04-04-2005, 22:51
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
מפגש ותיקי גדוד 79 - ראשוני המג"ח - בלטרון
ביום שישי האחרון התאספו במוזיאון השריון בלטרון ותיקי גדוד 79 שבאו להצטלם על טנק מסוג פאטון M48 - מג"ח - הטנק שאותו הם נסעו ללמוד בשנת 1964 בגרמניה.
בתמונה מצולמים (מימין לשמאל) :
בשורה העליונה - תא"ל עמוס כץ, האלוף חיים ארז, האלוף ג'קי (יעקב) אבן.
בשורה האמצעית - אל"מ גד בירן, אל"מ אבישי עצמון, תא"ל יום טוב תמיר, אל"מ אילן מעוז.
בשורה התחתונה - אל"מ אריה יערי, אל"מ נעמן, אל"מהרי אבירם ואל"מ יעקב להט.
לאחר מבצע קדש החלו בצה"ל לשים דגש על חיל השריון (על חשבון חיל הרגלים, תופעה שרק התרחבה לאחר מלחמת ששת הימים). במבצע קדש רוב הנשק בצה"ל היה צרפתי, לאחר המבצע אנגליה החליטה, מסיבות פוליטיות, להפסיק לספק נשק למזרח התיכון (עד אז היא סיפקה נשק לשני הצדדים והרוויחה לא רע). האמריקאים סירבו להתערב בסכסוך ולספק נשק לישראל, אולם עם כניסתו של נשק ממזרח אירופה בכלל ומברית המועצות בפרט למדינות ערב, גבר הלחץ על האמריקאים לסייע לישראל. בעקבות הלחץ התרצתה ארצות הברית והסכימה לספק לישראל טנקי פאטון. התנאי היה שארה"ב לא תספק את הטנקים ישירות לישראל אלא תעביר אותם דרך מדינה שלישית.
המדינה שנבחרה הייתה גרמניה.
משימת הבאת הטנקים מגרמניה הייתה סודית ביותר משני טעמים:- כדי לא להסגיר את העובדה שארה"ב מספקת טנקים לישראל.
- וחשוב יותר, בכדי לא לפגוע ברגשותיהם של ישראלים ניצולי שואה. דווקא ישראל קונה טנקים מהגרמנים?!
וכך, נשלחה בסוף קיץ 64 קבוצה של כמה עשרות קצינים ונגדים - הן שריונאים והן אנשי חימוש - לגרמניה כדי ללמוד את הטנק החדש (שעדיין לא כונה מג"ח). היציאה לגרמניה לא עברה בקלות על חברי המשלחת, שקיבלו את זה קשה - הארץ מלאה ניצולי שואה, וחלק מחברי המשלחת בעצמם בנים של ניצולים. חלקם אף נקלעו למריבות משפחתיות על רקע זה.
המשלחת יצאה לגרמניה דרך צרפת, על-מנת לטשטש את הקשר לישראל. כל חברי המשלחת לבשו בגדים אזרחיים למניעת זיהויים, אך למרבה החלמאות ניתן לכולם ביגוד זהה לחלוטין בכל פרטיו. את האימונים עבר הצוות במחנה האימונים של הצבא בגרמני במונסטר (ביה"ס לשריון של הצבא הנאצי בו לימדו והדריכו גודריאן ורומל), כאשר בשעות היום עבר הצוות אימונים אינטנסיביים בכתה ובשטח ובשעות הערב והלילה הומר החומר הכתוב למערכי שיעור מסודרים לשימוש בארץ. ייתרון ייחודי ממנו נהנו (למרות שהיה כרוך בקשיים רגשיים) אנשי הצוות הוא היכולת ללמוד מאנשי שריון גרמנים ותיקי קרבות השריון הגדולים של מלחה"ע ה-2.
תהליך הלמידה עצמו היה, כאמור, אינטנסיבי ביותר - הצוותים התאמנו ולמדו בכל תנאי מזג האויר (גם כאשר החל החורף, ועימו הקור והשלג), תוך שהם דוחקים בגרמנים להגדיל את הספק הלימודים. כדי להפיק את מערכי השיעור עבור שריונאי העתיד, תרגמו אנשי הצוות את החומר הכתוב וצילמו את עזרי הלימוד והכרזות שיו גם הם בגרמנית. על מנת לנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר חולקו אנשי הצוות לתחומי אחריות, כשכל קבוצה מופקדת על תחום ספציפי בטנק.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה השתתף כל צוות המשלחת בטקס זיכרון שנערך במחנה ההשמדה ברגן בלזן. אירוע זה לא עבר בצורה מושלמת, בגלל שהשתתפות כל המשלחת דרשה שינוי בלוח-הזמנים העמוס גם-כך של האימונים. מפקד המשלחת סא"ל אבן נקלע לויכוח עם מפקד הבי"ס (קצין בדרגת גנרל), ולאור התעקשותו על השתתפות בטקס נקרא מאוחר יותר לטוס לפגישה דחופה עם הממונה על המשלחת בנציגות משרד החוץ בקלן - לאחר דין ודברים אושרה ההשתתפות, למרות שבכפוף לדרישות הסודיות לבשו אנשי המשלחת ביגוד אזרחי.
כאשר חזרו לארץ, הקימו אנשי המשלחת את גדוד 79 שהיה הראשון להפעיל את טנק המג"ח - הגדוד השתתף במלחמת ההתשה ובשאר המלחמות שאחריה.
עוד על האירוע בכתבה שתתפרסם מחר בירחון "צוות" של ארגון גמלאי צה"ל, מאת אל"מ (מיל') משה גבעתי.
צילום קבוצתי ל"צוות" - ואנקדוטה קטנה: למרות שהמשלחת למדה את הדגמים A1
ו-A2C, הדגם עליו הם מצטלמים הוא דגם A3 שאינו מייצג את הדגמים שלמדו
(עקב היותו בעל מנוע דיזל, בעוד שהמשלחת למדה על דגם מונע-בנזין)
מפגש חברים, לפני הצילומים
התיאור ההסטורי מתבסס על כתבתו של ג'קי אבן מביטאון שריון, גליון אוק' 2003
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 05-04-2005 בשעה 07:43.
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
