בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי uri7 שמתחילה ב "בית הספר לשריון בגוליס -תמונות מראות וזכרונות"
אמנם ללא תמונה,אבל כל מי שעבר אז במחנה ג'וליס יזכור תמיד את הרס"ר המיתולוגי (שזה היום-רב נגד)-ה"סוס הלבן".מעניין מי היה יותר מפחיד-הוא או מח"ט 7,שמואל גורודיש..
אגב, בזמני היה את רס"ב איציק. נכחתי במסדר האחרון שהוא העביר לפני הפרישה (טקס ההנצחה השנתי של חת"ם בזכרון יעקב) והוא היה כל כך צרוד שבקושי שמעו את הפקודות שלו. זאת היתה הפעם היחידה שבתור חייל פשוט ריחמתי על נגד כלשהו.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "איזה תמונות נוסטלגיות המזכירות נשכחות"
האלוף משנה בתמונה צריך להיות ג'קי אבן או גבי עמיר שהחליף אותו לפי התמונה המצורפת להלן, נראה לי שזה ג'קי אבן.
בתמונות של אורי: נא לשים לב לכומתות בכתף - חידוש של דדו כרמטכ"ל.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "איזה תמונות נוסטלגיות המזכירות נשכחות"
..באשר לאותה בריכת שחיה ליד הגדר הדרומי מעבר למגרש המסדרים, קרוב למדור התותחנות, הרס"ר עשהאל העביד אותנו בפרך עד שהייתה נקיה, צבועה ודשא מסביב.
בפתיחת הגאלה דאגתי להביא פטפון ותקליטים, אבל מה, באותו ערב שכולם חגגו עם בגדי ים ומרטיני ליד הבריכה, אני הייתי "סמל תורן" במדור נט"ר.
רצה הגורל והייתי חייב ללכת למסור איזה "הודעה חשובה" למישהו והופעתי שם במדי א' מצוחצחים ואפילו כומתה על הראש, כמתבקש מהתפקיד.
לפני שהספקתי להגיד "פיפס", ככה כמו שהייתי זרקו אותי למים, עם נעלים, סיגריות והכל.
אני אפילו חושב שהיבחוש הזה איתמר חצור היה מעורב במעשה .
ההודעה נמסרה, החלפתי מדים, שב הסדר לעולם והסמל התורן למשרדי המדור כאילו לא קרה כלום.
אני לא זוכר כמה הבריכה הזאת הייתה פעילה, בעצם לא נראה לי שאי פעם הייתה שם פעילות כלשהי, כי בעצם, רס"ר עשהאל מצא איזה מד"ס שלימד אותו לשחק טניס, והקימו מגרש והכל.
דוד
נערך לאחרונה ע"י dBu24 בתאריך 19-09-2010 בשעה 17:51.
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "מה לעשות ,אני מתפוצץ מצחוק......"
דהן= גריז
משאבה וכו= כלב גירוז.
למשאבת יד קראנו סתם "מגרזת"
חוץ מזה, בחט"גים היתה מגרזה נגררת (דומני שנקראה "גרור גרוז").
למען גילוי נאות, לא הייתי מעולם בג'וליס. נסיוני עם גריז היה בעיקר בטיפול יומי באימון זחל"ם- גם לבחור הזה יש אין סוף פטמות. ביחידות בהן שירתתי, כבר לא היו מגרזים, למיטב זכרוני, מידי יום, אלא רק בטפ"ש, אם היה צורך (לעיתים הכלים לא היו נעים כלל חודשים).
הרשה לי תיקון קל - מיקצועות נט"ר מאי 1977. התבצעו על ה M48 "צפרדע". אימוני הנהיגה, כפי שמישהו ציין התבצעו בנסיעה על זחלים (!) מג'וליס דרך איזור מחנה חסה, גבעה 69, חציית כביש 4 עד חוף ניצנים ומשם נסיעה על החוף וביקור בחופי הרחצה של דרום אשדוד...
במרכז התמונה למטה תמונתו של חברי מירושלים יואל חלמית ז"ל שלצערי נפטר לפני כ 10 שנים ממחלה
יואל למד איתי בתיכון "דנמרק" וסיים איתי קורס קציני שריון והיה מטק בטנק סמל במבחן מסכם בקק"ש מסלול הררי [IMG]
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "תמונות מג'וליס מלפני כ40 שנים"
... לקפוץ למראה התמונות האלה.
א' מקרה הטנק שטבע בניצנים היה מחזור אחד או שניים לפני שהגעתי למקצועות נט"ר, בסביבות פברואר 1970 והמדור עדיין געש והתרגש מהמעשה. ממש לא זוכר מי היה המדריך האומלל
ב' תצוגת החילוץ, שם זורקים טנק לואדי ואחרי זה גוררים אותו החוצה. אז כשכבר הייתי מדריך נט"ר שוט עם דרגות (רב"ט!) והכל, הנהג האמיץ שהיה יושב בתוך הטנק השתחרר מהשירות. אני חושב שזה היה רוני .....מה שמו...
כשבא היום של התצוגה הבאה לפני חניכי קק"ש, חיפשו נהג מתנדב ומשום מה כולם הסתכלו עלי.
" בסדר, בסדר, אני אזרוק את הטנק לואדי"
וזה מה שהיה. הפעם הראשונה הייתה מפחידה, אבל לכל דבר מתרגלים. לפני השחרור הקפדתי להכשיר יורש ראוי. זה היה זיגלמן? לא זוכר ממש
ג' "הנהיגה החולית" שלנו כחניכים הייתה קטסטרופה.אז הטנקים היו מתאמנים בשטח שמדרום לדרך הגישה , ושם היו דיונות איומות ונוראיות. לא היה טנק אחד שלא נתקע בחול, כל הכבלים נקרעו וחילצנו טנקים עד לבקר המחרת.
אחרי זה התאמנו רק בשטח בצפוני ובמחזור השני כמדריכים כבר עברנו הסבה לקונטיננטל, וזה היה עולם אחר
(בסוגריים, פגשתי שוב את המטאור הנוראי באימון ההקמה של הגדוד אליו הצטרפנו עם תום השירות, ושוב, איך לא, במלחמת יום כיפור, שם סחבנו את הטנקים הזקנים חצי שנה עד השחרור- יאמר לזכותם שהתנהגו למופת)
באשר ל"אזרח מוריס", באנו כמה פעמים כמילואימניקים להשתלמויות בג'וליס ויצא לפגוש את מוריס, שאחרי הרבה שנים נראה אותו דבר. מה שהיה יותר מעניין הוא שפתאום תפשתי אותו מתחבק עם "פיני", אחד המ"מים בפלוגה.
"מה זה?"
"מורים הוא האבא שלי"
וואלה!
דוד
נערך לאחרונה ע"י dBu24 בתאריך 19-09-2010 בשעה 14:58.
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי דוד שמואל שמתחילה ב "אין כמו התה לאחר התל"ת של..."
ביה"כ, לא היה טנק יותר מסודר מאיתנו, היה פרימוס בנזין מקורי מאנגליה וסיר חשמלי.
בזמן המתנה בעמדות תצפית, הטען היה מקפיד להגיש תה וקפה עם ביסקוויטים לצוות. בערבים המפקדים היו מתקבצים לשיחה עם ההמפקד על כוס קפה מהביל. העישון היה מותר רק בתא הנהג עם מדפים סגורים.
האמת היא שמאחר וכל הנוהל הזה, מטבע המצב המיוחד, היה מתבצע בחושך מוחלט, הקפה הראשון, בגלל טעות זיהוי, יצא משום מה מלוח...
הטען היה אלוף . והיה מקרה אחד שהציל את חיינו כאשר הצליח להניע את המטען עזר בעזרת המנואלה, אבל זה כבר סיפור אחר
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי dBu24 שמתחילה ב "ביה"כ, לא היה טנק יותר מסודר..."
המטאור היה טנק עם נשמה, אחרי שנגמר האימון עליו בצאלים היה צורך להעלות את הטנקים על מובילים. חלק מהטנקים עלו עם המהלך היחיד שנכנס (1-5) ובחלק המהלך היחידי שנשאר היה רוורס. מספר קטן עלו עם הכננת. במלחמה שמעתי שהם היו חיות. אנחנו אנשי צאלים ניצלנו את ההזדמנות ששעות המנוע היו חופשיות (הטנקים הלכו להסבה) וביצענו עליהם כמה אימונים.
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "תמונות מג'וליס מלפני כ40 שנים"
שירתתי כמפקד מדור נטר שוט בביסל"ש מסוף 1968 עד שיחרורי מהצבא בפברואר 1971.
מכיר אישית את מקרה הטנק צנטוריון שנכנס למים. היינו בנהיגות חוליות קרוב לחוף אשקלון. במסגרת חריגות מן המסלול, הטנק הזה ירד לחוף ודהר במהירות קרוב למים. טעות של הנהג, למשוך ימינה במקום שמאלה, החדירה אותו לתוך הים.
גל ראשון שכיסה אותו, דומם לו את המנוע. לצוות, שלום.
החילוץ נעשה בגרירה ע"י טנק אחר כאשר הבעייה המרכזית הייתה לחבר את כבל הגרירה אל השאקל תוך כדי צלילה....
ברוכים הנמצאים.
במהלך שירותי בביסל"ש (כמפקד מגמת נטר שוט) לא עסקנו בפעילות מבצעית. התרכזנו רק בהדרכה.
פעם אחת בלבד, ירדנו עם אוטובוס ל"טיול" בתעלה. למעשה זה היה הביקור היחידי שלי בגזרה זו.
פעילות "מבצעית" נוספת הייתה בהגיענו עם טנקים לאזור הגלבוע בעת כוננות לפלוש לירדן כדי להציל את חוסיין מאיומי הפתח בחסות הכוחות הסורים.
הסורים נסוגו, האיום על חוסיין הוסר ואנו חזרנו לבסיסנו.
ערב מוצלח וחתימה טובה.
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "האירוע שזיעזע את גו'ליס: החיל שגנב מגח ונסע בכביש לת"א, 1994"
בן קיבוץ שלי שהיה בפלוגת עורב של אחת מחטיבות החי"ר, סיפר שבמסגרת אותו אירוע שהצוות שלו הוקפץ לצומת בקרבת גוש דן. הפקודה היתה שאם הטנק עומד לחצות את הצומת (וכפועל יוצא להגיע אל גוש דן) הם מורידים אותו.