שלום, להלן כתבה שהתפרסמה בהארץ של אתמול

האמת על "האמצעים המיוחדים"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת יוסי לנגוצקי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

בניגוד למה שחושבים, הם הופעלו מבצעית רק בבוקר המלחמה, לא קודם
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

משך שנים מנסה מי שהיה ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, אלוף (בדימוס) אלי זעירא, לשכתב את ההיסטוריה בנוגע לאחריותו האישית לאחד המחדלים החמורים ערב המלחמה - אי הפעלתם של "אמצעי האיסוף המיוחדים" של אמ"ן, שנועדו להתריע ברמה האסטרטגית על סכנת מלחמה.

כמי שפיקד באותם ימים על היחידה שהיתה אחראית להפעלת "האמצעים המיוחדים", החרשתי כל השנים למשמע גרסתו של זעירא. אולם עם פרסום ספרם של דוד ארבל ואורי נאמן "שיגיון ללא כיפורים", התומך בגרסת זעירא, וככל שמתרבות הופעותיו של זעירא לפני קהלים שונים ומגוונים, חלקן לפני חיילים וקצינים צעירים, שאינם מכירים גרסה אחרת, אני מרגיש שחובתי להעמיד מולה את השתלשלות הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ולתרום את חלקי לוויכוח הנוקב שניצת אחרי המלחמה ומלווה אותנו עד היום.

מעדויותיהם לאחר המלחמה של שר הביטחון אז משה דיין ושל הרמטכ"ל דוד אלעזר, עלה כי אחד הגורמים החשובים שהביאו אותם להקל בערך הידיעות על אודות המתקפה המתקרבת, היה ביטחונם בפעולת "האמצעים המיוחדים", שנשען על דיווחיו של זעירא. הם היו סמוכים ובטוחים ש"האמצעים" פועלים, ומכיוון שאינם מביאים מידע התרעתי, הניחו שאין מלחמה בפתח. רק לאחר המלחמה נודע להם ש"האמצעים" לא הניבו מידע התרעתי, מכיוון שבהוראת זעירא הם כלל לא הופעלו.

לאחרונה פורסם בספרם של דוד ארבל ואורי נאמן ("שיגיון ללא כיפורים", ידיעות אחרונות) כי האלוף זעירא הורה להפעיל את "אמצעי האיסוף המיוחדים" ארבעים שעות לפני פרוץ המלחמה. מכאן משתמע שזעירא לא שיקר לדיין כאשר נתן לו להבין בבוקר יום שישי, 5 באוקטובר, כי אמצעים אלה פועלים וכי אינם מניבים אינדיקציות למלחמה. עוד נאמר בספר, כי מדברי זעירא אפשר להבין כי היתה הגזמה בערך שיוחס אז לפוטנציאל של "האמצעים המיוחדים".

טיעוניהם של ארבל ונאמן, בדומה לאופן שבו תיאר זאת אמיר אורן ("צלב המלחמה של אלי זעירא", "הארץ", 26.9.03), מעידים כי גרסתו המטעה של זעירא, שהתפרסמה גם במהדורה השנייה של ספרו, "מיתוס מול מציאות", מתבססת בציבור. כמי שנשא באותן שנים בכמה תפקידי מפתח בנושא "האמצעים המיוחדים", ושימש כמפקד היחידה שהיתה אחראית להפעלתם במלחמת יום הכיפורים, אני רואה חובה לעצמי להעמיד דברים על דיוקם.

מעבודתי המשותפת עם רמ"ח איסוף אז, אל"מ מנחם דגלי ז"ל, ועם תא"ל יואל בן-פורת, ידוע לי היטב כי בשבוע שלפני המלחמה פנה כל אחד מהם אל זעירא בבקשה לקבלת היתר להפעלת "האמצעים המיוחדים". פניותיהם, בדומה לבקשות דומות של גורמים במחלקת מחקר של אמ"ן, נענו בשלילה.

דיין ודדו, שהכירו מקרוב את הפוטנציאל ההתרעתי של האמצעים האלה, שהוגדרו כ"פוליסת הביטוח הלאומי של ישראל", הפנו לזעירא שאלות המעידות על מידת חשיבותם של האמצעים. העובדה, ואני נאמן על אמיתותה, שזעירא שמר (ובצדק) על "מקורות" אלה כעל בבת עינו מעידה כי הניסיון להמעיט בחשיבותם הוא חסר שחר.

על פי גרסתו של זעירא, שהוצגה בצורה סדורה בכנס "העמותה למורשת המודיעין" במלאת 30 שנה למלחמת יום הכיפורים, מצויה בידו קלטת, שאת ערכה הגדיר כ"פצצת אטום", המוכיחה ללא ספק, כי בניגוד למה שמעלילים עליו הוא התיר לבן-פורת להפעיל את "האמצעים המיוחדים" עוד בליל חמישי, 4 באוקטובר, 40 שעות לפני המלחמה. מכאן עולה שזעירא לא שיקר לדיין כשנתן לו להבין, בישיבה שהתקיימה בבוקר יום שישי, 5 לאוקטובר (כ-28 שעות לפני פרוץ המלחמה), כי האמצעים פועלים, אך אינם מניבים אינדיקציות התרעתיות.

עובדתית, הדברים הללו אינם נכונים. כמפקד היחידה שהיתה אחראית באותה עת להפעלתם של "האמצעים המיוחדים" הריני להעיד כי ההיתר שנתן זעירא לבן-פורת, מי שהיה האחראי למעטפת הפעלתם של האמצעים, 40 שעות לפני פרוץ המלחמה, היה לביצוע בדיקה טכנית בלבד ("ניסוי כלים"), תוך דרישה כי בן-פורת ידווח לו על סגירתם לא יאוחר משעה שש בבוקר ביום שישי, 5 באוקטובר. הוראה זו, שהועברה אלי, בוצעה ככתבה וכלשונה ובן-פורת אכן התקשר לזעירא לביתו לפני שש בבוקר ודיווח לו כי "האמצעים" נסגרו כפקודתו.

בתוקף תפקידי אז ידוע לי כי "האור הירוק" להפעלה מבצעית של "האמצעים המיוחדים" ניתן רק בבוקר יום הכיפורים, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. בן-פורת, שישב לצדי בכנס, ואנוכי נדהמנו לשמע דבריו של זעירא. דברי החוקרים בספרם, שלפיהם "בן-פורת שנכח בכנס אישר את דברי זעירא", הם דברי איוולת.

תימוכין לדברי מצויים בזיכרונות של האלוף (בדימוס) אבי יערי ("בדרך למרחביה - חייו של איש מודיעין ישראלי"), המעיד כי בדיון ראשי המחקר, שהתקיים אצל זעירא בבוקר יום שישי 5 באוקטובר, פסק זעירא כי אין כל צורך להפעיל את "האמצעים המיוחדים שבמצרים".

הכותב הוא אל"מ (בדימוס) והיה רמ"ח איסוף במודיעין
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

היכן יוסי היה 32 שנה ?
הוא בעצמו כותב שבכנס שנערך ב 2003 במודיעין הוא נדהם ממה שאמר זעירא אבל לא מחה או הפך שולחן (תגובה מאוד מצופה מאדם ששומע שקרים ברורים בפורום כזה) לאחר מכן עברו עוד שנתיים וגם בהם לא נעשה מאמץ להפריח את המידע הלא נכון
מה קרה עכשיו ?

עניינית לגבי זעירא, איני רוצה להכנס לפרטים אבל העובדות הן שהוחלט על אחריות כבדה שעליו לשאת במעשיו או באי מעשיו ערב המלחמה. מצב זה נמשך שנים רבות ובצדק.
לאחרונה אכן הוא מוזמן לצבא להרצאות וגם בכתבי עת של הצבא הוא מקבל מקום, משהו מוזר ולא טוב קורה כאן

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

זה נכון , הם הופעלו סמוך מאוד לתחילת המלחמה (מה שלי ידוע- ביום שישי בערב) .
ביום רביעי קודם המלחמה (3 באוקטובר) נשאל זעירא פעמיים לפחות , הן ע"י דיין והן ע"י דדו , בהזדמנויות שונות , האם הופעלו האמצעים - זעירא ענה בחיוב , והוסיף שמה שזורם בהם "תומך בראיית המודיעין - סבירות אפסית לפעילות עויינת" .

ביום שישי בבוקר(5 לחודש) מחליט סוף סוף הרמטכ"ל להתנתק מחוות אמ"ן , ומעלה בתוקף תפקידו את רמת הכוננות בצבא - מאוחר יותר באותו יום הוא מורה על תגבור החזיתות - חטיבה 188 במוכנות ל "יום קרב" , חטיבה 7 פרוסה בקו שני ברמה בכוננות קרב . חטיבה 460 (ביסל"ש) תוטס לסיני . פיקוד צפון נערך יום קרב , בפד"ם משום מה אלוף הפיקוד מבלה בחיפה ...

זה נכון שבן פורת דרש להפעילם כבר ב 1 לחודש - וזעירא זעם על כך ?

שחר שלום

גם כאשר הרמטכל מחליט להתנתק מחוות הדעת של אמ"ן עדיין ידיו קשורות
מול ההחלטות של הדרג המדיני, קרי גולדה ודיין.
הראייה, אפילו הבקשה לתגבור מילואים (מעבר לפשרה של אוגדה אחת) לא מתקבלת שלא לדבר על ההצעה של מפקד ח"א למכת מנע ביום 6.10 שלא מאושרת.
לגבי הדרישה של בן פורת, איני ידוע לא נחשפתי למקורות אף שמה שכתב יוסי משכנע

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

כבר בקד"מ הראשון , ב 5:10 בבוקר יום שבת , דרישתו העיקרית - גיוס כל המילואים של צה"ל .
הוויכוח שהתפתח בעקבות כך בינו לבין דיין הוכרע ע"י גולדה רק ב10:00 בבוקר - אישור לגיוס 2 אוגדות.
יש לציין , לזכותו של דדו , שהוא לא נשבה טוטאלית בהערכת אמ"ן , כמו דיין . הוא אפשר פתיחת הימח"ים ביום שישי והערכות מנהלות הגיוס של יחידות המילואים - בעיקר עוצבות השריון , כמו כן כמו שהוזכר העלאת רמת הכוננות בכלל הצבא הסדיר , ובפרט בחיל האויר .

בטוחני שאם סמכויותיו כרמטכ"ל היו יותר רחבות (למשל גיוס כלל צבא המילואים) , הוא היה פועל ביתר שאת עוד ביום שישי .

כייף להשמיץ את דיין (ולא חסר על מה) אבל בעניין הזה מגיע לו הרבה קרדיט. הוא די כפה על דדו (בהשפעת אזהרות האלוף חופי) לתגבר את רמת הגולן בשבועות שקדמו למלחמה. דדו לא ביקש גיוס מילואים, ולא גייס במידה שהיה בסמכותו לגייס, עד בוקר יום כיפור כשהגיעה הידיעה מראש המוסד.
דיין אל התנגד לגיוס אלא רק גרס שהגיוס צריך להיות מוגבל. והאמת היא שיש מצב שהוא צדק. לאור החוסר באמצעי תובלה לרק"מ ולאור הבלגן הכללי היה קל יותר להתמודד עם גיוסם והובלתם של כוחות קטנים יותר. אם הייתה לכך השפעה על הסד"כ שעסק בבלימה הרי שהייתה יכולה להיות לזה רק השפעה חיובית. וודאי בצפון.

לפני כשנתיים אמרו באחד מתוכניות החדשות מה היו האמצעים המיוחדים.
לא יודע למה ממשיכים לקרא להם "אמצעים מיוחדים".

בוודאי שלא מהו אותו אמצעי(ם) או דרך פעולתו .

אני בעצמי שמעתי בטלוויזיה מה היו האמצעים הללו.
יתכן וזו היתה פליטת פה אבל זה נאמר!

גם אני לא יודע על מה מדובר אף שיש לי כמה השערות

בתגובה לידיעה שהבאתי מהארץ הגיב בחור שהציג את עצמו כקצין טכני באותה יחידה אז וטען שגם הוא וגם יוסי מהנדסים ואין שום משמעות היום למה שהיה בעבר.
שוב איני ידוע בבטחון על מה מדובר ולא לי לקבוע אם חסוי גם היום או לא

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...5%E7%E3 %E9%ED

לשיטת ההפעלה - יש , ועוד איך .

אבל אין חדש תחת השמש
משום מה יש במדינה שלנו נורמה מעוותת ומסוכנת
מי שעושה מחדל במקום להיענש זוכה להערכה סמויה ולפעמים גלויה.
עוד נותנים במה ל........ הזה!!

למיטב ידיעתי - הנושא "אמצעים מיוחדים" (שם של התקשורת ..), בשל רמת סיווגו הגבוהה , עלה בוועדה בראשי פרקים .
הוועדה לא בדקה לעומק הרבה דברים ונושאים , ולא נחשפה לנושאים מכריעים רבים (לדוגמא:התרעת חוסיין, "המחותן" , וכ'ו ). עקרונית , בשל היות זעירא "אשם" עיקרי(בנוסף לדדו) - הוועדה אמורה לטפל בכל תחום אחריותו .

אם יש משהו שראוי לביקורת גם היום זו וועדת אגרנט, התנהלותה, קבלת ההחלטות שלה על עצמה וכמובן הממצאים שלה.
ההחלטה להתמקד ב 8.10 מוזרה בלשון המעטה
ההחלטה להתעלם מהדרג המדיני - מסריחה ומוטת בלשון המעטה ואני לא רוצה להשתמש בביטויים חריפים יותר שהיא ראויה להם.

המזל הגדול הוא שאפילו X שופטים לשעבר בבית המשפט העליון ו Y רמטכלים לשעבר לא "יכולים" על ההסטוריה.
ההסטוריה מספר שנים קצר לאחר אחרי אותן מסקנות אומללות ומביישות הכירה בגדולת הרוח והנפש של דדו כרמטכל והוציאה אותו גדול בניגוד למסקנות הוועדה - חבל רק שלא זכה לראות זאת בחיוו.
ההסטוריה גם דחפה למקומם הראוי את גולדה ודיין שיצאו נקיים מהוועדה.

אני נוטה להאמין שכל מי שהיה במלחמת יום הכיפורים כחייל לוחם לא מוכן לשמוע מהוועדה הזו, לא מוכן לסלוח לדיין ודדו ומלא הערכה לדדו גם אם יש ביקורת מסויימת על מהלכים מסויימים שעשה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ברן יצא נקי !?!

סבורני שידוע לכל שהוועדה תפקדה ממניעים שונים לגמרי מאלו שהיו בכתב ההסמכה .

שחר, אני למדתי ששום דבר לא ידוע לכל

יש חברה צעירים יותר שלא שמעו וחלק מהתפקידים של הפורום הזה (כפי שאני רואה אותו כמובן) להעביר ידע שהזמן נוטה להשכיח ולא לתת "למעקמי ההסטוריה" להרים ראש

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

במיוחד על הבמה שהוא מקבל לאחרונה, אני רואה בזה חוסר כבוד עצמי מינימלי
אולי קשור לכך שכמעט כל מפקדי הצבא היום (להוציא חלוץ הרמטכל ואולי עוד מישהו ששכחתי) לא השתתפו במלחמה ובשבילם זה סיפור בערך כמו שבשבילי היו עלילות הפלמ"ח.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מספר פעמים בעיתונות, והוא "ביטוח חיים". אין כאן סוד גדול - כאמור, נכתב מספר פעמים בעבר בעיתונות הכתובה. למרבה הפלא, לא מופיע בחיפוש גוגל (לפחות לא כשאני חיפשתי עכשיו).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הכינוי - "האמצעים" .

האמצעים היו "פוליסת הביטוח של מדינת ישראל" כפי שפרשנו אז באמ"ן .

הכינוי זה ביטוח משנה
בספר החדש של ישראל טל, מצוטט מחקר שככה קורא להם

באתר האינטרנט נציב.נט פורסמה לאחרונה פסקה מתוך מאמר בספר "ניצחון בסבירות נמוכה", הבוחן מחדש סוגיות ממלחמת יום הכיפורים.
הפסקה עוסקת בעניין "האמצעים המיוחדים", לקוחה מתוך מאמר רחב יריעה המנתח את עבודת הארגון ששמו מודיעין, ואת הסיבות שהביאו ארגון זה לכשל של אי־מתן ההתרעה. הפסקה מסבירה מהם האמצעים המיוחדים ומנתחת את מקומם של ה"אמצעים המיוחדים" במארג הכללי של עבודת המודיעין. המאמר מטיל ספק באשר לתרומתם של האמצעים המיוחדים לנושא ההתרעה לו היו מופעלים זמן ממושך יותר לפני המלחמה.
להלן הקישור:
https://nziv.net/10557/

בשבוע שעבר פורסמה כתבה במעריב המציינת במפורש מהם אותם אמצעים מיוחדים קרי מתקני האזנה. למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה שהדברים נאמרו בצורה ישירה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ישנו ערך מעודכן בוויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%93%D7%99%D7%9D
מתקני האזנה שמוקמו באיזור הדלתא והוטמנו על ידי סיירת מטכל בפיקוד אהוד ברק בשנת 72 בערך.
אני מניח שגם אם היו מופעלים זה לא היה עוזר. לא משנה איזו חומר היית מגיש לאלוף זעירא - את דעתו הוא לא היה משנה.
למרבה האבסורד - הסירנה ייללה בשעה 14:00 בדיוק באמצע תדריך שנתן זעירא לכתבים צבאיים לשכנעם שאין סבירות ממשית למלחמה.

בעבר הועלתה כאן בפורום תמונה היסטורית משנותיה הראשונות של היחידה ובתמונה ניתן היה לראות משהו מהענין. התמונה כמובן הוסרה אבל התיאור המלא לרקע של התמונה והסיטואציה, קיים באחד מספרי הסקירה על היחידה.

במשך חודשים נעשה בשקט ריכוז אמצעים ודחיפת תחמושת ודלקים לכוון התעלה.
לא יודע איך היה בגולן. אני הייתי בדרום. ראית ושמעת את תזוזת דיביזיות לוחמות על ציודן הכל לכוון התעלה.. הכל היה מדווח למעלה. כתבתי כבר כמה פעמים שבתאריך 1.10.1973
הכל הוחלף ואני לא מדבר על תדרים. כל נוהלי התקשורת, כל הקודים, צבא מצרי נכנס לדממת אלחוט,
מי שרצה לפטפט, הושתק מייד . רק לאחר כיבוש ש"ת פאיד הבנו איך "עבדו עלינו" , אבל זה היה "קצת"
מאוחר מדי...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אנחנו לא יודעים כמה פעמים היו הערבים לפני מלחמת יום כיפור (ולמען האמת- גם לאחריה) ערוכים באופן שממנו יכלו להתחיל במתקפת פתע תוך זמן קצר. ישראל הסתמכה אז על צבא מילואים ומישהו היה צריך לקחת אחריות ולא לגייס את הצבא (ולשתק את המשק והחברה כל שני וחמישי). וודאי עזרה לכך העובדה שבכל זאת לישראל היו גבולות מרוחקים יחסית ממרכזי האוכלוסין, תעלת סואץ מסובכת ביותר לחציה (יענו) וחיל אוויר אימתני וכל יכול (כביכול).
במלים אחרות, הבעיה המרכזית הייתה לא בהתעלמות מסימנים מעידים למלחמה אלא בתפיסה לא ריאלית של יחסי הכוחות ושל היכולת של הערבים להוציא מתקפה אפקטיבית. לכן חשבו שלמלחמה צריך להערך רק במקרה של איום חד משמעי. וכאן באה הבעיה השניה- לא ממש הגדירו מהם מרכיבי אותו איום חד משמעי - ואם הגדירו אז התעלמו.

ואני חוזר לעניין תפיסת ההגנה הלא ריאלית. לאור ההערכות חסרת התקדים של המצרים והסורים ב-48 השעות שקדמו למלחמה+ פינוי היועצים הסובייטים היה מקום לנקוט צעדים מינימליים לקדם מלחמה אפשרית. ואכן צה,ל הכריז על הכוננות הגבוה ביותר מאז מלחמת שש הימים ושלח את כל הצבא הסדיר לגבול. התמוה הוא (ורק על זה היה מקום לפיטוריו של דדו) שלא נערך גיוס המילואים המינימלי הדרוש לקיום תוכנות ההגנה שעוצבו בדיוק לעת כזו. מדובר היה בגיוס כוח בעוצה של חטבה 179+ גדוד 39 לחזית הצפון (+אי אלו השלמות מילואים ליחידות הסדירות) ולחזית הדרום השלמת הכוחות הנדרשים לקיום הערכות שובך יונים.

אני בתור מפקד תורן, היה בחדר שלי שלי לוח (קראנו לזה עשרת הדברות לדווח מיידי ל"בור")
אם אני זוכר עדיין (וחלק עדיין חסוי לא לפרסום)
1. אם יש דממת אלחוט. (היא לא הוכרזה, אך הייתה בפועל ) לאחר כמה שעות שקט דווח למעלה.
2. החלפת נוהלי תקשורת כל צבא מצרים אשר גרם לנו להיות חרשים ועוורים. הכל דווח למעלה...!!
3. הוצאת ציוד גישור מאחסנה - דווח.
4. השלמת חוסרים ביחידות הלוחמות ומלאי דלקים ותחמושת.
5. מזכיר גם הטלת מצור על באב אל מנדב ע"י צי המצרי. איפה היה מודיעין של חיל הים...? (נשמע לכם מוכר היום? שאירן שוב פעם מאיימת...)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

זה לא מדויק.
מהרגע שהגיע הדיווח מהמוסד לדדו בסביבות 6 בבוקר. דדו העלה דרישה חד משמעית לגיוס מילואים משמעותי. משה דיין סרב בישיבת הממשלה בבוקר ויש אומרים אפילו בנימה מזלזלת.
הטעות של דדו זה שהוא לא עקף את דיין והלך מיד לגולדה.
בעיני אחד הכשלונות הגדולים היה העובדה שאף אחד מהמחטים בגולן לא ידע על ההתראה למלחמה. כולם דברו על יום קרב ולא יותר מזה. טנקים יצאו מחניונים תוך השארת ציוד ראיית לילה מאחור, הפריסה הייתה בעמדות לא אופטימליות. וחיל התותחנים היה גם יכול להיערך אחרת. לפחות בצפון התראה מוקדמת יכלה לעזור הרבה יותר לחטיבות 7\188 בהערכות להגנה.

אם אשרף מרוואן היה רק מרגל שלנו, לא היה צריך להזעיק את ראש המוסד עד לונדון ולהגיד לו באוזן כי מחר פורצת מלחמה. כל שעה היתה חשובה. פשוט היה יכול להתקשר מהטלפון ציבורי ולהגיד לצבי זמיר את אשר אמר לו בפגישה.

תגידו חברים, האם אתם באמת מאמינים שאשרף שהוכרז ע"י מצרים כגיבור לאומי ונערכה לו הלוויה ממלכתית, היה מרגל ישראלי....????
(אם תגלו מי עזר לו לקפוץ מקומה גבוהה בבית המלון הלונדוני, אולי זה יהיה תחילת הפתרון...)

מצרים ידעו כבר שישראל יודעת שמחר היא תהיה מותקפת. אשרף (מצרים) עוד "הרוויח" כמה שעות כאשר אמר לצבי זמיר שהתקפה תחל בשעה 18:00 ....(הם קבלו שדרים מארה"ב-קיסינג'ר).

לא ברור מה גרם לשר הבטחון (משה דיין) לא לגייס מילואים. את זה לא נדע לעולם, בפרספקטיבה של כל השנים שחלפו, אני לאט-לאט, מתחיל להאמין שהיה איזה הסבר .
רק לאחר המפולת ב-2 החזיתות דיין הבין שאולי מישהו "עבד" עליו ואמר משהו בקשר לבית השלישי...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לא הייתה ישיבת ממשלה בבוקר יום כיפור. הייתה פגישה בין דיין לדדו. דדו דרש גיוס מילואים של 4 אוגדות. דיין הסכים לשתיים כי חשב (וצדק) שלמגננה זה מספיק. בסוף הלכו לגולדה שתכריע. איש לא מנע מדדו לגייס בינתיים את 2 האוגדות שלגביהן לא היה חולק. איש גם לא מנע ממנו להעביר הנחיות ופקןדות חד משמעיות לגבי המלחמה הצפויה. הוא פשוט היה קצת שאנן והרבה לא יעיל (לצד אג"מ מבצעים). כך הפקודות והנהלים הייעודיים למקרה מתקפה לא הוגשמו כהלכה אם בכלל. ולא שהם מראש היו מוצלחים וברןרים במיוחד. עד היום לא ברור למשל מה היה אמור להתבצע עם חיילי המעוזים לעת מלחמה (פינוי כגירסת שרון? החלפה בסד"כ של חיר"מ?) ולמעשה לא הייתה תוכנית מגננה של ממש בבסיני. גם לכך היה אחראי דדו, כמו גם שרון שהיה אלוף הפיקוד במשך שנים עד המלחמה כמעט. על גורודיש מיותר להרחיב את הדיבור.

האם משהו יכול להצביע על האשם העיקרי בפרוץ המלחמה או לחילופין למי באמת מגיע צל"ש על סיום המלחמה..???
לא הייתי נוכח בפגישה כאשר דדו בא בטענות קשות לבפ"י (כך קראנו לתא"ל יואל בן פורת, מפקד 8200) למה לא פנה אליו ישירות לדווח אודות ריכוזי הכוחות על גבולות.

יואל בן פורת נעלם לנו לכמה ימים לאחר פרוץ הקרבות והתברר, כי האיש השתולל במטכ"ל והפך שולחנות עד שאושפז בכפייה. כך עשו לגיבור על מנת להשתיקו.

אחד הלקחים שלי זה שאסור לתת לגורם אחד לקבל את כל המידע והוא יסנן לפי ראות עיניו.
דיברו על הקמת כמה גופים אשר יקבלו את כל המידע והם יחליטו איך נערכים לפי זה.

האם זה קיים היום....??

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מבחינת ההתנהלות הישראלית בשנים האחרונות המצב מחפיר(יש כאן נגיעה בפוליטיקה):
1. כבר חודשים אין שר ביטחון.
2. ראש הממשלה הנוכחי הסתיר אישור מכירת צוללות למצריים משר הביטחון שלו.
3. אם תסתכל על רשימת חברי הקבינט הנוכחית כנראה לא תישן טוב בלילה. מצד שני, אני בספק אם ראש הממשלה ושר הביטחון שלנו בכלל מעדכן אותם בדברים החשובים(ראה נקודה 2).
4. התקשורת הישראלית בנקודת שפל - לציבור (וכנראה גם לפוליטיקאים שהם לא ראש הממשלה) קשה מאוד לקבל מידע מהימן בזמן אמת.

אוי, כמה שאתה צודק. פשוט ברמה שזה כואב (אתה לא היחיד פה עם ייחוס פולני, סליחה)
באמת לפעמים יש תחושה שאותם אמצעים הם אמצעי כסת"ח מסווג מאד. כי חוץ מזה שהם לא הופעלו, נראה שכולם פשוט העדיפו להמשיך לחיות באופוריה ולהתעלם מהבעיה המונחת מול העיניים.

והיום, היכן הלקח הכאוב שלמדנו אז? האם השוני בין אז להיום משמש לטובתנו גם במישור הטקטי?

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

א. אולי הפתרון הוא שראש הממשלה שייך למפלגה אחת ושר הבטחון לאחרת.
ב. איך התנהלו 2 מלחמות לבנון.
ג. כנ"ל כל המבצעים נגד עזה.
ד. מאוד משתדל לא להכנס לפינות פוליטיות , מה שכותב זאת רק הרגשה שלי וגם אני חוטא קטן...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

https://www.makorrishon.co.il/nrg/o...T2/880/195.html

מקור טכנולוגי שסיירת מטכ"ל התקינה בעומק מצרים עמד בלב דיוני ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום הכיפורים. כקצין מודיעין באותן שנים, הייתי משותפי הסוד

כיום זה הופך ךלמודה שאין יותר פרות קדושות ולחלק מבוגרי 8200 אין בעיה לחשוף את מה שהיו קודש קודשים ואפילו למכור עצמם, עם הידע שצברו, בחו"ל. כיום מולך ההון חשוב הרבה יותר בעיני כמה מאשר ערך השמירה על בטחון המדינה. אם אכן אפילו חלק ממה שקראנו בגליון השבת של ידיעות אחרונות נכון. בימים אחרים כאשר חייל קיבל סיווג בטחוני, פיו נחתם לנצח בסוגיות מעין אלה.

.