לא יודע אם זה מצריך אשכול נפרד. אבל ביממה האחרונה הטון של גורמים ישראלים בכירים ביותר מחריף מאוד מול איראן. מתחיל ברמטכל וראש אמן וממשיך בגלנט, ועוד רמיזות כאלה ואחרות תוך 24 שעות שכללו חשיפת מתקן צבאי חדש באיראן שקשור לפרויקט הגרעין.מדובר כאן במקהלה מתוזמרת היטב בניגוד לעבר שבו דווח על חילוקי דעות בצמרת (דגן ואשכנזי נגד נתניהו).
החשד הראשון שלי שמדובר באיום מרומז דווקא כלפי ארה"ב אולי התפתחות דיפלומטית מכרעת בנושא עסקת הגרעין, אבל בהחלט יתכן שמדובר בתרחיש מבצעי אמיתי.
לא יודע איך זה קשור לפאזל אבל פורסם לאחרונה שהבית הלבן שם את הנורמלזיה בין ישראל לערב הסעודית בראש סדר העדיפויות במזרח התיכון. האם על ידי זה מתכוונת ארה"ב להניא את ישראל מלתקוף באיראן?
מספר לינקים להמחשה:
https://www.israelhayom.co.il/news/...rticle/14135754
https://www.ynet.co.il/news/article/bjaciwth3
https://www.ynet.co.il/news/article/hyuzf2eeh

על זה כבר אמר איליי וולך "כשאתה צריך לירות, תירה, אל תדבר". דיבורים על מבצעים והסלמה בדרך כלל לא באים ביחד. כשכל כלבי השכונה נובחים, אף אחד מהם לא מנסה לנשוך באמת

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בצירוף מקרים ההצהרות באו כמה ימים לפני אישור התקציב וחוק ההסדרים

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

מערכת ייחודית האמורה לזהות מל"טים איראניים וטילֵי־שיוט מושבתת כבר חצי שנה ולא ברור מתי תשוב לפעילות מבצעית. כך חשף כתבנו, רועי שרון, ב"חדשות הערב" ב"כאן אחת־עשרה". המערכת החדשה, "טל שמיים", הוצבה בצפון הארץ לפני כשנה וחצי, אך בלון התצפית נקרע במזג־אוויר סוער בחורף האחרון ויצא מכלל פעילות. במערכת הביטחון אומרים בתגובה כי מדובר במערכת ראשונה מסוגה בעולם שעדיין נמצאת בתהליך הצבה ואינטגרציה בשיתוף פעולה בין גורמי הפיתוח לחיל האוויר.

איזה צבא בזבזני וכושל...

...מציע לתקוף ולהרוס מבני שלטון בטהראן. "האיש מסיאטל" העלה את המאמר לכאן:

https://www.richardsilverstein.com/...%99%D7%AA-1.pdf

נראה לי שאפשר לסמוך על כך שבטהרן (וגם בבירות אחרות במזה"ת ומחוצה לו) הספיקו להוריד את המאמר מאתר צה"ל ולקרוא אותו עוד לפני הפרסום של היהודי היקר (שלא ברור לי אם הוא מבין שגם הוא משחק כאן תפקיד במאמץ לבניית הרתעה). המסר עבר.

אם ארהב הנולכת על הסכם עם איראן, ישראל יכולה לשכוח מתקיפה?
מה שברור הוא שאין תמימות דעים בין סבא"א לישראל בכל הקשור לכוונות הפרסים
והם כנראה ימליצו לאמריקאים להתקדם להסכם
שזה בעצם האופי האמריקאי - לפתור כל בעיה מדינית בעזרת כסף ולמעט בשימוש בכח
מאז מלחמת העולם השניה ראינו שרק אם אינטרס אמריקאי נפגע,
ארהב תצא למתקפה להגנה או להצלה
כך שההבטחות האמריקאיות שקיבלנו במשך השנים עומדים ממש עכשיו למבחן בד לפני הסרט הגדול

ברגע שאיראן גרעינית, ישראל יכולה לשכוח מתקיפה וקישקושים על תקיפה הם יהירות של ראשי מערכת הבטחון והמערכת הפוליטית.

מאז אי אלו תקיפות והתקדמות הפיתוח של האיראנים, הם פיזרו, מיגנו וביצרו את מערך הגרעין שלהם ככה שגם עם פצצות חודרות וחמקים ופעילות מהוליווד, בספק אם יצליחו לתקוף ולהשמיד הכל.
מעבר לזה, המלחמה שזה יגרור פה אחר כך ולתדלק את הפוטנציאל והרצון של איראן להשתמש בנשק הזה בעקבות כזו תקיפה והמלחמה שהיא תגלול - יובילו כמו רוב המלחמות בהיסטוריה המודרנית "פעולה קטנה" שתוביל לחורבן מטורף.
מוכרים פה לוקשים ל"אזרחים הפשוטים" שבעיקר מתודלקים ביוהרה, אגו וגנרלים בדימוס שיושבים באולפני התקשורת.

ארה"ב מאז ומתמיד משתמש בכוח רק בשביל לדאוג לאינטרסים שלה.
אם לחדד את ההיסטוריה ולתקן אותך - ארה"ב נכנס למלחה"ע ה-2 לא כי עניין אותי יהודי זה או אחר, אלא כי פגעו לה בפרל הארבור.
עוד במלחה"ע ה-1 ארצות הברית לא התעניינה ממש במלחמה עד שגילתה על כוונות גרמניה לשכנע את מקסיקו לצאת למלחמה נגד ארצות הברית לכיבוש שטחים מחדש.

הנאיביות הישראלית שארצות הברית תשמור על ישראל בכל מחיר היא מיתוס שגוי שמתגלגל עשרות שנים.

לגהי האינטרסים של ארה"ב, אין ויכוח ומי שחושב אחרת תמים בעיניי.



תיקון קל, רוזוולט רצה להצטרף למלחמה בגרמניה הנאצית. תוכניות הסיוע שלו כללו גם ליווי חמוש של משחתות אמריקאיות לספינות סוחר של בעלות הברית. כמה מהן טובעו ואנשי צוות נהרגו. הוא לא יכל פוליטית להצטרף, עד שהיפנים נתנו לו סיבה.



להוציא הסכם גרעין, שמנטרל את ההגעה לפצצה, אנחנו נותרים עם 2 אפשרויות רעות.

אירן גרעינית שתכניס כאן את האזור למאזן אימה והתגרענות מואצת.

זה לא יחסוך מלחמות ויהפוך את ישראל ליותר סחיטה. לדוגמה איום בנשק גרעיני על כל פעולה רחבה של צה"ל.


לחליפין, מלחמה שתפרוץ לאחר פעולה נגד תוכנית הגרעין, אני לא בטוח שתקיפה אחת תעשה את העבודה וייתכן שתהיה פעולה מתמשכת.



יש לך העדפות?

לא הבנתי את התיקון.
זה מעודד שרוזוולט רצה. בשורה התחתונה, השאלה היא מה עשה.
גם אני רוצה הרבה דברים, עם רצונות לא הולכים למכולת.
חידדתי את הטענה של הבחור - שחלילה לא יתהה שארצות הברית נכנסת למלחמה זו או אחרת כי היא 'השוטר האחראי'. ארצות הברית היא מעצמת אינטרסים ותו לא.

אני יוצא מנקודת הנחה שהעולם מורכב יותר משחור או לבן שאנשים נוטים להציג לכן אצא מנקודת הנחה שישנן הרבה יותר מ-2 האפשרויות שאתה מציג. אני לא נביא, וכנראה שגם לא אתה.
אני נוטה פחות להיות מובל דווקא מהתרחישים הקיצוניים שחוזים מלחמות, גרעין וגוג ומגוג.
בסופו של דבר, ליצור קטסטרופה מדומיינת לאזרח זה החלק הקל במשוואה.
בנתיים, עם כל הכבוד לגרעין האיראני, אנחנו מתמודדים עם צינורות ברזל, רקטות, מטענים ודקירות בשכונה הקטנה שלנו.
גם לפקיסטן, גם לרוסיה ואפילו צפון קוריאה החריגה מחזיקות בנשק גרעיני. מעבר לניסויים וקטעי וידאו שנראים טוב בטוויטר, זה לא הוביל לסחיטה, מלחמה או איום ריאלי פרט לחרדה שנוטים באזרחים במהדורות חדשות.

לא לפניי הרבה זמן ארצות הברית ורוסיה היו במירוץ הזה, בחרדות ובבולמוס התחמשות אין סופי במחשבה שהקומניזם יחריב את העולם והאימפריאליזם המערבי יחנוק את כדור הארץ.
מה יצא מזה? מעבר לביליונים שנשפכו, במקום ליצור דברים טובים יותר?
שום דבר מעבר לדיבורים. איומים. וכמה תמונות\ סרטונים שרק נראים מפחידים.
והנה, אפילו עכשיו שרוסיה עם גבה לקיר במלחמה מול אוקראינה וסנקציות מכלל העולם, אף אחד לא משתמש בנשק גרעיני.

אז נכון, איראן גרעינית. לא יודע לאיזה מאזן אימה האזור פה ייכנס כי לא חושב שמחר לבנון או סוריה יקימו להם כורים גרעיניים ויתחיל לבנות פצצות גרעין ולישראל, ובכן, תלוי במקורות, כבר יש.
בשניי התרחישים שלך אתה אוטומטית הולך לכיוון של מלחמה מלחמה ומלחמה. הפרנויה כנראה הצליחה להשתלט גם עלייך.

הרשה לי להעדיף את הדרך הפחות חרדה, זו שגרמה לעולם להבין אחרי פרל הארבור והתקיפה ביפן כמה הרסני ונוראי הנשק הזה.
והרשה לי להאמין שבסופו של דבר, הרוסים, הפקיסטנים, הצפון קוריאנים ואפילו האיראנים, יודעים שעל אף שיש להם נשק גרעיני בארסנל, הם יודעים טוב מאוד מה המשמעות שלו ובתוך שגם ידידותיה של איראן בעולם המערבי יעמדו מולה כחומה לו רק ישחקו במשחק של חתול ועכבר בנשק גרעיני.

הישראלים שחושבים ששולטים בעולם יצטרכו להפנים את העובדה שאיראן תהיה גרעינית, כמו ידידותיה הפחות נעימות לעולם המערבי ולחיות עם זה כשם שלישראל, לכאורה, יש נשק גרעיני ושהכוחות הטבעיים ורציונאליים של איכשהו לשרוד על כדור הארץ, יחזיקו אותנו בלחיות פה.
נראה לי עוד יותר נאיבי, לדמיין שצה"ל במכה זו או אחרת ישמיד יכולות גרעיניות של מדינה שלמה וזה ככה יעבור.
אתה יכול לתאר לעצמך מה יקרה פה, ומה יקרה לישראל בעולם, אחרי שהיא תצא בצורה עצמאית לפעולה של ניסיון השמדת יכולות הגרעין של מדינה אחרת? (מה גם שאני חושב שהפעולה תיכשל ואין באמת יכולת אופרטיבית להשמיד כליל את יכולות הגרעין של איראן במציאות היום).
ובמידה וישאר לו זיק קטן של נשק כזה, זה אולטימטיבית ייתן לאיראן את ההצדקה להשתמש בו?
אנחנו נוביל לאסון הזה, וזה רק יצדיק אותו.

ציטוט:

לא לפניי הרבה זמן ארצות הברית ורוסיה היו במירוץ הזה, בחרדות ובבולמוס התחמשות אין סופי במחשבה שהקומניזם יחריב את העולם והאימפריאליזם המערבי יחנוק את כדור הארץ. מה יצא מזה? מעבר לביליונים שנשפכו, במקום ליצור דברים טובים יותר?

הסיבות לכך שאנחנו שאנו חיים הן אנשים טובים ומזל בלתי סביר.
במשבר הטילים בקובה 62 הגנרלים האמריקאים רצו לתקוף וקנדי לא סמך עליהם. ראה הסרט ערפל המלחמה על מקנמרה.
לדברי מקנמרה אמר לו קסטרו שאם היה יכול היה קסטרו משגר את הטילים.
בנוסף, מפקד צוללת סובייטית חשב שהמלחמה החלה והתכוון לשגר טורפדו גרעיני. התקיפה היתה גורמת בסבירות גבוהה למלחמה גרעינית.
הצוללת היתה חלק מכח של שלוש צוללות, ומפקד הכח וואסילי ארחיפוב היה גם הוא על הצוללת (שני לפיקוד על הצוללת!).
האמריקאים בו זמנית הטילו פצצות עומק בנסיון לגרום לצוללות סובייטיות לצוף ולהזדהות.
ארחיפוב התנגד לשיגור בניגוד למפקד הצוללת והקצין הפוליטי. הוויכוח הסתיים בכך ארחיפוב שיכנע את המפקד לצוף ולחכות לפקודות.

יכולתו של קנדי כמנהיג לא לשמוע לקציניו, כח השכנוע של ארחיפוב , האמון של מפקד הצוללת בארחיפוב, ומזל עצרו מלחמה גרעינית.

משבר הטילים הוביל ליצירת קו טלפון פתוח בין נשיא ארה"ב וראש ברה"מ - הטלפון האדום.
בנוסף, מקנמרה ואחרים פיתחו את תיאוריית ההשמדה ההדדית להבנת וניהול היחסים, שהתקבלה ע"י שני הצדדים. בכך החלה המלחמה הקרה.

ב26 בספטמבר 1983 סטניסלב פטרוב, ליוטננט קולונל במערכת התראה מוקדמת לויינית קיבל חיווי מהמערכת שטיל יחיד שוגר מארה"ב לתקיפת בריה"מ.
פטרוב הניח שמדובר בטעות מחשב כי לא סביר שטיל יחיד ישוגר לתקיפה וגם כי היה חשד שמערכת ההתראה אינה אמינה.
פטרוב לא דיווח הלאה כנדרש.
אם היה מדווח, לפי הפקודות ובסבירות גבוהה היתה בריה"מ מגיבה בתקיפה גרעינית.
רק שכלו הישר של פטרוב, ומזל מנעו מלחמה גרעינית.


אנחנו, האנושות הפסדנו ב62.
העובדה שאנו חיים היא תוצאה של הסתברות מאוד נמוכה. מלחמה גרעינית אינה רחוקה וההסתברות שתקרה אינו נמוך.
אנחנו חייבים הרבה (הרבה? הכל!) לארחיפוב ופטרוב. ובטח לאחרים שקיבלו החלטות במקרים עליהם לא שמענו.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אתה יכול להסתכל על זה מנקודת מבט פאסימית של העובדה שאנחנו חיים היא מזל, הסתברות מאוד נמוכה ושמלחמה גרעינית היא עוד רגע פה.
בסופו של דבר, מה שכתבת, שמ-62 אנחנו שומעים על אותו הסנאריו מאנשים שיש להם אינטרס ליצור הפחדה מתוך רצון לשלוט בעם ולזרוע פארנויה אין סופית. אבל בסופו של דבר, לא ארהב, לא רוסיה, לא צפ"ק, לא פקיסטן ולא אף אחת בעצם - עשו שימוש בנשק גרעיני. פרט לארה"ב - שגם בה, אני בטוח שיש המון חרטה על השימוש בנשק הזה וההרס שהוא הוביל.
דווקא אלו שהכי פחות "איימו" ונחשבו להכי פחות "קיצוניים". מערביים, מתקדמים. עשו שימוש בנשק ההרסני הזה כנגד עשרות אלפי אזרחים לאחר התקיפה בפארל הארבור.
אתה יכול לדמיין לעצמך, נניח, תרחיש שבו ארה"ב היו עושים שימוש בנשק גרעיני באפגניסטן אחרי ה 11 בספטמבר?

אני רוצה לצאת מנקודה הנחה שטבע האדם והאינסטינקט שלו זה לשרוד. וההסתברות היא הרבה יותר גבוה ממה שאתה ידידי מעריך.
אולי ביום יום יש הרבה אלימות ושנאה בחברה (וגם המון דברים טובים*), אבל בסופו של יום, חושב שרובנו, הם לארחיפוב ופטרוב.

אף אחד לא יעדיף פעולות חד צדדיות על תיאום, אבל האמריקאים נתנו אור ירוק למדיניות/פעילות עצמאית מול איראן, ובו זמנית גם רמזו יותר ויותר לאחרונה על תמיכה צבאית גם אם ישראל תפעל לבד.

עם זאת, הרטוריקה הזו פחתה מהותית תחת הממשלה הנוכחית.

ישראל לא תתקוף ללא תיאום עם ארה"ב, וארה"ב לא מתכוונת להשתתף בתקיפה או במלחמה שבעקבותיה ולכן תיאום כזה לא יתקיים.

אבל יותר מכך: הדיבורים על תקיפה מסווים את העובדה הפשוטה שהמועד הרלבנטי לתקיפה חלף עבר כבר לפני כמה שנים. הרחבתי על כך באשכול "ישראל בעידן ההתגרענות האיראנית" שפתחתי, אבל בקיצור: כל עוד עיקרה של תכנית הגרעין היה העשרת אורניום, ניתן היה לעכב אותה לזמן ממושך, יחסית, באמצעות תקיפה. השלב הזה עבר; ההעשרה שעדיין נחוצה כדי להגיע לפצצה אחת או כמה פצצות היא מצומצמת וניתן יהיה לבצע אותה גם באמצעות יכולת שיורית לאחר מתקפה או יכולת שתיבנה מחדש במהירות. את הידע שנצבר ואת האורניום אי אפשר להשמיד, ולכן תקיפה ישראלית לא תועיל אלא תשיג לכל היותר דחיה קצרצרה. הדרך היחידה לעצור באמת את התכנית היא לגרום לאיראנים להחליט לוותר עליה; את זה אפשר להשיג רק בכך שהם יגיעו להבנה שהמשך התכנית מאיים על עצם קיום המשטר שלהם. ראינו כבר שסנקציות כלכליות לא מאיימות על קיום המשטר. ישראל אינה מסוגלת לאיים צבאית על קיום המשטר האיראני; רק לארה"ב יכולות כאלה. לכן, ללא שיתוף פעולה של ארה"ב ונכונות מצידה להציג ברצינות איום כזה, כל תקיפה ישראלית שהיא לא תעצור את התכנית אלא לכל היותר תעכב אותה קלות (ומצד שני תתן לאיראנים גם מוטיבציה וגם לגיטימציה פנימית וחיצונית לקדם אותה).

אני חולק עליך.
הדרך הישרה ביותר להסיר את האיום הגרעיני האיראני היא להרוג את ראשי המשטר שם.
החיילים והמדענים לבדם לא יקיימו או יתחזקו איום גרעיני.
יש ראש לנחש, ובלעדיו הגוף לא רלוונטי. נכון שדוגמת הנחש אינה טובה כי אצל הנחש הראש
מכיש, אך אצל האירנים הראש (חלקה העליון של מערכת הכח הדתית-פוליטית באירן) הוא המוביל.
הסרת אותו ואין איום אירני.
לטעמי זה מאוד שונה מהאיום של חמא"ס וגא"פ, שם מן השטח צומחים ראשים חדשים עקב חינוך
מאוד יעיל (סליחה על הניסוח).
לסיכום- רצון פוליטי ותחבולה ישראליים (או מערביים)- במקום להרוג את החיילים הפשוטים, להרוג
את אדריכלי הרוע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לא משנה מי יוביל את איראן בתרחיש היפותטי של הפיכה, הסיכוי שיתפתו לממש את פרויקט הגרעין לא אפסי. יש פה כל מיני פקטורים משמעותיים ל-2 הכיוונים אבל זה אפשרי.
מה שכן, פגיעה בצמרת שלהם תאט התקדמות בגרעין, ולכן אפשר יהיה קל יותר לפרק לאט את תכנית הגרעין שלהם כאשר ההנהגה שלהם מפוזרת ונלחמת על חייה.
מוקדי הידע, גם מהפן המדעי והטכני, וגם מהפן המודיעיני, יקבלו הזדמנות מצוינת לערוק עם סיכון מועט יחסית, ולקבל חיים טובים במערב.

אבל.... חסרים לנו מקבלי ההחלטות שיודעים לקחת את השאיפה הזאת ולהפוך אותה למציאות. אנחנו עם שחוטף רקטות על כלום. אז אנחנו יכולים להיות גם עם שחוטף רקטות קצת יותר גדולות ומשמיד פרויקט גרעין בתמורה.

אילו השמדת פרוייקט הגרעין היתה מובטחת, אולי היה צדק בדבריך. אבל לא רק שהיא לא מובטחת - היא לא אפשרית. מה שאפשר הוא רק לדחות אותו, וגם זה (לדעתי) לא בהרבה. האיראנים מנהלים את הפרויקט כבר שלושים שנה; נניח שתשיג דחיה אפילו של שלוש שנים (שזה הישג עצום במונחים של מה שתקיפה יכולה לעשות בשלב הנוכחי), אז מה? ולעומת זאת, תגביר מאד גם את המוטיבציה שלהם לזרז אותו וגם את הלגיטימציה שלהם. הם הרי יגידו שאנחנו, מדינה בעלת יכולת גרעינית, תקפנו אותם בלי שהם תקפו אותנו רק בזכות העובדה שלהם אין יכולת מקבילה - אז איך אפשר לדרוש מהם לא לפתח יכולת כזו, אם לא דורשים מאתנו לפרק אותה? וכמובן, אחרי שחוללת כאן מלחמה איזורית, עירבת את ארה"ב והקפצת את מחירי הנפט בעולם לשמים הסיכוי שלך לקבל דעת קהל חיובית, תמיכה וסיוע מארה"ב ושאר העולם יהיה אפסי. אז איפה הרווח שמצדיק את ספיגת הרקטות הגדולות?

לזה יש לי 2 טיעונים:

1. יש תועלת במשחק הזמן - משטר האייתולות כנראה לא יפול השנה או בשנה הבאה. אבל נתחיל מזה שצורת השלטון באיראן היא לא ברת קיימא. כלומר אם נסתכל יותר רחוק, לדוגמה 50 שנים קדימה, אני חושב שהמשטר הזה כבר לא יתקיים. 100 שנים וזה כמעט ודאי. אבל הגרעין זה עניין הרבה יותר קצר טווח, אז בוא נחשוב על 10 שנים. האם המשטר יתקיים? יש סיכוי סביר שכבר לא. האם בעוד 5 שנים? סביר שעדיין כן, אבל סביר שהיציבות שלו תהיה מספיק מעורערת כדי לפגוע משמעותית ביכולת התפקוד היומיומית, כולל בפן הביטחוני.
גם סביר שחלק מהסימפטומים יהיו מריבות פנימיות על שליטה אם ירגישו שהמשטר מתערער, כמו שרואים ברוסיה שכל מיני קבוצות פוליטיות וצבאיות רבות ואפילו תוקפות אחת את השניה.

2. קמפיין נגד גרעין יכול להיות ממושך - הדבר הראשון שעולה לראש בהקשר של תקיפה באיראן זה באמת תקיפה בודדת המורכבת לכל היותר ממספר גלים המוגבלים בזמן, לדוגמה למספר שעות. הלכנו לישון, התעוררנו והנה זה קרה. אבל מי אמר שדווקא ככה זה חייב להתרחש? מי אמר שמה שקיבלנו מהתקשורת מייצג את המציאות?
כמו שמתקיים קמפיין מב"מ בסוריה, עירק, וכו', יכול להתקיים אחד גם באיראן. המרחק יגביל את העצימות, אבל היא לא תהיה אפסית. לצה"ל יש את היכולת לתחזק מב"מ כזה.
התקיפה הבדידה תהיה טריגר למלחמה, בגלל זה יש לזה חשיבות, אבל זה לא הסוף של הדבר.
אם נגיד שאת היכולת לדהור בטווח הקצר נפרק בתקיפה הבדידה, אז במב"מ אפשר יהיה להתמקד בפגיעה במה שנבנה, הן בידע והן בחומר, וגם ביכולת לייצר מחדש ידע וחומר.


נקודות 1 ו-2 שזורות אחת בשניה. אם יוצרים משוואה בה תכנית הגרעין צריכה להיות עוד יותר מוסתרת ואיטית, אנשי תכנית הגרעין יותר מורתעים, ומהצד השני הזמן הקיים למשטר הזה מתקצר, אפשר, עם קצת מזל והרבה שכל, להגיע לנקודה בה היכולת למבצע פצצה גרעינית ראשונה תקרה אחרי ערעור מספק של השלטון, כלומר מניעת גרעין מאיראן.
עברנו הרבה נקודות אל חזור. מרגע לרגע זה נהיה יותר קשה. אבל כל עוד לאיראן אין את הפצצה, עוד יש תקווה ויכולת.

משטר האייתולות מתקיים כבר 44 שנים ולא מראה סימני נפילה. הוא שרד מלחמה קשה עם עיראק ושלל עימותים פנימיים, וכרגע הוא הצליח להתגבר עליהם ונמצא גם מבחינה חיצונית במצב הטוב זה זמן רב, עם סיוע רוסי, תמיכה סינית והתקרבות מצד מדינות ערב. אני מסתכל על משטרי דיכוי כמו הסיני והצפ"קי ששורדים כבר למעלה משבעים שנה ולא נראים קרובים לקריסה - אני לא רואה שום יסוד להניח שהמשטר האיראני יפול בטווח הנראה לעין. זה תמיד יכול לקרות, אבל זו אפשרות פחות סבירה. לכן, דחיה של פרויקט הגרעין במספר שנים לא צפויה להביא לכך שמשטר חדש יפסיק אותו כפי שקרה בדרא"פ. המשטר עשוי להתערער, בטווח הארוך, בעקבות הירידה העולמית בשימוש בדלקי מאובנים - אבל זה ענין של עשורים. יתכן גם שכדי להקטין לחצים פנימיים הוא יבחר לצמצם את האופי האסלאמי שלו (כפי שסין היא כבר, למעשה, לא קומוניסטית) - אבל אין סיבה לחשוב שזה יביא אותו לוותר על מרכיב עוצמה מרכזי כמו תכנית הגרעין.

לגבי מב"ם באיראן - אני לא רואה שום התכנות לזה. הסיבה היחידה לכך שיש לנו מב"ם בסוריה היא שסוריה חלשה ואינה מסוגלת להגיב; הרי אין לנו מב"ם אפילו בלבנון ובעזה. מב"ם באיראן פירושו מלחמת התשה מול מדינה שגדולה מאתנו פי עשרה באוכלוסיה והרבה יותר מזה בשטח ובמשאבי טבע, שמצויה במרחק שמקשה מאד על תקיפה ישירה. הנסיון מלמד שאנחנו מצויינים במבצעים נקודתיים (אנטבה, מוקד, ערצב 19, השמדת כורים וכו'), טובים במלחמות קצרצרות (ששת הימים, קדש), בינוניים במלחמות ממושכות (יו"כ, לבנון 1-2, צוק איתן וכו'), וגרועים במלחמות התשה: אנחנו מסוגלים לנצח בקרב נתון, לממש משימה נתונה, אבל לא מסוגלים להשיג הכרעה לטובתנו או לספוג את הנזקים באופן מתמשך. כאן האויב הפוטנציאלי הוא חזק בהרבה מכל אלה שניהלו אתנו מלחמות התשה, וכבר הראה רקורד של הצלחה בהתמודדות ממושכת מול עיראק ומול סנקציות כלכליות כבדות וממושכות. ואם כבר - הנסיון מלמד שמתקפה מבחוץ לא מעודדת התקוממות נגד המשטר אלא דווקא התלכדות סביבו, כך שגם על זה אין מה לבנות (בוודאי מצד הפרסים, ששולטים במדינה; המיעוטים השונים אולי לא יתמכו במשטר אבל בכל מקרה לא מסוגלים להפיל אותו). בקיצור: התקפה על תכנית הגרעין תהיה הימור עצום, שהאפסייד שלו, אפילו במקרה הצלחה מלאה, מוגבל ולעמת זאת הסיכון בו גבוה מאד.

על פסקה ראשונה:

צפון קוריאה ואיראן הן 2 מדינות מאוד שונות מבחינת הגורמים המאפשרים את קיום המשטר. אגע רק בפני השטח כי אני לא זמין לכתוב חומות של טקסט.
אחד, תרבות. באיראן יש תרבות שמרנית שמתחרה עם תרבות ליברלית, כאשר הראשונה בשלטון. התרבות הליברלית רק גדלה נכון לעתה. דוגמאות משנות ה-80 לצערי לא רלבנטיות כי התרבות הליברלית הייתה צריכה זמן לצמוח ולהתפתח, הן אידיאולוגית והן כמותית. בנוסף, בשנות ה80 הייתה עוד תקופת חסד, ואני לא חושב שאנשים אז חשבו באותה מידה כמו היום שיגיע היום בו אנשי מיליציות פשוט יטבחו בתושבים בקלות כזאת, או בכלל.
בצפון קוריאה, אני לא יודע מה התרבות שם אז לא אזרוק פה בולשיט, אבל אני חושב שיהיה סביר להניח שהפחד מהמשטר שם עולה לאין שיעור מבכל מדינה אחרת, וגם המדינה הזו הרבה פחות אורבנית ולכן פוטנציאל נמוך להתאגדות.

שתיים, תמיכה. לאיראן יש תומכות פיננסיות כמו סין, תומכות טכנולוגיות כמו רוסיה, אבל את התמיכה הזו היא מרוויחה ע"י מתן ערך לאותן מדינות. אם היא הייתה כלואה כמו צפון קוריאה, סביר שאף אחד לא היה בא לעזרתה, במיוחד כאלה שלא חולקות איתה גבול (בשביל להקל על הברחות). לצפון קוריאה יש שכנה - סין, שיש לה אינטרס ביטחוני שצפ"ק תישאר בחיים. לכן אם היו מהומות באיראן והיא הייתה צריכה תמיכה מבחוץ, כמו שרוסיה שלחה צנחנים וכו' לקזחסטן כדי לדכא מהומות, או לאוקראינה ביורומיידאן, מי היה בא לעזרתה? אולי מישהו, אבל עם מעט מאוד תמריץ יחסית לצפ"ק. ורמת התמריץ יכולה להכריע בין אם השלטון נשמר או נשבר.



פסקה שנייה:

יש כאן מספר הכללות. לא כדאי להשוות למלחמות סמוכות גבול כי יש פה מספר הבדלים מהותיים. הראשון והעיקרי הוא שבלוחמה כזו, ובמיוחד במב"מ לעומת מבצעים ומלחמות אחרות שהיו פה, מגיעים לידי ביטוי רק אמצעים ויכולות מסוימים, ולא כלל הצבא.
לדוגמה מה יהיה רלבנטי לאיראן? לא הצבא היבשתי הגדול שלה, וגם לא חיל הים המתפתח שלה, אלא מאגר הטילים הבליסטיים שלה באיראן וטילים ארוכי טווח על הגבול, וגם מערך ההגנ"א שלה על כלל מרכיביו.
למדינות הסמוכות לנו יש הרתעה מסוימת כלפינו. ישראל לא מוכנה לשלם את המחיר ההתחלתי שיאפשר מב"מ. וזה מובן, אני מניח שאם היה משאל עם לא היינו רואים ניצחון מוחץ לצד אחד של השאלה. אבל ברגע שאותו מחיר התחלתי משולם, אפשר לעשות מב"מ, ואם הוא מנוהל נכון אז הוא יכול להניב לנו רווחים גדולים בדמות מניעת התעצמות בווקטורים קריטיים.
עם סוריה לדוגמה יכלנו להתחיל מב"מ עוד ב-1982 אם היה בזה צורך. מה פתח את זה? ערצב-19. במבצע אחד נמחקה עיקר היכולת של סוריה להגן על עצמה. אם היינו רוצים חימוש X בנקודה Y בזמן Z, זה היה בהישג יד.

למה בכל זאת מול מצרים הייתה מלחמת התשה ולא מה שאנחנו רואים כמב"מ? אמרת נכון שזה מאזן כח. אבל מול איראן יש לנו מאזן כח שמאפשר מב"מ, ולא גורר להתשה. רק אוסיף כי את עניין ההתשה הם יכולים לעשות בזירה הימית במפרץ, אבל זו סוגיה שהם העדיפו עד כה להפריד מכל נושא אחר, ובצדק.

לאיראן אין תמיכה של מעצמה עולמית שמייצרת אלפי פלטפורמות, עשרות אלפי טילים, ומאות כלי טיס בשנה, כמו שהיה למדינות ערב בימי הזוהר שלהן.
אם מחסלים את שאריות חיל האוויר שלהם, פוגעים בהגנ"א שלהם, ונותנים להם להוציא את הטילים הבליסטיים המועטים שיש להם בטנטרום, אז אפשר יהיה לעבור לציד של יכולות הייצור שלהם. במקום רחפנים מתוך איראן, לעיתים נדירות בעזרת יכולות יותר קונבנציונליות.
לצוד כל טיל שלהם אין טעם כמו בסוריה. נתיש את עצמנו לפני שהם יתישו אותנו. מפעלים כן, כי לבנות אותם שוב זה הרבה זמן. וזה בדיוק הדבר שהם צריכים כדי לנסות להתיש אותנו. אבל הפער הטכנולוגי והכמותי פשוט לטובתנו. רק צריך לדאוג שלא מבזבזים אותו.

המשטר לא יקרוס גם אם נחסל כמה מראשיו (בהנחה שזה ניתן). מתחת הראשים יש צמרת זוטרה יותר, יש משמרות המהפכה שתפקידם המוגדר הוא לייצב את המשטר ולהבטיח את הישרדותו והם הכח החזק באיראן - להפך, אם ארגון קיקיוני כמו גא"פ יכול להצמיח ראש חדש ולהמשיך לתפקד, לא כל שכן משטר של מדינה של תשעים מיליון איש. כפי שכתבתי - אנחנו לא מסוגלים לאיים על עצם ההישרדות של המשטר. והעדיפות הראשונה של הצמרת המחליפה תהיה להביא למצב של איום גרעיני אמין על ישראל שלא יאפשר לה יותר חיסולים כאלה.

וכמובן, התנקשות בראשי משטר של מדינה היא דבר מסוכן מאד. לא במקרה בארה"ב, עם כל עוצמתה, יש חוק שאוסר על פגיעה בראשי מדינות אחרות (וגם ישראל נמנעה מלעשות זאת או לאיים בכך עד היום מול כל אויביה). קשת התגובות האפשרית רחבה מאד, וההסלמה במצב כזה תהיה לגמרי בלתי נשלטת.

פגיעה בצמרת אפשר בהרבה דרכים. קודם, בצמרת יש הרבה מעבר לרק חמינאי ובעלי חסינות דיפלומטית אחרים. הרבה מאוד אנשי משמרות המהפכה שמחזיקים פיזית את השלטון על הרגליים.
דבר שני, פגיעה במוסדות תאפשר למוחים ולאנשים הפשוטים לבצע את זממם בצמרת. כרגע אותם מוסדות וארגונים אחראים לדיכוי מחאות, והם בעצם קו ההגנה כולו של המשטר.

אני לא מצליח לראות דמיון בין משטר דמוקרטי פדרלי לבין משטר מבוסס גרעין קשה של אלימים שטופי מוח, שיושב בלחץ ואלימות על רוב של מדוכאים.
מה היה קורה אם בסוריה מישהו היה דואג להוריד את רופא העיניים הכריזמטי ועוד כמה ממייצבי שלטונו?
האם ניתן להעריך בבטחון כי העלאווים היו מצמיחים קבוצה בעלת כח מבוסס שתמשיך את רצף השליטה על שאר התושבים האומללים של סוריה?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני לא רואה דמיון בין המשטר הסורי, שהוא משטר של משפחה אחת, לבין המשטר האיראני שהבסיס שלו הוא שכבה שלמה של חכמי הלכה, שנשען על צבא שלם (חזק יותר מהצבא האיראני עצמו) שתפקידו לשמר אותו, שיש לו מועצות ומבנה ארגוני מסודר, שיודע להחליף מנהיגים ללא שפיכות דמים ולתמרן בין מתן אלמנט של בחירה של נשיא ופרלמנט לציבור לבין שליטה במוסדות המדינה וקביעת גבולות גזרה להתנהלותם. אולי ניתן להשוות את זה לצפ"ק מול סין: אילו מישהו היה מעלים את קים ג"א ומשפחתו, לא ברור מה היה עתיד המשטר - ולעומת זאת, גם אילו כל הפוליטביורו הסיני היה נעלם מחר, המשטר הסיני היה ממשיך להתקיים. ושוב: אפילו אם הייתי מניח שקריסת המשטר היא תוצאה אפשרית של מתקפה על בכיריו - היא לא תוצאה הכרחית, רחוק מאד מכך. לכן, מתקפה כזו היא הימור גדול מאד.

הצד השני של ההימור הוא התוצאות. כשאתה מבצע צעד כלשהו, אתה צריך להעריך מה גבולות הגזרה של תגובות הצד השני; אם אתה רוצה לשמור על הענינים תחת איזושהי שליטה, אתה צריך לחשוב למה להיערך. במקרה של תקיפה כזו, ספק אם יש גבולות גזרה. האיראנים יחפשו כל דרך למתקפות גומלין - לא רק הצעד המובן מאליו של מתקפת חיזבאללה ומתקפת טילים ישירה מאיראן אלא צעדים אחרים, החל בהתנקשות גומלין בבכירי מדינת ישראל, דרך פגיעה בספנות ובתעופה הצבאית והאזרחית הישראלית ועד פגיעה בקהילות יהודיות בחו"ל. ישראל לא תרצה ולא תוכל להפיל מטוס נוסעים איראני בתגובה להפלת מטוס אל על עם 300 נוסעים, או לפגוע בקהילות איראניות גולות בתגובה לפיגועים נגד קהילות יהודיות בעולם. שוב, אנחנו מגיעים כאן לתרחיש מלחמת התשה. ספק אם יש לנו יכולת להכריע מלחמה כזו (בפרט בהתחשב בכך שאנחנו ניחשב כמי שפתחו בה, כך שהיחס העולמי כלפינו לא יהיה אוהד בדיוק). ושוב אני חוזר למה שכתבתי לאריאל: האפסייד של ההימור מוגבל, ההפסד האפשרי עצום בלי דרך טובה לגדר אותו (הדרך לגדר את ההפסד היא תיאום עם ארה"ב, שלא מעוניינת). No Go.

אתם מדברים פה על לחסל נשיא, של מדינה. החלקתם על השכל.
אתם שמים לב לשטויות שאתם אומרים?
זה נראה לכם ריאלי להתנקש בנשיא של מדינה?
זה הזויי לא פחות מטוקבקיסטים של ילדים בני 17 שמגיעים לפה בקיץ.

מי דיבר פה על להרוג נשיא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 אני חולק עליך. הדרך הישרה ביותר להסיר את האיום הגרעיני האיראני היא להרוג את ראשי המשטר שם. החיילים והמדענים לבדם לא יקיימו או יתחזקו איום גרעיני. יש ראש לנחש, ובלעדיו הגוף לא רלוונטי. נכון שדוגמת הנחש אינה טובה כי אצל הנחש הראש מכיש, אך אצל האירנים הראש (חלקה העליון של מערכת הכח הדתית-פוליטית באירן) הוא המוביל. הסרת אותו ואין איום אירני. לטעמי זה מאוד שונה מהאיום של חמא"ס וגא"פ, שם מן השטח צומחים ראשים חדשים עקב חינוך מאוד יעיל (סליחה על הניסוח). לסיכום- רצון פוליטי ותחבולה ישראליים (או מערביים)- במקום להרוג את החיילים הפשוטים, להרוג את אדריכלי הרוע.

תקן אותי מה פספסתי.

זה פורום ברשת, ועכשיו, אם אינני טועה, כבר קיץ.
מה רע לך בקצת מלל מקלדת ודיון וירטואלי?
בעיני זה מרחיב דעת.
ואם אחד היועצים של בעלי התפקיד הרשמיים במדינה ייקח את ההצעה שלי והפוך אותה לתכנית,
אז אני מוכן שיעשה את זה בתנאי שיציין שם שזה תחת GNU license לפי דיני זכויות היוצרים.
חכו לי ביולי!

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אפשרי שזה מה שהציע. אבל פרקטית אפשר לחסל את המשטר גם בלי לפגוע אפילו בשערה מבית השחי של חמינאי, או כל אחד אחר בעל חסינות דיפלומטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Prototype אתם מדברים פה על לחסל נשיא, של מדינה. החלקתם על השכל. אתם שמים לב לשטויות שאתם אומרים? זה נראה לכם ריאלי להתנקש בנשיא של מדינה?.

וזו לא תהיה הפעם הראשונה שישראל מתכוונת לפעול בכיוון הזה. אחרי הכל היו תוכניות ברורות להתנקש בסאדם חוסיין. בכלל, עצם כך שדמויות פוליטיות אינן מטרות לגיטימיות לחיסול זו בכייה לדורות. אם ישראל יכולה על ידי חיסול של עשרה מנהיגים איראניים להשיג את אותה התוצאה שתדרוש חיסול של עשרות או מאות אנשים בדרגים נמוכים יותר, מדוע לא?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

התבטאויות ילדותיות של שר הביטחון.
"נחזיר את לבנון לתקופת האבן".
"נחזיר את איראן לתקופת האבן".
למה זה טוב? זה הורס לנו את ההרתעה. הופכים ממדינה של נשיכות למדינה של נביחות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk התבטאויות ילדותיות של שר הביטחון. "נחזיר את לבנון לתקופת האבן". "נחזיר את איראן לתקופת האבן". למה זה טוב? זה הורס לנו את ההרתעה. הופכים ממדינה של נשיכות למדינה של נביחות.

ושר החוץ?

ספציפית בהשוואה לצפון קוריאה אין לי בעיה. באופן כללי יותר, רק קללות יש לי לגביו. אבל את אוצר המילים שלי אשמור לעצמי כי זה לא המקום.

בני דודינו במזרח התיכון כבר למדו שכלב נובח אינו נושך. את האמת אלו איומים מגוחכים שבאים להסתיר את האמת העצובה שלא מדברים עליה בגלוי: פרויקט הגרעין האיראני הפך לתמנון רב ראשי ושאין לישראל יכולת אמיתית ופצצות מתאימות להשמידו. היחידים שיכולים לעשות את זה אלו האמריקאים וגם זה לא יגמר בזבנג וגמרנו, אלא יקח מספר ימים. לא נראה לי שהרכב הבית הלבן הנוכחי אפילו משתעשע באפשרות הזאת.

העימות הצבאי בין ישראל לאיראן כבר מזמן לא חשאי, ובצה"ל נערכים למלחמה. במקביל לגיבוש התוכנית לתקיפת מתקני הגרעין, הוקם בחטיבת המחקר ענף איראני חדש. עשרות חיילים וקצינים עוקבים בשקט אחרי אלפי הכטב"מים והטילים, ומכינים את צה"ל לקראת המלחמה החדשה: "נדרש שינוי מחשבתי גדול, זה לא דומה למלחמה מול חיזבאללה או מבצע בעזה"

https://www.ynet.co.il/news/article/bj002fgf8n#autoplay

סליחה על המחשבה הקונספירטיבית קצת אבל כל ההייפ הזה בשבועות האחרונים באמת מרגיש כמו קמפיין "תנו לנו תקציב" מתוזמן היטב.

אני בטוח שהיום שבו כן תהיה תקיפה באיראן לא יהיה מלווה בחודשים של בילד-אפ והעמסת ציפיות.

לא רק תקציב. לפי הפרסומים בעומאן מתנהל משא ומתן חשאי בין איראן לארצות הברית על הסכם ביניים בנושא תוכנית הגרעין (לפי הדיווחים ארה"ב מציעה לאיראן 20 מיליארד דולר תמורת הקפאה זמנית של פיתוח הגרעין והעשרת אורניום), וכנראה הדיבורים על תקיפה באיראן נועדו להשפיע על המו"ם הזה ועל עמדות ארה"ב ואיראן.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

לא קונספירטיבי בכלל. אבל התקציב עבר לפני שבועיים שלושה. אולי הכתבה יצאה באיחור. וגם מה שכתב דוב נשמע סביר.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אני מאוד מבין למה שלטון יעדיף להיות נובח ולא נושך.
אם אתה נובח- אולי יאמינו לך ותחסוך לחימה (דם ומשאבים- השפעות על משפחות לשנים קדימה).
אם אתה נושך- בוודאות תשלם בדם משאבים, ואין ודאות בקשר להישג העתידי- גם אם התבניות מפורטות מאוד.

אז בניגוד למקובל בגן הילדים, ביסודי או בתיכון, כשמובילים מדינה שלמה החשבונות נעשים מורכבים מאוד מאוד.
הסיסמאות לעומת זאת- נעשות פשוטות.
ובמיוחד כשמי שצועק\כותב\מפרסם הוא לא בעל התפקיד הנושא באחריות.

אין כאן שום חידוש.
כפי שאמר מנחם בגין, המובן מאליו, טוב שייאמר מדי פעם.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

יש הבדל בין מדי פעם לנבוח בצורה אחת ללנבוח פי 2 יותר בכמות ובעוצמה. אם אין קפיצה קוואנטית בין 2 האירועים ביכולות של אחד מהצדדים, אז יש פה קפיצה קוואנטית בצורך של מישהו לפצות על משהו. במקרה הזה ככל הנראה מדובר במשחקים פוליטיים על חשבון צה"ל.

נביחות זה לקחת משכנתא על הביטחון. אם תעשה את זה נכון, תרוויח. תיקח יותר מדי? סביר שתתרסק.

שדות תעופה נפגעו, בסיסים ספגו ומהלומות סייבר הוחלפו - גם בתאי השליטה בבור: תרגיל המלחמה הגדול של צה"ל מתח עד לקצה את יכולות חיל האוויר. "מכונה משומנת עם אחוזי הצלחה גבוהים - אך יש לקחים רבים לשיפור", אמר קצין בחיל. צפו בתיעוד מתוך "אגרוף המחץ"

https://www.ynet.co.il/news/article/s1feigmw2#autoplay

https://www.israeldefense.co.il/node/54003

מתקדם לאט, אולי לאט מדי. משגר להב נכנס לשירות, לא זוכר מה הסטטוס שלו, אבל הוא מהווה חלק מהבסיס לחיל טילים. רקטות ארוכות טווח כמו אקסטרא ונץ דורס יותקנו עליו.

החלק היותר בעייתי הוא רקטות לורה, כי שם אין ממש אינדיקציות לגבי סטטוס הפרויקט, או אם בכלל רוצים בצה"ל להצטייד.
עוד בתקופת ליברמן דיברו על בחינת אפשרויות אבל שם זה נגמר. יהיה בקרוב כנס אש, אני לא אלך אליו אבל אני מקווה שכן יפרסמו מידע משם ובתקווה שידברו קצת על חיל טילים.

לאחר סיום תרגיל "אגרוף המחץ" עלתה תחושת המסוגלות הגבוהה בצמרת צה"ל לבצע תוכנית תקיפה רחבה באיראן. צוותי האוויר נערכים לתקיפה משולבת של מטוסי קרב עם מל"טים שמקבלים פקודות מהטייסים, ועד 2040 צפוי רכש ענק של מאות כלי טיס מתקדמים

https://news.walla.co.il/item/3586909