שקלתי אם להעניק לאשכול את הכותרת 'צבי בר ומלחמתו בהר' או 'אלימלך דבורקין פוגש מגדל' אך למרות התחושה הלא נעימה יהיה זה לא הוגן. חצויה היא נקודת מבטי כלפי 'המיור' הנוכחי של עירנו: מצד אחד בטוח אני כי האיש אוהב את העיר ורואה בה כמו קריניצי מפעל חיים. האיש מתעניין ודואג לחינוך ובעיקר לתנועות הנוער ובמיוחד לצופים. אבל מצד שני.... מצד שני, השקפתו על עתיד העיר היא מה שארדיכל היה מכנה 'למי יש גדול יותר' והוא פועל ללא לאות להגדלת מספר תושביה מה שבעיר רווית בניה מתבטא בעיקר בבניה לגובה. קדחת מגדלים והתרי בניה המשנים פני שכונות ולא אחת גם תגובות דוברות זועפות עד מתלהמות כלפי אזרחים דאוגים. והרי למרות ההשוואה בר אינו קריניצי ומה שהיה מותר חיופיטר אינו בהכרח ראוי כי יעשה הפר גדול ככל שיהיה...

מהי נקודת האיזון? בניה מול שימור ועתיד מול עבר ובכנות לא תמיד יש לי תשובה אם כי במקרה הנוכחי חוששני כי האיזון מופר קמעא








. יש מקומות שצריך לטפח ויש בניה עליה צריך לוותר או שניתן בקלות להעתיקה למקום אחר. לעיר רמת גן די והותר משאבי ארנונה שהותיר קריניצי הטוב באיזור הבורסה בכדי לטפח את גניה ההיסטוריים גם אם האוכלוסיה השכנה הפכה למזדקנת וחלשה ובכדי לפצות את בעלי הבית המיועד לשימור בדרך שאינה בניה תלושה על שטח ציבורי או אף לאפשר להם שלא להרוס את הבית בדיוק באותה מידת תקיפות בה עומדים לכפות את הבניה התמוהה על השכנים האחרים. מעבר לאלו עומד העקרון שאסור כי יפרץ לפיו אין מכשירים בעיר הצפופה שטח ירוק לבניה גם אם הייתה יד נעלמה שדאגה כי הירוק יצהיב שנים רבות קודם לכן. לכשיפרץ קו זה - לא יהיה סוף לדבר. שטחים ציבוריים היסטוריים וסתם פתוחים יוזנחו בשיטתיות ולאחר שנים יועברו 'כפצוי' לשימור מבנה אחר כלשהו או אף ללא אמתלה ל'יזמים' וכולנו נתגורר ב'חניון גן מאיר' גדול...

באשכול זה אסקור את נתיב רחוב הקשת [רחוב שרת דהיום] בתיו ונופיו בסיוע ספריהם של טוביה מילנר [ר"ג בשנות הארבעים], מרדכי נאור [תרומת ר"ג לבטחון ישראל] ו'ספר ראשוני ר"ג'. הרוצה יקרא והרוצה יגבש מסקנותיו. חלק מן התמונות הועלו בפורום בעבר במסגרת אשכול 'גן הקופים' הידוע כהר שאול [הקונקורנציה של גן אברהם ]

'ההר'. כך כונה איזור ההתישבות הפחות נחשב בעת הקמת 'עיר גנים'. 'ההר' או הר אברהם של ימינוהינו גבעת כורכר התחומה ברחובות הרצל, זבוטינסקי, יוסף הגלילי והרא"ה. הגבעה יורדת בתלילות לכיוון רחוב הרצל ו'העמק' של ר"ג ורק קצת פחות תלילות לכיוון רחוב יוסף הגלילי והלאה לשטח השלישות הראשית ובית הקברות המוסלמי לשעבר עד לדרך בן גוריון היא רחוב מודיעין לשעבר. את פסגת הגבעה חוצה רחוב 'שרת' הוא רחוב 'הקשת'.

בשיפולי הגבעה שבאיזור השלישות שכן ישוב מהתקופה הכלכוליתית ועוד אחד 'שומרוני'. על הגבעה מערה המסומנת במפות הבריטיות הראשונות. נתח גדול משטח לב הגבעה תפוס ע"י גן אברהם ושטחי ציבור כבי"ס ואמפיתאטרון. הגן נחנך בקול תרועה כגן הנצחון לכבוד נצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית. ביום הולדתו ה60 של קריניצי שונה שם הגן ל'גן אברהם' כמחווה לראש העיר הראשון.

ראשוני המשפחות שעלו לשבת בהר היו: [1] משפחת שוק-הלוי. שלום שוק הלוי, יליד 1893 שרת כקצין תותחנים בצבא הרוסי ועלה ארצה ב1920. הוא היה התושב ה11 בר"ג ויחד עם רעייתו זהבה רכש חלקת חמישה דונמים במעלה הגבעה. עד תום בניית ביתם התגוררו על מגרשו של שמרלינג במוסררה. משעברו לביתם נתקלו במחסור במים. המים הועברו על גבי חמורים מן הבאר שברחוב 'הבאר' על שיפולי הר שאול שמנגד. רפת וגן ירק הוקמו בשטח הגובל היום בגן אברהם. החל מ1924 כיהן הלוי כחבר ועד המושב ובהמשך הפך לגזבר המועצה ולרוח החיה מאחרי הקמת 'גמנסיה דביר' על הגבעה.
בנותיהם: שושנה אורנס, רות נבו, עדנה שריד.

[2] יצחק מכנס, יליד 1886 ורעיתו יהודית. בן לחיה שרה ולאהרון לייב ממיסדי פ"ת. עלה 'ההרה' אך עזב לאחר 3 שנים עם אנשי 'בני בנימין' להקים ישוב חקלאי 'אמיתי' בהרצליה.

[3] נתן ומיטה הלפנד עלו ב1921 מאמריקה ורכשו חלקת 10 דונמים בהר ועליה משק חי ובו רפת ולול.
בנותיהם: אלישבע, ליובה, נחמה והניה.

[4] מרים ופישל בירנבוים אשר עלוה ארצה ב1920 וב1928. פישל, יליד ראשדום שבפולין ב 1887 עבר לארה"ב ומשם הגיע ארצה עם הגדוד העברי. קשה היה כיבוש ההר על ידם ושלושה ילדים שכלו במקום. חנה, בלהה ומנשה. ילדיהם שנותרו אחריהם - יעקב בירנבוים וחוה אסטרייכר.

[5] שמואל קריבושייב, יליד 1868 בבאקו שבקווקז ורעייתו לאה ילידת 1883. עלו ארצה ב1908 ולהר הרמת גני ב1922 והוא בן 54. את ביתם בנו יחד עם בנם משה תחת העץ היחיד בשיפולי ההר לכיוון רחוב יוסף הגלילי. ילדיהם: שרה בטמן, אביבה גרון-גרינבוים, משה ורעייתו שושנה וילדיהם מרדכי קריבושייב ובלהה ויינשטוק.

[6] דבורה וישראל שטיין. ישראל, בנו של ד"ר מנחם שטיין הרופא איש הבילויים זכה ואת ראשית דמי החברות בעיר הגנים שילם בעבורו אביו. גם הם התגוררו בצריף ליד המוצררה עד התבססות ראשונית של המשק המרוחק אך לא זכו להקים בית אבן ובשל קשיים כלכליים נאלצו לעבור לחלקה קטנה יותר בנחלת גנים

[7] נחום קרייז. יליד 1890, עלה ארצה ב1907 ועבד לזמן קצר בחוות הנסיונות של אהורנסון עד לתאונת ירי בה פצע את חברו. את הכנוי הלגלגני 'נחום סטרלי' העניק לו מנהיג פועלים מקומי בשם דוד גרין. נדד בין המושבות עד בואה לעיר גנים בה הקים לשכת עבודה לפועלים

ועוד יוזכרו משפחות:

[8] בן ישראל [?]

[9] בלומה וצבי גפן אשר יחד עם אחיו אליעזר ומרדכי רכש את פרדס גפן רחב הידיים בן כמאתיים דונמים שבין הכביש השחור הוא דרך זבוטינסקי ובין דרך אבא הלל של היום. בנותיהם: חנה, דליה ויוספה.

ובמורד ההר ברחוב מרגוע או רחוב אלימלך של היום.

[10] יחיאל ואהובה לויטה ובנם אליהו לויטה. יחיאל, סוחר פשתן ומשפחתו רכשו ברמת גן שטחים נרחבים. 10 דונמים באיזור תחילת רחוב הרא"ה ועוד 20 ברחוב מרגוע [בגינם 'זכו' להכלל באשכול] וגם... 100 דונמים בבן שמן אשר נתרמו על ידם לקק"ל. ילדי לויטה: אליהו, אורי ומרדכי.

[11] חנה גיטל ואלימלך דבורקין. אלימלך, יליד 1880 במוהילב שברוסיה. תלמיד חכם, יערן, טרובדור וכנר ובעיקר בעל אהבת נדודים אשר עצר רק 'בהר הרמת גני'. כמו רבים ארים התגורר ראשית שלא בחלקתו ועשה דרכו לעיר גנים באוטובוס מביתו שבנוה שאנן. צריף הקים לו ונותר בו גם כשסביבתו שובצה בטירות. את חלקתם עיבדו השניה אך ילדים לא היו להם. מששמעו בני הזוג הקשישים כי דרוש מקום להקמת בית יתומים - תרמו בחפץ לב את נחלתם הגדולה למטרה זו.

מימין שכן ואינו עוד - פנסיון פרנק ולידו התגורר רוכב הסוסים ומייסד ההיפודרום שליד הר נפוליאון הוא אליהו גורדון.
בהמשך בית משפחת הפרדסנים גפן ולאחריו בית נתן שמואלי - שהיה גזבר המועצה ואביו של הטיס שמואל שמואלי אשר נהרג

מי גר היכן ומה הוא מה - התקשתי לדעת. תבחרו אתם:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ImgViewer.aspx?uniqueId=cfeef4a5-851f-4e8e-b1f0-f25ac706b1a2&rndNum=9659]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ImgViewer.aspx?uniqueId=9965bda1-6f60-43c9-9a0d-1ce75748646f&rndNum=5832]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ImgViewer.aspx?uniqueId=c88c38b9-5453-44cf-ba4b-48b394cb738e&rndNum=2893]


בית מרקוס ברחוב שרת=הקשת 31. מיכאל ובלומה מרקוס הגיעו לרמת גן ב1931. מרקוס - גזבר מכביהעולמי ויו"ר רוטרי היה בעלי האוניה 'ארנון' שטובעה ע"י האיטלקים ליד ביירות. כיום מתנופף על הבית דגל שאינו מוכר לי. שגרירות?

מולו, שכנו בית ורפת מלניקוב

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/singlearrow.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ymapimg/o.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ymap.co.il/ImgViewer.aspx?uniqueId=953093e6-4b5e-4833-857b-b1c89e434bfe&rndNum=6771]

במרום עליית רחוב הקשת - בית משפחת שוק הלוי. על שטח המשק החקלאי של משפחת שוק הלוי שכנט 'בית החולים רפאל' ששימש בהמשך כשגרירות ארה"ב ואח"כ תיכון דביר שנוהל ע"י מנחם שריד [בעלה של עדנה הלוי]

נטיעות הגן החלו בשנת 1941 כחורשה קטנה לזכר הנרייטה סאלד. בהמשך הוקם האמפיתאטרון ששימש כמקום כינוס לישוב הגדל. ב9/5/45 הוענק למקום השם 'גן הנצחון' בעצרת חגיגית לציון הנצחון על הצורר.

הגן נחשב לפינת חמד יצוגית במשך שנים רבות ולא בכדי. שבילים מוצלים בסככות עליהם מטפסים, מדרגות דשא הפתחוחות לנוף מן העבר השני כשמנהרה מחברת בין שני חלקי הגן, פלג מים עם גשר צנוע וציורי, ספסלים ושלל צמחי נוי. בלבו של הגן עמד האמפיתאטרון ההיסטורי ומעליו פינת הזכרון לביאליק 'בסמוך למקום בו נהנה לשבת ולצפות בילדים המשחקים' והאנדרטה לחללי רמת גן במלחמת השחרור. ב1969 נהרג פטרונם של גני העיר בתאונת דרכים והגנים שבמרכז העיר החלו לדעוך. האמפיתאטרון הוצא משימוש אך נותר מוזנח ותחום בחומה, המפנה היורד לכיוון רחוב הרצל הושמם והטרסות החלו להתפורר עד שיצאו משימוש. האגמון יובש וכן הלאה.

כיום מחולק הגן ל3 מתחמים: החלק הדרומי של המפנה המזרחי ששב להיות מתוחזק בשני העשורים האחרונים. נאה וחביב. החלק הצפוני של המפנה המזרחי - ללא דשא או אגם, לא נראה כי מושקה אך השבילים מתחוזקים והאורנים נותנים צילם. המפנה המערבי - חרב ומוזנח באופן פושע למעט מדרגות הדשא ששוקמו בשני העשורים האחרונים. המעברים בין חלקי הגן מוזנחים אף הם כאילו כיוון מישהו להציב תמרור 'עצור'. האמפיתאטרון תחום בחומה מתפוררת ומעלה עשב ותייל. מנהרת הזכרון סגורה בסורג ומדיפה צחנה כמקום שהיה אטום במשך שנים.

החלק הצפוני של המפנה המזרחי:



בחלק זה מצויות גם 'המערות' המסתוריות

בחלק זה מוצב ספסל הזכרון לחיים נחמן ביאליק. אי שם ליד פינה זו הספיק לשבת כך מספרת האגדה בימיו האחרונים ולצפות בילדים המשתובבים. לביאליק ברמת גן הקדיש מוזיאון בית קריניצי חוברת הנצחה.





ציון למשוררנו ח.נ ביאליק במקום אוה לטיוליו:




מתחת לספסל ביאליק משתרע חלקו הנאה והמתוחזק של הגן. אומנם ברוח ימים אלה ניתן לוותר על פלג המים אך יסכימו כולם כי כך זה צריך להראות:







למען ההגינות, תמונות מחלק שמור יותר זה אשתדל להביא בשבועות הקרובים

בתחתית המפנה המערבי המוזנח בגבול בתי רחוב מרגוע [אלימלך] גוססת על שטחי ציבור היסטוריה קטנה.

מגרש הכדורסל של המכביה הראשונה:





זהו לכאורה 'שטח המריבה' הציבורי שיועבר ליזם שינסה לגעת בשמים. הזנח ושלח... מי תמים ויאמין כי העיריה המתחזקת היטב מעל אלף דונם של גנים ומקימה מגרשי ספורט ומועדונים לרווחת - אינה מוצאת תקציב לשיקום פינה היסטורית זו ולתיקון הטרסות החרבות ונטיעה מחודשת? הבלים! ההזנחה המתמשכת היא ההכנה לתרוץ ה'אין ערך'.

קטונתי מלדבר לגדולים ובוני ערים ולכן בקשתי מ'ידיד' המלווה אותי מעל ארבעה עשורים לאמר דברים במקומי באם במקרה תקלע אצבעו של ראש העיר לאשכול אוהב וכואב זה:

" לא יחשוב הקורא כי על נטיעת עצים בלתי פרודוקטיבית הוחלט מתוך מחיאות כפיים. עץ דורש שטח וגן פרושו מרחב ומרחב פרושו מגרשים ומגרשים פירושם כסף.. רמת גן ברוכה יותר מכל מקום אחר במגרשים ציבוריים ולמן היום הראשון כנשיא המועצה שמרתי על הכלל כי אין מוכרים מגרשים ציבוריים. לא זו שלא מכרנו אלא עוד הוספנו. כל זמן שאני יו"ר כאן ועלי לחתום על המכירה - לא תקום ולא תהיה מכירה של מגרש ציבורי" אברהם קריניצי, 'בכח המעשה' עמ' 169-170.

אני מניח כי מר קריניצי היה מקבל בהבנה מעשי פיתוח רבים שנעשו בעיר. הרי היה זה הוא שהפקיע שטחי ראשונים לצורך הרחבת רחובות. אך במקרה תקדימי זה מה היה אומר? אני אמונה כי היה מניח יד על כתפו של מר בר ואומר בחום: בנית די, זמן לשוב ולנטוע. הרפה מגן אברהם ומשוליו, אל תגע בשטחי ציבור ותזכר כראש העיריה השני במעלתו בתולדות ר"ג.

[ולמען הסר ספק: איני ירוק פוליטי ואיני מחבב מסיבותי את 'הירוקים' בעירי]

לגבי הטראסות המוזנחות, אני מעלה הצעה שהעברתי לפני שנה וחצי (דצמבר 2007) לפעילים באזור גן שאול/גן הקופים - הקמתו של אתר טבע עירוני.

גנים ציבוריים לא חסרים, מה שחסר לעיר הוא פינות טבע לא מתורבת, ודווקא שטחים תלולים ומוזנחים אלו בגן אברהם ובגן שאול (ובעוד כמה פינות) שומרים עד היום על מגוון יחסי של צומח בר ומהווים מקום מקלט לקיפודים וחיות קטנות אחרות.

בפיתוח אתר טבע עירוני ניתן להשיב עוד מיני צומח ובעלי חיים שאפיינו את גבעות הכורכר ונעלמו כתוצאה מהפיתוח האינטנסיבי, והדבר ייתן לדעתי ערך מוסף גדול בהרבה מסתם שיקום הטראסות לפי מודל שנות ה- 40'.

מה שכתבת על מגרש הכדורסל של המכביה מעניין ולא היה ידוע לי.

הרי הקיפוד החי במקומות אלה כמוהו כבר כיצור עירוני. מה הסכוי כי יזכה להכיר קיפודה כשרה ולהקים בית קוצני בעל מגוון גנטי בישראל?

דוגמא שנוח לי בקיומה אך איני בטוח אם אכן יכול לשרוד בה ערך טבע שברירי היא שמורת מדרון הכורכר בהר הבנים. זעירה ומנותקת מכל בית גידול דומה.

האמפיתאטרון בו חגגה העיר את 'הנצחון' ובו זכיתי גם אני לראות את אחרוני המופעים יכל בקלות להשתלב בגן. הפלה של החומות והקופות הארכאיות, שיקום המדרגות או החלפתן במדרגות דשא או אף דשא מלאכותי והרי לנו מפנה מזרחי שהוא מקשה אחת ומקום כינוס ספונטני ואולי גם פינה נחמדה לטכסי בית הספר הסמוך... שלושה עשורים הוא עומד בחרבונו...








המנהרה עמדה להחפר בימי טוברוק כמתנת תודה של הגדוד האוסטרלי שפרק את גשר המוסררה וקיים יחסי רעות עם העיר. הגדוד הוזנק לקרבות והמנהרה המתינה. המנהרה מחברת את שני חלקי הגן ונפתחת אל מדרגות הדשא היורדות לרחוב אלימלך וממשיכות לשדרה המוליכה לגן המלך דוד. מזה שנים סגורה המנהרה ושני חלקי הגן נפרדים. בפרסומים מקומיים נכתב כי המנהרה שימשה כ'בור' המטכ"ל הסמוך במלחמת השחרור. אני מפקפק בגרסה זו או לפחות בתדמית 'הבור' בן ימינו שכן בן גוריון התנגד אף להפסקת שגרת העבודה בבתים שעל הקרקע בעת הפצצות המצרים.





מעל המנהרה, האנדרטה לבני רמת גן אשר נפלו במלחמת השחרור.

בית ההבראה 'החלמה'. כיום ביה"ס 'בן גוריון ברחוב שרת 27'. הוקם ע"י ד"ר דורה בלוך כבית הבראה דו קומתי בן 20 חדרים רחבים על שטח כולל של 6.5 דונם ו2500 מ"ר בנויים. ופונה לטובת המאמץ המלחמתי. בו צולמה ב27/6/48 תמונת אלופי צה"ל יחד עם דוד ופולה בן גוריון ביום ההשבעה.
במבנה זה שכנו אכ"א ובראשו משה צדוק ואג"א ובראשו יוסף אבידר. בקומת הקרקע היו מפקדת המחנה וחדר האוכל. בשנת 1955 הועבר למבנה בית הספר שיל"ה ['שנת יובל להסתדרות המורים'].










בית בז'רנו ברחוב ז"ר 5 - שימש כלשכת שר הבטחון בן גוריון והרמ"ט גלילי. הבית תוכנן ע"י צ'לנוב והבעלים של הבית היה בעלי בית החרושת 'עסיס'. ניתן לשער אילו הכרעות נתקבלו בין קירות אלה. הבית הופץ ב3/6/48 וב.ג ציין ביומנו נפילת 3 פצצות בסמוך לבית ועוד 2 ליד הבית השכן. מרדכי נאור מספר כי פגיעת רסיס במשקוף הדלת ניכרת עד היום. לא נעים היה להתקרב יותר מדי:

בית דב יעקבוביץ, שרת 21,נבנה ב1933. כונה גם 'בית הקשת'. שימש את חיל הקשר ויחידת הקשר של המטכ"ל ובו שכנה תחנת המורב 'דפנה'.





בית אוטולנגי, שרת 19 שימש את אגף ההדרכה תחת בן חור ולסקוב ונפגע בהפצצה המצרית.





בית אלרן, הפרסה 4, תוכנן ע"י ריכרד קאופמן שימש את מחלקת המטה באג"ם בפיקוד שלמה שמיר







בית ברין, הפרסה 6, תוכנן ב1934 ע"י אריה סלומון ובו שכן בקומה העליונה אג"ם בפיקוד יגאל ידין ובה זירת צפון ומרכז תחת ישראל בר וזירת דרום תחת משה בר תקווה. בקומת הקרקע שכנה מחלקת המודיעין באג"ם בראשות עזרא עומר וב 3/49 הוקם בקומת הקרקע בפקדות אבידן החמ"ל הראשון בצה"ל.





בית הדירות להשכרה של נתן קוקס, שרת 17, תוכנן ע"י פסח זקלר ב1933 ששימשה ללשכת ראש אג"ם ומה6/48 כלשכת הרמטכ"ל דורי. בחזית הבנין סמני רסיסי ההפצצה המצרית





'פנסיון מרים' בשרת 13, אינו קיים יותר. 3 חדרים בו הופקעו שימשו למגורי אורחי המטכ"ל ולמגורי הרמטכ"ל דורי.

בית טוסמן - שרת 11, שימש את מפקדת המחנה.

כתבה במוסף גלריה של עיתון הארץ על בית בז'רנו:
http://www.haaretz.co.il/gallery/ar...dings/1.1834611

מעונות מרגוע - למיטב ידיעתי [ואם יש צורך אשמח לתיקונים] נבנו על שטח בית הקפה 'הקשת'. לשעבר משכן השגרירות הרוסית מטילת המורא.




ובפינת הקשת/הרא"ה כיאה לטיפוסים ילדותיים - 'פינה מתוקה' [כיום חנות אופטיקה ובעבר משכנו של דוכן הממתקים והמזון הראשון שעבר בהמשך לשכון ליד קולנוע אורדע]





ממול, ללא קשר לאשכול שלנו ובכל זאת עם הרבה קשר סמלי - בנין המרפאות המקצועיות של קופת החולים הכללית. בנין מרווח ונעים גם במושגי ימינו ששימש נאמנה את תושבי מרכז העיר עד שהזיקנה קפצה עליהם וההפרטה על ההסתדרות. על הבנין המרווח והידידותי יבנה יזם כלשהו יוזמה כלשהי [מגדלי 'אל תשליכני'?] ואילו קשישי העיר יצעדו מעדנות לתחנת האוטובוסים, יטפסו ב3 המדרגות הגבוהות, ישתדלו לא לשכוח היכן לרדת בקצה העיר, יחצו באיטיות כביש סואן בן 7 מסלולים [לא לדאוג, יש אי תנועה לצורך הפסקה באמצע] ואם לא יתבלבלו מהעייפות יזכו להכנס למגדל הענק והמהודר אליו העבירו פועלי ישראל את המרפאות המקצועיות.

ומה שהיה לעניות דעתי בית היתומים של דבורקין [והיודע יתקן..]

בראש - מצגת נאה של עמית מנדלסון היקר:

http://www.inature.info/w/images/5/50/Ramat_gan.pps

ועוד:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/780861.html

http://www.motke.co.il/SelectedLoca...?ArticleID=2561

http://www.local.co.il/ramat-gan/52844/article.htm

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3074-18260,00.html

http://www.givatayim.net/NewsView.asp?num=2824

http://www.inature.info/wiki/%D7%A0...AA_%D7%92%D7%9F

ובאתר עירית ר"ג:

גן אברהם: http://www.tm-it.co.il/krinizi-rama...p?levelId=65025

בית היתומים: http://www.tm-it.co.il/krinizi-rama...p?levelId=65043

האמפיתאטרון בגן אברהם: http://www.tm-it.co.il/krinizi-rama...p?levelId=65056

מחנה המטכ"ל בר"ג: http://www.tm-it.co.il/krinizi-rama...p?levelId=65088

למדתי והשכלתי !
כל הכבוד על ההשקעה!

מעולם לא שמעתי לפני כן על הגן הנעלם הזה ועל הסיפורים שמאחוריו, כואב הלב לראות פיסות הסטוריה מוזנחות ונעלמות בצורה שכזאת!

תודה .

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תודה, ישראלה. הרבה אהבה השקעת בזה....

נדמה לי שהמלחמה הירוקה אבודה מראש והבטון + המצלצלין לעולם ינצחו .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

במקומון הרמת גני התפרסמה כתבה לפי יתכן ותיסוג העיריה מהתוכנית להעניק שטח צבורי כפצוי לבעל הנכס המשומר. נכתב כי מהנדס העיר מעריך שהוועדה לתכנון לא תאשר חילופין שכאלה וכי שטח הגן ישמר. ואם למי מבין הקוראים/כותבים בפורום זה מגיעה תודה על אמירת דבר מה למאן דהו - הריני מודה לו על כך מעומק ליבי.

ואוווו ! - הייתי חייב להקפיץ .... ואפילו לאחר שנתיים.
זה מקום נעורי, כאן ביליתי, כאן ראיתי סרטיי "מצ'יסטה" ב'אמפי', לא רחוק מכאן גרתי [ליד רח' יוסף הגלילי], וכאן למדתי בתיכון דביר.

תודה, תודה, ושוב תודה !

שלום

האם אוכל להשתמשבצילומי המנהרה מ2009 לצורך עבודת שימור שלה? ואם כן, למי הקרדיט?
תודה

הודות להקפצה הגעתי לשרשור הזה והוא מעורר בי צמרמורת
סבתי ז"ל היתה בת לאחד ממייסדי רמת גן והדירה האחרונה בה גרה היתה במורד רחוב שרת\הקשת (לכיוון הרצל)
אני עצמי נולדתי בעיר גרנו בשכונת הגפן ואני עוד זוכר את ריחות השוקולד מבית החרושת עלית ואת התפוזים הקופצים במפעל עסיס מולו.
בנות הלפנד - אלישבע, נחמה וליובה היו חברותיה והכרתי אותן אישית, היום קבורות ע"י סבי וסבתי
את גן אברהם וספסל ביאליק הכרתי לפני שנים וכבר אז היה מוזנח, האמת שאני לא זוכר את כל הפינות שבצילומים, חבל שהרבה מהחומר שבקישורים כבר לא זמין
ידעתי גם על השגרירות הרוסית לשעבר אבל לא הכרתי את הבניינים ששימשו את צה"ל ולא ידעתי על ההפצצה המצרית.
תודה על העלאת החומר, האם יש עדכונים בנושא ?