בית הספר לחוקרים. איך משטרת אשדוד השקיעה מליוני שקלים בחקירה ופספסה
רינת רואס, הי"ד, נרצחה ע"י איש שטן שעבד באתר בניה וחיפש בלילה טרף לפריקת יצריו החולניים.
" על פי העובדות המתוארות בכתב האישום אשר הוגש נגד המערער, ביום 31.5.2005 נסעה המנוחה מתל-אביב לכיוון ביתה באשדוד ברכבו של מעסיקהּ, ממנו ירדה בסמוך לשעה 23:00 במקום הקרוב לבית מגוריה. משם המשיכה המנוחה לצעוד רגלית לכיוון ביתה. בסמוך ליציאתה מהרכב, המערער – אשר עבד באותה תקופה כפועל באתר בנייה בקרבת ביתה של המנוחה – הבחין בה, ובנסיבות שאינן ידועות למשיבה ובדרך אשר אינה ידועה למשיבה, גרר אותה אל סבך שיחים המצוי באתר הבנייה.
(דילגתי על הפירוט הזוועתי מפאת כבוד ההורים האומללים)
בשלב כלשהו החל המערער לחנוק את המנוחה בכוונה לגרום למותה, לחץ על צווארה באמצעות ידיו או באמצעות חפץ אחר, עד אשר נפחה נשמתה. לאחר מכן נמלט המערער מהמקום. גופתה נמצאה למחרת היום שכובה על גבה"
המשטרה השקיעה מליונים. אבל בראש צוות החקירה עמד אולי אדם מקצועי, אבל פרט כה פשוט שלא נבדק, מצביע על חוסר נסיון.
הקבלן באתר הבנייה מסר לחוקרי המשטרה כי באתר עבדו באותה עת 21 פועלים, מתוכם 15 נכחו במקום בעת שהגיעה המשטרה לאתר ו-5 פועלים עזבו את אתר הבניה לאחר הרצח. חישוב פשוט היה מביא למסקנה כי קיים פועל נוסף שניתן היה לעלות על עקבותיו. הן הביטוח לאומי והן האיכון הסלולרי של הרוצח מצביעים שהוא נמלט מיד לאחר הרצח.
גם הקבלן סיפר שהרוצח נעלם יום אחד. בדיוק בבוקר לאחר הרצח.
המערער חזר על הטענה שהוא חף מפשע, לא הרג ולא אנס. אך נמצא משקר בעדויותיו והמון סתירות נתגלו בחקירות. חוקרים ערבים במשטרה אמרו שהמנטליות הערבית מחמירה עם פושעים שעשו מעשים כאלה ולכן הרוצח הנתעב לא יודה לעולם במעשים מפאת הבושה לו ולבני משפחתו בכפר.
החוקר זימן את האם בשלב שהחקירה נקלעה למבוי סתום, ולדבריו שאלה לדעתה מה עוד ניתן לחקור/לעשות בפרשה שעוד לא נעשה.