א. מהו הגוף הצהל"י שאמור להפיק לקחים ?
ב. אשמח ואודה למומחי הפורום אם יעלו את מחשבותיהם ביחס לסוגיא חשובה זו - מבחינה צבאית ומבחינות נוספות.
אולי מנהלי הפורום ייצרו אשכול יעודי לכך עם עוגן

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

הלקח היחיד שאני חושב שאפשר לקחת מהמלחמה זה לעולם לא להגיד שאתה כובש את בירת האויב תוך X כמות של שעות אלא אם זה בציניות.

מה שבולט במלחמה הזו היא ששני הצדדים, אבל בעיקר האוקראינים, משתמשים ברחפנים ברמת הסוללת ארטילריה ומצליחים לקבל פגיעות מדוויקות מאוד מכלי ארטלירה סובייטיים.

זה בלט בלא מעט מלחמות מהעבר. לא צריך ללמוד מה שכבר ידוע.

המחשה ויזואלית

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...024#post4731832

א. יצא לי להיות מופתע מטיל נ"ט רוסי דו-שלבי שנועד להתעות את מערכת "מעיל רוח" - צה"ל יודע ? כלומר האם פיתחו משהו שאמור לתת מענה לכך ?
ב. כמו כן התפרסמו תמונות רבות של טנקים רוסיים מושמדים למרות שהיו עם הגנה פסיבית כזו או אחרת - זו עדיין הגנה יעילה מול טילי הנ"ט שמשמשים בזירה ?
ג. אין ספק שהפעלת הרחפנים במלחמה ותוצאותיה "המעולות" חייבת להדיר שינה מעיני הפיקוד הגבוה.
ד. עוד נקודה שצדה את עיניי היא הפעלת והפלת מסוקי התקיפה, אין לי מושג כמה הופלו והאם יחס ההפלות הוא הגיוני וסביר למלחמה שכזו עד כה אבל זו בהחלט נושא לטיפול.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

1. אל תאמין לפרסומים של רוסיה לגבי מערכות הלחימה שלה. רואים במלחמה הזו עד כמה הטכנולוגיה שם תקועה ביחס למערב. הצבא שלהם נלחם עם רמת טכנולוגיה של צה"ל משנות השמונים אבל רמת אימון ומוטיבציה נמוכה משמעותית.
2. אני לא בטוח עד כמה מודרניות ההגנות הפסיביות על הטנקים הרוסיים, ובאופן כללי ההגנות לא יעילות מאוד מול טילים מודרניים. בסרטונים שרואים בגלל העריכה קשה לדעת אם טנק מושבת מפגיעה ראשונה או שניה או שלישית. בכל מקרה טנק או רכב ללא מערכת הגנה אקטיבית פגיע מאוד בשדה הקרב המודרני.
3. רחפנים זו אכן בעיה שלא קל להתמודד איתה. לא יודע אם יש פתרון טוב.
4. מסוקים הם כלי מאוד פגיע לטילים. אני חושב שבצה"ל חלק גדול מהמשימות שלהם עברו למלטים/מזלטים למינהם.

אני הייתי מוסיף למסקנות את האפקטיביות של הסנקציות ודעת הקהל במערב - ישראל צריכה לעבוד קשה מבחינת מעשים + הסברה כדי לא להגיע למצב של רוסיה.
באופן כללי, נראה שישראל הבינה את חולשת הצבא הירוק במתארים שרלוונטיים לישראל (עזה/לבנון) ומשתדלת לא להגיע למצב בו משתמשים בו. מול יריבים חלשים צבאית שמחופרים בתוך אזרחים מדינה כמו ישראל לא תשיג ניצחון. אנחנו גם לא רוסיה ולא יכולים להרשות לעצמנו לכתוש ערים(גם מסיבה מוסרית וגם מבחינה פרקטית).

ציטוט:

4. מסוקים הם כלי מאוד פגיע לטילים. אני חושב שבצה"ל חלק גדול מהמשימות שלהם עברו למלטים/מזלטים למינהם.

במיוחד כאשר משתמשים במסק"ר בנישה של "שטורמוביק" ממלחמה"ע 2 בשדה קרב רווי באיומי נ"מ מודרניים. אחוזי ההישרדות הם כנראה בהתאם...

מעבר לתו"ל המאובנת מימי ברה"מ, מדובר לא פחות גם בשילוב של חימוש העושה שימוש בטכנולוגיה מיושנת המגבילה את היכולת לנצל את יתרון הרובד האנכי של מסק"ר, ואני מצרף דברים רלוונטים שכתבתי באשכול אחר:

ציטוט:

בסופו של דבר, זה מסתכם בטכנולוגיה שקפאה על שמריה: התיעוד מעיד על כך שהם מצוידים בטילי נ"ט, אבל כפי שציינתי בסוגריים למעלה בשירשור, מסק"רים רוסים עושים שימוש בטילי נ"ט המצריכים קו ראייה ישיר מסוק+טיל+מטרה (במקרה הספציפי של 'ויחר' אשר ka-52 מצויד בו, מדובר ברוכב-קרן). זה מונע את ניצול הטופוגרפיה לירי מאחורי תוואי מחסה (כמו בגרסאות ההלפייר השונות) וגם איננו מאפשר ציון מטרה ע"י גורם אחר מסייע (מסוק אחר, ציין קרקעי וכו') , כלומר המסק"ר חייב לרכוש את המטרה בעצמו, מה שעוד יותר מגביר את חשיפתו הממושכת לאיום נ"מ פוטנציאלי. לשם השוואה, ב'לונגבו' רכישת מטרות בצורה עצמאית מותאמת לכך שהשרידות בשדה הקרב לא נפגמת: ניתן לעבוד במתכונת "פריסקופ", כאשר גוף המסוק מוסתר מאחורי תוואי שטח, ורק המכ"מ עצמו חשוף לשם רכישת המטרות והנחיית טילי הלפייר (בגירסא מונחית MMW מן הסתם).

כל הנ"ל הוא בלי קשר לכך שגם אני סבור שבסופו של דבר המסק"ר יעבור מן העולם לטובת השימוש בפלטפורמות בלתי מאוישות שהזכרת (כולל פלטפורמות VTOL) ושילוב של חימושים משוטטים, ביזור חמ"מ לדרגות נמוכות וכו' (גם על זה יצא לי לדון באשכול אחר).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif במיוחד כאשר משתמשים במסק"ר בנישה של "שטורמוביק" ממלחמה"ע 2 בשדה קרב רווי באיומי נ"מ מודרניים. אחוזי ההישרדות הם כנראה בהתאם...

מסכים. קטע הוידאו שצולם מהקוקפיט של מסוק תקיפה רוסי מאוד הפתיע אותי- המסוק נלחם מטווח אפס וניתן לראות את הרק"מ והחי"ר שהוא תוקף במצלמת הגו פרו של הטייס.
מבחינת תו"ל- מסוק תקיפה אמור לשגר טילי נ"ט ממרחק מינימלי של 2 ק"מ. לא להיכנס לקרב פנים אל פנים.
לכן גם השימוש במקלעים ורקטות הוא מיושן ואולי מעיד על מחסור בטילי נ"ט.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר א. יצא לי להיות מופתע מטיל נ"ט רוסי דו-שלבי שנועד להתעות את מערכת "מעיל רוח" - צה"ל יודע ? כלומר האם פיתחו משהו שאמור לתת מענה לכך ?

הרקטה המדוברת (RPG-30) הוצגה לראשונה בשנת 2008, כלומר 3 שנים לאחר חשיפת מעיל רוח. לא מדובר ב"טיל דו שלבי" אלא ברקטת RPG-27 משופרת שצמוד לה משגר של רקטת פיתיון קטנה שנועדה לספוג את הפיצוץ של חימושי מערכות הגנה אקטיבית. בעבר שוחחתי עם מנהל השיווק של מעיל רוח והוא אמר לי שעוד בשלב האיפיון כבר חשבו על האפשרות של טיל כזה ולכן מעיל רוח יודעת להתמודד איתו ללא בעיה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

לא מצאתי את הדיווח, אבל זכור שלי שפורסם כבר לפני שבוע או יותר שצה"ל מקים צוותים במסגרת מז"י ללמידה בזמן אמת של הלחימה והפקת לקחים בהתאם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

1. לוגיסטיקה
2. ציוד
3. אימון
4. מודיעין
5. ניהול מערכה.

נראה שהרוסים כשלו בכל החמישה

או שמא מתברר שכמו במלחמת ההתשה במבצע רימון 20 לאחר שהרוסים צחקו ולעגו למצרים ולאופן תפעולם את הציוד הרוסי (מטוסים) התברר שגם הם לא משהו (מבלי לזלזל) בהפעלת הציוד שלהם עצמם בשדה הקרב ?

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

בהתאם למימרא " האדם שבטנק ינצח". הצוותים המיומנים, בעלי המוטיבציה, היוזמה והפיקוד הגמיש, גם אם יפעילו ציוד יותר מיושן- ייגברו על אוייב סופר טכנולוגי, אך חסר יוזמה ומנוהל באופן מבולגן. לא תדובר כאן למשל בעימות אווירי, בו לפן הטכנולוגי משקל מכריע (בלי לזלזל במיומנות הטייסים). לכן, אומנם לרוסים עדיפות מספרית גורפת על הנייר ועדיפות בולטת בהפעלת כח אש מנגד (ארטלריה קנית, רקטית, סיוע אווירי וטילי בלסטיים/שיוט)- האוקראינים מפעילים טאקטיקות שממזערות יתרונות אלה. פועלים עם יחידות קטנות וניידות ובצורה מבוזרת.
ואני לא בטוח, אצל מי מהצדדים הציוד יותר מתקדם! האוקראינים מפגינים שו"ב עדיפה (הרוסים כל הזמן נתפסים מתקשרים בערוצי קשר גלויים!). האוקראינים נעזרים במודיעין טאקטי ואסטרטגי ממדינות מערביות. למשל הם משמידים באופן מכוון גנרלים רוסיים באמצעות איתור מיקומם ע"י מודיעין אותות. כמו כן יש להם עדיפות בנ"ט טאקטי (JAVELIN , NLAW).
לסיכום- לדעתי הציוד הצבאי הרוסי החדש (נק"ל, רק"מ, ארטילריה) לא נופל ברמתו ממקביליו המערביים. אבל יש ספקות גדולים לגבי אחוז הנשק החדיש בסך הסד"כ ולגבי רמת התחזוקה של כלל הצבא. (יש את הסיפור על מפקד ימ"ח רוסי שהתאבד עקב הגניבות המרובות של ציוד אלקטרוני / אןפטי מהטנקים שהופקדו באחריותו- לצורך גניבת מתכות יקרות. וגם ראינו את המשאיות הרוסיות שנכנסות לקרב עם צמיגים מיובשים ומפונצ'רים. וכם ראינו חיילים שמקבלים מנות קרב פגות תוקף משנת 2015.).
אז אם תמכור לרפובליקת בננות F35- הצבא שלה עדין יישאר צבא של רפובליקת בננות!

גם ציוד לא טוב, גם בעיות ברמתתחזוקת הציוד וגם בעיות ברמת המפעילים.

הם שחימוש מונחה מדויק נעשה זול ונפוץ.
מלטים טורקיים זולים מצליחים לפגוע בכח שריון מוגן במערכות נ"מ
טילי נט קלים לתפעול נעשים זולים ונפוצים ובהישג ידם של מדינות עניות.
מלטים אזרחים מאכנים ארטלריה

התשובה תמיד תהיה COMBINED ARMS , אבל כולנו יודעים שלצהל את את המשאבים לאימון יחידות ברמה הזו .

לכח תוקף חייבת להיות היכולת למנוע כמעט לחלוטין את השימוש במלטים של האויב - מרחפנים אזרחיים עד מלטים תוקפים. אני לא יודע מה נכון יותר - שזה יקח תשומת לב מהמסגרת המתמרנת או שזה יהיה באחריות גוף סיוע ( חיל האוויר ? ) אבל לפחות מהתרשמות שטחית הנזק שהכלים האלו גורמים עוצר ומאט מאוד כוחות מתמרנים

אין כאן כמעט תמרון. הם לא יורדים מהצירים

האם ניתן להעריך האם צה"ל ערוך לאופי האתגרים כפי שעולה מהמלחמה העדכנית באוקראינה ולא בנה עצמו לאופי מלחמות העבר ?

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

אתה באמת מצפה לתשובה גלוייה בפורום פתוח?

א. לא הבנתי את הסוד הגדול הקיים פה.
ב. אביב כוכבי חבר וכותב בפורום ?
ג. אם אתה בעל סמכות ומכיר את המערכת לפני ולפנים ותאמר לי שאחרי עמנואל וולד ז"ל השתנה משהו באמת (אסתפק בזה) - ואני באמת לא יודע !!!
ד. אז אני מבין שמבחינתך בריק או שהוא סתם קשקשן זקן וצעקן או שהוא אומר דבר שאסור לו לומר (אז למה לא "סתמו לו ת'פה" ?)

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

לפחות ברטוריקה נדמה שצה"ל הפנים את המציאות הזאת עוד לפני שנים.
מפה ועד לכמה באמת ניתן ליישם את זה למגננות במגבלות התקציב שכבר חונק את הכלכלה גם ככה, לא יודע.

פרויקטים שידוע שרצים כמו אימוני צק"חים, סימולטורים מתקדמים, הגנ"א מתמרנת טקטית ייעודית, נחילי רחפנים, שבשי רחפנים, הגנ"א מבוססת לייזר וכלי טיס, אש שיתופית, ושיפורי מודעות מצבית לרק"מ לחימה, כולם תורמים למענה להגדלת קטלניות האויב. הם כולם programs of record, מה שנקרא. אז זה טוב.

וצה"ל ימשיך להשקיע בצורה מאוזנת ואיטית בלי תכניות גרנדיוזיות של השקעות חד"פ של מיליארדים, ככה שלא נשמע על זה הרבה.

בכל מיני מקומות עובדים על הפקת לקחים ולמידה. אבל אם לחשוב רגע ברמה הכללית יותר - אחדות המטרה וצדקת הדרך. כן, אלה סיסמאות, אבל, בבסיס - הן קריטיות, ובמקרה שלנו - אם נתנהל חכם ניתן בהחלט להשיג אותן ברוב המכריע של המקרים.

שוב אנחנו רואים שההחלטה להוציא כלים ישנים היתה נכונה (כמובן כל עוד מייצרים מספיק כלים חדשים) ואין מקום בשדה הקרב המודרני הרווי נשקי נט לכלים עתיקים רק בישביל להחזיק מספיק ס"דק בספרים .
זה עונה לכל השאלות של , למה לא להשמיש את המרכבה סימן אחד /למה להשבית את המרכבה סימן 2, או למה לא להשתמש בפטונים.

איפה ראינו את זה?
הבעיות של רוסיה לא נובעות מאמל"ח מיושן, אלא מחוסר ארגון, חוסר מוטיבציה, חוסר מיומנות, מודיעין נוראי, שחיתות מוסדית עמוקה, ושאננות עצומה.

גם אמל"ח ישן בשביל למלא סד"כ זה יעיל. עדיף מכלום. אמצעים מיושנים? גם אם יוכלו לפעול ב-30% מהיעילות זה משהו, ועל הדרך נותן מוטיבציה ללוחמים.

האוקראינים משתמשים לרוב באמצעים מיושנים גם. סוללות הגנ"א, טנקים ונגמשים, נק"ל וכו'. הדברים הכמעט חדשים כמו ג'אוולין ו-NLAW מספיקים להפצה רק בקרב יחידות מסוימות באזורים מסוימים. מאוד רחוק מתפוצה רחבה.

ובכל זאת האוקראינים מפילים טילים ומטוסים, משמידים טנקים ונגמשים, וטובחים בחיילים רוסים, בכל חזית וביעילות רבה.

אין יותר BMP-3 אלא MT-LB? סבבה אז במקום לתת סיוע אש צמוד, רק להסיע חיילים. ככה לפחות עדיין אי אפשר יהיה לארוב להם רק עם נק"ל.
תותחי 23ממ על משאיות כבר לא יפיל מסוקים ומטוסים? סבבה. אז נגד מטרות קרקעיות רכות יהיה מאוד יעיל.
עצם העובדה שיש כלי כלשהו, דרך כלשהי, להחזיר אש במצב מסוים, מאוד עוזר לשמור על המורל. וכשאין, זו דרך מצוינת לשבור אותו.


אמל"ח ורק"מ ישן באיחסון במצב מוכן ללחימה רק הוכיח כמה הוא חשוב במלחמה זו. בלי רזרבות כאלה רוסיה לא הייתה מסוגלת להמשיך להילחם באותה עצימות שהיא נלחמת היום.

דווקא היום, בעשור הנוכחי, הוא מקבל עוד יותר חשיבות.
אמל"ח רזרבי ובמיוחד רק"מ ניתן להשמיש כאמל"ח נצרך בלחימה.
דוגמה על נק"ל - רוצים ליצור הרבה רחפנים עם נק"ל (קונספט קיים פופולרי)? תחסוך אלפי שקלים פר רחפן ותשתמש במשהו ששלפת ממחסן.
דוגמה על רק"מ - רוצים ליצור כרב"מ זול? קח זלדה או האמר בתור הבסיס ותחסוך מאות אלפי דולרים פר רכב.

ציטוט:

הדברים הכמעט חדשים כמו ג'אוולין ו-NLAW מספיקים להפצה רק בקרב יחידות מסוימות באזורים מסוימים. מאוד רחוק מתפוצה רחבה. אין יותר BMP-3 אלא MT-LB? סבבה אז במקום לתת סיוע אש צמוד, רק להסיע חיילים. ככה לפחות עדיין אי אפשר יהיה לארוב להם רק עם נק"ל.

אורבים להם בהצלחה עם מגוון גדול של רקטות נ"ט הנמצאות בתפוצה אוקראינית רחבה ברמות הנמוכות (בלי קשר שMTLB אתה חודר גם עם "דושקה"):

Notable that UA are giving anti-armour/thermobaric weapons to almost every man in the squad; single use stuff more common than RPG-7 so far: usually RPG-22, NLAW, RPO-A/RPV-16 most common but we also see RPG-18, C-90, AT4, M141, RPG-75 etc. Contributes to massive Ru Armour toll. pic.twitter.com/8uG1NN2kH6

— Cב´€�Ÿ�×�™�€ב´‡ O�™sב´„ב´œ�€ב´€ (@CalibreObscura) March 28, 2022

לצפייה בציוץ המקורי באתר Twitter, לחצו כאן.

ציטוט:

עצם העובדה שיש כלי כלשהו, דרך כלשהי, להחזיר אש במצב מסוים, מאוד עוזר לשמור על המורל. וכשאין, זו דרך מצוינת לשבור אותו.

אז זו הסיבה לכמות העצומה של כלים רוסים נטושים שאנו רואים ? המורל הגבוה ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk דוגמה על נק"ל - רוצים ליצור הרבה רחפנים עם נק"ל (קונספט קיים פופולרי)? תחסוך אלפי שקלים פר רחפן ותשתמש במשהו ששלפת ממחסן. דוגמה על רק"מ - רוצים ליצור כרב"מ זול? קח זלדה או האמר בתור הבסיס ותחסוך מאות אלפי דולרים פר רכב.

מאיפה הבאת את השטויות הנבובות האלה?
רחפנים עם נק"ל??
כרב"מ????

עם כל הכבוד לידע שלך, לפעמים אני באמת לא מבין מאיזה שרעפי דמיון הזוי אתה מגיע לרעיונות האלה. כי למציאות הם בטח שלא מחוברים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התכוון מן הסתם לרחפן עם רימוני נ"ט קלים.

ועדיין, בזירה שלנו נראה מיותר להחזיק רק״מ מיושן.

אם צה״ל יישלח לתקוף כוח חלש ממנו, אבל רווי נ״ט, מטענים, רחפנים וכו׳- עדיף לאמן את הכוחות ולא להוציא כסף על אחזקת סד״כ גדול ומיושן.

ואם צה״ל יימצא את עצמי במצב האוקראיני, בולם כוח גדול ומתקדם (מצריים?)- גם אז ימ״חים של רק״מ מיושן לא יעזרו.

סה״כ העימות באוקראינה לא אנלוגי כל-כך אלינו;
אפשר ללמוד ממנו ברמה הטכנית,
אפשר לצפות לשינויים אצל האויבים שלנו (אולי מצריים תפרק את ארמיות השריון שלה ותשקיע בכוחות קלים?)
ואפשר לצפות לשינויים מדיניים/עסקיים

נראה שאוקראינה עצמה מחזיקה את רוב סד"כ השריון שלה, כולל נגמשים, רחוק מהחזית.
זה לא מעיד על כך שאוקראינה לא מוצאת להם שימוש למרות שהרוסים יותר מכולם רוויים בנשק נ"ט ושלאוקראינים יש רק"מ לא יותר מתקדם מלרוסיה.
יש ספקולציות שאוקראינה שומרת אותם לשלב שבו היא תבצע תקיפות נגד ותתקדם לתוך שטחים שנכבשו ע"י רוסיה.
אנחנו רואים גם שבאזורים בהם לרוסיה יש רק שליטה דלה ואפשר לכבוש מהם שטח בחזרה, אוקראינה עושה שימוש מוגבל ברק"מ, גם ישן.

לכן כדאי לחכות לפני שיוצאים בהצהרות כאלה.

אני מציע לך לעיין באסטרטגיות הגנה מול אסטרטגיות תקיפה .

אם ניסית לכתוב תגובה קונסטרוקטיבית (בונה בעברית צחה), אז לא הצלחת.

תוסיף תוכן.

יש הבדל בין האפשרות להשתמש בכלים שאתה שולח לתקיפה לבין כלים להגנה.
צבא שמתבסס על ניידות ועל העברת ההתקפה לשטח האוייב לא יכול להסתמך על כלים ישנים.
צבא שמתכונן להגנה על הבית יכול להשתמש גם בבקבוקי מולוטוב ובטנקים סטטים.
הקונספציה שלהשתמש בהרבה כלים כאשר רובם יחסית ישנים קרסה מהר מאוד במערכה הזאת.
מקווה שהצלחתי להיות קצת יותר מובן.

אז אם הכלים קצת מיושנים אז לא משתמשים, כן? שולחים חיילים ללכת ברגל, ואם הם צריכים משהו קצת יותר גדול ממאג, שישתמשו מקסימום במרגמה. שהם סוחבים, כי הרק"מ שנושא מרגמות כבר מיושן.
לדוגמה אין טעם לחכות שיגיעו עוד איתנים ונמרים, ועוד רק"מ עד 12 טון שעוד לא החלטנו עליו בכלל. פשוט להוציא משירות את הזלדות כי ארטילריה הן לא ישרדו.

אני חושב ששכחת לקחת בחשבון שלמרות שרק"מ ובעצם הרבה אמל"ח רוסי ואוקראיני נחשב בעינינו למיושן או מתיישן, ביניהם הם פחות או יותר שווים.
אותם הטנקים, נגמשים, ארטילריה, כאשר לרוסיה רק יתרון בכמות סוגי אמל"ח (לדוגמה מטוסים, טילי שיוט, מסק"רים), אך אין יתרון טכנולוגי מהותי באמל"ח שיש ל-2 הצדדים.

מה שפוגע ברוסיה זה חוסר ארגון כללי, חוסר יכולת לנהל מסגרות גדולות, רמת אימונים נמוכה, ומוטיבציה נמוכה, בתור הפקטורים הרציניים ביותר. רואים את זה באיך הם מגיבים לכל מיני מצבים.

רוסיה שאיבדה גדוד של BMP-3 תחליף אותו ב-BMP-2. פחות מיגון, פחות יכולות, אבל אם הם ילכו ברגל, הם יאבדו עשרות תותחי 30ממ וטילי נ"ט שיכולים לשמש אותם.

בכל הנוגע לרק"מ, במלחמה הזאת קשה מאוד להסיק מסקנות. יש כאלה שמיהרו להספיד את הטנקים, וגם הם טועים בכך.

שימוש בכלים ישנים בהתקפה גורר כמויות גדולות מאוד של אבידות. רוסיה יכולה לאבד 10000 חיילים ולהמשיך להילחם בלי הרבה בעיה.
ליהודים/ישראלים שמוקירים חיי אדם זו גישה איומה. עדיף להשקיע הרבה משאבים במעט יחידות וכך להמעיט באבידות.
הסכסוך שלנו בעשרות שנים האחרונות יותר דומה למלחמת התשה ארוכה, אין לנו שום סיבה להתנהל בצורה בזבזנית בחיי אדם כאשר אף מבצע/מלחמה אינו מכריע שום דבר.

לגבי הפעלת רק"מ אוקראיני- זכור את השליטה באויר. לא רק על פני הקרקע.
כרגע רוסיה שולטת באוויר (אם כי פחות ממה שציפיתי- הם עדיין סובלים אבידות רבות)
ובמצב כזה, הנעת מסגרות אוקראיניות גדולות היא התאבדות.

אצלנו- באמת שאין לי כלים להעריך האם, בתקציב נתון,
עדיפה חטיבה אחת מאומנת עם נמ"רים,
4 חטיבות (נניח) מאומנות עם זלדות (שפועלות כמו חי"ר קל),
או 8 חטיבות (שוב, נניח) לא מאומנות עם זלדות (שדורשות אימון רציני או שיופעלו כדרג ב').

למה להוציא טנקים מהימחים, אם הרוסים משאירים לך אותם במתנה?

רחפנים עם נק"ל:


הרחפן בסרטון הוא Duke, או שזה השם של החברה, מלפני כמה שנים. אחריו חברות אחרות ביניהן smart shooter הציגו מוצרים דומים ויותר מתקדמים.
נראה שהרעיון, אפילו אם לא מבצעי עדיין (בצורה גלויה), נהיה די פופולרי ויש כמובן עוד מדינות חוץ מישראל שמשחקות עם הרעיון. זה יותר שאלה של האם בשל והאם יש נחיצות, מאשר אם זה עובד. כמו שלדוגמה ארה"ב והאירופאים קונים מישראל מערכות נשק מתקדמות לפעמים רק עשור אחרי מבצוע.


כרב"מ מבוסס רק"מ ישן:

ראינו את זה בכל המקומות ,
ראינו את זה בהתקעות כלים ישנים בבוץ .
בהשמדה של כלים ובהרג של חיילים שהיו בהם.
ולגבי יכולת הצבא הרוסי בפיקוד ושליטה , נו כאן אתה צריך להתוכח אם הגרנלים האוקראינים שדווקא מאוד מעריכים את יכולות הצבא הרוסי במערכה הזאת בנושאים בהם מצאת לנכון לזלזל בצבא הרוסי.
עדיף כלי חדש אחד שעובד וממוגן משלשה ארבעה כלים ישנים שרק מהווים מלכודת מוות למשתמשים בהם. אין לי ספק שמהערכה הזאת הוכיחה את זה (כמובן שלא רק את זה).

כל כלי יתקע בבוץ אם לא תדע לתמרן איתו.
תשלח את הטנק עם הביצועים הכי טובים לעבור בשטח בלי אמצעי חילוץ/גרירה והוא יתקע. או גם אם לא נתקע ופשוט נגמר לו הדלק, ינטשו אותו. חלק ניכר, אאל"ט רוב האבידות של רוסיה בטנקים היו נטישות ללא קרב.
עד כה תועדו לפחות 331 אבידות טנקים לרוסיה, מתוכן רק 144 הושמדו.
בקרב טנקים חדישים (יחסית) היו הרבה מאוד נטישות. לא היה נסיון לחלץ או לשמר אותם.
אפשר להגיד שפחות מהם הושמדו, שזה נכון, וגם אפשר להגיד שיותר מהם נתקעו בבוץ וננטשו, שזה גם נכון.

זה שעדיף כלים חדשים על פני ישנים זה לא צריך להסביר. להגיד שעדיף כלום על פני כלים ישנים דווקא כן צריך להסביר.
היעילות שלהם נמוכה אבל לא אפסית.

וזאת בדיוק הבעייה בתפיסה , אין כזה דבר כלים ישנים מול כלום .
כל כלי ישן דורש תחזוקה והרבה ודורש אימון והרבה. כל כלי ישן שאתה מתחזק פוגע ביכולת שלך להצטייד בכלים חדשים בכל הרמות.

ומסתבר שפחות או יותר כל צבא שמכבד את עצמו שומר על עתודה כלשהי ולא קובר כלי נשק ישנים מיד כשהם יוצאים משימוש. ואלה שלא עשו זאת, סופגים עכשיו ביקורת בגלל שמה שיש להם בשירות, זה מה יש ואם הלך אז הלך.

להחזיק אמל"ח ישן באיחסון לכמה עשורים לפני גריטה, זה עסק לא זול, אך הוא זול לאין שיעור מהחזקת סד"כ כלשהו בשירות פעיל. טנק שנוסע וזולל דלק ודורש החלפת חלקים לעיתים קרובות, זה טנק שעולה הרבה יותר פר שנה מטנק שעטוף יפה בניילונים במתקן מאוורר. בעשרות מונים.

גם אין שום סיבה שטנק מיושן באיחסון ילך לקרב בהכרח באותה תצורה מיושנת.
אם התעשייה עדיין פעילה, ואין כל כך לחץ זמן (כי לא כל מלחמה לוקחת חודש במקסימום), אפשר לשדרג כדי להחזיר רלבנטיות איפה שהכי קריטי.

לדוגמה לבריטניה יש רק"מ מיושן שהם משדרגים, כגון ה-Warrior וה-Challenger. את הראשון הם ביטלו בסוף, ביחד עם השהיית ה-Ajax שאפילו לא היה באמת תחלופה שלו.
נכון שאצלנו מה שאמור להיות בימ"חים זה מה שאצלם בשירות מבצעי, אבל זה עדיין מראה שאפשר להשביח.

יש גבול סביר של חיי כלי, שבמהלכו משדרגים ומתחזקים. כשמגיעים לגבול הזה, הכלי יוצא משירות. סביר להניח שבערך 1/3 מאורך החיים הזה הכלי יבלה בימ"ח בזמן שכלים חדשים יותר נמצאים בשימוש הסדיר. למה שאתה קורא "להחזיר רלבנטיות איפה שהכי קריטי" אני קורא "ואיפה התקציב?".

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בגלל זה כתבתי כמה עשורים. טנקי מרכבה 2 לדוגמה אפשר בקלות להשאיר כ-15, אולי 20 שנה בימ"ח לפני שגורטים אותם.

ומאיפה התקציב לשדרג אותם אתה שואל? קלי קלות. אם באמת יש צורך בעת מלחמה להוציא טנקים ישנים כי יש מחסור ברק"מ איפשהו, יוסיפו את זה בתקציב חירום.
מה לעשות שבעיתות מלחמה, במיוחד כשהמצב לא נראה כמו ניצחון מוחץ, מפנים יותר משאבים ותקציבים לביטחון.
אם אין תוספות תקציביות במלחמה אז זו כבר בעיה בפני עצמה.

טנקי מרכבה סימן 2 נכנסו לשימוש בשנת 1982, ולפני מספר שנים יצאו סופית משימוש אחרי 40 שנות שירות מצטיין ופעיל. כאשר יצאו משימוש, הכלים היו שחוטים ובסוף חיים. חלקי חילוף רבים שלהם כבר לא היו זמינים או שעלותם קפצה לסכומים לא סבירים.

ואם אתה מספיק הוזה לחשוב שניתן לשדרג כלים ישנים תוך כדי לחימה, אזי אני יכול רק להניח שאתה לא באמת מבין דבר וחצי דבר בתחום הזה. מצטער, יש גבול לכמה fake it till you make it אפשר לסבול.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שחוקים, מנועים לא בייצור (ובגלל זה אגב הנמרים אמורים לפחות לקבל מנועים מאותו דגם של המרכבה 4), ובגלל זה יש קניבליזציה. זה לא משהו בלתי נמנע. אבל עם מספיק ארגון אפשר גם להימנע ממצבים כמו ברוסיה שלפי דיווחים רק 1 מכל 10 כלי רק"מ שמישים מהימ"ח אחרי טיפול קצר.

לא בכל מלחמה אפשר לקחת כלים מהימ"ח ולהעביר אותם השבחה. לפעמים אין בכלל צורך, ולפעמים הלחימה לא צפויה להיארך מספיק כדי להשביח. אבל בלחימה בעצימות נמוכה שהייתה באוקראינה מ-2014 ועד לפני חודש, בעיקר עד להסכמי מינסק שאז היו רוב חילופי האש, כן הוצאו כלים מהימ"חים והושבחו.
חלק עברו פשוט טיפול מקיף כדי להוריד להם חלודה ובלאי, וחלק עברו השבחה רצינית כמו בק"ש משופר או שריון חדש.

אם נסתכל על עצמנו וארה"ב, נראה שמקבלים את המציאות שיהיו יחידות עם אמל"ח יותר טוב, וכאלה עם פחות טוב, ואלה שפחות מצוידים וטכנולוגיים, פשוט יהיו הרזרבות שיאפשרו לכוחות היותר מצוידים להתעסק רק בעיקר.

אם נסתכל על אירופה נראה מחסור יחסי בטנקים אבל לא מעט פלטפורמות לנגמשים שיכולות להיות יותר ישנות מטנק.
כל מיני יצרניות מציעות גרסאות טנק בינוני על בסיס נגמשים מומרים. כל אלה לא נכנסו לשירות חוץ מאינדונזיה, והם יותר על תקן 'אם תרצו, ליתר בטחון יש את האופציה'.

אז האירופאים לדוגמה, כדי לשחרר את הטנקים שלהם למשימות היותר חשובות, יכולים להפוך נגמשים ישנים למעין טנקים במלחמת התשה, שיתנו סיוע אש נייד.

ישראל, לא סביר שתיכנס למלחמת התשה, אבל זה נובע בפני עצמו מתוך היתרון הטכנולוגי, ארגוני, תרבותי, ומודיעיני העצום שיש לנו. וחלק מזה גם נובע מהעובדה שיש לנו צבא גדול שיכול לסבול אבידות, עם עתודות רציניות.

אז איפה הלקח הזה באמת נוגע אלינו, ברוח האשכול הזה, ולא לאירופאים או לכל אחד אחר?
בהסבות שהן לא 1 על 1 בתפקיד ובחומר.
כלומר, מסבים טנקי סימן 3 (באופן ניסיוני 2) לנגמ"שים ייעודיים למרות שחלקים קריטיים כבר לא בייצור ואפילו לא נתמכים, מתוך הנחה שעם עתודה של, סתם, 500 יחידות, תסב במקסימום 100. ואז יש לך לא מעט כלים שניתן לעשות להם קניבליזציה עד שתגיע תחלופה.
אז אנחנו לא במצב של מלחמה, אפילו לא מלחמת התשה, אבל אנחנו עושים את זה כדי לשמר מוכנות, כי המצב נפיץ.

במלחמה תהייה עסוק בתיקון הכלים שנפגעו ולא בהשבחת אינסטנס.
אבל אם נזרום עם הפנטנזיה שלך שניתן לעשות השבחות של עשרות כלים ביום יומיים גג שבוע אז למה לא ניקח את זה צעד אחד נוסף ונשתמש ביכולות הנפלאות האלו. במקום לייצר כל חודש כמה כלים נפסיק את הייצור ושתהייה מלחמה נייצר תוך כמה ימים כמה מאות טנקים וכמה אלפי נגמשים. ככה גם נחסוך הרבה כסף וגם נהייה מוכנים למלחמה עם הרבה כלים.

לרוב החלק היותר מסובך ושישאר יותר זמן באותה תצורה זה הפלטפורמה ולא המערכות/צריח שעליה. ככה גם רואים ברוב הפרויקטים בעולם. אצלנו הברק, אצל הבריטים צ'אלנג'ר 3, אצל האמריקאים M109 או M88 וכו'.

ההבדל בין השבחה לייצור חדש יכול הרבה פעמים להיות ההבדל בין ייבוא לאי-תלות.

אני לא כל כך מבין מה הפואנטה של הטיעון שלך. אני בגוף הפוסט שהגבת אליו נתתי דוגמה שהיא האנטי-תזה למה שכתבת עכשיו - מדינה שבעת מלחמה מפסיקה ייצור נשק חדיש ומתעדפת השבחה בכמויות גדולות של נשק קיים. המדינה הזאת היא אוקראינה.

בדוק שוב את הנתונים שלך:

https://www.oryxspioenkop.com/2022/...-equipment.html

בדקתי. לא מבין מה הפואנטה שלך.

אני חושב שכבר מהימים הראשונים למלחמה יש כמה לקחים שניתן להתחיל ליישם:
1. יותר אימונים במסגרות גדולות. יותר אימונים לכל אוגדה וגיס, כי רוסיה מראה שהיא טובה בלוחמה ברמת המיקרו אבל לא ברמת המאקרו.

2. להתאמן מול אויב ייחוס פיקטיבי שיודע לפגוע בנו באותה רמה שאנחנו יודעים לפגוע באויב. לא מול חיזבאללה. או יותר נכון, לא רק מולם.

3. מלאי תחמושת לא צריך להיפגע לטובת מודרניזציה וזה לקח בעיקר לאירופה. הרבה פעמים אנחנו רואים תכניות גרנדיוזיות להצטיידות בטנק כזה ונגמש כזה, ספינה כזאת, מטוס כזה, או תותח כזה.
אבל כשזה מגיע ליכולת לחימה בעזרתם או בעזרת הדור הקודם להם שעדיין בשירות, לא תמצא הרבה באירופה שיכולים באמת להילחם יותר מכמה ימים.
למה? כי קונים לדוגמה ספינה עם X כמות טילי שיוט, ואם ירית את כולם, אז הדבר היחיד שאפשר לעשות זה רכש בהול ולקוות שלא היה סיכול או הפצצה של המפעל. בינתיים הספינה תישאר בנמל ותחכה להפצצה.

ציטוט:

אבל כשזה מגיע ליכולת לחימה בעזרתם או בעזרת הדור הקודם להם שעדיין בשירות, לא תמצא הרבה באירופה שיכולים באמת להילחם יותר מכמה ימים.

וואלה.
האם לכבודו יש נתונים מפורטים לגבי היקף ייצור תחמושת במדינות אירופאיות נבחרות שעל בסיסם הוא מבסס את טענתו ?
האם ריינמטאל למשל נתקלת בקושי לייצר תחמושת 120 מ"מ עבור טנק הליאופרד 2 במידה מספקת ?

חלק מיכולות התקיפה של צרפת לדוגמה, נשענות על טיל שיוט בשם SCALP / Storm Shadow.
לצרפת מעולם לא היו כמויות שמספיקות למלחמה, אך בשנים האחרונות הורידה את המלאי למשהו מאוד סמלי - 100 יחידות סה"כ.
זה כולל גם את הטילים המשוגרים אווירית וגם מהים.

אחלה של דוגמה נתת עם הלאופרדים - אז לא, לא מאמין שיש להם בעיה במיוחד כשיש לא רק ספק אחד של תחמושת כזאת. מה שאני יותר מדבר עליו זה יכולת תקיפה כירורגית בעומק.

ההשפעה של המחסור הרוסי בחימוש אסטרטגי ארוך טווח הייתה ניכרת. הרבה יכולת ייצור אוקראינית ונכסים לוגיסטיים נותרו עדיין ללא שריטה.

כתבת גם "טנק כזה, נגמ"ש כזה, תותח כזה".
זה שמדינה מסויימת הורידה כמות במלאי של חמ"מ X לא מבסס את הטענה הגורפת שלך..

אוקיי.
האם לצרפת, בריטניה, או גרמניה, יש יכולת לנהל לוחמה בעצימות גבוהה גם ברמה הטקטית וגם ברמה האסטרטגית, כלומר חימושים לכוחות מתמרנים, הגנ"א, ולתקיפות עומק, כדי להילחם באותה עצימות לפחות לחודש?

במידה ואתה טוען שלא, אז אתה צריך לבסס את הטענה על נתונים כלשהם.
"נטל ההוכחה" וזה.

אם מה שאתה רוצה זה עוד דוגמאות, אז כמות החימוש האסטרטגי של גרמניה גדול בקצת, עם סה"כ 600 טילי שיוט שייצורם נגמר לפני למעלה מעשור, מהכתבה האחרונה שמצאתי.

נראה שבגרמניה מאוד מרוצים מהמוכנות:
https://www.reuters.com/world/europ...ary-2022-02-24/

מעבר לזה ראינו מצב שבו רמת המוכנות כל כך נמוכה, בכל מקום בצבא, שחטיבות שלמות לא מסוגלות לתמרן כראוי כי הרוב המוחלט של האמל"ח שלהן לא שמיש או לא זמין.
במקומות מסוימים פחות מ-20% זמינות בפלטפורמות.
כל זה בגלל שהצבא לא טרח לקנות חלקי חילוף. קונים לדוגמה מטוס, אבל אם הוא מגיע מתישהו לטיפול דרג ב' ומעלה, הוא כנראה ישאר שם להרבה מאוד זמן.

ההנחה ברוב מדינות אירופה היתה שהתקופה של מלחמות כאלה נגמרה
"סוף ההיסטוריה"
ובכל מקרה הסתמכו על ארה"ב שתבוא ותציל אותן.
כנראה שטעו...

זה נכון. אבל זו גם הנחה מאוד מטומטמת וכפויית טובה, ויש להם מזל ענק שאוקראינה מצליחה לעמוד ושהאיומים על שבדיה נותרו בינתיים רק איומים.

בכל מקרה, זה לא כל כך קשור לנאמר. אני לא מחפש למה אירופה מנוונת צבאית, אלא אומר שיש פה לקח שצריכות ללמוד ממנו המדינות המנוונות.

ולכן לא צריך לשמור כמויות גדולות של אמל"ח
רק המינימום שנדרש מנאט"ו
רזרבה כזו צריך לתחזק, אחרת היא מתנוונת

עוד לקח שאפשר ללמוד מאוקראינה זה ששווה להשקיע בחימוש לא רגיש (תרגום קלוקל של insensitive munitions), ומעבר לזה בחימוש מונחה מדויק.

בהרבה סרטוני הפצצות משני הצדדים אנחנו רואים כיצד מישהו מנסה לפגוע במקבץ קטן של כוחות מועטים (לדוגמה נגמשים בודדים), ובסוף מרוקנים משגר שלם או שניים של רקטות, וזה עם פרוצדורות של תיקון.
גם אם החימושים עצמם זולים מאוד ואין מניעה לרסס, אנחנו נוצרים סיכונים מיותרים:

1. הפלטפורמה נשארת במקום עד לסיום המטח הרבה זמן.
2. נדרשת טעינה מחדש ארוכה אחרי כל מטח.
3. לוגיסטיקה מסובכת וארוכה (בזמן) של הבאת חימוש חדש.
4. יותר כלי רכב וכח אדם נדרשים למשימות של הבאת תחמושת.
5. כל הלוגיסטיקה הנוספת מעלה את החתימה של הכוח היורה, ולהפך, מה ששם יותר אנשים ואמל"ח בסיכון. וכמובן את מצבורי התחמושת.

כפי שעולה מניתוחים של מומחי צבא אמריקאים ואחרים על ההצלחה היחסית של הצבא האוקראיני שמכה ברוסים בצורה של חוליות קטנות.
האם זו הייתה גם שיטת הלחימה של החיזבללה בלבנון בכל המערכות הגדולות שהיו בלבנון ?
איך צבא סדיר מתמודד עם שיטת לחימה כזו המכה בו מכל מקום ונעלמת (בר כוכבא, וויאט קונג) הרוסים כנראה הבינו זאת מאוחר כי המשיכו (ממשיכים ?) לשלוח טורים של שריון, ואספקה ואלו מוכים.
האם לא לשם כך הוקם החרמ"ש ?

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

אז אכן הרטוריקה של צה"ל בשנים האחרונות מאוד ממוקדת לדבר הזה - מדברים על אויב שפועל מצד אחד במסגרות אך מצד שני בצורה מבוזרת. צץ, יורה, ונעלם לפני שמספיקים להגיב. זה מתבטא במונחים כמו "סגירת מעגל", כלומר כל התהליך החל מהרגע שבו מתבצע ירי על כוחותינו ועד לרגע שבו מושמד מקור הירי, ספציפית מדובר על קיצור הזמן הנדרש לסגירת המעגל.

ולפגיעות של רוסיה ספציפית, אפשר לתת אלף ואחד סיבות אבל בגדול צה"ל מתמודד עם הדבר הזה כבר הרבה שנים.

נכון שיש אימון פרט, חוליה, צוות, מחלקה וכו' אבל האם ישנו אימון ייעודי למתווה של חוליות בלחימה כוללת ?
אני זוכר סיפורי מפקדים ממלחמת יום כיפור על כך שהיו כוחות גדולים של חי"ר צנחנים, שקד ואחרים שהיו מובטלים עד שמישהו זכר/הסכים לשלוח אותם לצוד חוליות נ"ט או לפגוע בריכוזי צבא.
כלומר ביחידות המובחרות זו אכן החלוקה "צוות גבי" "צוות אלי" וכדו' והצוות מתאמן כצוות ומתמקצע כצוות.
(אם כי אני לא שוכח שיש להמשיך ולהתאמן מול מתווה לחימה סטנדרטי בכל אופן סוריה עדיין קיימת ומצרים עדיין מתעצמת ואירן עדיין מתמרנת )

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

אז על השאלה הזאת אני כבר לא יודע לענות אבל יש עוד חברי פורום שכנראה כן בקיאים בזה.