לטעמי עוד רחוק היום בו קציני קבע יוכלו לפקד באופן יעיל על גדודי מילואים, ולשם כך צה"ל הגדול נדרש לשינויים תפיסתיים משמעותיים בהבנה שלו את יחידות המילואים.
עם זאת, קיים צורך דחוף לשינויים אלה מכיוון שמשבר האמון בין המילואים וצבא הקבע הוא חריף ורק מחריף והולך בעשורים האחרונים
רס"ן (מיל') דוד מורגנשטרן, קצין תקיפה בעוצבת ברק


https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%...8-%D7%9B%D7%9A/

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זה אחד הרעיונות המטומטמים שעלו בצהל בשנים האחרונות, ויש לא מעט מועמדים לתואר.
אפילו עיוור עם מקל יראה את המוטיבציה לרעיון הדפוק הזה.

אם כבר שאלו, אז רק מילואים. לרוב הרבה יותר מקצועי, קשוב ובגיל המתאים לפקד על חייליו

מי שלא חי כאזרח
והתעסק בקיום היום יומי כאזרח
לא יכול לפקד על אזרחים.
הוא לעולם לא יצליח להבין ולגשר על הפער בין שני העולמות הללו.

האם יש היום בעיות ברמה המקצועית של מג"די מילואים?
הרי הם היו בסדיר לפני ~20 שנה. אז לא היה צי"ד, חמ"מ קרקעי ואוירי היה מסווג ונדיר, החיזבאללה היה בנוי אחרת לגמרי, מל"טים היו נדירים בהרבה, דאעש לא היה, האיום בעזה היה חלש מאוד, מודיעין היה מועט ולא עדכני, לא היו מנהרות, שת"פ עם חילות אחרים היה מועט וכו׳.

גדוד שריון, סדיר או מילואים, כולל מאות לוחמים וכ-200 מיליון ₪ של אמל"ח שהם כשנה עבודה של פרויקט המרכבה.
כל הכבוד למי שמצליח להגיע ליכולת פיקוד כזו במקביל לקריירה אזרחית,
אבל חשוב יותר שיהיה מפקד טוב משיהיה "מנהל" טוב (כלומר, שידע להניע אנשי מילואים).

אני חושש ממצב היפוטתי של מילואים נהדר, משקיען, אהוב ומוערך- שבמלחמה יאבד מחלקה כי שלח אותה למשימה ש-"רוכב שמיים" יכול היה לעשות.

כמות הימ"מ של מג"ד מילואים היא כזו שאולי אפילו מאפשרת לו להיות בעניינים לא פחות, ואולי יותר, ממג"ד קבע שאולי רק נכנס לתפקיד, אולי הגיע מתפקיד אחר, ואולי אלוהים יודע מה. סוג האינטראקציה אחר לגמרי, והייתי מוסיף - לא רק שהמג"ד יודע להתייחס אחרת לאזרחים, אלא גם האזרחים מתייחסים אליו אחרת (כמובן, יש שונות על בסיס אישי...).

ולאחרונה גם סמג"ד א' הוא איש קבע ...יש לזה מספר יתרונות בדרך כלל אלה אנשים שביום יום עושים תפקיד מטה פחות אגרסיבי (או שהם בלימודים) והגדוד מילואים הוא הבייבי שלהם כי הוא בסופו של דבר יתן להם את האקסטרה נקודות שהם ירצו לקבל תפקיד מבצעי אז זה נותן להם מוטיבציה טובה להשקיע בגדוד ולרוב הם משקיעים הרבה מעבר למה שהם צריכים ..

היתרון השני והוא החשוב הוא שלרוב הם יותר מקומבנים בצבא ומכירים יותר את הנפשות הפועלות והסעיפים הקטנים בנהלים ככה שהם מצליחים לתת יותר הקצאות לקורסים, תחמושת אימונים וגם אימונים יותר איכותיים ממה שמגד מילואים היה מצליח להשיג.

בסוף בצבא הישראלי "זה סדר לי ואסדר לך" ... ואם המגד שלך נמצא בתפקיד מספיק חשוב אז הרבה קצינים ירצו לסדר לו הקצאות... לעומת מגד מילואים שחוץ מטפיחה על השכם ומגן נחמד לתלות במשרד לא מקבל כלום ...

לגבי איכויות האנשים על זה אפשר להתווכח זה גם כמובן תלוי באיש וכבורג קטן במערכת קשה לי לחוות דעה לכאן או לכאן

נכון הוא לא יהיה מגד של הגדוד עשרות שנים כמו מגד במילואים (למרות שזה תלוי כמה תפקידי מטה הוא יעשה ...)
וההכרה שלו של האנשים ברמה הפרטנית תהיה נמוכה יותר
אבל יש להם שכל והם יודעים מה אפשר לדרוש ממילואימניק ומה לא ויודעים שהיחס שצריך לתת לנו הוא לא כמו לסדירניקים...( כמובן שוב זה תלוי באישיות ועל מי נפלת ..)

אבל זה גם בדרך כלל לא תפקיד לשנתיים והיום עם המורכבות העולה של ניהול מערכת צבאית (יכולות שו"ב ברמה גבוהה והרבה אמצעים טכנולוגיים ) הקושי של מגד במיל לנהל גדוד ותוך כדי את הקריירה והחיים האישיים היא מורכבת יותר ויותר...

אז אלה הם היתרונות יש גם חסרונות אבל לא אפרט אותם כי כבר אמרו מספיק... בסופו של דבר אם אתם שואלים אותי מה עדיף ? זאת שאלה מורכבת ואין כאן שחור ולבן
הכל תלוי בסוף באישיות וזה הדבר הכי חשוב ....

אתה מתאר מצב נדיר שבאמת קיים, שבו אנשי קבע בתפקידי מטה ועם רקע מתאים עושים גם תפקיד במילואים. הם בעצם אנשי מילואים. יש לחלקם את היתרונות שציינת. קשה להאמין שבצה"ל מסתובבים מאות מג"דים כאלה, אבל זה יכול להיות פתרון ביניים במקום לייצר עוד מאות תקנים מיותרים.

ניתוח מעמיק ונכון. כל מפקדי הסדיר שפגשתי ב-27 שנות מילואים היו בד"כ נע"ת, היו בעלי קשב משני ליח' המילואים שלהם ופשוט לא הצליחו להתחבר לאנשי המילואים. המחלואימניקים בד"כ מגיעים עם ניסיון אחר, בוגר יותר ולא מעניין אותםהמגבלות של העולם הסדיר...

לסקרנות, מה המצב בצבאות דומים לצה"ל, כלומר כאלו שכוללים רכיב "מילואים" ורכיב סדיר, שמבצע "ביטחון שוטף"?
מה קורה ביחידות משמר לאומי בארה"ב? עד איזו דרגה אפשר להגיע ב-"מילואים"? מה עושה מפקד סדיר של יחידה שמתאמנת פעם בחודש?

ביחידות משמר לאומי אפשר להגיע לדרגת major-general ולפיקוד על אוגדה כאיש מילואים.אבל מודל המילואים שונה למדי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בספרים שקראתי על הפלישה השנייה לעיראק (Generation Kill, One Bullet Away) הייתה התייחסות לכוחות המילואים של RECON שהצטרפו ללחימה.

התיאור לא היה מחמיא בכלל, הן מבחינת היכולת המקצועית (ניווט, זיהוי ידיד/אויב, אש ידידותית) והן מבחינת התנהגות (ירי חסר הבחנה, פגיעה בחפים מפשע, רמת חיילות נמוכה).

מתואר שהמג"ד בקבע ניסה "להתחמק" מלפגוש את כוחות המילואים ולשתף אותם בתכניות הלחימה שלו.
כמו שאמר ביטיס, מודל המילואים, כח האדם וכל ההתנהלות שונה לגמרי ממילואים אצלנו.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

דווקא ביחידות מיוחדות העסק יותר דומה לשלנו. עם הבעיות הנלוות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למיטב ידיעתי ליח' המיוחדות של האמריקנים אין מילואים. יש SF בקרב יח' של המשמר הלאומי

ל SEALS יש כוח מילואים seal team 17 & 18.
ל AFSOC יש כנף מילואים - 919

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מהיכרות אישית עם אנשים שמשרתים במילואי צבא ארה"ב, התחושה שלי היא שמדובר בכישלון מתמשך שאף אחד לא מכיר בו. רובם אנשים שמחפשים עוד קצת כסף וקצת משמעות, ולמרות השקעת זמן יחסית ארוכה וקבועה בשבתות וחגים, אינם עומדים בשום רמה מקצועית. כעובדה, כל היחידות האלה ולמרות שנים של אימונים יחד, חייבות באימון "הקמה" ממושך בן כמה חודשים לפני פריסה מבצעית.
ראה גם:
https://en.wikipedia.org/wiki/Where_Soldiers_Come_From

האימון אותו עוברות היחידות האלה לא שונה מהאימון של יחידות סדירות לפני פריסה מבצעית. העובדה היא שחטיבה 2/28 של המשמר הלאומי פרסה ברמאדי בתקופה החמה שלה וביצעה משימות באיכות לא פחותה מחטיבת החי"ר הסדירה שלפניה או הצנחנים אחריה

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לדעתי זה פחות משנה אם המפקד הוא איש מילואים או קבע.
מה שמשנה הוא איכות הפיקוד שמבין את המשימה, מתכנן ונותן את הכלים הנכונים לביצוע.

דוגמה עורפית:
החליטו שיחידה עורפית סדירה שלא התמקצעה בעבר במתן שירות שדה, החל בשנים האחרונות תבצע מתן שירות טכני בשדה ותתלווה לכוחות.
הכינו את הניידות שיצאו לשטח עמוסות בכל טוב ועל הנייר נראה מושלם והפיקוד העליון שהגיע לא פעם לביקורות ביחידה התרשמו מאיכות הציוד והמוכנות וכל הביקורות עוברות מושלם.

יחידה זו יודעת על צי"ד ועל טיפול בשלל מערכותיה, ציוד לא חסר.
וכרגיל, הסנדלר הולך יחף.
לניידות סיפקו וורד הרים בלבד כדי לתקשר עם הכוחות בשטח, שבנס הייתה לו קליטה אם בכלל.
בלי קשר בסיסי עם מצפין, אם לא מפה דיגיטלית לאיתור הכוחות.

תוצאת התרגיל? יחידות מילואים וסדיר שלמות מסתובבות ולא יודעות מי איפה נמצא, שעות של בלבול ובזבוז זמן. ותודה רבה על כל שזהו רק תרגיל בשטח הארץ ולא תחת אש.

אז בפועל זה לא יעזור אם אני כחייל מילואים יהיה תחת פיקוד של מילואימניק או איש קבע אם אין את הכלים הנכונים לביצוע המשימה ופיקוד שלא מחובר למציאות בשטח.
וכן, המשימה תתבצע בסופו של דבר,לפחות בתנאי תרגיל. הניידות יחרושו את השטח ויבררו מי שייך למי ואם ידוע להם איפה נמצא הכוח שהוקצה להן, עד שיימצא.

זן נדיר

בעתיד עשויים גם תפקידי פיקוד זוטרים יותר, כמו מ"פ ומג"ד, להפוך לתובעניים מדי עבור אנשי מילואים וגם בהם יוצבו קצינים בקבע. אל מול המגמות המתוארות, ועל אף שמערך המילואים מצוי במגמת התמקצעות, עליו לשמור על צביונו הייחודי ואסור שיהפוך למערך שמפקדיו באים רק מקרב צבא הקבע.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

חיים בסרט.
שיפרקו את המערך וזהו.
זה מערך עם תפקיד ולא מאגר תפקידים וסידורי עבודה כדי להרחיב את צבא הקבע.

איזה הרחבה? צבא הקבע לא גדל, הקורונה טרפה את הקלפים.
אולי כשהמצב יירגע ונחזור לשגרה הדברים ייראו אחרת, נכון לעכשיו המג"דים במילואים נדרשים יותר מתמיד.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אם אתה מעביר את הפיקוד על מערך המילואים לסדיר אתה מרחיב מאוד את בסיס תקני המגדים של צהל.

אולי כי הכמות במילואים לא מספיקה ואין ברירה?

אשרי התמימים..

אוי ואבוי אם יהיה מ"פ סדיר לפלוגת מילואים. הוא לא יבין שניה אחת מהמהות שלהם. תלוי יחידה - ייתכן מאוד שהיחידה שלו תהיה הרבה יותר מקצועית ממנו (סיור, רתק, שריון, הנדסה וכו'). אולי במתווה של חי"ר, ייתכן שהוא יהיה מקצועי יותר מהחיילים שלו. בכל מקרה הוא יהיה צעיר מדי לפקד עליהם. זה יהיה זן נדיר בהחלט של מ"פים בסדיר שיצליחו לפקד על פלוגת מילואים...

כמו כן, צריך להבדיל בין הגדודים.

גדוד הנדסה עם מערכות מורכבות בימ"ח במליונים ש"ח, עם אופרטיבי מורכב זה סיפור אחד. סיפור אחר זה גדוד שיש לו משימה בערבה, וחוץ מ M16 ואפוד, אין לו כלום בימח.

"בונם הוליד את ינאק, ינאק הוליד את זליג, זליק הוליד את מישק, ומישק הוליד את גיורא" עמוס עוז

גדוד שריון או חי"ר מילואים לא נחשב? אני ממש לא חושב שזה השיקול.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא מכיר מצב כזה באוגדה שלי.

"בונם הוליד את ינאק, ינאק הוליד את זליג, זליק הוליד את מישק, ומישק הוליד את גיורא" עמוס עוז

בשמחה, יודע איזה?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...936#post4714710

"בונם הוליד את ינאק, ינאק הוליד את זליג, זליק הוליד את מישק, ומישק הוליד את גיורא" עמוס עוז

חטיבה 679 הוקמה בשנת 1970, שלושה מגדים אנשי קבע פיקדו על גדודים בחטיבה, קהלני, עודד ארז וחיים ברק.
מניסיוני במלחמת יום הכיפורים 73 מספר ימים בגדוד טנקים בפיקוד מג"ד סדיר, לא מומלץ.
בסופו של יום הכול תלוי באדם, ביכולת, ביצירתיות ובגמישות.

סוגיית המנמ"ש העסיקה אותי שנים רבות בתור תפקידי כמ"פ יחטית בחטיבת תותחנים /חי"ר מילואים.
במהלך כל שנותי כמפקד - הייתי צמוד למפקד/סמח"ט/קצין אגם בתרגילי חטיבה ובאין ספור תרגילי בקרה לחטיבות אחרות (חי"ר / תותחנים / שריון - האחרון בעיקר במתווה צק"ח).

עיקר הביקורת שלי מגיע משני כיוונים:

1. איכות המפקדים שכבר כן מתמנים לתפקידי מ"פ במילואים (אומנם זו אמירה מכלילה אבל לא לזאת הכוונה) - הכוונה היא להראות שהתפשרות על מינוי מפקדים פוגעת לבסוף גם באיכות המג"דים הבאים כי בסוף יש 3-4 מ"פ פוטנציאלים למינוי מג"ד הבא.
2. מפקדי המנמ"ש - צורת הפיקוד אופן החיבור והזדהות של חיילי המילואים אל מפקדים אילו.

המוטיבציה לכתיבה נייר עמדה הגיעה לאחר אין ספור שיחות עם מפקדים בשטח (מ"פ/מג"ד - כ 30 במספר) ושיחות עם קבוצות חיילים בפלוגות הלוחמות בהן שמעתי אמירות קשות.
להלן דוגמא קטנה משיחות אילו:
חיילים: "במלחמה הבאה אנחנו לא חוצים גדר עם המ"פ הזה אלא רק עם הסמ"פ".
מג"ד: "המ"פ הזה לא היה בחירה ראשונה, ולא שניה ולא שלישית.. אבל התפקיד חייב איוש" ועוד..

מכיוון שבאותה עת הייתי באמצע הדוקטורט שלי (כלכלת תחבורה) - אמרתי נביא לידי ביטוי את היכולות המקצועיות ואת החיבור שלי לבעלי תפקידים (אלופים/פרופ') ואוציא נייר עמדה המתאר את הבעיה.

בשביל לקבל תשומת לב, החלטתי לתקוף את הבעיה מעבר לתיאור הכללי ולכן בחרתי להוסיף ממד נוסף שעד כה היה נסתר מהציבור - עלות תפקיד מ"פ מנמ"ש למערכת.

גילוי נאות:
אציין משהו קטן - בזמנו (דצמבר 2016) הוצגה העבודה לרח"ט תומכ"א וקמל"ר דאז - תא"ל ערן שני ותא"ל הושע פרידמן שלום (בהתאמה).
בסיום הפגישה הוחלט כי קיימת הסכמה בין כל הצדדים - על קיום הבעיה אך רמת הוודאות לגודל היקפה מצריך מחקר כמותי ואיכותני, לכן הצבא יבדוק את הטענות בסקר של ממד"ה - תוצאות הסקר העידו על גודל התופעה והובילו לפתיחת קבוצות מקצועיות שלבסוף הגו את תוכנית אותה חלקכם מכירים כיום כה"הנבחרת המשרתת".
תוכנית זו למעשה מבוססת על המסמך שצירפתי - בקשה לקרדיט מקצועי (היה חשוב לטכניון בזמנו להראות שהמוסד עוסק גם בנושאים חברתיים ולא רק נמצא כצופה במגדל השן) נדחתה - ולכן הגשנו מכתב רשמי על חשד לכאורה לפלגיאט..
למעשה עד היום לאחר הגשת כלל המסמכים עם הצהרות מלוות (פרופ' / אלופים ותא"ל שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת) ללשכה הרלוונטית - על נכונות הטענות והצדקת הדרישה שלי ושל המוסד לקבלת הכרה על תרומה מקצועית - העניין לא התקדם (ואת האמת כבר פחות מעניין אותי).

לכן מצרף לעיונכם את נייר עמדה - "תומכות לקיום מערך המפקדים הבכיר במילואים תוכנית - מצטיינים בריבוע‎‎".

שלוש הערות חשובות לפני קריאה:
1. מפקד המנמ"ש - אין הכוונה להשחיר את מפקדים אילו - ההפך הנכון - הם מביאים מקצועיות וחיבור לכלל החידושים בנושאים המקצועים וללא ספק הם הקול שלנו (כאנשי המילואים בצבא) - אנשים הללו הם ללא ספק מלח הארץ ואני לא טוען שהם מונעים לתפקידים הללו מכיוון כלכלי אישי.
2. בשונה מעבודת הנבחרת המשרתת - שם עלה עניין התגמול הכספי (מענקי חתימה וכדומה) - לדעתי הנושא של תגמול כספי הוא בלי ספק "מדרון חלקלק" שכן כל תגמול כספי יוצר קנאה אצל אלו שלא מקבלים וציפיות לתגמול נוסף אצל מי שכבר קבל וחוזר חלילה - לכן אני בחרתי להימנע מלהציע תגמול שכזה וזה מבלי לציין את עניין הפגיעה בערכיות.
3. בעיית איוש כוח אדם המילואים לתפקידי ליבה במילואים אינה חדשה, הייתה קיימת גם לפני שהתחלתי את שירות המילואים שלי בשלהי 2003, אך לצערי דברים השתנו והיום ערכים, אידאליזם וציונות לא מספיקים לקבלת השראה למוטיבציה.

https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...06/93831789.pdf

מוזמנים לשתף, להעיר הערות - אומנם כבר לא מתעסק בכך אבל אני עדיין רואה שהסוגיה קיימת אז אולי זה יתן זווית נוספת.

"...Israel is the product of the most sustained historic tenacity which the ages recall
The state of Israel is on immutable part of the international landscape
To plan the future, without it is to build delusions on sand..."
Abba Eban ,
The United Nations, 3 july 1948

הבנה שיש בעיה מתחילה ראשית בהכרת הבעיה והגורמים הנלווים לה.
אולי הכותרת בוטה, אבל לא יתכן מצב שעלות תפקיד מפ במילואים תגיע לסכומים של 2-4 מיליון ש''ח (חסם תחתון) שהאלטרנטיבה היא (איש מילואים) טובה יותר אבל מצריכה, מהצבא מאמץ להביא את הטובים ביותר.

https://themarker.com/news/.premium-1.10068760

לינק לעבודה המלאה כאן

https://2021-uploaded.fresh.co.il/2...02/26961456.pdf

"...Israel is the product of the most sustained historic tenacity which the ages recall
The state of Israel is on immutable part of the international landscape
To plan the future, without it is to build delusions on sand..."
Abba Eban ,
The United Nations, 3 july 1948

מה תכלית הדו"ח הזה? עבודה סטודנטיאלית/ייעוץ חיצוני וכו'
זה מ 12/2016, היו תגובות לדו"ח?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

לא, אני לא עובד סוציאלי, זה נובע ממניעים אלטרואיסטים לגמרי.
במהלך לימודי (בכל תארי) עשיתי הרבה ימי מילואים וחלק מהם היו גם בקרות לתרגילי גדודים/חטיבות. בתרגילים הללו הופתעתי לראות שהרמה המקצועית לאט לאט דועכת עם השנים (בכל זאת יש לי רפרנס 18 שנים של שירות מילואים).
שיחות עם מג"דים - הניבו תשובות "הוא לא הבחירה הראשונה או השנייה".. "מינוי בלית ברירה".
מהחיילים שמעתי הערות - במלחמה אנחנו לא חוצים את הגב"ל עם המ"פ הזה רק עם הסמ"פ.
שיחות עם הסמ"פים.. לא מוכנים לעשות את התפקיד, בעיקר תלונות על כמות ההשקעה אל מול התגמול והפסד האישי (קריירה, זמן פנאי וכדומה) שמגיע עימו והבנתי שיש כאן בעיה מערכתית.
בזמנו שהצגתי את המסמך הזה לאכ"א בישיבה בראשות קמל"ר תא"ל הושע פרידמן ותא"ל רח"ט תומכ"א - ערן שני. היתה התנגדות מהאחרון להיקף הבעיה, הושע דווקא תמך ואמר שזה יהיה בכייה לדורות לא לבדוק את הטענות שלי כעת שעוד ניתן לעשות משהו (בדקו ומצאו שהטענה שהעלתי נכונה - 61% ענו שיש בעייה התאמה באיוש לתפקידי מ"פ ו52% ענו שיש בעייה בהתאמה באיוש לתפקידי מג"ד, שזה לא מפתיע אם בדרג המ"פ יש בעיה באיזה שלב עולה למעלה - הסקר שאני מניח שחלק מהפורום לקח בו חלק נעשה כסקר משולב טלפוני וקבוצות דיון של מ"מ/סמ"פ/מ"פ/מג"ד - הן כאלו שהם תפקיד והן כאלו שסיימו תפקיד).

מהצד השני, נחשפתי לתופעת המנמ"ש עוד בתקופת לימודי בתואר הראשון. אבל רק שהחלפתי כזה (שסירב לסיים תפקיד וביקש להספיק לעשות 4 שנים ולא הבנתי למה.. היה גר בדרום הרחוק החטיבה בצפון) התחלתי להבין את עומק הבעיה.
אותו סיפור עם טייסים, אבל זה כבר לכתבה אחרת (הלוואי והתנאים שלהם יושוו למ"פ/מג"ד).

שלא יהיה כאן אי הבנה, אין לי בעיה אישית עם מערך המנמ"ש, אבל המצב האידיאלי והרצוי שלמגד/מחט יהיה אופציה אחרת לבחירה מהטובים ביותר שיש למערך המילואים להציע ומבלי לקבל סירוב.
אז אם המשמעות היא לתגמל טוב יותר את מערך המפקדים הבכיר במילואים (אני אציין שזה כבר דור אחר, רוצה תגמול) עדיף אולי ככה (אני אישית מתנגד למענק כספי - יש לי בעייה ערכית עם זה).

"...Israel is the product of the most sustained historic tenacity which the ages recall
The state of Israel is on immutable part of the international landscape
To plan the future, without it is to build delusions on sand..."
Abba Eban ,
The United Nations, 3 july 1948

מה יש לצה"ל להציע מלבד כסף?
הדור הנוכחי לא חי בבועה, שכבת הקצונה הזוטרה (סגן-סרן) נטחנת ומשלמת מחיר אישי גבוה אבל חלקם יודעים שלא יישארו בצה"ל, אלה שכן מתכננים להשאר מסתכלים מעלה (מעבר למג"ד) ורואים את התנאים הטובים שמחכים שם.
זה בולט בטבלאות שלך, התגמול עולה עם השנים והדרגות אבל לא בצורה ליניארית (אצל הבכירים הוא טס).
הרוב לא מסכימים להיטחן בכל השנים האלה על מנת להגיע לנחלה כשבאזרחות מחכות להם הרבה מאד אופציות לחיים טובים יותר עד הנחלה הזו.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

הצרה עם קלישאות היא שהן הרבה פעמים נכונות. למשל בצה"ל, שלא רק שלא יודע לנצח כבר עשרות שנים, למרות הגדלת המקורות התקציביים שלו בכל שנה - גם שכבת המפקדים שלו גורפת את כל השומן ומשאירה לחיילים הפשוטים רק כמה גרושים.

איך הצליח הצבא, בשיא משבר כלכלי, חברתי, בריאותי ופוליטי, לסדר לעצמו:
- תקציב חלומי שכולל תוספת של 13 מיליארד שקל
- הלבנת שקרים מהעבר על הפנסיה
- תוספת של 1.5 מיליארד שקל בשנה לפנסיה של אנשי הקבע בגילי 40 ומטה
וכל זה מבלי להוסיף אפילו שקל אחד למשכורות הזעומות של חיילי החובה, למרות כל ההבטחות..
https://www.themarker.com/news/internal-info/1.10111867

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

הלקח מ־1973 – המלחמה, בהכרח, לא תיראה כמו שאנחנו חושבים | מאת גל פרל פינקל

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

גם צבא ארה"ב (או יותר נכון מילואי ארה"ב) מתמודד עם הבעיה הזו:
https://taskandpurpose.com/thelongm...-slots-shortage

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לינק למאמר
הצורך במג"דים מקצועיים, מנוסים ומעודכנים ברי לכל, אך הפתרונות להנחית קצינים סדירים על יחידות מילואים נראה כטלאי גס שנתפר באופן חפוז. המלצתנו היא להמשיך ולהשקיע באופן יצירתי בפיתוח מ"פים ומג"דים במילואים, הכשרתם ואימונם, ולזנוח את פתרון המג"דים במנמ"ש, שהוא הפתרון הפחות מקצועי והפחות רצוי מכל הבחינות



המאמר נכתב בצוותא על־ידי סטודנטים לתואר שני בלימודי ביטחון במסגרת תוכנית "תנופה" לקציני מילואים תש"ף באוניברסיטת בר אילן: רס"ן (מיל') הראל ורבר, רס"ן (מיל') שלומי בן שושן, רס"ן (מיל') עדי תורג'מן, רס"ן (מיל') איתי נעמת, רס"ן (מיל') בועז זעירא, רס"ן (מיל') ניראל דמתי, סא"ל (מיל') אייל שליט, רס"ן לירז שמואלי




בגיליון 488 של כתב העת "מערכות" הופיע מאמרו של סא"ל (מיל') ירון בוסקילה,[1] העוסק בצורך להציב קצינים סדירים מקצועיים ומנוסים כמג"דים בגדודי מילואים בצבא היבשה.

הכותב טוען שפיקוד צבאי הוא מקצוע הדורש התמחות והכשרה נרחבת הכוללת שליטה אינטלקטואלית וטכנית ברזי המקצוע, ועל כן רק קצינים העוסקים במקצוע באופן יום־יומי, משתכללים כל העת ומקיימים למידה על בסיס ניסוי וטעייה, יכולים לבצע את תפקידם באופן מוצלח.

לאור הנטען לעיל, קובע הכותב שיחידות המילואים שאינן מבצעות אימונים תכופים ותע"מ רבות, בוודאי כשירות פחות למלא את משימתן ולעמוד בסטנדרטים של הצבא הסדיר. במיוחד ניכרת ההשפעה על המג"ד בהיותו מפקד הגוף האינטגרלי הבסיסי במבנה הכוח הצה"לי. מג"ד המילואים איננו בקיא בהתרחשויות היום יומיות בצבא, מתאמן פחות ולוחם פחות בתע"מ, כאשר סיכום ההתרחשויות הנוגעות לליבת מקצועו מוגשות לו כאוגדן תחקירים שאין ביכולתו להפוך לידע משמעותי ומלמד.

לטענת הכותב אין לכך אח ורע בשום מקצוע אזרחי. בשל כך קבעה ועדה צבאית בשנת 2000 שהצ"ח (הצבות חירום) ובלשוננו מג"ד במנמ"ש, הוא הפתרון הנכון להגברת מקצועיות גדודי המילואים ולשיפור המחויבות לתפקיד שנובעת מהגדרות הצבא עבור הקצין שהרי זה מקום עבודתו, מול המחויבות החוקית בלבד שאליה מחויב מג"ד המילואים.

טענות נוספות שהעלה הכותב הן העדיפות הנמוכה שנותן מג"ד המילואים לתפקידו, מחויבותו הראשונית למשפחתו בעתות שגרה, מחויבותו הגבוהה למקום עבודתו וניהול הקריירה שלו ומשום כך קושי להתייצב בצורה מספקת לאימונים, השתלמויות והעמ"צ באופן שוטף.

ראשית יש לציין שאכן קיים אתגר הולך וגובר לגייס קציני מילואים לשמש בתפקידי פיקוד בכירים, החל ברמות הפיקוד הזוטר וכלה בדרג הנושא בנטל הרב ביותר - מ"פים ומג"דים. מסתבר שאתגר זה איננו חדש, ובהצ"ח נעשה שימוש עוד לפני שנים רבות. אך גם ההתנגדות לדפוס פעולה זה רבה בשנים, וכבר בספרו המפקד, כתב מאיר פעיל: "לעיתים מתמנה במינוי חירום, כמפקד של יחידת מילואים, קצין קבע בינוני ברמתו, מינוי היכול לעורר ניכור בינו ובין קציני המילואים שתחת פיקודו. אני עצמי פעלתי בשל כך להחלפתם של מספר קצינים סדירים, שהוצבו בחטיבת מילואים שעמדה תחת פיקודי, בקציני מילואים מוכשרים מתוך החטיבה עצמה".[2]

כותב המאמר מבקש להפוך פתרון למקרי קצה, כפי שמעיד השם "הצבת חירום" לשגרה לכתחילה, אך הוא מתעלם מחסרונותיו המובהקים של הפתרון וחוסר התאמתו למערך המילואים.

נסקור את טענותיו אחת לאחת:

הפיקוד הצבאי דורש התמחות והכשרה, השתכללות וניסיון יום־יומי. אכן טענה מקצועית בעלת משקל.

התמחות והכשרה - מג"ד מילואים מקבל בדיוק את אותה הכשרה פורמלית של המג"ד הסדיר כבר משלב קמ"פ ועד קמ"ג. ההכשרות מתבצעות בצוותא ומניסיוננו למעט הקלות נקודתיות, אין הבדל בהכשרה. למותר לציין שלא ניכר פער בהישגי קציני המילואים לעומת הקצינים הסדירים.
השתכללות וניסיון יום־יומי - אכן, קצין המילואים הוא אזרח שאיננו חלק מהפעילות השוטפת בצבא. מן הסתם, עדכונים מקצועיים ומבצעיים, אימונים והשתלמויות מתבצעים באופן חלקי בצורה דרמטית לעומת הקצין הסדיר. בלי לזלזל בניסיון היום־יומי הנצבר, כמו כמו בכל מקצוע אזרחי, יש להבין שזהו מבנה הכוח בצה"ל (וכן בצבאות רבים בעולם) ולבדוק כיצד ניתן לטייב את רמתם מקצועית והמבצעית של קציני המילואים. האם הצבא מאמן מספיק את דרגי הפיקוד הבכיר במילואים? האם נערכות מספיק השתלמויות אפקטיביות שאינן ברוח הצה"לית המצויה, שבה אין חשיבות לזמנו של הקצין כי ממילא הוא ישן בבסיס, או בתזמון בלתי אפשרי כי ממילא קצין הקבע רגיל "לקפוץ" מלו"ז ללו"ז ללא תיאום? כמו כן האם הניסיון רב השנים והגילאים המתקדמים של מג"די המילואים אינם ממתנים את החוסר בהשתלמויות? שהרי מספר מופעי האימונים וההשתלמויות החל מרמת מ"מ המילואים ועד התמנותו למג"ד הנפרסים לאורך שנים ארוכות, משמעותית לאין ערוך מהניסיון שצבר מג"ד יבשה צעיר.
מסקנות הוועדה בשנת 2000. אין בידינו את מסקנות הועדה, אך בהסתמך על עדות הכותב ההמלצות אינן מפליאות. הן מייצגות את הנתק ההולך וגובר בין שני הצבאות - הסדיר והמילואים. עד אחרי מלחמת יום הכיפורים, ואולי אף עד מלחמת לבנון הראשונה, גרסה התפיסה בצה"ל שהסדיר יבלום והמילואים יכריעו. השינוי התפיסתי הגיע משורות הצבא הסדיר ולא מצבא המילואים, כפי שהכותב בעצמו מציין. מדוע? מן הסתם תהליכים חברתיים, כלכליים ואזרחיים תרמו גם הם את חלקם, אך מהכרותינו עם רובד המג"דים המצומצם בלאו הכי, לא הם היו הגורם למהפך, שחל עקב שינוי תפיסתי בקרב הפיקוד הבכיר בצבא הסדיר.

מחויבות נמוכה של מג"די מילואים למקצוע הצבאי לעומת עיסוקם האזרחי והמשפחתי. ייתכן שגיוס מועמדים לתפקיד מג"ד נתקל בקשיים בשנים האחרונות בעקבות המתח מול המחויבויות האזרחיות, אך מג"די המילואים מבצעים את תפקידם באופן מסור, עשרות רבות של ימים בשנה ולאורך תקופה ארוכה הרבה יותר ממג"ד בצבא הסדיר. יש לציין שמחויבותם אף איננה מוטלת בספק, מכיוון שכל פעולתם היא פעולה התנדבותית ואינה נושאת בחובה שום דיווידנד מקצועי, יוקרתי או כספי. זאת לעומת קציני הקבע שהצבא הוא מקור פרנסתם, על כל המשתמע מכך.

כמו כן יש לציין שאנשי מילואים, ובפרט מ"פים ומג"דים, מבצעים שירות ארוך באופן משמעותי הנפרס במשך שנים ארוכות. אף שניתן לבקר את מקצועיותם הטכנית ועדכניותם המבצעית, המטען ארוך השנים באימונים ובמבצעים מהווה משקל נגד לא מבוטל ואף מקנה יציבות, שיקול דעת ומבט מפוכח יותר על סיטואציות מבצעיות רבות.



במאמרם של כרמית פדן ודמיאן יפה אודות מג"ד במנמ"ש,[3] מפרטים הכותבים כמה בעיות חמורות ומהותיות הנוגעות לתפקוד מג"דים במנמ"ש. הבעיות שהועלו במאמר הן פרי מחקר וביצוע ראיונות שטח עם מג"דים במנמ"ש, המטילים צל על מסקנת הכותב לעיל, בדבר הצלחת המהלך.

הכרת עולם המילואים – ייתכן וזהו האתגר הגדול ביותר. התרבות הארגונית השונה, פערי הגילאים והמנטליות, סגנון הפיקוד והמנהיגות הנדרשים אל מול הסגנון ההיררכי סמכותני השורר בצבא הסדיר. המג"דים מתארים מציאות שיש ללומדה ולהסתגל אליה במהירות, דבר שקשה לביצוע ומציב מהמורות משמעותיות בפיקוד על הגדוד.
ניהול הזמן של המג"ד במנמ"ש – המג"דים העלו בעיה קשה של סנכרון בין תפקידם העיקרי כקציני מטה ובין תפקידם בגדוד המילואים. בסתירה לטענת הכותב לעיל, מפקדי הקצינים לא מקבלים תמיד בברכה את ההיעדרויות מהעבודה עקב מילוי תפקיד המג"ד התובעני. מעט אירוני לאור הטענה בדבר המחויבות הנמוכה של מ"גדי המילואים בעקבות ניהול הקריירה שלהם.
חוסר הכשרה מספק למג"ד במנמ"ש על אודות ניהול כוח אדם בגדוד מילואים, קריאה לשירות, נטיעת מוטיבציה בחיילי המילואים, תגמולים, ממשק אזרחי ועוד. גם כאן ניכר שהטענה בדבר הכשרה לקויה פועלת בשני הכיוונים - הסדיר והמילואים - כל אחד בתחומו.
אין הסדרת מדיניות המנמ"ש בצה"ל, עד כדי טענה שלא ניתן לבצע את שני התפקידים יחד. השלכות אמירה כזאת ברורות לכל. המשמעות היא תפקוד לקוי של המג"ד.
חוסר היכרות עם מפקדי המשנה בגדוד - להיכרות זאת חשיבות בכל מסגרת, אך בניגוד למסגרת היררכית שמהווה מקום עבודה, בארגון התנדבותי כמו צבא המילואים, להיכרות זאצ השפעה מכרעת שיכולה לחרוץ את גורל המפקד לכל תפקידו.
לבסוף, כפי שכבר כתבנו, הרצון הצבאי להרוויח סא"ל אחד בשני תפקידים אל מול הכשירות המקצועית שלו לתפקיד, מטילה צל על נכונות המהלך ותרומתו המבצעית. בזהירות הראויה ניתן לומר שההיבט הכלכלי משחק כאן תפקיד לא מבוטל: הן לצבא שמרוויח שני תפקידים באותו קצין, והן בשאיפתם של קציני מטה רבים שהוזזו ממסלול הליבה לחזור לשרת בתפקיד מג"דים, וכיום אף בתפקיד מ"פים על־מנת לשפר את משכורתם באופן ניכר.

ניתן לומר שרבים החסרונות של מג"ד במנמ"ש על יתרונותיו. הנחת היסוד היא שמג"ד מילואים צריך להיות קצין מילואים. יש לטפל בלב הבעיה - מינוי וטיפוח מג"דים במילואים - ולא לנסות לבצע מעקפים באמצעים מאולתרים למדי, כפי שתואר גם על־ידי מג"די המנמ"ש בעצמם.

למג"ד מעולם המילואים יש יתרונות רבים, נפרט כמה מהם:

קצינים צומחים ומתקדמים בתוך יחידותיהם או חילותיהם מתפקידי חייל, דרך הקצונה הזוטרה ועד לתפקידים הבכירים. אין תרבות הצנחות. גם כאשר אנו רואים הצנחה של קצינים מיחידות מיוחדות למשל, לגדודי יבשה - הדבר מתבצע כמעט תמיד לאחר ביצוע תפקידי סגן.
מג"דים במילואים הם מודל חיקוי עבור המ"פים השואפים להתקדם. הצנחת קצינים סדירים באופן מסיבי, תהווה תקרת זכוכית ותפגע במוטיבציה של הקצונה בגדוד.
מג"דים הם דגם להתנדבות אולטימטיבית, ולכן מבצעים את תפקידם במלוא המחויבות שאף פוגעת לעיתים קרובות במשפחה ובקריירה.
מג"דים שצמחו ביחידותיהם מכירים כמעט את אחרון החיילים, את אופי הפיקוד ואת המנהיגות השונה שנדרש במילואים. המג"ד טבעי ומעורר אמפתיה ורצון לשיתוף פעולה.
הבגרות, הבשלות והניסיון הארוך הם גורם מפתח לניצחון בקרב. פקטור זה משתלב היטב עם הניסיון שאחרון חיילי הגדוד חווה בתעסוקות ובמבצעים השונים לאורך השנים.
האמון ההדדי בין המג"ד וקצונת הגדוד ואף בינו ובין החיילים באמצעות הקרבה והיחס הבלתי אמצעי, הם מכפיל כוח מובהק בתפקוד הגדוד בשגרה ובחירום, דבר שמחפה על החסרונות של מפגשים במרווחים גדלים והולכים.
מאגר קציני המילואים גדול הרבה יותר ממאגר הקצינים בסדיר. יכולת הבחירה והסינון לתפקיד המג"ד גבוהה. לא סביר שהצבא הסדיר יוכל להעמיד עשרות רבות של מג"דים במנמ"ש לטובת גדודי המילואים, והדבר יוביל בהכרח להתפשרות על איכות המפקדים.
מג"ד הוא איש מילואים. הוא איננו צריך ללמוד את "עולם המילואים", מכיוון שהוא חלק ממנו: תרבותית, מנטלית ומקצועית. אין דרך להשוות בין "לחיות את" ובין "לדעת על".
בניגוד לגישת הלכתחילה של סא"ל בוסקילה, להערכתנו מג"ד במנמ"ש הוא פתרון אחרון ובדיעבד לגמרי, שהרי לא יכול להישאר גדוד ללא מפקד.

מכיוון שהצורך במג"דים לגדודי המילואים בעינו עומד, ברצוננו להציע כמה פתרונות חלקיים שעלו בין קציני מילואים בדרגי המ"פ והמג"ד, שייתכן וישפרו ולו במעט את המצב הקיים. לא כל הפתרונות מוסכמים על כלל השותפים לכתיבת מאמר זה, והם מהווים רעיונות אפשריים לבחינה ופיתוח.

לפתח קציני מילואים כבר בגילאים הצעירים בסמוך לשחרורם מצבא הקבע. למשל, הוצאת סמ"פ לקמ"פ כבר בסוף השירות הסדיר ודחיפתו לקמ"ג בגיל צעיר יותר, תיצור עתודת פיקוד משמעותית. תהליך זה קורה גם היום, אך צריך לעודדו יותר. אחת המכשלות העיקריות אף למ"פים הוא קורס ההכשרה הארוך שקשה לבצעו כאזרח. הקדמת התהליך תניב פירות רבים יותר.
להעמיק ההשכלה והידע הצבאי, אם בצורת השתלמויות ואימונים ייעודיים למג"דים באופן שוטף ואינטנסיבי ואם בצורת הצעה ללימודים אקדמיים צבאיים כמו בתוכניות פו"ם, או תוכניות לתואר ראשון ושני באוניברסיטאות בישראל.
לעבור למודל קידום המח"טים בצבא הסדיר - תפקיד מח"ט מילואים ראשון ולאחריו תפקיד מח"ט סדיר. ייתכן ובתפקיד המג"ד כדאי להפוך את היוצרות - תפקיד ראשון מג"ד סדיר ותפקיד שני מג"ד מילואים. בקרב הקצינים עלתה התנגדות לרעיון זה עקב חוסר ההיכרות עם עולם המילואים והגיל הצעיר, אך לכל הפחות יש כאן אמירה ברורה של הצבא שעולם המילואים צריך להיות שווה ביכולותיו המקצועיות לצבא הסדיר, כפי שדרש הכותב, והן מינוי מג"דים סדירים ממסלול הליבה למג"ד מילואים ולא קציני מטה שמקצועיותם הפיקודית מוטלת בספק.
הארכת תקופת המינוי למג"ד במנמ"ש לתקופה של 5-4 שנים לפחות כפי שמקובל במערך המילואים.
יצירת מסלול קידום לקציני מנמ"ש בתוך גדוד המילואים - שירות כמ"פ/מפקד מכלול/סמג"ד כמה שנים, ורק אחר כך מינוי למג"ד. הדבר יאפשר קליטה טובה של הקצין בגדוד, היכרות עם עולם המילואים, התערות חברתית, יצירת מנהיגות טבעית וסינון בלתי מתאימים באופן טבעי.


סיכום
מעמדו של מערך המילואים בעיני הצבא הסדיר נשחק מאוד בשנים האחרונות. הדבר ניכר הן בדיבורים והן במעשים. למרות זאת צפויים עדיין גדודי המילואים להיקרא לדגל כל אימת שעימות מהותי יתדפק על גבולותינו. הצורך במג"דים מקצועיים, מנוסים ומעודכנים ברי לכל, אך הפתרונות להנחית קצינים סדירים על יחידות מילואים נראה כטלאי גס שנתפר באופן חפוז. כמסקנת סא"ל (מיל') בוסקילה, המטרה הראשונה של הצבא היא לנצח בקרב, אך לשם כך יש לנקוט במכלול הפעולות הנדרשות ולהתאים את בניין הכוח לאנשים המרכיבים אותו.

המלצתנו היא להמשיך ולהשקיע באופן יצירתי בפיתוח מ"פים ומג"דים במילואים, הכשרתם ואימונם, ולזנוח את פתרון המג"דים במנמ"ש, שהוא הפתרון הפחות מקצועי והפחות רצוי מכל הבחינות.

"בונם הוליד את ינאק, ינאק הוליד את זליג, זליק הוליד את מישק, ומישק הוליד את גיורא" עמוס עוז