולת "מכה שניה נגד ערך"). למעשה- ניצחתי במלחמה, כי האויב נפגע מאוד ולא יכול להסלים את הלחימה, ולי יש עוד סד"כ גדול. במצב כזה, ברור שלאויב כדאי לירות על הכוח שלי כל עוד הוא יכול. אחרת הוא יפסיד במלחמה. המערכת שתיארת מרתיעה מפני השמדה (מפני "תקיפות נגד ערך")- הגישה שלי מרתיעה גם מפני "תקיפות נגד כוח". לחילופין, אפשר כמובן לדאוג ליכולת מכה שניה מדויקת וגדולה.

* כשיכולת המכה השניה של האויב אינה מדויקת, ומוגבלת למשימות "נגד ערך"

הדברים שאתה מביא יכולים להדגים את הקושי ביישום מושגים מהעולם האסטרטגי של המלחמה הקרה למציאות שלנו. אני לא משוכנע שההבחנה בין פעולה"נגד כוח" ו-"נגד ערך" היא בעלת משמעות; לדעתי, אילו אי פעם היתה מתפתחת מלחמה גרעינית די סביר להניח שההבחנה הזו היתה נעלמת (בדיוק כמו ההבחנה בין נשק גרעיני "טקטי" ו-"אסטרטגי"). בכל מקרה, אצלנו ההבחנה הזו אינה אפשרית.

בארה"ב מפוזרים מתקני "כוח" בכל מיני חורים נידחים במדינות כמו דרום-דקוטה, איידהו או וויומינג. אויב שיתקוף אותם בלבד לא יגרום נזק אנושי או כלכלי משמעותי לארה"ב, וקל מאד יהיה להבחין מרגע השיגור במסלול שמכוון אל האיזורים האלה. לכן ניתן יהיה, תאורטית, לשקול תגובה רק נגד כוח של האויב אם המגמה היא למנוע הסלמה. אצלנו (לפי פרסומים זרים) היכולת האסטרטגית נמצאת בין תל אביב לירושלים. כל תקיפה של אתר כזה בנשק גרעיני תגרום נזק אנושי וכלכלי עצום לישראל, ולכן תהיה שקולה לכל צורך מעשי לתקיפה נגד "ערך". כמו כן, בתחילת המסלול של טיל שמכוון לאתר כזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להבחין בינו לבין טיל המכוון לתל-אביב. לכן הרתעה נגד תקיפת "ערך" אצלנו היא גם הרתעה נגד תקיפת "כוח". המטרה האסטרטגית היחידה אצלנו שהיא מרוחקת ממרכזי האוכלוסיה והכלכלה היא דימונה, וגם שם לא ברור שניתן לעשות הבחנה כזו - לא מדובר על הפרדה של אלפי קילומטרים כמו בארה"ב. גם האתר האיראני שעליו אנחנו דנים כאן ממוקם פחות מחמישה עשר ק"מ ממרכז טאבריז, העיר הרביעית בגודלה באיראן; לא ניתן לתקוף שם רק נגד "כוח". בקיצור, ההבחנות האלה מאבדות את הרלבנטיות שלהן במציאות האסטרטגית שלנו.

אפשר כמובן להמשיך עם הדוגמה שהעלה סירפד עוד אחורה למלחמת העולם השנייה,
במהלך המלחמה הגרמנים בנו בונקרים אימתנים מבטון כדי להגן מתקיפות אויריות על משגרי טילי V-2.
מה שהיה יפה בתוכנית, במציאות הושמד בקלות יתרה על ידי מפציצי בעלות הברית.
לבסוף טילי הV-2 שוגרו ממשגרים נידים ופשוטים, "שזכו" לתוחלת חיים ארוכה בהרבה מאותם מבצרי בטון שעלו במאמץ רב.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

ציטוט:

לא יודע כמה מזה אמיתי וכמה מזה תעמולה. אבל מדוע שאיראן לא תצליח לפתח היום מה שבריה"מ וארה"ב פיתחו פעם? יש איזה מכשול טכנולוגי בלתי עביר בפיתוח סילו? לא נראה לי. סתם בור עמוק באדמה עם דפנות מבטון. אמצעי תדלוק. וחדר בקרה שלא חייב להיות צמוד לשם - אם רוצים שהצוות ישרוד אחרי התדלוק הרעיל.

אלא אם כן הטיל עצמו רגיש לגזי הפליטה שלו.
בארה"ב- אטלס שוגר מפני השטח
טיטאן שוגר מפני השטח, לאחר שהועלה מתודלק מסילו האחסון שלו
טיטאן-2 שוגר מסילו עם מנהרות שהסיטו את גזי הפליטה שלו לפני השטח

מן הסתם, כולם היו משוגרים מסילו פשוט אם זה היה אפשרי.
בסילו האירני לא ראיתי שום סידורים כאלו. השאלה היא האם השיהאב-3 יכול לעמוד בשיגור מסילו שהוא "בור עמוק באדמה".

במיוחד הקטע עם קריאת העיתון הנינוחה במטוס המנהלים המצוחצח.
הכתב גם נשמע מתלהב. אני אראה את הסרטון לגיסנו דובר הפרסית....נשמע מה יש לו לומר על הטון.

אבל אם יש סילו אחד - יכולים להיות סילו'ס הרבה.
ואם הם הצליחו למשל לפתור את בעיית התדלוק הגלוי, יתדלקו בפנים והשיגור יהיה מחוץ לסילו - זה מוסיף עוד סיבוך לתוקף.

אני יודע שארה"ב למשל לסילו'ס כאלו היתה מקדישה רש"ק גרעיני מכובד אחד או שניים שגם אם לא היה פוגע בול- היה מחרב את הסביבה ואולי ממוטט אותו או פוגע קשות במערכות שלו.

היות ולנו אין את התענוג לירות ראשי קרב גרעיניים - נעסוק בהתגוננות ובהרתעה.
יש למישהו רעיון אחר?

בכל תרגיל כזה אפשר למפות לפחות חלק ממיקומי הסיילוים ולהוסיף לבנק המטרות ולמפות יותר ויותר לאורך השנים בעזרת מודיעין ותמונות לויין.הם בטח גם לא זולים ולא פשוטים לבנייה באופן סודי,בעיקרון עם הם מניחים חלק נכבד מיכולת הטילים שלהם על הסיילוים(ואני לא חושב שהם עושים את זה) הם עושים לנו טובה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפי הדברים שנאמרו, דירים אלה נבנו החל משנת 1996, כלומר בטרם ההכנסה לשירות מבצעי של טילי שיהאב 3.

משמע, בתפיסה האיראנית היה מקום להצבה מבצעית של טק"ק ארוך טווח ("אסטרטגי") בממגורות תת קרקעיות. זאת, נוסף על משגרים ניידים, שתפיסת ההשרדה שלהם כוללת ניידות, עבירות בדרכי עפר, אפשרות התממה ואכסון במגוון אתרים כולל כאלה הנתפסים כחסיני פגיעה (בתי חולים למשל).

לא נעלמה לדעתי מהאיראנים הזיקה הפסיכולוגית בין טילים באתר תת קרקעי מוקשח לבין נשק אסטרטגי של המעצמות הגדולות - קרי ארה"ב ורוסיה.

לדעתי, אחד ההיבטים המרכזיים בהצבת טק"ק זה באתרים שכאלה, הינה האפשרות לתקיפת פתע בליסטית רחבת היקף, זאת מבלי מתן סימנים מעידים להכנות למכה כזו. מבנה הסילו - לפחות זה שנראה בפירוט, לא מהווה אתגר של ממש לחמ"ם מודרני, לכן קשה לי להאמין שפריסת הטילים בממגורותיהם נעשתה רק מתוך רצון לשפר שרידותם לאחר מהלומת פתיחה כלשהי על איראן.

עיתוי החשיפה הפומבית ומה עומד מאחוריו נותר עמום במידה רבה, פרט להיבט ההרתעתי לתוקף אפשרי.

http://osimint.com/2013/09/24/image...silos-on-alert/

https://imp-navigator.livejournal.com/971650.html

הרבה תמונות + 2 וידאו:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לאמריקאים היה את ה- Peacekeeper Rail Garrison, שעל פיתוחה הודיע הנשיא רייגן בשנת 1986. המערכת נמסרה לצבא ארה"ב בשנת 1990, ממש בשלהי המלחמה הקרה והצבא ביצע בה מספר ניסויים, אבל אז הגיע סוף המלחמה הקרה והפרויקט בוטל ב-1991.
המקור כאן (דף מאתר מוזיאון חיל האוויר האמריקאי, שכבר נמחק ושוחזר בארכיון האינטרנט)

לרוסים היתה את מערכת BZHRK (רכבת הרפאים) שהתבססה על הטיל הבליסטי RT-23 Molodets. הפיתוח החל בשנת 1969 וניסויים בטילים התבצעו בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90.
המקור כאן



למי שיעיר שמדובר במערכות שלא נכנסו לשימוש מבצעי - בואו נחכה לראות איך המערכת האיראנית נכנסת לשימוש מבצעי, מעבר להצגה לעיתונאים.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

ובכל זאת יש הבדל משמעותי בין הפרוייקטים. הרכבות האמריקאיות והרוסיות נועדו להגן על יכולת המכה השנייה של הטילים מפני המכה הראשונה של האוייב על ידי תנועה במרחבים העצומים של שתי המדינות הללו. לשם כך נדרשו מספר רב של רכבות בעלות יכולת פעולה עצמאית במנותק מבסיסים קבועים.

לעומת זאת הפרוייקט האיראני כך נראה הוא הרבה פחות שאפתני. מטרת המסילה היא רק להסיע את הטילים מעמדת ההטענה בלב האדמה לסילויים מהם ישוגרו. זה בהחלט ישים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אל-בחאר לאמריקאים היה את ה- Peacekeeper Rail Garrison, שעל פיתוחה הודיע הנשיא רייגן בשנת 1986. המערכת נמסרה לצבא ארה"ב בשנת 1990, ממש בשלהי המלחמה הקרה והצבא ביצע בה מספר ניסויים, אבל אז הגיע סוף המלחמה הקרה והפרויקט בוטל ב-1991. המקור כאן (דף מאתר מוזיאון חיל האוויר האמריקאי, שכבר נמחק ושוחזר בארכיון האינטרנט) לרוסים היתה את מערכת BZHRK (רכבת הרפאים) שהתבססה על הטיל הבליסטי RT-23 Molodets. הפיתוח החל בשנת 1969 וניסויים בטילים התבצעו בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. המקור כאן למי שיעיר שמדובר במערכות שלא נכנסו לשימוש מבצעי - בואו נחכה לראות איך המערכת האיראנית נכנסת לשימוש מבצעי, מעבר להצגה לעיתונאים.

אין כל קשר בין מערכת מבצעית סובייטית ונוסוי במערכת אמריקאית שנועד להגברת שרידות מערך אסטרטגי בין יבשתי גרעיני, לבין רכבת ההפתעות האיראנית, שנועדה לייצר נפח אש גדול יותר במטח הפעה של טילים (קונבנציונליים) .

עוד בסיס עם טילים נגד ספינות:
https://imp-navigator.livejournal.com/996176.html

בניגוד לבסיסי הטק"ק, הבסיס המיועד לטילי נ"ס/הגנת חוף כבול לגזרה ותפקיד מאוד ספציפיים שכלל לא ברור כמה הם ישימים - אם הכוונה לכוורת טרור ימי, הפעלה של בסיס כזה יכולה להביא על האירנים אסקלציה חריפה במיוחד. ואם הכוונה למתקן הגנת חופים מפני פלישה ימית - מתי בדיוק בוצעה פלישה כזו כנגד אויב המחזיק ביכולת הגנה כזו?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אולי הטילים לא רק לשימוש איראני.
התמונות שולחות מסר:
אנו יכולים לחלוק את כל טוב הזה עם חיזבאללה והחותים ועוד.
אז כדאי לארהב להגיע להסכם כל עוד הנזק מועט.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

הטילים לא מוכנים לשיגור. אלו זבילי אחסנה ושינוע.
אני גם לא רואה דרך נוחה להעביר את הזבילים מכאן לחדר הכנה לשיגור.

מניח שזה בונקר תחמושת של בסיס חיל ים, ולא מתקן שיגור.

המתקנים שהאיראנים חושפים לא בהכרח מיועדים להפעלה מבצעית. ההרתעה היא חלק מרכזי באסטרטגיה האיראנית - בין אם היא מושגת באמצעים אמיתיים או מזויפים. הטילים בסילו, החשיפות המתוקשרות של טילים ואמצעים אחרים, התמונות בעבר של מכלולי דלק גרעיני בכור באראק - הכל מיועד לשלוח מסרים שאומרים "אנחנו יותר חזקים ממה שאתם חושבים, אל תתעסקו אתנו". אם אתה יכול לגרום לארה"ב או לישראל להבין שהמחיר של תקיפה יהיה עצום והתוצאה לא מובטחת - אז השגת את המטרה, בלי קשר לשאלה האם יש בטילים עצמם תועלת מבצעית. ארסנל של טילים נגד ספינות הוא איום פוטנציאלי חמור גם על קבוצת קרב של נושאת מטוסים וגם על כל התנועה הימית במפרץ (עם המשמעות של זה למחירי הנפט ולכלכלה העולמית); החשיפה שלו היא מסר מספיק.

הרתעה צריכה להיות משכנעת. אם זה לא משכנע את המודיעין של המדינה שרוצים להרתיע, אז זה פשוט לא מרתיע.
טילים הם עסק מאוד יקר, בין היתר כשפותחים ליין ייצור גדול בשבילם.
אז לא סביר שישימו משהו כל כך יקר במקום כזה רק בשביל השואו.

אני לא אומר ששמים אותם שם רק בשביל השואו. אם הם רוצים לעשות שואו הם יכולים לשים בבונקר טילים מפיברגלס צבוע, הם כבר עשו דברים כאלה בעבר וגם פרסמו תמונות שיגור עם העתקות פוטושופ. יכול להיות שחלק מהמשחק שלהם הוא גם לגרור את המודיעין של היריבים להתלבטות מתמדת מה מתוך מה שהם מראים הוא יכולת אמיתית ומה לא, וחלק הוא גם לזרוע בטחון אצלם בתוך הבית. אבל גם אם הטילים האלה אמיתיים וגם אם הם מייצגים יכולת אמיתית לגמרי - המטרה של יכולת אסטרטגית היא שלא יהיה צורך להשתמש בה. המטרה הראשית של הפגנות הכח האיראניות היא למנוע מהיריבים שלה לחשוב שהם יכולים להפיל ולהחליף את המשטר שם באמצעות כח, או לפחות להציב לזה תג מחיר בלתי נסבל. אז יכול להיות ששימוש בטילים כאלה כדי להשבית את התנועה הימית במפרץ או כדי לתקוף קבוצת קרב אמריקאית הוא צעד התאבדותי, אבל כשיש לך את היכולת אז היריב צריך להזהר לא להביא אותך למצב התאבדותי (בדיוק אותו שיקול שיכול, תאורטית כמובן, להביא מדינה אחרת במזה"ת לפתח נשק גרעיני).

כמו שנאמר מדובר במתקן אחסנה ולא במתקן שיגור. בקישור שאולג גרנובסקי צירף ניתן לראות שמלבד טילים נגד ספינות מאוחסן שם גם רק"ק. לא מן הנמנע שלמתקן יש כניסות מוסוות אליהן יגיעו רכבים מותממים כדי להעמיס את הטילים.

איראן חשפה בסיס תת-קרקעי: "מטוסינו יפתיעו את האויב"
https://www.ynet.co.il/news/article/h1nr4tytj

https://news.walla.co.il/item/3556954

מזכיר גם בסיס דומה בצפון קוריה:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=407054

ועוד הרבה תמונות כאן:

https://imp-navigator.livejournal.com/1105735.html



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

האם זה אפשרי טכנית לקרות את המסלול כולו כך שהמטוס ממריא ישר ביציאה מהדתק? או לחילופין להשתמש במעוט כמו בנושאת מטוסים כדי לקצר את זמן הריצה על הקרקע?

שאלה מצויינת. ראה דיון כאן- "שדות תעופה ומסלולים צבאיים על כבישים אזרחיים"

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...EC+%EB%E1%E9%F9

YHS:

ציטוט:

כאשר מטוס מאיץ להמראה, נקודת הניתוק תלויה בעיקר במשקל המטוס ומשתנה משמעותית. ראה בב"ג את המטוסים. הכבדים רצים כמעט עד סוף המסלול והקלים כבר באמצע המסלול באוויר. דבר דומה לגבי נחיתה. הטייס "שופט" את נקודת הנגיעהלאי שם בתחילת מסלול. מה קורה אם הוא מפספס ונוגע מאוחר יותר? ואם הוא רוצה "ללכת סביב"? מה הוא יעשה כאשר יראה מולו את קשת הבטון? כדאי גם לזכור שלסוגים שונים של מטוסים יש מרחק המראה שונה. (המסלול לא רק למטוסי קרב). חשוב על המידות - קשת שרוחבה כ 60 מטר וגובהה כ 40 מטר (כ 15 קומות). הקיצר - הרבה השקעה על תוצאות מועטות. (ועוד לא דיברנו על דברים נוספים כמו מכת רוח צד במהירות גבוהה ביציאה מהמנהרה ועוד...)

החשבון פה תמוה.

ביצירת רצף דת"קים אחוד, הם מסתירים את כל הפעילות שקורית לפני המראה ואחרי נחיתה, אך גם בו זמנית הופכים את הבסיס ליותר פגיע להשבתה זמנית (שעות).

בהקשר של תקיפה אווירית באיראן, המשימה העיקרית של חיל האוויר האיראני (סלחו לי על טעויות ארגוניות) תהיה לגלות מטס, ליירט, ולהרתיע.

כאן נוצר מרוץ - האם קודם האיראנים יגלו את המטוסים הישראליים ויזניקו את שלהם, או שיספיקו להשבית את הבסיס הזה?
נראה מהפרספקטיבה שלי שנעשה פה הימור די חזק לכיוון אחד, לצד שלהם, והקטנת מרווח השגיאה שלהם.
האם הבנתי לא נכון?

לא הכל קשור לישראל.

כל המטוסים חמושים בחימוש אויר-קרקע. אולי זה מיקרה, ואולי אירן מאותתת שהיא מכינה יכולת חסינה לאיים על שכנותיה ועל סחר הנפט לאורך זמן.

לא יכולת חסינה, בשביל להמריא המטוסים זקוקים למסלולי המראה גלויים שנמצאים בחוץ.

תודה.
אויב אפשרי של אירן יידע שהוא צריך לתקוף את המסלולים בקביעות, או לאתר ולהשמיד את כל הכניסות למנהרות.

כל זמן שהמסלולים חשופים, שום דבר פה לא סודי. לא ממש קשה לסרוק תצ"אות ולמצוא מסלולי טיסה או הסעה שנגמרים בתוך גבעה או הר. הרבה יותר סביר שאלה דירים מוגנים בבסיס קיים, במיוחד שנראים בסרטונים גם מטוסי הרקולס שבהכרח מצביעים על בסיס גדול.

ברור שהאיראנים יודעים היטב שהאויבים שלהם יודעים על קיומו ומיקומו של המתקן הזה. מי שיודע מה ממוקם באיזו קומה בסככה ליד כביש ראשי בעיר גדולה, כנראה לא פספס פרויקט של חפירת מאות אלפי מ"ק של סלעים בהרים בצמוד לבסיס חיל אוויר ויכול לראות מטוסים שנכנסים ויצאים מההרים האלה. לכן, השאלה האמיתית היא מה האיראנים מנסים להשיג בחשיפת היכולת הזו לעולם כולו בעיתוי הנוכחי.

מה שכן, אני נהנה לראות פתאום פאנטומים חיים ונושמים...

כמה השערות:
להרתיע את ארה"ב וישראל (יותר מכוון לציבור שלנו), להרגיע את הציבור שלהם, או להרתיע את איחוד האמירויות ומדינות ערביות אחרות שחושבות להתערב.

לא נראה לי שחיל האוויר האירני מהווה איום רציני. זה נראה לי יותר לצרכים פנימיים

הוא לא איום התקפי (דומה שאת זה הם משאירים כרגע למל"טים שלהם); התפקיד העיקרי שלו הוא הגנתי. אם אתה רוצה להרתיע יריב מלתקוף אותך, אולי כדאי להעביר מסר שהוא לא יוכל לשתק את יכולת ההגנה שלך בקלות.

ציטוט:

, כנראה לא פספס פרויקט של חפירת מאות אלפי מ"ק של סלעים בהרים בצמוד לבסיס חיל אוויר

או שהמתקן נמצא ליד שדה פריסה (קטע כביש), וערכו את הקטע עם ההרקולס.

יכול להיות, אבל לא נראה לי סביר; שדה כזה מאד מגביל את היכולת התפעולית, כשבעצם מסלול יחיד משמש לנחיתה והמראה ואין מענה מסודר לכל הלוגיסטיקה של בסיס אווירי (חימוש מסוגים שונים, חלפים, דלק, כיבוי אש, מגדל פיקוח, פרישת נ"מ...). למה שתשקיע סכומי עתק בחפירת מבצר בהרים רק כדי להגביל אותו לשימוש במסלול מאולתר?

ובכל מקרה לא נראה לי שאפשר להסתיר את זה. יש כאן הרבה מאד תקציבים שצריכים לעבור כדי לבנות את זה. מכונות מינהור, אלפי משאיות שיוצאות עם סלעים ומאות, אם לא אלפי, מערבלי בטון שנכנסים, תשתיות אוורור ותקשורת ומה לא... לא סביר שגורמי ביון שעוקבים אחרי איראן לא יעלו על פרוייקט בהקף כזה.

לא הייתי מרחיק לכת וקובע שזה בסיס תת קרקעי.
כל מה שמוצג בקטעי הוידאו הוא דת"ק לשישה מטוסים שנחפר באדמה.
הדת"ק מכיל רק שלוש כיפות, כך ששלושת המטוסים הנותרים נאלצים לחנות במסדרון בשורה.
זה סידור מאוד לא נוח ולא מעשי:
אם לגיחה הבאה נדרש מטוס שחסום ע"י מטוס אחר- זה מצריך להוציא מספר מטוסים החוצה ולשחק ב"החלפות".
מטוס אחד חוסם את היציאה, כך שאותו צריך להוציא כמעט בכל הזזת מטוסים.
וזה שהכיפות הן כנראה ללא מסדרון אחורי- זה אומר שניתן להכניס מטוסים רק עם גורר ברוורס.
בהשוואה לדת"קים של ח"א זה נראה סידור איטי ומסורבל.

נ.ב. אפשרי שקטעי הוידאו הנ"ל צולמו לצורך תעמולה לפני השלמת המנהרה השניה, ולכן הסידור הלא מעשי בשורה.

גולשים זריזים בטוויטר כבר הספיקו לאתר את מקום הבסיס בתצלומי לווין. בגוגל ארת' יש צילומים של הבסיס בבנייה.

�‡�… �Œ�© �×�ˆ�†�„ �ˆ�¬�ˆ�¯ �¯�§�±�¯. �…�*�„ �³�§�®�× �§�Œ�† �¾�§�Œ�¯�§�‡ �†�²�¯�Œ�© �®�„�Œ�¬ ��§�±�³�Œ �×�†�¯�‡ �‡�±�…�² �ˆ �¯�±�Œ�§�Œ �…�©�±�§�† �©�§�…�„�§ �†�´�§�† �…�Œג€Œג€Œ�¯�‡�¯ �©�‡ �Œ�© �¾�§�Œ�¯�§�‡ �¶�±�¨�×�Œ �ˆ �¢�…�§�¯�‡ �¹�…�„�Œ�§�× �¯�± �„�*�¸�‡ �§�³�× �ˆ �…�®�µ�ˆ�µ�§ �*�…�„�§�× �¯�ˆ�± �§�Œ�³�×�§ �§�†�¬�§�… �®�ˆ�§�‡�¯ �¯�§�¯. �¾�§�Œ�¯�§�‡�Œ �®�ˆ�§�‡�¯ �¨�ˆ�¯ �©�‡ �¢�…�±�Œ�©�§�Œ�Œג€Œ�‡�§ �³�¹�Œג€Œ �®�ˆ�§�‡�†�¯ �§�² �¯�ˆ�± �¹�…�„�Œ�§�×�Œ �®�§�±�¬ �©�†�†�¯. pic.twitter.com/1St4JbTUL6

— NEUTRINO (@ETERNALPHYSICS) February 8, 2023

לצפייה בציוץ המקורי באתר Twitter, לחצו כאן.

https://north-star-virtual-tour.com.../V1_Intel_5.xml

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

אז כבר לא צריך לתקוף את המסלול? מספיק למוטט כמויות סלעים על הפתחים?
מעניין אם אפשר להנחות חימוש עם השהיה של עשר דקות אל תוך הפתח, ואז לפגוע עם חימוש אחר ולמוטט סלעים באופן משמעותי שיכסו את הפתח.
אני משער שזה יעשה נזק עצום למה שנמצא בתוך המנהרות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

שיראז - עיר תת-קרקעית לאחסון ושיגור כתבמים ===>https://north-star-virtual-tour.com...V1_Intel_11.xml

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים

https://north-star-virtual-tour.com...V1_Intel_12.xml

כוכב הצפון - טיולים וירטואלים