27-12-2018, 00:32
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
|
|
לבקשתך מיקיטל:
לאחר מלחמת יום הכיפורים ועד פינוי מערב התעלה ישבה אוגדה 143 בצפון המובלעת במצריים מאסמעיליה ועד ג'בל ג'ניפה. חלקה הדרומי של גזרת האוגדה הוחזק ע"י חטיבה 421, שהמפקדה העיקרית שלה ישבה בפרח 6017 ומדרום לה ישב גדוד הסיוע שלה מא.א. 214- גדוד 834 שפרס מאחורי פרח 5917, מצפון מזרח לפרח, בערך במזלג הדרכים (היה זה הגדוד שאני שירתתי בו). בפרח 5917 עצמו הוצב מארב טילי הוק שמעצם טיבו היה גוף מושך אש. כל עוד הוא מודמם בכוננות ואנטנת הראדאר שלו מכוונת לאחור, הגזרה הייתה שקטה יחסית. ממול ישבה, עפ"י מה נמסר לנו, חטיבה מרוקאית. דומני שנאמר כי החפ"ק שלה ישב על גבל אום כתיב, שהיה התוואי הבולט ביותר בקו המצרי. הג'בל הזה, שהיה מספר קילומטרים דרומית מערבית לנו, לא מצא חן בעינינו. שמו היה עולה מעת לעת בשיחות בין החברה ולא בהקשרים חיוביים. תמיד היה נדמה, לי לפחות, שמישהו רע צופה משם עלי. האמת שבמשך השנים לא זכרתי את הפרח שהיה שם. ואם אכן הוא היה- ודאי שלא היה פעיל. שכן בסוף המלחמה לא נותרו סוללות טילים מצריות פעילות בגזרה הקרובה- לפחות כך נאמר- ולמיטב זכרוני זו הייתה עובדה נכונה.
לקראת חנוכה תשל"ד החלה הגזרה להתחמם. השמועות אמרו שאריק שרון מחמם את הגזרה בשלחו אמצעי צמ"ה שנועדו לחפור תעלת נ"ט. החלו להתפתח בגזרה חילופי אש גזרה, כל פעם שכלי הצמ"ה עוררו את השכנים במערב. האגד הארטילרי האוגדתי, בצירוף ארטילריה כבדה פיקודית שפרסה באיזור ציר עובדה, החל לירות מטחי ארטילריה כבדים בריכוז אש של אגד מוגבר שלם על מטרות שנצפו ממול. היו אלה ריכוזים כבדים של 3 דקות ירי מרוכז בקצב מירבי של 3 גד"בים וגד"כ או שניים (לא זוכר בדיוק). הירי הזה שיגע את המרוקאים ואני מניח שגרם להם אבידות. במקביל, החלה הארטילריה המצרית להשיב אש, שהחלה להיות יותר מדוייקת מיום ליום. מפקדת חטיבה 421, היתה גורם מושך אש. יש להניח שגורמי האיכון המצריים גילו את הגדוד שלנו מאותו ג'בל אום כתיב. בסביבות ערב חנוכה, ירה לפתע מארב ההוקים 2 טילים לעבר משהו. הירי היה כשלון. טיל אחד הפך מידית להיות טק"ק, והשני עף עלא באב אללה. למחרת היום חטפנו אש נ"ס מדוייקת בתוך העמדה. במזל לא היו אבידות בנפש. סוללת ההוק התקפלה מהר ודילגה לעמדה אחרת באיזור מקצרה.
תגובת האוגדה הייתה ירי ריכוז אגד על ג'בל אום כתיב. תוך כדי הירי, החל משהו על מדרון ההר להתפוצץ. הפיצוצים התגברו ונמשכו זמן רב, כאשר כל ההר נראה כמו הר געש. מסיפורי מודיעין שמענו שברשת הקשר המצרית נשמעו קריאות "גוועלד" והמח"ט המרוקאי התלונן על גדולי התחת שיושבים בקהיר ונותנים לחטיבתו להשחט (אולי לא במילים האלה, אבל משהו דומה). יתכן שהתפוצצו שם טילי הקרקע אויר שנותרו במחפורות, אבל איני זוכר את תופעות הלוואי של פיצוצים כאלה, של חלקי טילים מתעופפים עם מנוע שנדלק, ללא שליטה.
חילופי האש באזור נמשכו. מעניין שכאשר דילגנו לעמדה אחרת, מצפון לפרח 6017, שוב ספגנו אש נ"ס מדוייקת בתוך העמדה ללא טיווח מקדים. כנראה שהם צפו היטב עלינו ורשמו מראש את העמדה באש.
לבסוף דילגנו ופרסנו במקצרה- שם המצרים לא עלו עלינו.
היתה זו תקופה קשה ולא סימפטית. מספר חיילים אצלנו נפגעו פגיעות חרדה. חלק התמוטטו. היה לי חייל שאושפז בבית החולים שמואל הרופא. בדיחה מקברית אמרה באותם ימים שהצנחנים צועקים בקרב "חובש חובש". הגיזרים צועקים "קב"ן-קב"ן".
ז
זאת הייתה היכרותי עם ג'בל אום כתיב יחרב ביתה.
בתמונה: סוללה נעה עם דמדומי שחר לעמדת ירי באותה תקופה.
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
