29-03-2020, 13:46
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
א. איני זוכר את הניסוח המדויק, אבל פיזיקלית, יש יתרון לספינה גדולה. בניגוד לאינטואיציה, אם צריך מערכות במשקל מסוים A, ספינה אחת במשקל B תהיה מהירה ועם טווח ארוך משתי ספינות במשקל B/2, שכל אחת נושאת מטען מועיל A/2. כמובן שהיא גם תהיה זולה יותר לתפעול ולבניה.
דוגמא:
סטי"ל סער 4 מגיע ל-34 קשר (הייתי בסטי"ל במוזיאון חה"י, וחלק ניכר מהכלי הוא מנועים ענקיים)
נומ"ט קיטי הוק ששקלה פי 130 הגיעה ל-32 קשר, כשהיא לוקחת 5000 איש וכנף אוירית, עם טווח ושהיה עדיפים.
אז "ספינות השטח הזולות" כניראה יהיו איטיות (יותר זמן באזור המאוים) ועם טווח קטן (יצטרכו לתדלק לעיתים תכופות) ביחס לצי הקיים.
ב. לזאת צריך להוסיף יתרון לגודל: בנושאת מטוסים יש הרבה מתקנים שנדרשים מהמטוס הראשון וכמעט לא תלויים במספר המטוסים (תחזוקה, אורך מסלול, חילוץ והצלה, טיפול בחימוש, תקשורת, מעליות, מעוט וכבל עצירה וכו׳. מהנקודה הזו, כל טון שנוסף נותן תועלת מבצעית שולית גדולה.
ביחס לסופר-קרייר׳ז, נושאות שהן *חצי* מהגודל לוקחות אולי *שליש* מכמות המטוסים.
אז "ספינות השטח הזולות" גם יתנו פחות תפוקה (כשהן מרוכזות. יש להן יתרון כשאחת נפגעת, או כשהן מפוזרות: חצי עדיין עדיף על אפס).
היות והן עדיין יקרות משמעותית מטיל קרקע-ים, מה הועילו חכמים בתקנתם? קיבלנו כוח שאולי יותר עמיד, אבל הוא לא expendable ואין לו יכולת עדיפה מול מערך הגנה מתקדם.
ניקח את מערכת הפלקלנדס: לבריטים היו שתי נושאות מטוסים קטנות בדיחי של כ-46,000 טון סה״כ, עם 36 הריירים סה״כ.
אני מניח שהם היו מחליפים אותן בשימחה בנושאת ״מידוויי״ בת התקופה, שהיתה לוקחת 50-60 פנטומים, סקייהוקים ואינטרודרים.
הרי גם אם ״הרמס״ או ״אינבינסיבל״ היו טובעות, על 2000 המלחים שבהן, זה היה הפסד צורב.
בקיצור, אם המשימה היא "זמינות מירבית לפריסה של 50-60 מטוסי קרב מתקדמים", אז הצי הקיים מיטבי.
אם המשימה היא "תהייה בכמה שיותר מקומות עם כמה מטוסים והרשם את האינדיאנים" אז אפשר לחשוב על מבנה אחר.
ואיך מביסים מערך הגנה מתקדם? כמו שחילות אויר מכופפים את כנף הטיל:
חמקנות (צוללות)
ל"א
טילים מונחים ארוכי טווח
מערך איסוף חזק
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 29-03-2020 בשעה 14:06.
|