כח צה"ל שהיה בסמוך לכניסה לאחד הישובים המותקפים, והונחה לא להכנס
שלום חברים,
אם מישהו מכיר את פרטי המקרה שלהלן, אשמח לשמוע
נאמר לי ע"י יותר מגורם אחד ש ימים אחדים אחרי השבת של המתקפה דובר (והיו כתוביות) במישדר שהגיש דני קושמרו בערוץ 12, בנוגע לכח צה"ל שהיה (ב 7 באוקטובר) בסמוך לכניסה לאחד הישובים המותקפים, ולא נכנס מהסיבה שהיתה לו הנחיה לא להכנס.
על פי כתבה שפורסמה בסוף השבוע בהארץ, הלו"ז של הארועים והתגבורים בבארי היה כזה:
06:59 - כיתת הכוננות מוקפצת אל הנשקיה. 11 מתוך 15 חברי הכיתה נכחו בקיבוץ. הרבש"ץ שהגיע ראשון נורה ונהרג. חבר אחר שהיה בדרכו לפתוח את הנשקיה נעדר עד היום ומכוניתו נמצאה שרופה. הנשקיה לא נפתחה כלל. שישה מחברי כיתת הכוננות היו מצויידים בנשק ארוך, שניים באקדחים ושלושה לא היו חמושים בתחילת הארוע. בסה"כ נהרגו חמישה מחברי הכיתה במהלך הלחימה.
09:05: צוות שלדג של 14 לוחמים מונחת ממסוק. לוחם אחד נהרג ואחד נפצע, והכוח תפס עמדות באיזור שער הקיבוץ והמתין שם לתגבורת.
13:08: כוח של כעשרים לוחמי סיירת מטכ"ל מגיע ליישוב. כיתת הכוננות חוברת אליו. הלוחמים מתחילים לחסל מחבלים ולהתקדם באטיות, למרות עדיפות מספרית גדולה של המחבלים.
16:00: כוח מיחידת עוקץ מגיע, ובעקבותיו כוחות נוספים. בהדרגה הם מטהרים את הקיבוץ.
ברור, אם כן, שבשום שלב בלחימה לא היו "מאות חיילים" מחוץ ליישוב ממתינים לכניסה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Portman שמתחילה ב "כח צה"ל שהיה בסמוך לכניסה לאחד הישובים המותקפים, והונחה לא להכנס"
נתקלתי בסיפור הבא בקרב על בארי- חבר כיתת כוננות מספר שכוח של עוקץ שמנה כ- 50 חיילים שהגיע לאחר כ- 8 שעות לחימה ("בסביבות שעה שלוש")- ספג אבדות ונסוג מהקיבוץ כשהוא משאיר את כיתת הכוננות להמשיך להילחם לבדה.
קראתי את הדיון כאן ונזכרתי שנתקלתי בסיפור- ואז חיפשתי בהיסטורית הגלישה ומצאתי היכן הוזכר הנושא:
בסביבות 06:35
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
'וסגן מפקד הכוח אומר לי "תוציא אותנו מפה, אנחנו במצב לא טוב. אנחנו חייבים לצאת החוצה להיערך מחדש" '