שני קציני צה"ל, רב-סרן איתמר אלחרר ז"ל ורב-סרן אופק אהרון ז"ל, נהרגו אתמול בלילה במהלך אירוע ירי מזיהוי שגוי, בבסיס האימונים נבי מוסא ליד ורד יריחו. לפי תחקיר ראשוני בלילה שלפני האירוע התרחשה גניבה של אמצעי ראיית לילה מאותה פלגה בנבי מוסא. על רקע זה יצאו אמש הקצינים - שניהם מפקדי פלגות ביחידת אגוז - לסיור במטווחים הממוקמים כמה מאות מטר מחוץ לבסיס, בצעידה מבצעית. כוח נוסף שיצא לסיור היה של אחד מצוותי היחידה. שני הכוחות, המפק"צ והמפל"גים, זיהו אחד את השני בטעות כתנועה חשודה - המפל"גים פתחו בנוהל מעצר חשוד כולל ירי באויר ובתגובה חייל מכוח המפק"צ חשב שמדובר בהיתקלות עם מחבלים וביצע ירי ממנו נהרגו השניים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נשבר הלב.
כנראה שהאירוע ייחקר רבות וייבדקו וגם יתגלו כשלים.
אבל מקווה שגם ישכילו לעטוף את הצוות, בעיקר את היורה\ים, צוות פסיכולוגי תומך שלא יקרה עוד אסון.
לא יכול לדמיין בכלל את התחושה ביחידה.

א. האם לא היו להם מכשירי קשר לתאום?
ב. הכוחות לא ידעו על המצאות כח נוסף באזור.?
ג. לדעתי מי שפתח ראשון באש, הוא גם פגע בקצינים...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אני יוצא היחידה,
אני ממש לא רגוע מהסיפור כל הבוקר...
יש לי מחשבות שיכולות להסביר למה הדבר כזה קרה דווקא ביחידה.

יום עצוב.

יום קשה. כמי שאיבד חברים בתאונות אימונים, כולל כחול על כחול אני יכול להבין את תחושותיך.
עיצה שלי אליך היא לחשוב כמה פעמים לפני שתכתוב משהו. האינטרנט לא שוכח.

. שילוב של התרופפות נהלים, עייפות ולחץ. לדעתי זו סיטואציה שיכולה להתפתח בכל יחידה לוחמת.
בזמני היו דוצים בצנחנים, מגלן ודובדבן. זה יכול לקרות לכולם.

הצבא לא לומד.
יש כמה מקרים שאני מעלה שבליפה של טעויות זיהוי מבצעיות שעלו בחיי אדם.
פה זה משימה מנהלתית עם סבירות גבוהה לכוח כחול.
איך זה הגיע לזה?

מפקד פיקוד מרכז, אלוף יהודה פוקס, חשף היום (חמישי) פרטים נוספים אודות תקרית הירי הקשה בה נהרגו הלילה מאש כוחותינו שני קציני צה"ל מיחידת אגוז.

אלוף יהודה פוקס: "איבדנו הלילה שני מפל"גים רצינים מאוד מיחידת אגוז. ניבו להם עוד עתיד גדול בהמשך. איתמר, שגדל בגדוד 51, השנה היה מתוכנן לצאת ל-3 שנות לימודים ואופק, שגדל באגוז, היה מתוכנן להתקדם בהמשך לתפקיד רס"ן בכיר או מפקד מגמה ביחידה או להיות סמג"ד בגולני. שני אנשים באמת הטובים ביותר שיש לנו".

מפקד פיקוד מרכז התייחס לממצאים הראשוניים שעלו מחקירת תקרית הירי, לדבריו: "יש קריית מטווחים על בסיס סוללות מטווחים בנבי מוסא. במהלך לילה שקדם לאירוע נגנב משם מכשיר לראיית לילה.

באירוע עצמו יצאו מהמאהל שתי כוחות לא מתואמים ביניהם. בכוח אחד היה מפקד הצוות ובמקביל אליו, בלי לדעת עליו, יצאו 4 מפקדים (3 מפל"גים וחייל) לעשות סיבוב במטווחים כדאי לחפש את מי שגנב את האמל"ר.

לאחר 200 מטר משם הרביעיה זיהתה דמות חשודה בקצה מטווח והחליטה לאגוף אותו. בקצה הסוללה הם טיפסו למעלה והמשיכו לזהות אותו במרחק של 200 מטרים. הם הלכו לכיוונו והיו בטווחים מאד קרובים אליו.

הקצין שיצא לבדו הלך במרחב שבו הוא ראה תנועות חשודות באזור וניסה למצוא גם הוא משהו שישפוך אור על גניבת האמל"ר. באותם רגעים הקצין חיפש ולא ראה שום דבר אך שמע רעש. הוא הלך למקום הרעש ולא ראה כלום והדריכות שלו ירדה. פתאום הוא שמע רעש - הסתובב לאחור וראה מולו החבורה של ארבעה אנשים. הקצין משוכנע שיש אויב מולו עם נשקים והם משוכנעים שהוא אויב ממש. מתחילה פתיחה באש ובטווחים קצרים מאוד. יש פה עניין של חקירת מצ"ח של מי פתח באש ראשון.

היה ירי באוויר אך לא היה נוהל מעצר חשוד, היתה התקלות בטווח של עשרה מטרים ותחושה של סכנה. האירוע הזה מתבצע בתוך שניות ספורות ותוך כדי הצעקות - בשניות הללו הם מבינים שזה כוחותינו ומתחילים טיפול בנפגעים.

כנראה גם הקצינים יורים לעבר הקצין אך לא פוגעים בו. לא יודע לומר עדיין מי עשה ראשון. אני מעריך שהוא ירה ראשון ופגע. מיד אחרי זה התחילו לטפל בהם.
יש אנשים במאהל שידעו שהכוחות יצאו אבל הכוחות לא ידעו אחד על השני".

דובר צה"ל: "מדובר באירוע קשה ומורכב מאוד בו איבדנו שני מפקדים. מפקד פיקוד מרכז שהה כל הלילה בשטח וגם הרמטכ"ל ביקר היום, הכל קורה במקביל לחקירת מצ"ח.

בתחילת השבוע נעשה יום פורום עצור מטכ"לי על מנת לדון בכל האירועים ובסוגיות בטיחות באימונים. צוות מומחים יתחיל לעבוד באופן מיידי".

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

הודעת דו"צ
https://www.idf.il/%D7%9E%D7%90%D7%...A0%D7%93%D7%95/

רס"ן אופק אהרון ז"ל


רס"ן איתמר אלחרר ז"ל


נקרע הלב, יהי זיכרם ברוך

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ… לֹא עוֹד

פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,

גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה.


רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד:

פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,

אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה,

מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.

וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,

וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.


הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר חֲלוֹמוֹת,

בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,

וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶׁתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבֹא,

אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית? וְאֵיפֹה?


וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ!

מֵאָה שְׁעָרִים הוֹד וָכֹחַ, קֹדֶשׁ לְעַם מְכוֹרָתוֹ!

בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ בְּהוֹד…

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

https://www.ynet.co.il/news/article/h1xti6p3y

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הלב נשבר מול האסון המיותר והמזוויע שהתרחש בבקעת הירדן.

https://www.haaretz.co.il/news/poli...ZINE-1.10537198

השאלות שנותרו פתוחות
■ האם היה נוהל מסודר לחיפוש אחר חשודים בגניבה בשעת לילה?
■ מדוע יצאו מפקדים בכירים לחיפוש ללא החיילים?
■ מדוע בחרו המחפשים שלא לדווח לשאר הכוח על היציאה?
■ מדוע יצאו לאתר אמל"ח שנגנב דווקא באמצע הלילה?
■ מדוע יצאו ללא אמצעי זיהוי כמו קסדה או אפוד וללא מכשירי קשר?
■ מה היו הוראות הבטיחות שהוצגו לחיילים במקרה של זיהוי חשודים?
■ מדוע לא ירו פצצות תאורה או ניסו לבצע נוהל מעצר חשוד ובחרו לחתור למגע?
■ האם החיפוש נערך כשהנשק במצב של כדור בקנה?
■ מי פתח ראשון בירי?
■ כמה כדורים ירו כל המעורבים עד שחדלו לירות?
■ איך הרג הקצין את מפקדיו אם הם היו הראשונים להבחין בו ולאגף אותו?
■ מדוע שאר הכוח לא קיבל עדכון על הימצאות חשוד בשטח?
■ מדוע שונו הגרסאות לגבי קיום נוהל מעצר חשוד?
■ מה היתה מידת הפיקוח והתיאום סביב היחידה מצד המפקדות שמעליה?
■ מדוע נאלצו להזמין חילוץ מכוח אחר שהתאמן באזור?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yneta1 הלב נשבר מול האסון המיותר והמזוויע שהתרחש בבקעת הירדן. https://www.haaretz.co.il/news/poli...ZINE-1.10537198 השאלות שנותרו פתוחות ■ האם היה נוהל מסודר לחיפוש אחר חשודים בגניבה בשעת לילה? ■ מדוע יצאו מפקדים בכירים לחיפוש ללא החיילים? ■ מדוע בחרו המחפשים שלא לדווח לשאר הכוח על היציאה? ■ מדוע יצאו לאתר אמל"ח שנגנב דווקא באמצע הלילה? ■ מדוע יצאו ללא אמצעי זיהוי כמו קסדה או אפוד וללא מכשירי קשר? ■ מה היו הוראות הבטיחות שהוצגו לחיילים במקרה של זיהוי חשודים? ■ מדוע לא ירו פצצות תאורה או ניסו לבצע נוהל מעצר חשוד ובחרו לחתור למגע? ■ האם החיפוש נערך כשהנשק במצב של כדור בקנה? ■ מי פתח ראשון בירי? ■ כמה כדורים ירו כל המעורבים עד שחדלו לירות? ■ איך הרג הקצין את מפקדיו אם הם היו הראשונים להבחין בו ולאגף אותו? ■ מדוע שאר הכוח לא קיבל עדכון על הימצאות חשוד בשטח? ■ מדוע שונו הגרסאות לגבי קיום נוהל מעצר חשוד? ■ מה היתה מידת הפיקוח והתיאום סביב היחידה מצד המפקדות שמעליה? ■ מדוע נאלצו להזמין חילוץ מכוח אחר שהתאמן באזור?

האירוע הוא קשה והתוצאה היא טרגית.
זה "יפה" לשאול שאלות אבל האם אנחנו גם ניהיה מוכנים לקבל את התשובות, וגם אם התשובות הן כואבות ברמה כזאת שהמפל"גים הללו פעלו לא לפי הנהלים שהם מחוייבים לא לפי ערכים שהם דורשים מפקודיהם ועוד.
צריך להיות מספיק כנים עם עצמנו ולקורא הכל ועיקר בין השורות כדי לראות את האמת, האמת הכואב.
כי בסוף יש פה שני כוחות שפעלו ללא תיאום, ללא מכשירי קשרי בשיטות עבודה שונות. כאשר מה שגרם לכל התקלה המצערת הזאת הוא החשש לעדכן את הפיקוד "נגנבה/אבדה קסדה עם אמר"ל מסוג X" ואז לחטוף בראש, גם המפל"ג היה מקבל בראש כי הוא תמיד אשם, זה קרה אצלו במשמרת, גם המפק"ץ כי זה הצוות שלו וגם החייל כי זה רכושו. אין ספק שיש לבדוק כל דבר לגופו ולהבין איך נאבד, אבל כאשר הדבר קורה אצלך בבית אתה לא ממהר לעדכן אתה פיקוד הבכיר ומעדיף למצות את כל הדברים לאתר את הפריט שנאבד, גם כרטיס אשראי אנחנו שלא מוצאים לא מבטלים תוך 5 דקות אלא מבצעים עוד פעולות חיפוש ומחשבה מעמיקה "היכן השארתי אותו"
אותו הדבר הקצינים, הם מיטב בננו, לוחמים יעודיים, לוחמים עם ציוד, לוחמים עם כישורים, בסוף אמרו לעצמו שאם כל ההכשרה שלהם הוא יכלו לאתר את הציוד, אבל במקום לעשות פקודת מבצע כמו שהצבא "דורש" או מבקש, אפילו ברמה חפוזה (פקודות מבצע נולדו בדם) ולנסות לאתר את החולית גנבים או את הפריט שהלך לאיבוד, במקום זה, הרצון לאתר את גנבים והחשש מלעמוד בפני מפקד היח' ולעדכון על שבמשמרת שלך נגנב פריט יקר ערך ועוד במיוחד כאשר הוחמרו לטובה יש לציין ההנחיות ועוד מיחידת עלית, הכישלון הוא כפול.
מה שגרם לאסון הזה לדעתי הוא שילוב של נורמות קשות, ניתוק של הפיקוד הבכיר שמעניש את הפיקוד הזוטר מבלי לבצע בדיקה, וחשש מהפיקוד הזוטר להתקדם במערכת והחשש שכתם שחור יהיה על השירות שלהם, מפקדים טובים אלה חיילים שטעו ולמדו, אם מפקד בכיר לא טעה במהלך דרכו כנראה יש הרבה "שלדים בארון" הרבה כסת"ח שהצליח לו. צריך לחבר מפקדים שטועים, לבדוק וללמוד. דברים נהרסים, דברים נגנבים, דברים נשכחים, כולנו טועים, כולנו בני אדם.
נק' אחרונה לגבי הקצין שהרג את מפל"גים. לצערי התוצאה הקשה רק מראה את איכות היח' התקלות ופגיעה איכותית בשני מטרות בשניות. אפשר להחליף את המינוח "שני הקצינים" בשני "גנבים" ואז הכותרת הייתה אחרת,
חבל חבל חבל ושוב על כל מותו של חייל שהיה אפשר כנראה להימנע.
האם הפריט יכל להימצא? אולי ואולי לא. מה שכן צריך לעשות זה פשוט. שיתופי פעולה של צבא בעיקר יח' מיוחדות עם אמצעים מיוחדים וכוחות משטרה, לא מיוחדים, מספיק צוות בילוש קטן עם צוות אגוז במארב על גנבים והתוצאה תיהיה נהדרת, מבטיח לכם.
יהי זיכרם ברוך

חיה ותן לחיות

קשה להסכים שהתוצאות מעידות על איכות היחידה. נראה שהאש נפתחה בטווח מאוד קצר, כשהקבוצה לא שמרה על מרווחי לילה, ושני הקצינים נהרגו במכת אש הראשונה. פגיעה במטרה מקובצת ממטרים בודדים לא דורשת הכשרה מיוחדת.

הלב נשבר מול האסון המיותר והמזוויע שהתרחש בבקעת הירדן.
https://www.haaretz.co.il/news/poli...ZINE-1.10537198
השאלות שנותרו פתוחות
■ האם היה נוהל מסודר לחיפוש אחר חשודים בגניבה בשעת לילה? לא. כל איד עושה את מה שנראה לו נכון. אם הוא מודע הוא לוקח קשר, מעדכן את מפקד תורן והשומרים במעגל החיצוני ויוצא לפטרול.
■ מדוע יצאו מפקדים בכירים לחיפוש ללא החיילים? כי היה צריך לתת להם לישון, הם בטח סיימו תרגיל מתיש ועדיך לתת לחיילים ללכת לישון. גם אם היו חיילים, זה לא היה מונע את הדו"צ.
■ מדוע בחרו המחפשים שלא לדווח לשאר הכוח על היציאה? כי לא חשבו שמישהו אחר ייצא לסיור. לא בנו על הראש הגדול של המפק"צ. אני מקווה מאוד שלא יענישו אותו, היות ובסך הגל הוא הגדיל ראש.
■ מדוע יצאו לאתר אמל"ח שנגנב דווקא באמצע הלילה? כדי לראות אם הגנב חוזר למקום הפשע. אולי רצו לראות מהו המאהל הקרוב לבסיס.
■ מדוע יצאו ללא אמצעי זיהוי כמו קסדה או אפוד וללא מכשירי קשר? שאלה טובה, לא שזה היה מונע את הדו"צ.
■ מה היו הוראות הבטיחות שהוצגו לחיילים במקרה של זיהוי חשודים? נוהל מעצר חשוד.
■ מדוע לא ירו פצצות תאורה או ניסו לבצע נוהל מעצר חשוד ובחרו לחתור למגע? כי אין בשלוף וגם לא זיקוקים.
■ האם החיפוש נערך כשהנשק במצב של כדור בקנה? שאלה טובה, לא שזה היה מונע את הדו"צ.
■ מי פתח ראשון בירי? המפק"צ.
■ כמה כדורים ירו כל המעורבים עד שחדלו לירות?
■ איך הרג הקצין את מפקדיו אם הם היו הראשונים להבחין בו ולאגף אותו? הם זיהו אך חא פתחו באש. הם הפתיעו אותו כי לא שיערו שמדבור בחייל, הוא נבהל ופתח בירי כי הוא יודע שגנבים פוטנציאליים אינם מפחדים מצה"ל ושישחררו אותם בשנייה.
■ מדוע שאר הכוח לא קיבל עדכון על הימצאות חשוד בשטח? כי לא היו להם מכשירי קשר.
■ מדוע שונו הגרסאות לגבי קיום נוהל מעצר חשוד?
■ מה היתה מידת הפיקוח והתיאום סביב היחידה מצד המפקדות שמעליה שום פיקוח. האם אתה מצפה שהמח"ט או המג"ד יזכירו למפל"גים מהם הוראות הפתיחה באש בלילה??
■ מדוע נאלצו להזמין חילוץ מכוח אחר שהתאמן באזור? כי לא היו להם מכשירי קשר.
ממליץ לכולם להקשיב מדי פעם לפודקאסטים העוסקים בצבא ארה"ב - רמה אחרת לגמרי, כי שם מדבור בצבא מקצועני ויש נוהל לכל דבר. זה יוצר גם היררכיה מאוד קשיחה וסרבול שעד שלא יגידו לך לעשות משהו, לא תעשה אותו...

אומר זאת בשיא העדינות כי אני לא מכיר את הנפשות הפועלות - יש קו דק בין יחידה שהיא כל-כך מקצועית שיכולה לאלתר משימה ברמת המפק"ץ / סמל ללא תדריכים ותהליכים מסורבלים, לבין פלנגה שעושה שטויות אלה בבאלה מתוך חוסר מחשבה (גם אם יש רצון עז להצליח).
תמיד יהיה חיכוך בין הצבא הגדול ה"רגיל" שאוהב את המצגות והתדריכים, לבין המיוחדות שתפקידן לבצע בכל מחיר.
אני לא יודע מה נכון במקרה הנ"ל, לראייתי אם נמצאים באימון ומארגנים משימה צבאית מבצעית כגון פטרול לאיתור אמל"ח או גנבים אז המינימום זה להתייחס לזה כמשימה צבאית ולדאוג לתיאום. אחרת כל אחד עושה מה שבראש שלו, הורגים אחד את השני והגנבים בכלל אולי לא היו באיזור.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

מדויק.

לא כל פעולה מנהלתית/אבטחתית היא מבצע מוצנח בעורף האויב.
פאקינג מכשיר קשר פנס ודיווח לחמ"ל כנדרש בכניסה של 2 הכוחות לשטחי אש היתה מונעת את זה+קיום נוהל מעצר חשוד רגיל ומלא ממרחק הזיהוי של הכוח הראשון.

העזרים הטכניים, קשר, פנס...חשובים מאד, וגם הנהלים, תיאום, נוהל מעצר...חשובים מאד.....וחשוב גם איך עובד מוחו של החייל, האם חשיבתו , מודעותו לכך כי המציאות יכולה לתעתע...כי לא תמיד מה שנראה לכאורה זוהי המציאות האמיתית...?המפקדים צריכים להחדיר לראשי החיילים כי לעתים מי שנראה תמים הוא מחבל, ומי שנראה מחבל הוא ידיד...יש הרבה חומר בנושא, והבנת הנושא תפחית תקלות.

כל אחד מהנ"ל שהזכרת היה יכול למנוע את האסון בשלב מוקדם.

כשאני אומר להתייחס לזה כ"משימה צבאית" הכוונה לא שננהל קפ"ק וקפ"ק 2 ונחכה לאישור מח"ט, אלא שלא סתם כל אחד יעשה מה בא לו בלי קשר לכלום.


בגלל שלא מדובר במבצע מוצנח בעורף האויב אלא איזור אימונים עם הרבה כוחותינו ואזרחים ושטח לא סטרילי, קצת שיקול דעת ומינימום תיאום נדרשים, גם מלוחמים שמאומנים להתמודד לבד בשטח בלי כל המסגרת.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אני לגמרי מסכים,
עצם העובדה שמדובר בשטח אימונים מאוד מאוד מעלה את הסיכויים לכחול על כחול.
גם בפעילות מבצעית צריך לתאם ולהזהר ויותר מזה בשטחי אימון של בסיס

מבין מה זה 'תיאום', בקלות אפשר ללמד את מפקדנו את כללי התיאום הנדרשים...ולדעתי , ככלל, מפקדנו יודעים את טכניקת ה'תיאום'.......אבל מה זה 'שיקול דעת'...? איפה רוכשים אותו / לומדים אותו / מפתחים אותו...? או שאולי נולדים איתו או לא נולדים איתו...? למי יש ולמי אין שיקול דעת...האם יש דרך למדוד אותו? האם יש בצבא מישהו האחראי על פיתוח שיקול דעת, או כל אחד אחראי לעצמו.....אם שיקול הדעת הינו דבר חשוב [ואני חושב שכן], יש לתת לעצמנו דין וחשבון האם יש משהו לעשות בעניין...וכתוצאה מכך, בין השאר, אותם מפקדים היודעים מהו 'תיאום' יעשו תיאום כנדרש ומתי שצריך.

לא לכל דבר צריך נוהל. יש נוהל כללי לסוג כזה של פעילות וצריך להשתמש בו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שוה גם לשאול עוד שאלה - האם האווירה הכללית כרגע בציבור בנושא הגניבות, שמלובה ע"י הרשתות החברתיות ואפילו, במידה מסויימת, ע"י דיונים כמו שלנו כאן בנושא צאלים, לא תורמת ל-mindset שמביא קצין צעיר לצאת לבדו לצוד גנבים וכשהוא רואה סביבו דמויות לא לראות בהן גנבים שצריך לעצור אלא אויבים שצריך לירות בהם לפני שהם יירו בו.

"שווה" בעיקר לעיתון מסוים וכותביו המקדמים אג'נדה פוליטית מסוימת.

זה גם סגנון אורליגיא או טאקר מפוקס ש"רק שואלים שאלה".
כשיש נשק ביד ללוחמים, תמיד יש סיכוי שגם יקרה עם זה משהו. צ'כוב לא טעה.
וכל ה"שאלות" היו נראות אחרת אם המפק"צ האומלל הזה היה מוריד שני מחבלים. כי הוא וחבריו, בניגוד ל"שואלים" גם ניסה לתת תשובות.

נכון כי תמיד יש סיכוי כי יקרה משהו רע עם הנשק, השאלות נשאלות בכדי להבין אם היה אפשר למנוע המשהו, כי יש דברים שאפשר למנוע, וחובתנו לעשות כל האפשר בכדי שלא יקרה משהו גם מצד טובי בנינו נותני התשובות.

אם היינו מתייחסים לחדר המבצעים כמו למגדל פיקוח
וכל חייל או כח שנכנס לתא שטח כל שהוא צריך לדווח או לבקש רשות
האם האירוע הזה היה קורה או שאני מדומיין לגמרי

ברור שהארוע היה נראה אחרת אם הוא היה מוריד שני מחבלים. גם מלחמת לבנון השניה "היתה נראית אחרת" אם פתאום היינו מוצאים במקרה בכפר לבנוני כור גרעיני איראני סודי ומשמידים אותו. הבעיה היחידה היא שלא היו שם שני מחבלים. יותר מזה, לא היתה שום סיבה בעולם לחשוב שיהיו שם שני מחבלים - ואם היתה סיבה כזו, אז הוא היה ראוי לעמוד למשפט על כך שהוא יוצא לבד בחושך בלי ליידע אף אחד לשטח שורץ מחבלים. לכל היותר היתה סיבה לחשוב שאולי יש שם גנבי נשק (גם במקרה הזה, כמובן, זה חוסר אחריות מוחלט לצאת לבד לחפש אותם בחושך, אבל לפחות לא רשלנות פושעת). ולצערי, זה לא יהיה מפתיע אם המוות הזה הוא גם תוצאה של המאמץ המרוכז להפוך גנבים לטרוריסטים בתודעת הציבור - כמובן, בתנאי שהם ערבים ובפרט בדואים.

תודה שהבהרת את האג'נדה שלך. היא מתכתבת ישירות עם האירוע של תקיפת חייל אגוז בניווט בדד: כל תוקפי החיילים ו/או גנבי אמל"ח הם "רק" פושעים עד שבמעשיהם הוכח אחרת. כל בדואי מיאטה שגונב ציוד בנבי מוסא הוא "רק" גנב שבמקרה מוכר אותו למחבל מחברון.

אני פחות אסטיניסט וטוען שכל מי ששם לעצמו מטרה את צה"ל, חייליו וציודו הוא אויב וצריך לדעת שכשהוא בוחר לעלות למגרש ולשחק נגד המיליציה החזקה במזה"ת הוא צפוי להפסיד. לצערי, אג'נדות מהסוג שעולה כאן הביאה למצב הכללי שנראה היום שצה"ל וציודיו הם בבחינת כל דיכפין.
וזה ללא קשר לבדיקה איך צריכה להיעשות כל פעילות מחוץ לתחומי "המחנה".

בעיני, ההאשמה באג'נדות היא ההפך מדיון רציני. שמת אותי במגירה של "אג'נדה" כלשהי ועכשיו אתה פטור מדיון. זה לא רציני.

כדאי להסביר מה, לדעתי, קורה בשיח הציבורי בנושא הבדואים. הגניבות של הבדואים זה לא דבר חדש. כשהייתי טירון בחמאם אלמליח ב-89 ידענו שהבדואים ינקו את המטווחים מכל תרמיל וציוד אחר שאנחנו לא נאסוף. כשעשיתי מילואים בצאלים בשנות התשעים ידענו שכל ציוד אישי או צבאי שלא יהיה קשור ושמור ייעלם. כשמחירי המתכות עלו לפני אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008 ירינו על שלדות של מכוניות במקום על טנקים כי הבדואים היו באים בשבתות, חותכים את המטרות עם מבער ומעמיסים. זה היה תמיד מעליב ומרתיח, אבל זה לא חדש. אז למה בתקופה האחרונה השיח על זה התרחב והקצין? לדעתי, חלק גדול לפחות מהתשובה נמצא בשדה הפוליטי. אם מנסור עבאס היה מקים קואליציה עם אבו יאיר היית שומע על זה הרבה פחות. בסיטואציה הפוליטית הנוכחית, מתנגדי הממשלה זיהו שיש כאן נקודת תורפה שמאפשרת לייצר מתחים ומשברים פוליטיים ולכן צריך ללחוץ עליה. כך בשבוע שעבר עלו הח"כים מהליכוד אל הנטיעות (שבשנה שעברה נעצרו בממשלה שלהם ואיש לא צייץ) וכך כלי תקשורת וארגונים שמחפשים לערער את הממשלה הנוכחית לוחצים גם הם על הנקודה הזו. העובדה שהחברה הבדואית ביסודה אינה חברה עויינת (כחמש מאות בדואים מתגייסים מדי שנה, למשל) אינה מוזכרת כלל. אם מדברים על אג'נדות אז כדאי לשים לב לאג'נדות שעומדות מאחורי השיח שכולנו נחשפים אליו.

יפה שאתה מתאר את צה"ל בתור "המיליציה החזקה ביותר", כי זה בדיוק מה שאני רואה - התנהגות של מיליציה. בצבא חיילים עושים מה שהממונים עליהם קובעים, במיליציה כל אחד עושה מה שנכון בעיניו. זה בדיוק מה שהתרחש פה, וזו גם הסיבה לתוצאה הקשה. אגב, בעיני אותו חוסר רצינות וחוסר משמעת כללי הוא גם הגורם לתופעת הגניבות מצה"ל (ולא "האג'נדות שאני מקדם"). אם החיילים באגוז לא היו מתרשלים מלכתחילה, האמר"ל שנגנב או נעלם מהם לא היה נגנב. אם שמירה בבסיסי צה"ל תהיה רצינית ולא כמו שכל אחד מאתנו מכיר אז לא יוכלו להכנס לשם; נוהל מעצר חשוד מספיק בהחלט כדי לעצור כל גנב פוטנציאלי - בתנאי שיש שומר, והוא ער וערני ומזהה את החדירה.

תחסוך מכולנו כאן את ה Tone Policing ואל תתן ציונים למה או מי רציני או לא.
אתה זה שהתחלת כאילו דיון בהרמה להנחתה מאוד פוליטית והפוזיציה שלך מאוד ברורה מהתגובה שלך למעלה.
הדיון בפורום הזה לגבי מחדל הטיפול בגניבות בצה"ל ארוך הרבה יותר מהאפיזודה הפוליטית הנוכחית שאתה מנסה לרכב עליה מסיבותיך הברורות.
צה"ל בעצמו מודה שהאחריות כוללת גם את שטחי האש ובצדק, והמסגרת המתאמנת אחראית לכל ציוד גם אם נפל ממשאית על כביש 6.
באירוע נבי מוסא יש קבוצה של מפקדים עם כוונה טובה וביצוע רשלני. להרכיב על זה בכוח אג'נדה פוליטית זה בעיני, לא רציני. סגרנו מעגל.

אתה יכול לספר סיפורים עד מחר - מי שנכנס לבסיס צה"ל ואינו משלנו, הוא בהגדרה אויב. כן, גם עבריין רכוש שאם תדחוק אותו עם הגב לקיר יכול תוך שניה להפוך מגנב לרוצח. אפשר לסנגר עליו עד מחר בדמעות תנין שהוא "מסכן עני מרוד עם 7000 ילדים להאכיל" וכל החרטוטים האלה, יש את כל הסיבות שבעולם לחשוב שהוא מחבל ואם אתה בוחר להתעלם מהן אז לטעמי הבעיה היא אצלך. זה לא מוריד לרגע מהפשלה הנוראית שקרתה שם שאתה צודק שהיא חוסר אחריות ורשלנות כמעט חובבנית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא מנסה לסנגר על אף אחד. מי שנכנס לבסיס צה"ל כדי לגנוב נשק (או כל דבר אחר, כמובן) צריך להיענש, בלי שום קשר לשאלה אם יש לו ילדים ומה המניעים שלו. אבל אני גם לא רוצה לעשות מחיילי צה"ל שופטים ותליינים. ענישה זה דבר שמתרחש, במדינת חוק, בהתאם לחוק ועל ידי מי שמוסמך לענוש. זה דיון רחב, אבל לא לגמרי רלבנטי למקרה הספציפי כיוון שהמקרה הזה לא התרחש בתוך הבסיס אלא להפך - היורה וגם ההרוגים יצאו מהבסיס. למעשה, אם זה היה מתרחש בתוך הבסיס זה היה עוד יותר מטריד: קצין בצה"ל שיסתובב בתוך המחנה ויראה סביבו דמויות עם נשק ואוטומטית יפתח באש על מנת להרוג?


ובכל זאת, שווה להתיחס לסוגיית הגנב מול הטרוריסט. באופן כללי, גנב הוא עבריין רכוש (גם אם מה שהוא גונב זה נשק). הוא פועל למען רווח אישי, לא כדי לשרת מטרה לאומנית. הבדואי שגונב נשק ימכור אותו לדומרני ולא לג'רושי אם דומרני יציע שקל אחד יותר (האמת היא שאם הוא לאומני עדיף לו למכור לדומרני: הנשק בחברה הערבית מופנה כלפי ערבים אחרים ב-99% מהמקרים. ג'רושי רוצח ערבים, דומרני רוצח יהודים). אם הבדואי היה מחבל והמטרה שלו היתה לפגוע בחיילי צה"ל אז סביר להניח שהיו לו הרבה דרכים לעשות את זה: הוא גנב נשק אז הוא חמוש (או לפחות יכול להיות), הוא מכיר את השטח ככף ידו ויודע להסתוות ולנוע בתוכו. הבדואים לא מבצעים פיגועים אלא גונבים (ומקימים חממות לקנאביס, מבריחים ושאר עיסוקים פליליים). אלה לא מחבלים. ממה שהתרחש שם אתה יכול להבין שגם הקצינים באגוז לא ראו בהם מחבלים. אם הם היו חושבים שיש פוטנציאל להיתקלות הם היו פועלים לגמרי אחרת.

לדעתי ההחלטה להגן על עצמם גם מגנבים היא נכונה. יצירת מרחב מאובטח סביבם היא בהחלט בתחום סמכותם, הגנב של היום זה הרוצח של מחר. בסוף שנות ה90 היו מספר מקרי גניבות מבאח צנחנים בחמאם אלמליח שלא טופלו כראוי, זה נגמר בסוף עם חוליה שרצחה מפקץ במגלן בתוך שק שינה ליד מתחם הלשביה.
הסיפור פה זi לא היציאה עצמה אלא הצורה שהדבר התבצע דבר שמעיד על חוסר ארגון ושליטה בסיסי ביחידה שנחשבת כיחידת עילית.
אני מניח שכמעט כל שרשרת הפיקוד באגוז תודח בקרוב. לא יודע לגבי מחט הקומנדו בעצמו אבל גם הכיסא שלו רועד.
כל תהליך ההקמה של חטיבת עוז הוא שערוריה וכתבנו על זה בפורום לא מעט פעמים. כצעד ראשון כל היחידות חייבות לשבת באותו בסיס תחת קורה גג אחת. כרגע החטיבה הזאת היא מיש מש של יחידות ללא מוטת שליטה אחידה. צריך לעצור את זה עכשיו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 כל תהליך ההקמה של חטיבת עוז הוא שערוריה וכתבנו על זה בפורום לא מעט פעמים. כצעד ראשון כל היחידות חייבות לשבת באותו בסיס תחת קורה גג אחת. כרגע החטיבה הזאת היא מיש מש של יחידות ללא מוטת שליטה אחידה. צריך לעצור את זה עכשיו.

בסופו של דבר היחידה נועדה להיות המקבילה הישראלית של SOCOM, וכידוע SOCOM בנויה מספר יחידות נפרדות שכל אחת מהן עצמאית - היחידות כפופות פיקודית ולוגיסטית ל-SOCOM ומשימתית למי שצריך. מצד אחד אפשר לזעוק שערוריה ומצד שני לקבל את זה שעדיף גג אחד מסודר מאשר הבלגן שהיה לפניו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא ממש משנה על איזה רעיון זה מתבסס. האמריקאים הרבה יותר מסודרים ומאורגנים מאיתנו אז זה מאוד נחמד לאמץ רעיונות מהם, השאלה היא איך מיישמים.
תרש גדעון הוכרז ב2015 לקח לצהל שנתיים להבין שרימון לא צריכה להיות שם, שלוש שנים להקים בית ספר לקומנדו שגם הוא בקושי מתפקד.הכשרה משותפת כמעט ולא קיימת.
הכיוון היה נכון בהתחלה לשכפל את אגוז ומגלן שבעיני יכולה להיות בינהם סינרגיה מצוינת. ולעזוב בצד את דובדבן ורימון שלא קשורות לסיפור.במקום זה צהל הקים איזה מין ייצור כלאים שרגל ימין לא מתואמת עם רגל שמאל. שבע שנים מאז ההכרזה על ההקמה אפשר היה לצפות ליותר. ובמקום לשפר את החטיבה, בא צהל והקים עוד גוף לא ברור אוגדת הרפאים על בסיס צוותים מאגוז ומגלן.....
בקיצור צהל עסוק ביחסי ציבור והצהרות מפוצצות. בפועל בשטח ישנם רק ברווזים צולעים.

אני לא חושב שהיתה פה החלטה "להגן על עצמם גם מגנבים" או החלטה בכלל; הרי כל הפעולה היתה פרטיזנית לחלוטין. נגנב או נעלם להם אמצעי ראיית לילה. לא לגמרי ברור לי אם הארוע התרחש לפני שהם דיווחו על אובדן צל"מ או אחרי, אבל בכל מקרה ההשערה שלי היא שמה שקיוו המ"פים להשיג היה לתפוס בדואי אחד או יותר מסתובבים במטווחים ולשכנע אותו בדרך כזו או אחרת לספר איפה האמר"ל. אם המטרה היתה ליצור אבטחה היקפית אז היו שולחים חיילים שישמרו במעטפת חיצונית לאורך הלילה או יבצעו מארב; סיור של שלושה מ"פים במשך שעה-שעתיים לא ישפר את האבטחה. העובדה שהם לא דיווחו ולא שיתפו את הדרגים שמעליהם ומתחתם רומזת שהמטרה היתה לסגור את הענין בשקט, בלי שמשהו יירשם באיזה יומן ובלי שמי שלא חייב לדעת יידע. מה חשב הקצין היורה להשיג בכלל לא ברור לי. נניח שהוא היה רואה משהו או מישהו, מה הוא חשב לעשות? הוא היה מנסה לעצור אותו? ואם היה יותר מאחד?

אוקי ונניח שאתה צודק. בעיני אין שום בעיה עקרונית בלחתור למפגש אפשרי עם הגנב ולא משנה מה הסיבה.
לגבי הצורה שהדבר נעשה זהו סיפור אחר לגמרי.
לגבי הקצין היורה אתה מניח שהוא חשב בצורה קרה, אני חושב ההפך הוא נכנס ללחץ ופעל אינסטנקטיבית. בכל מקרה מדובר פה בשרשרת של מחדלים שחלקן לא באשמתו.

אין שום בעיה לחתור למגע עם גנבים אם אתה עושה את זה בצורה מסודרת. תשכיב מארבים, תשים תצפיות ותנסה ללכוד אותם, בכיף. זה עשוי להיות סוג מסויים של אימון בפני עצמו - בצה"ל, כידוע, מתאמנים כמעט רק בהתקפה וזה מעין אימון בהגנה. אבל אם עושים את זה כפעילות עונשין או כנסיון לחפות על כשלון קודם, בלי אישורים ודיווח ויידוע ותיאום - אז אתה עובד כמו מיליציה ולא כמו צבא. ומיליציה היא גוף לא מקצועני, והתוצאות בהתאם.

כשכתבתי על הקצין היורה לא התכוונתי לרגע הירי. ברור שברגע הירי הוא נלחץ והגיב אינסטינקטיבית, אין לי ספק בזה. אבל מה שלא ברור לי זה מה הוא רצה להשיג כשהוא יצא לשטח. נניח שהוא היה מזהה בדואי במטווחים, אז מה - הוא היה מנסה לעצור אותו, אחד על אחד באפלה של המדבר בלילה בלי גיבוי ובלי קשר? ואם היה שם יותר מבדואי אחד? מה ה-best case scenario שהוא חשב עליו כשהוא החליט לצאת לבדו? את זה קשה לי להבין.

אין אף צבא בעולם שמאפשר לחדור לבסיסים שלו בלי לקבל כדור.
בארה"ב יש כמה מקרים כל שנה של אנשים שהפרו את הנוהל ונורו בש.ג של אחד הבסיסים.
אותו כנל לגבי חודרים לשטחי אימונים.במקרה הטוב נעצרים ונערך עליהם חיפוש ברע נורים
גם בגבולות אותו סיפור.

אתה טועה. אני חושב שכל צבא (לפחות של מדינה דמוקרטית) מקיים נוהל מעצר חשוד כזה או אחר, ומי שיהיה טיפש מספיק כדי לקיים מדיניות של "קודם יורים, אחר כך שואלים שאלות" ישלם הרבה מחירים כמו שאנחנו שילמנו עכשיו עד שילמד. לגבי ארה"ב, אתה יכול לראות למשל כאן לא מעט דוגמאות של אמריקאים שמספרים על ארועים שהם היו מעורבים בהם; יותר קשוח מאשר אצלנו, בהחלט, אבל בשום אופן לא כדור בראש. וכמובן, גם לגבי הגבולות - מדי שנה מאות אלפי אנשים חוצים את הגבול לארה"ב, ואף אחד לא מעלה בדעתו לירות בהם גם כשהם נתפסים.

אתה לא קורא בתשומת לב או בכלל אתה מגיב לנקודות שלא קיימות.
"הפרו את הנוהל"
תבדוק בגוגל.
תבדוק מה קורה בגבול המצרי גם ליוצאים ללא רשות וגם לנכנסים בלא מעט מקרים אם לא נכנעים מיד ועוצרים.
יש לא מעט ירי בגבול ארה"ב ואין שם כמעט נוכחות צבאית או גדר ויש חוקים אחרים מרגע שאתה על אדמת אר"הב.

לא מבין מה אתה מנסה לומר. גם אצלנו "לא מאפשרים להכנס לבסיס בלי לחטוף כדור", הייתי בטח במאות עליות משמר שהסבירו לנו איך בסוף אתה מגיע לנוהל מעצר חשוד ויורה. אבל בפועל, גם כאן וגם שם, רוב אלה שנכנסים לשטח של בסיסים לא חוטפים שום כדור. או שאף אחד לא יודע מזה, או שמישהו תופס אותך ובדרך כלל משחרר, ואם למישהו יש סיבה טובה לחשוש שאתה עויין אז תיעצר ולפעמים גם יירו בך - בפרט אם תתנגד למעצר. ההבדל הוא בעיקר במינונים, לא בנהלים - כפי שההוראות של שוטר ישראלי וגם של שוטר אמריקאי מתירות לירוות במקרים של סכנת חיים, ובארץ תודה לאל השוטרים שלנו הרבה פחות קטלניים מהאמריקאים.

אתה מביא לי את המצרים כדוגמה לאיך שומרים גבולות? חשבתי שדיברנו על מדינות דמוקרטיות, אחרת אתה יכול גם להביא דוגמאות מה-DMZ בצפון קוריאה. בכל מקרה, הפעם האחרונה שעשיתי מילואים בגבול מצרים היתה ב-2008 אאל"ט, לפני השלמת הגידור שם, ומדי יום היינו מוצאים עשרות מסתננים ממצרים (באותם ימים דווקא לא היה מדובר באפריקאים אלא בסינים, טורקים, רומנים וכו'). החיילים המצרים התעלמו מהם בשיא האלגנטיות עד שאחד מראשי הממשלה שלנו סגר משהו אחר עם ראש המודיעין שלהם. אז ככה מתנהלת שמירת גבול במדינה כזו.

האסון ביחידת אגוז: מפקד היחידה לא יודח, אין הערה פיקודית למח"ט הקומנדו


צה"ל פרסם את ממצאי ועדת החקירה לתקרית שבה נהרגו המפקדים אופק אהרון ואיתמר אלחרר - ולמרות הפרת פקודות קיצונית, העונשים מקלים. בימים שקדמו לתקרית התקיימו מרדפים לא מאושרים ומסוכנים ופשיטות עצמאיות על מאהלי בדואים - שכללו גם ירי באוויר. אלוף פיקוד מרכז: "כישלון חרוץ", הרמטכ"ל: "טעות חמורה בשיקול הדעת"

...התקרית שהתניעה את התנהגות החיילים התרחשה 27 שעות קודם לכן, בשעות הערב של יום שלישי. הכוח מיחידת אגוז סיים אימון ירי במטווחי בסיס נבי מוסא, ועל רקע אווירה עכורה שהייתה ביחידה באותם ימים נדרשו שני לוחמים להחזיר מחומת המפגע שבקצה המטווח את שני ספקי האור שסימנו את גבולות הגזרה.


לפי ועדת החקירה, אחד מהלוחמים זעם וחש שמדובר ב"קאדר", והשאיר בקו היורים את הווסט שלו ואת הקסדה עם האמר"ל החדיש מסוג "עידו". גם חברו עשה כן, אך הוא לפחות לקח לכיסו את האמר"ל וצעד עם חברו את 300 המטרים לחומת המפגע. כאשר שבו השניים, הם זיהו ששבע מחסניות נגנבו בנוסף לאמר"ל והקסדה. הם רצו למאהל היחידה הסמוך ודיווחו על כך לחבריהם, שפצחו, בהובלת קציני היחידה, ביממת מרדפים פרועים, ללא כל אישור, תיאום, הכנות ונוהל קרב סדור, אחר אמצעי הלחימה האבודים.

התחקיר העלה כי לא רק נ' ירה אלא גם אחד המפל"גים, ארבעה כדורים שלא פגעו במפק"צ. אף ששלושה מהמעורבים נותרו בחיים, ועדת החקירה לא קבעה מי ירה ראשון. לפי גורמים צבאיים, נ' החליף כמה גרסאות במהלך תחקורו, אך ההתרשמות של אלוף פוקס היא שאף נחקר לא שיקר.


ועדת החקירה של האלוף תיבון הוגבלה לשבוע בלבד שקדם לאירוע, ומצאה ששרשרת התקלות החלה עוד בתחילתו. אף שהוראות האימון דרשו נוכחות קבועה בשטח של מפקד פלגה, רוב הזמן נותר לפקד על הכוחות סגן מפקד פלגה. ביום שלישי בערב יצאו לחופשה בבתיהם שני מפקדי פלגות, בניגוד לנהלים שאפשרו לעשות זאת באופן מדורג. השניים עשו זאת מבלי לדווח למפקד היחידה סא"ל א', שהיה במקום אחר, שכן צוותים אחרים מאגוז עסקו באותם ימים בפעילות מבצעית בצפון.

גם סגן מפקד היחידה יצא לאפטר בביתו באותו ערב. באותן שעות הגיע למאהל צוות נוסף שלא היה באימון באותו שבוע, ועם חזרת שני הלוחמים מהמטווח ודיווחם על החשד לגניבת אמצעי לראיית לילה ומחסניות, התארגנו הלוחמים במהירות לצאת לחיפושים בשטח. הם חילקו עצמם לחוליות לא אורגניות ויצאו לסרוק בחשיכה, נפרדים זה מזה, ללא דיווחים הדדיים או עדכונים לכוחות שכנים.

אחד הלוחמים ניתק מחבריו בשטח החשוך, טיפס לעמדה גבוהה כי חשב שזיהה חשוד, וירה באוויר כמה כדורים. בהמשך הוא ירה שישה כדורים נוספים באוויר.



סגן מפקד הפלוגה החליט בשלב זה לכנס מחדש את החיילים במאהל. הוא עדכן את סגן מפקד היחידה שלא הבין מה פסול בהתנהגות פקודיו. גם מפקד היחידה עודכן והורה להגביר את האבטחה על המחנה. חלק מהקצינים הגדילו לעשות, נכנסו לג'יפ ללא מכשירי קשר או סימני זיהוי, ועלו לתצפית מנקודה גבוהה סמוכה. רס"ן אלחרר ז"ל ורס"ן י' החליטו לחזור למאהל בנהיגה לילית מינהלתית שאסורה ומסוכנת לפי הפקודות.






אלוף תיבון: "בהמשך אותה יממה רס"ן אלחרר, שהגיע בסביבות 2:30 למאהל, לקח שלושה לוחמים שאחד מהם מדבר ערבית והם יצאו לפשיטות שכינו 'סיור בדואיות'. הם נכנסו לחנות (פלסטינית, י"ז) סמוכה ושאלו את המוכר היכן מאהלי הבדואים, ואז סרקו ארבעה מאהלי בדואים, חיפשו בתוכן ללא כל תיאום, אישור או מודיעין. הם מצאו רק שק שינה ואלונקה צבאיים".

סגן מפקד אגוז עודכן בבוקר על הפשיטה הלילית על מאהלי הבדואים והורה לשני מפקדי הפלגות להפסיק זאת, רק "כי זה לא יעיל", ושלח אותם להשתלמות שתוכננה מראש בבסיס צאלים. רס"ן י' ורס"ן אלחרר שוב נהגו במשך שעות בצורה מסוכנת, ממורדות ים המלח לבסיס האימונים שבמרכז הנגב, בניגוד לפקודות, אחרי ליל הפשיטות האסורות שבו כמעט ולא ישנו.



ביום רביעי בצהריים, שש שעות לפני התקרית, נמשכו העיכובים והבעיות ביחידה: ארוחת הצהריים התעכבה כמה שעות בגלל איחור של רכב פינוי והאימון נדחה מעט. מפקד אגוז המשיך לקבל תמונה חלקית על האירועים, ולא דווח על היציאה האסורה לאפטרים של קציניו. הוא חשב שחלקם בבסיס.

בשעת ערב מוקדמת עלה סגן נ' לגבעה סמוכה שממנה הייתה קליטה סלולרית לקיים שיחת טלפון. הוא זיהה לדבריו שמונה דמויות חשודות, רדף אחריהן לבד ואז ירה באוויר. כוח נוסף הצטרף למרדף המאולתר, ובו גם רס"ן אופק שירה גם הוא באוויר. בשלב מסוים אחד הלוחמים בכוח המרדף איבד קשר עין עם חבריו. אחד הלוחמים ראה בשטח מאחור שק שחור ורס"ן אופק העיר לו שחבל שלא הביא אותו עימו כי אולי האמר"ל האבוד מוסתר בתוכו.



רס"ן אהרון, שהחליט בבוקר האירוע לקחת פיקוד על המאהל, תדרך את החיילים בסוף היום שאסור לחצות את הציר שבין המאהל למטווחים. הוא בעצמו, עם המפל"ג אלחרר, המפל'ג י' והרס"פ שהצטרף אליהם, בלי נשקו, יצאו לחפש את הגנבים הבדואים שעה קלה קודם לכן. הם לא ידעו ש-נ' היה להוט לצאת לחפש גם את הגנבים, ולאחר שניסה לשכנע את חבריו להצטרף אליו וסורב, עשה זאת לבדו: הוא חבש קסדה שעליה הותקן האמר"ל המתקדם ואיתו יצא לסרוק נקודת מרבץ עם שאריות מזון שהותירו אחריהם בדואים סמוך למטווח מספר 11.



לאותה נקודה צעדו גם רס"ן י', רס"ן אלחרר והרס"פ, שיצאו לאותה מטרה מבלי שספרו את החיילים במאהל: י' סרק עם אמר"ל את השטח וזיהה את נ' כדמות חשודה במרחק של כמה מאות מטרים מהם. אלחרר ואהרון צעדו ראשונים לכיוון החשוד, וכיוונו את נשקם ב-60 מעלות עד שהגיעו למרחק של 8-4 מטרים מהדמות החשודה. אז הסתובב נ' כי שמע רעש לא מוגדר וירה מיד שלושה כדורים לעבר כל אחד משני החשודים החמושים שעמדו מולו.



"מהרגע שהכניס כדור לקנה ושם אמר"ל בחיפושים שמובנה לעיניו נ' היה במוד של היתקלות, דרוך, למרות שבהגיעו לנקודה הגבוהה הוא נדרך פחות", הסביר תיבון, "נ' צעק משהו ורס"ן י' שהיה מאחור זיהה שמדובר במפק"צ שלו, צעק לו חדל חדל, צה"ל צה"ל והירי הופסק". תוך פחות מ-20 דקות הגיעו חובשים ומטפלים בכירים לנקודה שקבעו בשטח את מותם של שני הקצינים.


https://www.ynet.co.il/news/article/hynf7caay

what the fucking fuck.
מה לעזאזל קורה שם?
לאיפה הם חושבים שהקליעים מגיעים? לירח?
ומה זה לא לדווח לאף אחד? להיות בלי ציוד מכשירי קשר לא לקחת נשק?
מי משאיר לבד ציוד לא שמור?
הם לא שמעו על נוהל מעצר או חבירה?

אכן כותרת מתאימה.
הרבה תוכן במאמר הזה. אני לא מרקע של חי"ר אז בבקשה תקנו אותי על טעויות.
המאמר מראה שהדיון בפתיחה באש הוא צדדי. וויכוח אם בוצעו סריקות או מארב חסר טעם.
אין גם טעם לדון בהתנהלות מבצעית מול מנהלתית

"אווירה עכורה שהייתה ביחידה באותם ימים" - מובילה לחיילים שמשאירים ציוד בלי השגחה?
לא רק חיילים - הרס"פ יוצא לחיפושים בלי נשקו האישי. למה? איפה הנשק?
חייל בחוליית חיפוש שמאבד קשר עם חבריו.
אי-שימוש בקשר באופן כללי. בכוונה אולי?
פשיטה על מאהל בדואי בלי תכנון, מודיעין, קשר, תגבור, דווח למעלה (אלה דברים שרצויים לפני פעילות מבצעית לא?).
לא אשאל על סמכות לביצוע הפשיטה עצמה, אולי יש.

לפי וויקי אגוז הוקמה במקור ללחימת גרילה בחיזבאללה.
מהמאמר עולה תמונה של בעייה מהפיקוד עד לחייילים.
מה לכל הרוחות קרה ליחידה הזו?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

עוד מסמר לסיום הפרשה העגומה הזו - סגן-אלוף אפרים תהילה, מפקד אגוז לשעבר, שלא הודח אחרי תקרית ירי הדו"צ, שיקר באירוע אימונים אחר ויודח מצה"ל - https://www.ynet.co.il/news/article/hjo2q11dzi

"לא ימלא עוד תפקידים בצה"ל - וישרת במערכת הביטחון עד לפרישתו מהשירות" - לא לגמרי ברור לי ההגיון כאן. מצד אחד הוחלט שהוא לא יכול לשרת יותר בצה"ל אבל מצד שני הוא כן יכול לשרת במערכת הביטחון עד גיל הפרישה? קצת מזכיר, להבדיל כמובן, את הקומבינה שניסו לעשות עם סא"ל דן שרוני לאחרונה.

זה מה שנקרא הדחה מפיקוד קרבי.
לעניות דעתי חוסר הסובלנות לטעויות ותרבות עריפת הראשים היא זו שמייצרת את תרבות הכיסתוח והשקרים בניגוד לתרבות התחקור והשיפור בחיה"א.

להבנתי במקרה הזה לא ממש "טעות"... לחרוג במודע מנהלי האימון ואחר כך לשקר בכמה רמות של תחקיר רמה ממונה זאת כבר ממש עבריינות ואני מאמין שגם בחיל האוויר זה לא היה נגמר אחרת.

אני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה אני מדבר על התרבות במערכת שמייצרת קצינים כאלה.

קרא את המאמר בתגובה 45, ואת תגובתך ב46.
זה לא משהו שקורה פתאום, זה תהליך שארך שנים.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אני לא רוצה להפוך את זה לדיון יחידתי, ובכל זאת יש לומר: התופעה והתרבות הזאת קיימת בכל צה"ל כמובן. אבל יש רק חטיבה אחת שבה הדבר לא רק פורח, אלא שמפקדים נוהגים להתגאות בעובדה שהוא פורח בה, וזה חמור פי כמה. החטיבה שאומנם אגוז לא שייכת אליה כרגע, אבל הייתה שייכת אליה בעבר, ועד היום קיימת זיקה מאוד גדולה אליה גם במתכונת החדשה.

https://www.mako.co.il/pzm-soldiers...&pId=1434139730

לבסוף מוגש כתב אישום כנגד הקצין ההורג....

חיה ותן לחיות

מדובר בטרגדיה נוראית שכל הקצינים המעורבים כולל היורה תרמו לה. למרות שאני מתנגד חריף לתרבות עריפת הראשים, במקרה הזה מפקד הגדוד צריך גם לעמוד לדין על הברדק שהתנהל לו מתחת לאף. שלושה קצינים לוחמים שלא מודעים לנהלים בסיסים זוהי בעיה שמתחילה מהראש.