שלום,
מה הכילה הרכבת האווירית מארה"ב במהלך מלחמת יוה"כ?
האם יש פירוט מלא של הציוד שהגיע?

תודה לעוזרים!

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

עד ערבו של 23/10 הגיעו 34 פנטומים ו34 סקיהוקים. לא יודע אם הגיעו בטיסה, או דרך הים.
23000 פגזי ארטילריה, 9000 פגזי טנקים105 מ"מ. המקור: ספרו של שמעון גולן. לפי ויקי הגיעו יותר מטוסים, אך נראה שחלקם לא הושמשו עד סוף המלחמה. ידוע, ללא נתונים מספריים כי הגיעו גם טילי טאו, מטולי לאו ורובי M-16.
והציוד החשוב ביותר: מדי עבודה ונומקס ומעילים אמריקאים. את האחרונים קיבלתי אישית.

.

כולם מדברים על הרכבת האווירית שמצטלמת טוב, אבל רוב הציוד (למיטב זכרוני הרבה למעלה מ-90%) הגיע דרך הים ולא דרך האויר. שמעתי שתי גרסאות לגבי המטוסים - האחת, שאף אחד מהמטוסים החדשים לא הספיק לטוס בכלל מלחמה והשניה, שבכל זאת בודדים טסו קצת. איני יודע מה נכון.

מכל מקום, הרוב המכריע הגיע דרך הים (וזה גם הגיוני, לאור ההבדלים העצומים בקיבולת).

רשימת הציוד שהוטס לישראל, מפוצל לפי בסיס הטענה ושילוח. מתוך הדו"ח הרשמי של המבצע שהוציא משרד מבקר המדינה בארה"ב. יש לשים לב למספר נקודות חשובות:
- הדו"ח מתמקד בטיסות של מטוסי C-5, לא C-141 או B-747.
- מדובר ברשימות עם פירוט אמצעים ומשקלם הכולל, לא כמויות מספריות.
- המאסה הכמותית העיקרית של ציוד בכלל סופק לישראל דרך הים, הציוד והתחמושת שסופקו מהאוויר היו אלו שהוגדרו קריטיים.







רשימה כמותית חלקית מתוך מגזין של ח"א האמריקאי, שמצאתי לפני מספר שנים:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שתי שאלות :
1. איך האספקה דרך הים הצליחה להגיע בזמן לישראל או שהיא הגיע אחרי המלחמה?
2. כמה מטוסי תובלה בסה''ך הגיעו לישראל?

ולא רק בארצות הברית.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

עדיין עד כמה שידוע לי הבסיסים הכי קרובים הם באירופה,הזמן שלקח להעמיס את האוניה ולהפליג איתה לישראל הוא בטוח למעלה משלושה שבועות...

רכבת אוירית היא אמצעי לוגיסטי.
מעבר לציוד שאשכרה הגיע, יש חשיבות למחויבות של ארה"ב.
הרי אם היא מעבירה בזמן המלחמה כמות A של אמצעי מסוים,
היא יכולה באותו משך אח"כ להעביר עוד A, ולהמשיך בכך בגבולות הסביר.

כלומר- הרבה יותר קשה להתיש את ישראל, והיא יכולה להמשיך במלחמה בעצימות גבוהה זמן רב.

לצה"ל היתה יכולת טובה מאוד לתקן טנקים פגועים ותקולים.
מטוסים פגועים, מטבע הדברים, לעיתים ננטשים ואז קשה לתקנם.
תחמושת- קשה לייצר בקצב בו היא נצרכת בלחימה
עכשיו, תאר לך שנודע לך שהאויב מתקרב לרמות קריטיות של מטוסים ותחמושת כבדה.

השאלה שמטרידה אותי - אם גם במלחמה עתידית יסכימו להגיע לכן מטוסים ואוניות עם ציוד צבאי, כאשר הנמלים מטווחים ללא הפסקה (מספיק טפטוף טילים/רקטות מדי פעם לסגירת השדה/הנמל)

בגלל זה אמרתי באשכול על תרש תנופה שחלק מהמאמצים הדיפלומטים של ישראל מול ממשל טראמפ צריך להיות בכינון הסכם הגנה שיספק לישראל תחמושת, ציוד,נשק ומוצרים הכרחיים למשק בשעת חירום(אוכל,דלקים וכו..) וכמו כן גם הלוואות בריבית אפסית או קרובה לאפסית שיעזרו לשיקום המדינה אחרי מלחמה קשה (בדומה לתוכנית מרשל..) הסכם כזה יהיה הסכם שיהיה קל יחסית לאשר אותו בסנאט האמריקאי וכך יהיה לו גם יותר שיניים מאשר הסכם שנחתם רק ע''י הנשיא ויוכל להיות מבוטל ע''י נשיא אחר...
לפי דעתי הסכם הגנה שיכלול שליחת חיילים אמריקאים להילחם בשביל ישראל יהיה חרב פיפיות בשבילנו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו הוא אם חיילים אמריקאים יהרגו במלחמות שלנו,הדבר יגרום לביקורת עצומה על ישראל ולהתרסקות של דעת הקהל החיובית יחסית בקרב האמריקאים על ישראל.

אני רואה בהסכם כזה חשיבות גדולה מכיוון שלפי המגמות הפוליטיות שמתפתחות בארה''ב יש סיכוי לא קטן שבשנים הבאות יקום לישראל נשיא שלא יהיה כל כך ידידותי לישראל והסכם כזה יכריח אותו לעזור לישראל בשעת צרה וככה ישראל גם לא תצטרך להסתמך על רצונו הטוב של נשיא אמריקאי כמו במלחמות העבר.

באשר לבעיה של מטוסים וספינות סוחר שלא יסכימו להגיע בגלל איום הטילים:
1. זה חלק מהסיבות שנמל התעופה רמון נבנה והמסלול הנבטים הוארך לקליטת מטוסים גדולים שניהם נמצאים יחסית רחוק מטווח הטילים ומאפשרים ביזור טוב של תעבורת המטוסים
2. ברגע שמעצמה כמו ארה''ב תתן את חסותה על אספקה לישראל, המדינה לא תצטרך להסתמך על רצונם הטוב של חברות לתספק את ישראל בשעת חירום הצי האמריקאי יוכל להפעיל את אוניות האספקה שלו לישראל ומטוסי התובלה שלו יוכלו גם כן לתספק את ישראל, כי פקודה מהנשיא היא פקודה והיא חייבת להתבצע גם אם בסיכון לכלים.

האספקה דרך הים לא יכלה להגיע לפני הפסקת האש. ומקורה היה בבסיסים אמריקנים בארה"ב גופה, בעיקר מן החוף המזרחי. הסקייהוקים הובלו דרך הים. (אגב זו הדרך שהובלו גם לפני המלחמה.) מבין המדינות האירופאיות וחברות נאט"ו כידוע רק פורטוגל הסכימה שמטוסי התובלה ינחתו בבסיס ביניים לתדלוק, כמדומני באזוריים - לא במקרה, זה לא פורטוגל גופה. מה גם, אם זכרוני אינו מטעני, הפורטוגלים קיבלו "שלמונים" בעבר הסכמתם.

הפאנטומים הגיעו בזמן המלחמה מבסיס האמריקני בראמשטיין, גרמניה, (הגדול ביותר עד היום), עם הצבעים הירקרקים התואמים לאירופה ודומני שגם התאימו לתנאי השטח בוויטנאם.

מבט מקצועי מהיר במה שהובל באוויר טרם הפסקת האש מראה שהחשיבות הצבאית של מה שהגיע היה חסר השלכה משמעותית מבחינה אופרטיבית על מהלך המלחמה. זה גם תאם את האסטרגיה המקיאוולית של קיסינג'ר שעשה הכל להשעות את תחילתה. חשיבות הרכבת היתה המשמעות האסטרטגית הבין-גושית.

הסירוב האירופאי לתחנות ביניים, יש לראותו בקונטקסט הרחב שמבטא אותה ההיסטוריון החשוב שאול פרידלנדר במגנוס אופוס שלו על השואה שבו התיזה המרכזית שלו שהשמדת היהודים הייתה לא רק מהלך יוזם גרמני אלא פרוייקט כלל אירופאי נגד היהודים. בהקשרים ובפיתולים שונים זה נמשך עד היום. (ומה משמעות, לדוגמא, החלטת ועידת הלייבור לפני זמן מה בעד זכות השיבה לישראל של 67 של המכונים "פלסטינאים".) לאבא ולאמא שלי היתה תעודת נתינות בריטית שבה הוגדרו כ"פלסטינאים". אבא כשהתגייס לצבא הבריטי ב-1940 סופח ליחידה מעורבת ערבית-יהודית שכונתה פלסטינאית. זה הפך מאוחר יותר לסיפוח לבאפס כי הערבים לא באו. אולם אפילו בסמלי הבריגדה הצמודים למדים של יחידה שהוגדרה במהותה כיהודית כתוב פלסטינה.

אני פירטתי את שפורט בישיבות המטכ"ל בליל 23/10.
אגב, חלק מהפנטומים הגיעו צבועים בצבעי חילות האויר מהם נלקחו והוכנסו לשימוש אגב המלחמה בצבעים אלה, כאשר הודבקו עליהם סמלי חיל האויר הישראלי.

.

חיפשתי בגוגל ולא מצאתי הסבר.

מצאתי משהו, ממאמר על מקבלי פרס פיוניר 1971

ציטוט:

Fig.6.The new LAWDS (Loran Aided Weapon Delivery System) consists of antenna coupler,operator panel with digital display and controls, RFsensor-computer unit,and input-output unit for tie-in with other aircraft subsystems.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תודה

LORAN היתה מערכת של משדרים קרקעיים שעזרו לכלי טייס וספינות למצוא את המיקום שלהם (בדומה ל-GPS של היום). כמובן שהביצועים של המערכת הם ביחס לזמנה.

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=504044

א. צריך לחלק את הנושא ל-2: בזמן הקרבות ולאחר הפסקת האש.
1. בזמן הקרבות נדמה לי שנחתו כל 5 דקות המטוסים הענקיים GALAXY C-5., נפרקו מהר מאוד והמטען נשלח מייד לחזיתות.
2. לאחר הפסקת האש, הקצב ירד ועבר למשלוחים ימיים.


ב. היה מדהים לראות את הענק הזה היורד לאט, כאילו תלוי באוויר ונוחת בשלום...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח א. צריך לחלק את הנושא ל-2: בזמן הקרבות ולאחר הפסקת האש. 1. בזמן הקרבות נדמה לי שנחתו כל 5 דקות המטוסים הענקיים GALAXY C-5., נפרקו מהר מאוד והמטען נשלח מייד לחזיתות. 2. לאחר הפסקת האש, הקצב ירד ועבר למשלוחים ימיים. ב. היה מדהים לראות את הענק הזה היורד לאט, כאילו תלוי באוויר ונוחת בשלום...

לפי דו"ח צה"ל על מבצע מנוף, השיא לפני הפסקת האש היה ב-15 לחודש, עם 34 מטוסים. מתוכם 26 אמריקאים ו-8 של אל על.

http://idfarchives.bloger.co.il/86134/

מה שמביא אותי לשאלה בקשר לנתון שהביא b.a מקודם, על 23,000 פגזי ארטילריה ו-9,000 פגזי שריון לפני הפסקת האש. שמישהו יתקן אותי אם אני טועה, אבל אם בכל המלחמה נורו 307,583 פגזי ארטילריה (מקור), זה יוצא קצת פחות מ-7.5% מפגזי הארטילריה שנורו במלחמה כולה. בערך יום לחימה וחצי לפי ממוצע של 20.6 פגזים לקנה ליום.

ועם 60~ פגזים לבטן של טנק, 9,000 יוצא בטן לחטיבה וחצי, או שתיים מתחת לסד"כ רגיל. אני יוצא מנקודת הנחה שקצב המלא מחדש התמתן משהו מתחילת המלחמה, אבל עדיין.


משהו בחישוב לא תקין? כי זה יוצא קצת פחות דרמטי ממה שמתואר בדר"כ. המבצע מתחיל אחרי שצה"ל כבר בסוריה, סד"כ ה-175ממ של התותחנים בכל זאת חודל ב-17 כשמתחילים לצלוח, וגם שבוע אחרי זה הכמות תחמושת שמביאים בחירום לא נשמעת כזאת GAME CHANGER. במיוחד כשהארמייה השלישית מסיימת מכותרת כבר ב-23.

ברור ע"פ מועד ההגעה + זמני פריקה ומשלוח שבמעט מאוד מהציוד השתמשו במלחמה עצמה. אבל משמעות הגעת הרכבת היתה שלישראל יש את האופציה להמשיך להילחם מה שהשפיע על הרצון של הצד השני להפסקת אש.
בנוסף, ברגע שידעו שהולכים לקבל ציוד יכלו לאשר פעולות התקפיות שיגרמו בוודאות לשחיקת מלאים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Nyrhex מה שמביא אותי לשאלה בקשר לנתון שהביא b.a מקודם, על 23,000 פגזי ארטילריה ו-9,000 פגזי שריון לפני הפסקת האש. שמישהו יתקן אותי אם אני טועה, אבל אם בכל המלחמה נורו 307,583 פגזי ארטילריה (מקור), זה יוצא קצת פחות מ-7.5% מפגזי הארטילריה שנורו במלחמה כולה. בערך יום לחימה וחצי לפי ממוצע של 20.6 פגזים לקנה ליום. ועם 60~ פגזים לבטן של טנק, 9,000 יוצא בטן לחטיבה וחצי, או שתיים מתחת לסד"כ רגיל. אני יוצא מנקודת הנחה שקצב המלא מחדש התמתן משהו מתחילת המלחמה, אבל עדיין. משהו בחישוב לא תקין? כי זה יוצא קצת פחות דרמטי ממה שמתואר בדר"כ. המבצע מתחיל אחרי שצה"ל כבר בסוריה, סד"כ ה-175ממ של התותחנים בכל זאת חודל ב-17 כשמתחילים לצלוח, וגם שבוע אחרי זה הכמות תחמושת שמביאים בחירום לא נשמעת כזאת GAME CHANGER. במיוחד כשהארמייה השלישית מסיימת מכותרת כבר ב-23.

החשבון שלך ממש לא נראה לי. אתה עושה ממוצע ליום לחימה. לדעתי בימים הראשונים היה שימוש גדול בהרבה ועם ירידה בקרבות גם ירד השימוש בתחמושת. לא ניתן לחשב ממוצע, בדומה אם מחשבים כמות לידות לנשים שהממוצע הוא 2.5 (או שיש 3 או 2, לא יכול להיות כאן ממוצע... )

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו