תירגמתי את החלקים העיקריים מתוך נאומו של הנשיא אובמה במהלך הטקס המתארים את סיפורו ההירואי של דקוטה -

הנשיא ברק אובמה נואם :

"אני חייב להגיד לכם, שדקוטה הוא אחד מהאנשים הכי רגילים שאי פעם תיפגשו. למעשה, שהצוות שלי ניסה לראשונה להתקשר אליו כדי שאוכל להודיע לו רשמית שאישרתי את קבלת המדליה,
דקוטה, היה בעבודה האזרחית החדשה שלו, באתר בנייה. דקוטה הרגיש שהוא לא יכול לענות לשיחה באותה העת כי לדבריו : אם לא אעבוד , לא אקבל משכורת" (צחוק באולם) .
כך שאירגנו שהוא יקבל את השיחה ממני בזמן הפסקת הצעריים שלו (שוב צחוק באולם).
הודעתי לו על הדברים ולאחר מכן, הוא הלך ישר בחזרה לעבודה (צחוק באולם). זה בדיוק סוג האדם שהוא, מאלה שמבצעים את עבודתם על הצד הטוב ביותר.

תנו לי לספר לכם את סיפורו של דקוטה: אני רוצה שתדמיינו את מה שקרה באותו יום ב8.9.2009 , ממש לפני השקיעה,
סיור של חיילים אפגנים והחיילים האמריקאים שאימנו אותם עושים את דרכם ברגל בתוך עמק צר, צועדים לכיוון כפר כדי לפגוש את זקני המקום.
ופתאום, משום מקום, בכל הכפר האורות כבו ואז זה קרה.. בערך קילומטר וחצי ליד, דקוטה
שהיה אז קורפרול וסמל צוות ועמיתו לנשק ג'אן רודריגז צ'אבז, יכלו לשמוע את המארב מהקשר.
זה היה נשמע כאילו כל הכפר מתפוצץ.. לוחמי הטאליבן המטירו אש מסיבית מהגבעות , מהבתים בכפר ואפילו מהבית ספר המקומי..

הסיור נקלע למארב והותקף מכל הכיוונים.. חיילים נפצעו ונהרגו וארבעה אמריקאים, חבריו של דקוטה, היו מוקפים.
ארבעה פעמים דקוטה וג'אן ביקשו רשות להיכנס פנימה ולחלץ אותם. ארבעה פעמים הם קיבלו סירוב. אמרו להם שזה מסוכן מדי.
אבל כמו שאחד מהמורים בבית ספרו של דקוטה בזמנו אמר: " כשאתה אומר לדקוטה שהוא לא יכול לעשות משהו, הוא יילך ויעשה אותו" ( צחוק באולם).
ודקוטה אמר על חבריו הלכודים: " הם היו האחים שלי, ופשוט לא יכולתי לשבת מהצד ולצפות."

סיפורו של דקוטה מאייר עוד ידובר לדורות..
הוא אמר לעמיתו ג'אן שהם נכנסים פנימה. ג'אן קפץ לתוך ההאמר ולקח את ההגה. דקוטה טיפס לעמדת התת מקלע ותיפעל את הנשק. הם שניהם עברו על פקודות, אך הם עשו מה שהם חשבו שנכון לעשות.
הם נסעו ישירות לתוך שדה ההרג. גופו העליון של דקוטה וראשו היו חשופים כל הזמן למטחי אש מרובים של ak-47 , מכונות ירייה , מרגמות ואפילו rpg .

כשהגיעו לחיילים אפגנים פצועים, דקוטה קפץ החוצה וסחב אותם לתוך האמר, כשבכל פעם הוא חושף עצמו מחדש לאש האויב .
הם חזרו חזרה והשיבו את הפצועים למקום בטוח. אלה שהיו שם תיארו את זה כקרב האינטנסיבי ביותר שהם אי פעם חוו.
היה ניתן להבין ולסלוח לדקוטה וג'אן אם הם לא היו חוזרים חזרה שוב לתופת, אבל כמו שדקוטה אמר : " אתה לא עוזב אף אחד מאחור."

בפעם השנייה הם חזרו חזרה - חזרו חזרה לתוך התופת..
ג'אן לקחת את ההגה מנסה להתחמק מכל הפיצוצים סביבם ודקוטה היה בעמדת התת מקלע . כהמקלע נתקע, הוא סחב אחר, לוקח רובה אחרי רובה .
שוב הם נתקלו בפצועים אפגנים ושוב דקוטה קפץ החוצה וסוחב אותם בעצמו אחד אחרי השני ומחזיר אותם למקום בטוח.

בפעם השלישית, הם שוב חזרו..
שהם חזרו לוחמי טאליבן רצו ליד האמר שלהם , דקוטה נלחם בהם . בהמשך הדרך, קבוצה של חיילים אמריקאים,
חלקם פצועים ומנסים נואשות לברוח ממטר הכדורים ששרקו לידם. ג'אן נסע ישר לתוך קו האש , משתמש ברכב כמגן. עם דקוטה על עמדת המקלען, הם עזרו לאמריקאים הפצועים לחזור בבטחה גם.

בפעם הרביעית, הם חזרו שוב..
דקוטה כבר היה אז פצוע לאחר שכדור פילח את זרועו . הרכב שלהם היה מחורר בכדורים רבים ומסמרים. דקוטה מאוחר יותר הודה: " לא חשבתי שאני עומד למות, ידעתי שאני ימות."
ועדיין, דקוטה וג'אן דחפו הלאה, מצאו את הפצועים והשיבו אותם למקום בטוח.

בפעם החמישית, הם חזרו, דקוטה וג'אן הגיעו שוב לכפר בזמן שהם חוטפים אש מסיבית מכל הכיוונים, הם נכנסו לכפר וחטפו אש מכל דלת, מכל סמטה,
מכל חלון ומכל נקודה אפשרית הם הצליחו לחבור לארבעת האמריקאים, עמיתיהם לנשק, שהיו לכודים .
דקוטה קפץ מיד החוצה ורץ היישר אליהם תוך כדי שהוא מושך את כל האש לכיוונו כדורים פגעו בחול והתעופפו כל הזמן לידו והוא המשיך לרוץ אליהם
עד שהצליח לחבור לארבעת החיילים האמריקאים שנהרגו, ופשוט שכבו שם איפה שהם נפלו, ביחד, כקבוצה אחת.
דקוטה והאחרים שהצטרפו אליהם, התכופפו לגופות עמיתהם,
הרימו אותם על גבם וסחבו אותם חזרה לאמר בזמן שכל הכדורים מסביבם שרקו , כל העשן הרב וכל הכאוס מסביב שהיה, הם הצליחו לחלץ את
גופות חבריהם אחד אחרי השני בגלל כמו שאמר דקוטה: " זה מה שאנחנו עושים בשביל אח"
בזכות דקוטה 36 אנשים חיים היום.

לנאומו המלא של ברק אובמה המספר את סיפור של דקוטה עם תיאור הטקס המרגש בבית הלבן בקישור הבא למטה:

http://www.enewspf.com/latest-news/...kota-meyer.html




תמונות מהטקס:

דקוטה והנשיא ברק אובמה יושבים ביחידות לבירה משותפת בבית הלבן יום לפני הטקס המיועד:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img88.imageshack.us/img88/6118/800xv.jpg]





מהלך הטקס:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img339.imageshack.us/img339/8436/800xxc.jpg]



חבריו ליחידה של דקוטה:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img269.imageshack.us/img269/5127/800xmp.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img195.imageshack.us/img195/2971/800xp.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img824.imageshack.us/img824/179/800xpx.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img690.imageshack.us/img690/2627/800xt.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img825.imageshack.us/img825/2964/800xn.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img823.imageshack.us/img823/5631/800xoj.jpg]



תמונה שלו משירותו הצבאי:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msnbcmedia4.msn.com/j/MSNBC/Components/Photo/_new/110915-dakota-meyer-hmed-610.grid-8x2.jpg]

החייל קיבל את ה- Congressional Medal of Honor בגירסת חיל הים\מארינס. מישהו יודע מה הסיפור מאחורי הדמויות על גבי המדליה?
מה הם שאר העיטורים שיש לחייל האמיץ?
החייל המעוטר עוד יותר שמעניק לחייל את המדליה, מי הוא? מה תפקידו ודרגתו? מהם העיטורים שיש לו?
בסיפור המעשה נאמר כי הוא סירב פקודה להשאר במקומו ולא לחלץ את הפצועים. האם שינם דוגמאות בארץ לקבלת עיטור למרות הפרת פקודה בזמן המעשה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sherlock בסיפור המעשה נאמר כי הוא סירב פקודה להשאר במקומו ולא לחלץ את הפצועים. האם שינם דוגמאות בארץ לקבלת עיטור למרות הפרת פקודה בזמן המעשה?

אאל"ט היה חובש בחומת מגן שרץ לטפל בפצועים ונפגע בחציית רחוב.

שאי שם בסוריה במהלך לאיפשהו כדי לעשות משהו החל להווצר פער בלוחות זמנים וברק קיבל הוראה לחזור ולא לבצע.
ברק אמר לקשר לכבות את הקשר, הכח עשה מה שעשה וחזר בשלום לארץ.
ברק קיבל צל"ש.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

יתקנו אותי יוצאי ח"א אם אני טועה, אך אם אני זוכר נכון, היו בתחילת מלחמת יום כיפור טייסים שקיבלו הוראה לא להמריא באחד מבסיסי הדרום, ולמרות זאת הם המריאו לקראת מטוסים מצריים מתקרבים.

אם אני זוכר נכון הם קיבלו על כך צל"ש.

נחומי ושות' קיבלו צל"ש על ההגנה על שארם, אבל לא זכור לי שקיבלו פקודה לא להמריא

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אז אני לא עד כדי כך חלוד....

http://www.iaf.org.il/1213-21486-he/IAF.aspx

"
שני פאנטומים, שבעה מיגים ושש דקות
סיפורם של ארבעת אנשי צוות האוויר שניהלו את אחד מקרבות האוויר הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, הוא במידה רבה סיפורו של חיל האוויר במלחמה - תנאי פתיחה קשים, מעטים מול רבים ותוצאות חד משמעיות.

מאז שהפילו שבעה מיגים בשש דקות, בלי אישור המראה מהבקר, כמעט ולא נפגשו ארבעת אנשי צוות-האוויר שניהלו את אחד מקרבות האוויר הנועזים והמרשימים ביותר במלחמת יום הכיפורים. ב-6 באוקטובר 1973 חברו יחד תא"ל (מיל') אמיר נחומי, אל"ם (מיל') דניאל שקי, רס"ן (מיל') דוד רגב ורס"ן (מיל') יוסף יבין והפכו לצוות מנצח. 30 שנה אחרי, הפגיש ביטאון חיל-האוויר את הארבעה, שזכו בעיטור המופת על שיקול הדעת וקור הרוח, שדחפו אותם להמריא בשני מטוסי פאנטום בודדים לעבר שבע רביעיות של מטוסי מיג מצריים.

הרקע לסיפור מתחיל עוד בקיץ 1973. מטוס נוסעים לובי שחדר בטעות לסיני הופל על-ידי מטוסי קרב של חיל-האוויר לאחר שסירב להיענות להוראותיהם לנחות. במטה החיל התפתח החשש מפני פעולת תגמול כנגד מטוסי אל-על הטסים לדרום אפריקה וחזרה. לצורך כך הוצבו שני פאנטומים בכוננות יירוט והגנה בבסיס שארם א-שייח'. רצה הגורל וארבעת אנשי צוות האוויר מאיישים את הכוננות ערב פרוץ המלחמה. "ביום שישי בערב עוד ישבנו במועדון", מספר שקי, "צפינו בסרט 'טורה טורה' - גרסת שנות השבעים ל'פרל הארבור'". "חופי סיני היו מלאים באנשים", מתאר רגב את האווירה במקום שעתיד היה להפוך לחזית הקטלנית של המלחמה, "לא הייתה פיסת חול פנויה, ואנחנו 'קרענו' את המדבר עם הג'יפ שלנו. לא "היה לנו ניסיון", מסביר נחומי, " היינו מוכנים לעוד תורנות שגרתית. אף אחד לא דיבר איתנו, לא היה אפילו מפקד".

הסימן הראשון להתחממות היה מטוס דקוטה שנחת בבסיס, עניין חריג יחסית לערב יום כיפור. מתוכו יצא אל"ם יאק נבו, כשבפיו הבשורה שלמחרת עלולה לפרוץ מלחמה ושהחל מעכשיו הוא מפקד הבסיס. אי-הוודאות והמתח תפסו את מקומה של השגרה השלווה. בשבת בבוקר הגיע טלפון מהטייסת והארבעה התבקשו להיות בכוננות של חמש דקות להזנקה."צלצלתי לספקטור, שהיה אז מפקד הטייסת", נזכר נחומי, "ואמרתי לו שאין פה מוביל. 'אין מוביל?' הוא שאל, 'אז מעכשיו אתה מוביל'. באותה שיחה גם סיפר לי קצין המבצעים על יום קרב בסוריה, ואני התאכזבתי שנפספס את ה'אקשן' בצפון".

סמוך לשתיים בצהריים כינס יאק את הצוות לתדריך, אך דבריו נקטעו על-ידי סירנה. הם רצו למטוסים, אלא שהבקר אמר שאין אישור להמריא. נחומי פנה לשקי ואמר לו: "תניע", והם ממריאים בניגוד להוראת הבקר, כשבמטוס המוביל יושבים נחומי והנווט יבין, ואת השני מטיס שקי עם הנווט רגב. "לי לא היו שיקולים", מסביר את נחומי את ההחלטה שהייתה יכולה להעמיד אותו בפני וועדת חקירה, "מי שיושב 400 ק"מ משם לא יכול לדעת, ואם יש מיגים אז אנחנו באוויר. לא היה מקום להיסוס, היה לנו בטחון מלא".

מיד לאחר ההמראה מתגלים מכתשי הפצצות על מסלול ההמראה ונחומי אומר ליבין: "מפציצים את המסלול, זו כנראה מלחמה...". נחומי מבין שהוא צדק כשהוא מבחין מולו בנצנוץ של מיג. הם מחליטים להתפצל, לאור השטח הגדול שיש לכסות. "מעבר להגנה על הבסיס" מסביר רגב, "רצינו להגן גם על בסיס חיל-הים וסוללת ההוק שהייתה שם, כך שלא יכולנו לחפות אחד על השני". נחומי מהנהן ואומר בחיוך: "מקסימום יפילו אותנו - אנחנו מעל הבית". שני המטוסים נפרדים בקשר בברכת "עשה כמיטב יכולתך" ויוצאים כבודדים לקרב אוויר, מגלים במלוא העוצמה את המושג ''מעטים מול רבים".

אם העובדה שהיו שני פאנטומים מול עשרים ושמונה מיגים לא יצרה מספיק קושי, נדרשו גם שני המטוסים לרדוף אחרי המיגים בגובה נמוך מאוד, מה שהקשה להגיע לנתוני הפלה והביא לצריכת דלק גבוהה במיוחד. מטוסם של שקי ורגב פגע שלוש פעמים בפני הים אך לתדהמת כולם יצא בשלום. אצל נחומי ויבין לעומת זאת מנוע אחד פעל רק חלק מהזמן. קרב האוויר נמשך כשש דקות, "כמו נצח" לדבריו של נחומי, ובסופו הפילו נחומי ויבין ארבעה מטוסים, ושקי ורגב הפילו שלושה.



כשהתקרבו הארבעה למסלול, הבינו שזו לא עומדת להיות נחיתה רכה, היות שמסלול הנחיתה נראה יותר כמו מסלול מכשולים עם מכתשי הפגזים הממלאים אותו. התפתח ויכוח בקשר אם לנחות וכיצד. שקי ורגב נחתו ראשונים על טיפת הדלק האחרונה ואחריהם נחומי ויבין. עם הנחיתה קיבל את פניהם מפקד הבסיס, יאק נבו, חיבק אותם בהתרגשות ואמר: "כל הכבוד, ראינו את כל ההצגה מפה". תגובה קצת שונה באה ממוביל מבנה המיראז'ים שהוזנק בינתיים על-ידי הבקר, שיצא בזעם מהמטוס וצעק: "איפה כל המיגים האלה שכולם מדברים עליהם?!"
"

ב"חליפת לחץ" הקטע הזה לא מופיע

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אני מצדיע לאיש הגיבור הזה.



לינק לערך עליו בויקיפדיה באנגלית, כולל פירוט של המדליות שלו:
http://en.wikipedia.org/wiki/Dakota_Meyer


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img825.imageshack.us/img825/2964/800xn.jpg]


האותות כוללים:
אות נאט"ו


אות שירות צי מעבר ים


אות מלחמת עיראק


אות ההגנה על ארה"ב


אות התנהגות למופת של הצי


אות גבורה של הכוחות הצבאים של ארה"ב


אות מלחמת אפגניסטאן


אות השירות הקרבי של הכוחות האמריקאים


לב הארגמן (אות הפציעה)


אות המלחמה בטרור העולמי




אות הגבורה של נשיא ארה"ב/אות הקונגרס

סיפור מדהים של בחור מדהים ומעורר השראה. שהערכים של חברות, רעות ואחים לנשק באים אצלו גם על חשבון חייו שלו. והצניעות..הצניעות שלו ראויה להערכה לא פחות.

תגיד, הייתה פואנטה להודעה הזו?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

היום לא...

עוד שלושים שנה...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1473611/IMG_0332-copy_wa.jpg]

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

כי יש דרכים אחרות לפתור את הסוגיה הזאת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אכן קצת מגוכח ומתאים אולי יותר למלחמות הסטטיות של המאה 19 אבל כך היה. מאידך היה נחמד אם צה"ל היה מאמץ את מנהג הגויים שגם גנרלים מצדיעים לטוראים גיבורים.

יש איזו אגדה שכל קצין צריך להצדיע לעונד עיטור הגבורה. זה לא קיים בפקודת מטכ"ל בנושא הצדעה אבל שמעתי את זה בעבר כמה פעמים.
גם אם זה לא נכון, מעניין כמה קצינים בכירים כן חושבים שזה כך ומצדיעים לעונדי העיטור.
באופן כללי אני מאמין שהיו לא מעט מקרים שבהם קצינים בכירים (אלופים ורמטכ"לים) הצדיעו ראשונים לחיילים מעוטרים כאקט של מתן כבוד למרות שככל הנראה אינם מחויבים לעשות כך.

ראיון עם דקוטה עם שימוש באנימציות להמחשת מה שקרה באותו יום, מעניין:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כמו כל דבר, גם את זה האמריקנים עושים ובגדול (וזה האתר רק של הצבא, יש גם את הזרועות האחרות). יש בארה"ב ביקורת (עדינה ומסויגת) על כך ש "האינפלציה" של השנתיים האחרונות בהענקת העיטורים בכלל וה MOH בפרט, כולל למספר גדל והולך של גיבורים חיים, מקורה ברצונו של ממשל אובמה להוסיף פנים ושמות חיים (ולא רק מתים) למלחמה באפגניסטן כך שגם האזרח האמריקני ההדיוט מן השורה יוכל להזדהות עם "הצלחותיה" (ולא רק כשלונותיה)... כמו כן יש נטייה בעשור האחרון להעניק MOH (וכן עיטורים אחרים פחותים או העלאה בדרגות במקרים מסוימים) בצורה רטרואקטיבית, כאשר לעתים מדובר על בני מיעוטים כגון אסקימואים, בני האוואי, היספאניים, אפרו-אמריקנים וכו' שלא זכו להכרה מתאימה בזמנו בגלל מגבלות דת/גזע/מין וכו'... כמובן שיש מקרים מוצדקים, תיקוני עוול היסטוריים וכו' אולם בסופו של דבר ברור שמדובר בהחלטות פוליטיות וריבוי המקרים והפרסום הרב להם הם זוכים עלול להזנות לאורך זמן את המוסד המיוחד הזה הנקרא MOH.

http://www.army.mil/medalofhonor/

שימו לב שבחלק מדפי הגבורה, מתואר הקרב בצורה אינטרקטיבית וצבעונית, לעתים בתרשים איזומטרי לעתים על גבי מפה. דברים חשובים שאפשר ללמוד מהם עבור האתרים המקבילים בארץ.

הנה דוגמא יפה מתוך סיפור הקרב של הצנחן סלבטורה גיינטה בעמק קרנגל לפני 4 שנים

http://www.army.mil/medalofhonor/gi...attlescape.html









מצ"ב הלינק לאשכול שדן בקרבות בקרנגל
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=530429

לא חדשות, אבל בכל זאת לרגל הענקת האותות לגיבור:
בידיעה מפברואר באתר Captain's Journal צוטטה הודעה של צבא ארה"ב לפיה הוא העניש בחומרה “severely reprimanded” שניים מהקצינים לגביהם הועלו טענות בקשר לקרב בספטמבר 2009. מסתבר שהקצינים סירבו לחפות באש על דקוטה וחברו כשחשו להציל את חבריהם המוקפים, בגלל שחששו שירי כבד יפגע באזרחים שהיו בקרבת אזור הקרבות. למותר לציין שלוחמי הטליבאן שהטמינו את המארב אליו נכנס הכוח שחולץ בסופו של דבר קיבלו סיוע מהאוכלוסייה המקומית ועדים טוענים שבירי נגד הכוח האמריקאי השתתפו גם נשים וילדים.
http://www.captainsjournal.com/2011...gal-engagement/

רומשה היה חייל רגלים בדיוויזית החי"ר הרביעית של צבא ארה"ב בטרם השתחרר מהצבא לפני שנתיים. הקרב המדובר התרחש באוקטובר 2009 במחוז נוריסטאן שבצפון מזרח אפגניסטן ובמהלכו תקפו מאות אנשי טאליבן מוצב ספר פלוגתי אמריקני בשם COP KEATING בסמוך לגבול עם פקיסטאן וכמעט כבשו אותו. בקרב הקשה נהרגו 8 לוחמים ונפצעו 22 נוספים - מחצית הסד"כ האמריקני. מלבד ה MOH הוענקו כמעט 100 עיטורים נוספים שונים ונראה שכמעט כל חייל אמריקני שהשתתף זכה ב 2 מדליות.

37 Army Commendation Medals, 27 Purple Hearts, 18 Bronze Stars and nine Silver Stars

President awards Medal of Honor to hero of COP Keating

http://www.army.mil/article/96293/

סיפור הקרב מתוך אתר ARMY TIMES

http://www.armytimes.com/news/2013/...romesha-011113/

רשימת 11 הזוכים ב MOH במלחמות בעירק ובאפגניסטן

http://www.defense.gov/home/features/2010/1110_moh/

מהתמונות והכתבה לא ברור ההגיון בהקמת המוצב במיקום הנ"ל, הנשלט לגמרי בתצפית ובאש מפסגות ורכסים סמוכים ואכן במהלך ההתקפה המוצב נכתש מקצה לקצה באש מקלעים, מרגמות ו RPG

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

פרשת ואדי חרמייה עוררה סערה ציבורית. חיילי המילואים, התברר, התלוננו בפני מפקדיהם, כי המחסום אינו מוגן כהלכה. גם קצינים בכירים בפיקוד המרכז התנגדו למיקומו, אבל נענו ללחץ ראשי המתנחלים באזור, שטענו שהמחסום מספק "תחושת ביטחון" לנוסעים הישראלים בכביש המאוים.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1004284

למה לעזאזל הם שמים את המוצב במקום נמוך? בגלל המים?

זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות בו מוענקים MOH לשני משתתפים באותו הקרב

Medal of Honor recipient faced 'blizzard of bullets'
http://politicalticker.blogs.cnn.co...lets/?hpt=hp_t2

Latest Medal of Honor brings COP Keating battle back into spotlight
http://www.stripes.com/news/latest-...tlight-1.232762

Staff Sgt. Ty Carter receives Medal of Honor
http://www.jble.af.mil/news/story.asp?id=123361112

טקס הענקת המדליה לדקוטה מאייר ונאום אובמה:

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

Medal of Honor recipient Capt. William Swenson has rejoined the Army and been assigned to Joint Base Lewis-McChord's I Corps, the corps spokesman said Wednesday.
Swenson's appointment to the corps plans office means that three of the six living military service members who have received the Medal of Honor for actions of Afghanistan are now assigned to Lewis-McChord. Swenson, Sgt. 1st Class Leroy Petry and Staff Sgt. Ty Carter are the only Medal of Honor recipients still on active-duty.

http://www.military.com/daily-news/...23435630&rank=2

http://www.airforcemag.com/DRArchiv...ver%20Star.aspx

Obama to award 3 Medals of Honor, including 1 to Civil War soldier

http://www.stripes.com/news/veteran...oldier-1.300091

President Obama Awards the Medal of Honor to 24 Army Veterans

http://www.whitehouse.gov/blog/2014...4-army-veterans

גם הייגל לפעמים נסחף בפאטיש הזה

Hagel recommends Medal of Honor for WWI hero

http://www.stripes.com/news/veteran...i-hero-1.299998

http://edition.cnn.com/2014/09/15/u...?iref=obnetwork




As many as 175 enemy troops killed, 18 wounds from enemy fire, 38 hours of battle, 48 hours evading the North Vietnamese troops in the bush -- and one tiger. Those are the numbers behind Sgt. Maj. Bennie Adkins' Medal of Honor, an award he received from President Barack Obama in a White House ceremony Monday. Adkins of Opelika, Alabama, was honored for his actions in Vietnam's A Shau Valley more than 48 years ago. Then a 32-year-old sergeant first class, Adkins was among a handful of Americans working with troops of the South Vietnamese Civilian Irregular Defense Group at Camp A Shau when the camp was attacked by a large North Vietnamese and Viet Cong force on March 9, 1966, according to an Army report.

"Adkins rushed through intense enemy fire and manned a mortar position defending the camp," the Army report says. "He continued to mount a defense even while incurring wounds from several direct hits from enemy mortars. Upon learning that several soldiers were wounded near the center of camp, he temporarily turned the mortar over to another soldier, ran through exploding mortar rounds and dragged several comrades to safety. As the hostile fire subsided, Adkins exposed himself to sporadic sniper fire and carried his wounded comrades to a more secure position." Later, under enemy fire, some of it coming from South Vietnamese allies who had defected to the North during the battle, Adkins took wounded troops to an airstrip outside the camp for evacuation and drew enemy fire away from the evacuation aircraft. He went outside the camp again to retrieve supplies from an airdrop that fell into a minefield. And that was just day one. "The bottom line is that it was just not my day to go," Adkins said in an Army interview at Fort Benning, Georgia, last week.

The fighting, and Adkins' heroism, continued in the early morning of March 10 when the North Vietnamese hit the camp with their main attack, according to the Army report.
"Within two hours, Sergeant First Class Adkins was the only defender firing a mortar weapon. When all mortar rounds were expended, Adkins began placing effective rifle fire upon enemy as they infiltrated the camp perimeter and assaulted his position. Despite receiving additional wounds from enemy rounds exploding on his position, Adkins fought off relentless waves of attacking North Vietnamese soldiers," the Army report says.
After falling back to a smaller bunker in Camp A Shau, Adkins killed more enemy troops with small arms fire, destroyed equipment and classified documents to prevent them from getting into North Vietnamese hands, and led a group of soldiers in digging their way out of the rear of the bunker and escaping the besieged camp.

But Adkins' ordeal was not over. Because he was carrying a wounded comrade, he and his small group couldn't get to the evacuation helicopters sent to pick up the battle's survivors. The band faded into the jungle, avoiding their North Vietnamese pursuers for
And that's where the tiger comes in. "The North Vietnamese soldiers had us surrounded on a little hilltop and everything started getting kind of quiet," Adkins is quoted as saying in an Army report. "We could look around and all at once, all we could see were eyes going around us. It was a tiger that stalked us that night. We were all bloody and in this jungle, the tiger stalked us and the North Vietnamese soldiers were more afraid of the tiger than they were of us. So, they backed off some and we were (able to escape)."

Helicopters rescued Adkins and the rest of his group on March 12.ץ The Army says Adkins killed 135 to 175 enemy soldiers during the Camp A Shau battle. He suffered 18 wounds during the 86-hour ordeal. Forty-eight years later, Adkins doesn't cite those numbers but two others. "I'm just a keeper of the medal for those other 16 (U.S. troops) who were in the battle, especially the five who didn't make it," he told Army News Service. "I can tell you every man who was there and the five who lost their lives. I can tell you how that happened. It diminishes, but it does not go away," Adkins said.
And he remembers the South Vietnamese who stuck by his side.

"There were about 410 indigenous Civilian Irregular Defense Group soldiers there with us, and of those, only about 122 survived, and most of those were wounded. It was a horrible, horrible battle. There was valor on all sides, not only from the Americans, but from the CIDG soldiers also," he's quoted as saying in an Army report.

http://www.ausa.org/publications/au...e%E2%80%99.aspx


Former Staff Sgt. Ryan M. Pitts recieved the Medal of Honor from President Barack Obama during a White House ceremony July 21. Pitts became the ninth living recipient to receive the Medal of Honor for actions in Iraq or Afghanistan. His was for courageous actions during operations at Vehicle Patrol Base Kahler, in the vicinity of Wanat Village in Kunar Province, Afghanistan, July 13, 2008.

Obama explained the "extraordinary circumstances" in which Ryan and his team served.
At the time of attack, Vehicle Patrol Base Kahler was still being built, Obama said. Wanat had "significant vulnerabilities," due to the higher elevation of surrounding mountains, lack of heavy equipment to help build defenses, and insufficient water supply in the 100-degree heat, the president said. "For our forces in Afghanistan, the battle of Wanat was one of the fiercest of this entire war," he said. Forty-eight Americans, along with their Afghan partners, faced upwards of 200 insurgents.

Pitts, with 2nd Platoon, Chosen Company, 2nd Battalion (Airborne), 503rd Infantry Regiment, 173rd Airborne Brigade, was manning the observation post just outside the base. It was from there that they observed potential insurgents in the pre-dawn darkness. Before a request for indirect fire support could be put through to the main base, "the entire valley erupted," Obama said. Soon after the initial wave of enemy fire, everyone at the observation post was wounded or killed. The situation down at the base was no less dire, with one soldier describing it as "hell on Earth," Obama continued.

Pitts, with shrapnel in his arm and both legs, was bleeding badly. Despite these severe injuries, he proceeded to throw grenades toward the insurgents, but only after pulling the pin and holding the live grenade long enough that the insurgents closing in would have no time to throw the grenade back. Pitts held his ground against the insurgents now inside the post, pulling himself onto his knees to man a machine gun. "The enemy was so close Ryan could hear their voices," Obama recounted.

Pitts informed the main base that he was "the only one left and running out of ammo." At this point he accepted the fact that he would die defending the post and remembers that he "made my peace with it." Barely conscious, Pitts continued to fight, throwing his last grenades before picking up a grenade launcher, the president said. After reinforcements arrived at the post, Pitts helped target the air strikes that were hitting "danger-close," yards away from the soldiers. These strikes marked the turning point in the battle and, finally, the insurgents fell back.

One of Pitts’ teammates attested to how crucial his actions were to the outcome of the battle. The teammate said the post "almost certainly would have been overrun," leaving the enemy a vantage point from which to inflict devastating damage on the base, the president said. "Against that onslaught, one American held the line," Obama said, noting that Pitts was "just 22-years old, nearly surrounded, bloodied but unbowed."

British ex-soldier stripped of Afghanistan bravery medal

http://english.alarabiya.net/en/New...ery-medal-.html

A British former army major who was awarded a top bravery medal for service in Afghanistan has had it withdrawn by Queen Elizabeth II after an investigation, it was reported Saturday. Major Robert Armstrong was awarded the Military Cross for his “calm leadership” when a British and Afghan army convoy came under fire in southern Afghanistan’s unstable Helmand province in 2008.

“The Queen has directed that the award of the Military Cross dated 6th March 2009 to Robert Michael Armstrong, formerly Major, Royal Regiment of Artillery, 543241, shall be cancelled and annulled,” the London Gazette, which carries official notices, announced Friday. No reason was given for the move, which British media reported was the first time such a prestigious honor has been withdrawn. The Military Cross is the third highest honor of its kind which can be bestowed on British troops.

A spokesman for the Ministry of Defense said only: “The MoD can confirm that an investigation has concluded into the circumstances surrounding the award of a gallantry medal relating to an incident in Afghanistan.” It did not give further details but British media reported that officials had been investigating the possible embellishment of bravery in medal citations since 2009. Armstrong was dismissed from the army in 2012 for keeping secret documents at his home.

מחשבון הטוויטר של מפקד ח"א האמריקני



מרתק!

These U.S. airmen refused to be taken hostage in Afghanistan. Now they’ll get valor awards.

http://www.washingtonpost.com/news/...troops-hostage/

Watch new video of an Afghan battle that yielded top Air Force valor awards

http://www.washingtonpost.com/news/...e-valor-awards/

שימו לב לכמות הכוכבים על החזה

https://www.washingtonpost.com/news...in-afghanistan/

http://secure.afa.org/joinafa/AFMag...er2015.html#p=1

http://www.airforcetimes.com/story/...force/23113335/

Army Rangers get top valor awards for heroism on deadly day in Afghanistan

http://www.washingtonpost.com/news/...in-afghanistan/

Airborne Explosive Ordnance Disposal Company Soldier receives second highest medal

http://www.army.mil/article/142971/..._highest_medal/


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://usarmy.vo.llnwd.net/e2/c/images/2015/02/17/382069/size0.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://usarmy.vo.llnwd.net/e2/c/images/2015/02/17/382070/size0.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://usarmy.vo.llnwd.net/e2/c/images/2015/02/17/382044/size0.jpg]

http://edition.cnn.com/2015/11/12/p...onor/index.html

An Army captain who survived attacks by two suicide bombers moments apart but was badly wounded as he saved his fellow soldiers in Afghanistan received the Medal of Honor on Thursday. President Barack Obama awarded (Ret.) Army Capt. Florent Groberg the honor for what the White House called "his selfless service" during a deadly attack in Kunar

http://edition.cnn.com/2016/01/06/p...view/index.html

Washington (CNN)The results of the Pentagon's review of military awards to be announced Thursday could see large numbers of decorated Iraq and Afghanistan vets upgraded to Medals of Honor, according to defense officials. The military is examining over 1,000 medals given since the attacks of September 11, 2001, as part of its review to determine whether the actions that led to those awards were actually deserving of the Medal of Honor, the nation's highest award for combat valor.

The first seven Medals of Honor for actions in Iraq and Afghanistan were awarded posthumously, but the Defense Department clarified what constituted the "risk of life" criteria to receive the award in 2010. All 10 recipients of the award since then have been living, and three of those cases were subsequently upgraded from a service cross, the second highest award.

The review was initiated by then-Defense Secretary Chuck Hagel in 2014 to improve the military awards system to make sure the Pentagon was appropriately recognizing service members for their actions.

One issue for review is that there might have been a misconception of what merited the Medal of Honor, given that the medals awarded in the early years of the Afghanistan and Iraq wars were only posthumous.

"There is no indication that any service members were not recognized appropriately, but the purpose of this is to ensure that those service members who performed valorously were recognized at the appropriate level," a defense official said.

The review recommended no change to the criteria used in the awarding of the Medal of Honor, officials said, and did not look at any specific past cases in making the recommendations.

READ: Why hasn't a single living Iraq vet received the Medal of Honor?

In addition, the review seeks to shorten the timeline of the review process for the Medal of Honor "while preserving its legacy and ensuring a strict review process," the official said, while also standardizing the meaning and use of "valor" -- which the military considers the most preeminent form of military decoration -- to ensure there is no ambiguity in its definition.

Defense Secretary Ashton Carter will review the recommendations for approval.
The Pentagon will also create a new "C" designation that can be affixed to certain performance awards to distinguish those awards earned in combat conditions. The Pentagon will do so to elevate the prestige of actions incurred under specific hostile conditions beyond being deployed to a combat zone. And as the military employs the use of drones on a more regular basis, the military will create an "R" designation that can be attached to certain non-combat performance awards to single out those drone operators who had a remote but direct impact on combat operations overseas.

There was no recommendation to change any criteria for the awarding of the Purple Heart. The 18-month review took into account the input of various veteran support groups, military service organizations and officers who commanded units in Iraq and Afghanistan. It was also based on 37 focus groups with combat veterans from across the country, which solicited concerns and issues with the military awards system.

https://www.whitehouse.gov/the-pres...ard-medal-honor

Dramatic Taliban hostage rescue earns Navy SEAL the Medal of Honor

http://www.usatoday.com/story/news/...istan/76977748/

WASHINGTON, DC – On February 29, 2016, President Barack Obama will present the Medal of Honor to Senior Chief Special Warfare Operator Edward Byers, U.S. Navy. Senior Chief Byers will receive the Medal of Honor for his courageous actions while serving as part of a team that rescued an American civilian being held hostage in Afghanistan on December 8-9, 2012. Senior Chief Byers will be the eleventh living service member to be awarded the Medal of Honor for actions in Afghanistan. He and his family will join the President at the White House to commemorate his example of selfless service.

PERSONAL BACKGROUND:

Senior Chief Byers was born in Toledo, Ohio on August 4, 1979. He graduated from Otesgo High School in Tontogany, Ohio in June 1997. Senior Chief Byers currently holds a National Paramedics License, and will graduate from Norwich University with a Bachelor of Science in Strategic Studies and Defense Analysis in early 2016. Senior Chief Byers entered the Navy in September 1998, attending boot camp and Hospital Corpsman School at Great Lakes, Illinois. He served at Great Lakes Naval Hospital, and then with 2nd Battalion, 2nd Marine Regiment at Camp Lejeune, North Carolina. In 2002, he attended the Basic Underwater Demolition/SEAL course, graduating from Class 242, and completed the Special Operations Combat Medic course in 2003. Senior Chief Byers has been assigned to various east coast SEAL teams, and completed eight overseas deployments with seven combat tours.

Senior Chief Byers’ awards and decorations include five awards of the Bronze Star Medal with Combat V device, two awards of the Purple Heart, the Joint Service Commendation Medal with Valor device, the Navy and Marine Corps Commendation Medal with Combat V device, two additional awards of the Navy and Marine Corps Commendation Medal, two awards of the Combat Action Ribbon, three Presidential Unit Citations, two Joint Meritorious Unit Awards, two Navy Unit Commendations, and five Good Conduct Medals.

http://edition.cnn.com/2016/02/29/p...yers/index.html


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i2.cdn.turner.com/cnnnext/dam/assets/160229123011-medal-of-honor-edward-byers-feb-29-2016-exlarge-169.jpg]

http://www.nationalguard.mil/News/t...men-killed.aspx


Tech. Sgt. Joseph Lemm, Staff Sgt. Louis Bonacasa and four other Airmen were killed in action in Afghanistan on Dec. 21, 2015, when a suicide bomber on an explosive-laden motorcycle attacked their patrol outside Bagram Air Field.

When the insurgent made a sudden stop, just 15 feet from the dismounted patrol, Lemm and Bonacasa immediately "and with complete disregard for their own safety" took positions between the assailant and their team members, absorbing the brunt of the ensuing explosion and shielding other members of their team from fatal wounds, according to the award citation.

Lemm and Bonacasa were among seven security forces Airmen tasked to provide security for a team of Air Force Office of Special Investigations special agents and linguists who were on an intelligence-gathering mission in a village approximately 6 kilometers outside of Bagram Air Field.

https://www.army.mil/medalofhonor/w...om=hp_spotlight