70 שנה אחרי שנכתב, זוכה כעת לפרסום נרחב יומנה של רניה שפיגל, שזכתה עם השנים להגדרה "אנה פרנק הפולנית". רניה החלה לכתוב את יומנה בגיל 14, ב31 לינואר 1939 והיא כתבה ברצף 700 עמודים עד יום הוצאתה להורג ב28 ליולי 1942.

70 שנה אחרי: נחשף יומנה של "אנה פרנק הפולנית"
רניה שפיגל הייתה נערה יהודיה שכתבה יומן במהלך תקופת השואה • היא זכתה לטעום אהבה ראשונה רק ימים ספורים לפני מותה.
שפיגל נתפסה על ידי הנאצים בעת שנתפסה במחבוא אליו הורחה על ידי בן זוגה הראשון, זיגמונד שוורצר. ביומן מתארת רניה את חייה, את טיוליה עם אחותה, את הנשיקה הראשונה שלה וכן גם את מאורעות המלחמה והרדיפה שחוו היהודים על ידי הנאצים.
היומן המצמרר והנוגע ללב נמשך ונמשך עד גירוש היהודים מגטו פשמישל בו חיה רניה. בשלב הזה הוציא אותה למחבוא אהובה הראשון, זיגמונד שוורצר והחביא אותה איתו ועם הוריו. אלא שהמחבוא התגלה והמתחבאים נורו ברחוב.
זיגמונד, שלא היה בבית, שרד את הירי והצליח לשלוח את יומנה הארוך של רניה לאימא ולאחותה שהיו בניו יורק. כלל לא ברור כיצד הצליח זיגמונד ,שהגיע לאושוויץ בירקנאו לשלוח את היומן אך הוא הגיע לניו יורק שלם בשנת 1950. אליזבט אחותה של רניה מספרת כי "קראתי כל פעם קטעים ממה שכתבה אחותי לאורך השנים והייתי כל פעם פורצת בבכי".
משפחתה של רניה עצמה לא היתה מסוגלת כלל להתעסק עם היומן והוא שכב שנים רבות ללא נגיעה עד שאליזבט עם בתה הצעירה אלכסנדרה החליטו שמדובר במסמך היסטורי וספרותי מרגש שראוי לפרסום. לראשונה יצא היומן בפולין ב2016 אולם כעת הוא זוכה להתעניינות ולסיקור עולמי אחרי שתורגם לאנגלית. לדברי אליזבט "היא היתה מאד אינטליגנטית וטובה מאד בספרות בבית הספר שלה ולכן הכתיבה ברמה גבוהה מאד".

בין השאר היא מספרת כי ב26 ליוני 1941 זמן קצר לאחר יום הולדתה ה17 היא חוייבה בטלאי צהוב. על כך היא כותבת "אני אותה רניה כמו מקודם אבל בשביל העולם מסביב אני אדם נחות יותר כעת".
שנה מאוחר יותר היא כותבת כי "לאן שלא תסתכל יש הרג, פוגרומים, הרג ורצח. ה' אלוקים תנו לנו לחיות אני מתחננת לחיות". עוד היא כתבה כי "הכל כל כך קטנוני ומטופש, היום מה שמטריד אותי זה האם אני מכוערת אבל מחר אני עלולה לא לנשום בכלל. חוויתי כל כך מעט מהחיים אני רוצה לחיות".
יהי זכרה של רניה ברוך.
ישראל היום!