<כאן היה העתק ספק-חוקי של עיתון "ידיעות אחרונות". כיוון שכותב ההודעה לא הצליח לספק סימוכין לכך שיש לו אישור מהם לפרסם תוכן שבד"כ הם כותבים עליו שאין להעתיקו - ההודעה נמחקה>

לאיומים שמא החוק הקיים - ינוצל למטרתה המפורשת המוצהרת בו,
וחלילה לא יחסם ע"י בג"צ - אם זה יחליט לבצע עוד הפיכה שיפוטית - ולפסול בדיעבד חוק יסוד שקיים עשרות שנים,
בגלל פסיקה פרסונלית בהתאם להשקפות הפוליטיות של בית משפט זה.

קלוש כ"כ.

https://2019-uploaded.fresh.co.il/2...22/47571074.pdf

הצוות של נתניהו אסף את חומר הראיות. לוח הזמנים של האירועים יצר אצלי את הרושם שאחרי שראה מי שראה את הפרטים הם התחילו לעבוד חזק. תראו איך שביום אחד סיפורי חסינות / התגברות תפסו תאוצה וזה מתחיל להריח כמו מלחמה על חייו. כנראה שיש שם הרבה כלום.

וזה עוד לפני שנפתחו הפרטים של המניות.

צר לי על האיש, אני לא מקנא בו - גם אם ינצח זה עלול להיות נצחון פירוס. גם ביבי יודע שאת הכוחות האמיתיים שלו לקח מאנשים ומערכות שהתקשרו לדמויות בחייו שעומדות היום בראש המערכה נגדו כמו גנץ, אביחי ואחרים דומים. אם יפסיד - נתניהו עלול עלול למצוא את עצמו במעשיהו. אם ינצח את המערכות שהיה אחראי להן, במיוחד אלו ששמר מכל משמר, הוא חושש שדמן יצעק אליו מן האדמה.

ואולי בכלל הוא מנסה לפעול כאומן: לשים נאמנים בראשי הפירמידות שישמרו על עורו, וגם ישמרו על המערכת. בקרוב נדע: מבקר המדינה, הפרקליט, ראש המשטרה, ובמורד הדרך יועמ"ש.

חבל ששינויים נדרשים במערכת המשפט מתקשרים עם מסע להצלת עורו של איש אחד.

מעשה שהיה באירן: באירן היה שאה, וכולם הבינו שזה רע. לא נכנס לפרטי הרוע, אבל ברור שלציבור נמאס.

לואקום המנהיגותי הזה נכנסו כמה שיעים וכולם שמחו שינקמו ברעים, והיתר היסטוריה: מאז השיעים שולטים באירן, מחזיקים לכולם בביצים, וכל נסיון להוציא אותם משם עלה בתוהו.

לפני שמפקירים את בית המשפט לידיו ה"אמונות" של מיקי זוהר, כדאי שנבין לאן זה הולך. באירן אגב, גם איום גרעיני לא עזר.

מסוכן לפתור רע אחד עם רע אחר. בכל דור אפשר כנראה מהפכה אחת, לא כדאי לבזבז אותה על אדון זוהר ויאיר נתניהו.

מסכים לחלוטין.

איזה רע אחר? שמחזירים את בית המשפט ללפני המחטף של אהרון ברק? שממסדים את סמכויות בית המשפט בחוק?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כדאי להזכיר שמדברים על שינוי חוקתי שבוצע כמדומני לפני כמעט 30 שנה. מה הלחץ? מה הדחיפות הפתאומית?

לצורך הזהירות, לפני שמכתימים את החוטף ברק או את הכנסת במילים חמורות, הייתי משתמש בקונספט משפטי מקובל, כזה שמקובל כשדנים בענינים הקשורים לפלילים: אני חושב שחייבת להשקל שאלת המניע. מוטב לשאול האם אהרון ברק היה מהפושעים? האם היה בניגוד עינים? ניסה לקבל טובות הנאה או להתחמק מדין בגין פשיעה כלשהיא?

אמת לשעתה...

הכנסת והממשלה היום, מה לעשות, נראית לי כמו מערכת בהפרעה. אם היתה לך בבית, בצבא או במקום העבודה התנהגות כזו אני משוכנע שהיית רוצה לעשות סדר.

אולי לפני שאתה עושה שינוי כה דרמטי ועומדים לרשותך כלים עכשויים, לא אלו של לפני 30 שנה היית רוצה לבדוק השפעות, לארגן, לחשוב לחקור ולבחון חלופות?

ותרשה לי לחזור לענין המניע: שים לב, הם לא רוצים מהלך מסודר - הם רוצים שתתעלם מכך שיש לך מטוס חמקן. הם רוצים להחזיר אותך למשורין מבאב אל וואד. למה?

אולי הדחיפות משום שקיים חשד לפשיעה? האם היה ניגוד ענינים? האם מישהו רלבנטי ניסה לקבל טובות הנאה? האם מישהו מנסה להתחמק מחקירה ותשאול על מעשים שאינם כשרים?

והכי מטריד אותי שהם לא מדברים על הבעיות האמיתיות של בית המשפט. למשל דבר עם הורה שעד גירושיו היה הורה סבבה עד שנתקל בעו"ד "ישר" שבעבור בצע כסף גזל ממנו את ממונו וילדיו, הביא אותו לפת לחם וגרם לטרגדיה. שם, במקומות האלו שלא מטרידים את החבר זוהר, צריכה להתחיל ה"מהפכה", שהיא ארוכה ומורכבת ודורשת חשיבה ומחקר.

תהליך משפטי בו אחד הצדדים (לפחות) היו אזרח (הכוונה לא ישות שהיא חברה בע"מ או מוסד) מתבסס לעיתים על חולשה פסיכולוגית השל האדם - הפחד מפני הלא ידוע.

האדם עלול להגרר לתהליך משפטי שכרוך בהוצאות זמן ומצוקה נפשית.

אחת הדוגמאות הגרועות ביותר אפשר למצוא בעיניני משפט בעניני משפחה. הנזקים העצומים מתפזרים לעיתים הרבה מעבר לזוג המסוכסך. אין ספק שלציבור יש ענין עצום בהסדרת הדברים בדרך שונה.

האם יש דרך לתת מענה משפטי, תהליכי וטכנולוגי כדי להפסיק את הטירוף? אני טוען שכן. מכון, זה כרוך במהפיכה שאין למחוקקים לעסוק בה, אבל היא מחויבת המציאות.

מי שמכיר קצת את תעשיית הביטוח, נסה לדמיין מן סוג ביטוח לעניני מישואין (או גירושים). נשמע הזוי נכון? אז זהו, שלא: בדומה לביטוח לאומי ובטוח רכב אפשר לארגן את הסיכונים גם בעיניני משפחה. אפשר להפריד את מצוקת הילדים מהתהליכים הכספיים ואפשר לשלב את הטכנולוגיה באופן שאדם ידע לאן זה הולך. אנסה בהמשך לתת קצת יותר בשר.

קחו את המודל הזה, תשנו גם לאזורים של משפטים כלכליים ופליליים והנה חלופה ראויה. לא פשוטה למימוש ויישום, דורשת עבודה, פוגעת בעורכי הדין (או משנה את המקצוע), אבל בעלת פוטמציאל עצום לשינוי חיובי בתחום שכיום גורם לפגיעה באלפים ללא צורך.

העיקרון המנחה מתבסס על הטענה הבאה:

לרבים מן העימותים המשפטיים יש דפוס קבוע. אפשר לקבע את הדפוסים הן במערכות אוטומטיות בסיוע חקיקה מפשטת ולתת מענה ידוע מראש עם "מחירון" מחייב ללא צורך לפנות לבית המשפט: יהיה מחירון לשגיאה, להסתרת מידע, לסכסוך וכ.

אנסה להסביר בהמשך פתרונות למקרים בהם מעורבים חסרי ישע, דוגמת ילדים .

כנראה שצללתי ליותר מידי פרטים, אבל שורה תחתונה המהפכה מתחייבת. לא כדי לחזור אחורה - כדי ללכת קדימה.
אני מוטרד מכך שהמערכת המישפטית שמרנית מאוד מסיבות רבות. בין היתר למעורבים בדבר אין ענין להתקדם מסיבה פשוטה: הם מרוויחים כסף וכוח מהפיגור.

להלן מספר עקרונות אפשריים ל"מהפיכה":

החקיקה צריכה להפוך למקצועית: צריכה להתלוות בהגדרת תהליכי אכיפה והגדרת / יצירת דפוסים לפסיקה בקטעים הסטנדרטיים.

שופטים צריכים לעבור מפסיקה במשפט יחיד לפסיקה בדפוסי משפט במקומות האפשריים לכך.

טכנולוגיה שמקטינה את חופש ההחלטה תשולב בכל שלבי המערך.

מערכי ההכשרה ישתנו בהתאם.

במיקרים אפשריים הטכנולוגיה תאפשר לצדדים לבחון את מחירון היציאה באופן מחייב ובעילום שם בתהליכי WHAT-IF (אם מוסיף את הפרט הזה למקרה איך ישתנה פסק הדין). רק לאחר קבלת הצעה אחד הצדדים יוסיף את פרטיו כדי להפוך אותה מהצעה להליך מקדים לפסק דין.

תהליכים מישפטיים יחייבו שקיפות במידע. יהיה מחירון להעלמת מידע ושקרים.

יש כמובן נושאים רבים נוספים. היעד הוא לפעול לכך שהמערכת תתפנה מהמקרים הסטנדרטיים ותוכל להשקיע מאמצים בתחומים המיוחדים המחייבים התערבות מקצועית ברמה גבוהה לרבות תשומת לב מיוחדת לתהליכים הקשורים לפשעים חמורים, מובילי פשיעה ואירגוני פשיעה.

מה שזה משנה - בג"צ הוא גוף לא נבחר והביא עצמו למצב שהוא המאשר האחרון של כל מדיניות. קוראים לזה פיאודליזם\תיאוקרטיה\מלוכנות\בחר את המשטר הטוטאליטרי המועדף עליך.
לטוב ולרע, האוכלוסיה היא הריבון דרך הנבחרים שלה. שופטי בג"צ אינם כאלה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

את הצבא אתה מכיר טוב ממני - בשורה התחתונה הכוח של הצבא בהיבט הרחב בתוך המדינה עולה עשרות מונים על הכוח של חברי הכנסת. אפשר להתווכח מה קרה ואיך, אבל בשורה התחתונה זו התוצאה.

אחת הדוגמאות לחקיקה מקצועית זה אוסף החוקים של חוק החברות, חוקי התאגידים וחוקי ניירות הערך. אלו עברו שינויים ומהפיכות שהשפיעו באופן דרמטי על חיי האזרח. אני לא זוכר ששמעתי את חברי הכנסת עולים על בריקדות. מסתבר שכאשר תהליך החקיקה מקצועי ומתקדם, לחברי הכנסת אין ממש מה להגיד. הם נאלצים לאפשר לקידמה לבוא לידי ביטוי והשפעתם הולכת ויורדת.

לטעמי ה"מהפכה המישפטית" המדוברת עכשיו איננה מהפכה. האנשים האלה מהכנסת שנלחמים במערכת החוק והמשפט הם אותם אנשים שבאו מתוך גילדת מערכת החוק ומשפט. המלחמה העיקרית שלהם עוסקת בחלוקת הכוחות בתוך הגילדה. המילה לשמר היא המפתח: הם מנסים לייצר מערכת שמרנית שהולכת ומתרחקת מחיי האזרח.

המהומה סביב בג"ץ חסרת משמעות. מדובר בדברים קטנים ושוליים שכמה חברי כנסת ממסים למנף כאילו מדובר בדבר הכי חשוב בחיים. מהפכה מישפטית מחוייבת המציאות, ולא מדובר בענינים טכניים - מדובר בדברים מהותיים שקשורים לשינוי באיכות החיים של כולם. אני הייתי מעדיף לייצר שינויים "מקצועיים". לקחת את אנרגיית הצורך בשינוי להתחיל לעשות מהפכה שתביא את העסק הזה למצב אחר. לדעתי אם ה"מהפכה" תתמקד ברעיונות של בן גביר, מערכת החוק והמשפט תיקבר לפיגור עמוק. לי אין שום ספק - לשם הם רוצים לגרור אותנו.

הצבא סר למרותה של הממשלה הנבחרת ציבורית. כל אוסף החוקים נחקק ע"י חברי הכנסת הנבחרים.
בג"צ אינו נבחר ע"י הציבור, ומיצובו כערכאה עליונה מעל אנשי הציבור הנבחרים הינה ביטול הדמוקרטיה ומעבר לדיקטטורה. כל מכבסת המילים לא תכסה על עובדה פשוטה זו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

הצבא סר למרותה של הממשלה הנבחרת ציבורית. כל אוסף החוקים נחקק ע"י חברי הכנסת הנבחרים.

יש הרבה קטעים מעורפלים בחוקי הצבא. למשל מידת כפיפות הצבא לחוק הישראלי מול הכפיפות לחוקים הבינלאומיים.
הכי הרבה אפשר להחליף בעלי תפקידים. אי אפשר לכפות את המרות בתחומים מסוימים הנוגעים לצד ההומניטרי ועניני כבוד האדם וחירותו.
לצורך המחשה דוגמא קיצונית: מטורף הצליח לכבוש את השלטון ונהיה ראש ממשלה - ראש הממשלה פקד על צה"ל להרוג את כל האזרחים בעזה ולמחוק בהפצצות כל מיבנה ושרות לרבות בתי חולים מקורות מים ואמצעי מחיה אחרים לאוכלוסיה
.
הואיל והדבר נוגד במובהק את החוק הבינלאומי לצבא ישנה הסמכות להחליט בענין ולהמרות את הוראת הממשלה ואת מרותה בענין זה.

במידה מסוימת מכאן גם נובעת סמכותו של בג"צ.

בשורה התחתונה, העם הוא הריבון. נוצר מצב שמערכת המשפט בוחרת את עצמה, מבקרת את עצמה ויש לה סמכות על והיא הקובעת בסוף, ומעבר לכך היא גם מחפשת אקטיבית היכן להתערב (וזה בכלל מבלי להזכיר את ההטיה הפוליטית המובהקת שלה). היא אפילו מנהלת מאגרים עם שמות אזרחים אשר מתנגדים לה.
איך אמרו על אהרן ברק? "שודד ים משפטי", ולא סתם.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi יש הרבה קטעים מעורפלים בחוקי הצבא. למשל מידת כפיפות הצבא לחוק הישראלי מול הכפיפות לחוקים הבינלאומיים. אתה מוזמן להציג אותם. אני לא מכיר מצב בו החוק הבינלאומי גובר על על המחוקק הישראלי הכי הרבה אפשר להחליף בעלי תפקידים. אי אפשר לכפות את המרות בתחומים מסוימים הנוגעים לצד ההומניטרי ועניני כבוד האדם וחירותו. אמירה לא נכונה. בהחלט כן. לצורך המחשה דוגמא קיצונית: מטורף הצליח לכבוש את השלטון ונהיה ראש ממשלה - ראש הממשלה פקד על צה"ל להרוג את כל האזרחים בעזה ולמחוק בהפצצות כל מיבנה ושרות לרבות בתי חולים מקורות מים ואמצעי מחיה אחרים לאוכלוסיה . הואיל והדבר נוגד במובהק את החוק הבינלאומי לצבא ישנה הסמכות להחליט בענין ולהמרות את הוראת הממשלה ואת מרותה בענין זה. ממש לא נכון. הוא נובע מפסיקת בג"צ בכל האמור לפקודה בלתי חוקית בעליל. אין שום קשר כאן לחוק הבינלאומי במידה מסוימת מכאן גם נובעת סמכותו של בג"צ.

ממש לא נכון, מאיפה אתה מביא את הדברים האלה?! סמכותו של בג"צ נובעת מהחוק הישראלי בלבד - וזה היה גם התירוץ של אהרון ברק כאשר תקפו אותו על האקטיביזם שלו. התשובה שלו היתה - שהמחוקק ישנה את החוק.
ושוב - אין שום קשר למה שאמרתי. השאלה הבסיסית היא האם אנחנו בדמוקרטיה או תיאוקרטיה. האם הפקיד הוא הריבון או הציבור דרך נבחריו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

להלן מס' קישורים לחומר "מקביל" בארצות הברית וקצת חומר על ישראל והמשפט הבינלאומי. ארצות הברית לענינים אלו מהווה סמן גבולות הגיזרה בישראל ומגינה על ישראל באותם מקומות בהן הפוליטיקה הבינלאומית חורגת לרעת ישראל.

https://www.state.gov/policy-issues...-and-democracy/

אנשים בטח שואלים את עצמם מה לארה"ב להתעסק עם ישראל בהיבטי דמוקרטיה פליטים וזכויות אדם? אז רק כדי לסבר את הדעת הנה דו"ח חיובי מהזמן האחרון.

https://www.state.gov/prm-funded-re...ael-evaluation/


מעמדו של המשפט הבינלאומי בישראל

לענין סירוב פקודה בלתי חוקית בעליל, אם זכרוני אינו מטעני, מדובר "לפי כל דין". אף אחד לא מסייג את הדין לפי החוק הישראלי או חוקי הצבא. המשמעות שחייל יכול לסרב פקודה במקרה שלהערכתו נגרם פשע מלחמה או פשע נגד האנושות שמוגדרים בחוק הבינלאומי (לא מצאתי להם אזכור בחוק הישראלי או חוק השיפוט הצבאי למעט משהו בענין שבויי מלחמה).

בג"צ מהווה היום את הכסת"ח של הרשויות המחוקקת והמבצעת בתחומים אלו. התפיסה הנהוגה שכאשר בג"צ פוסק, הגופים הבינלאומיים מכבדים ומאפשרים לישראל בסופו של דבר את החופש הנדרש להתמודדות עם מצבים מורכבים.

אי אפשר שלא להזכיר שממשלות, לרבות תחת נתניהו, השתמשו בתירוץ "פסיקת בג"צ" כדי שלא לשתף פעולה עם יוזמות בתחומי הרלבנטיים. הבעיה שככה גם יצרו את גל ההסתה האדיר נגד בג"צ שאין לו שום הצדקה ביחס שבין הפסיקות המקוממות לשאר הפסיקות.

יש לדעתי קבוצות שמנסות להכנס לרשות המחוקקת (למשל בן ארי) בחסות הדמוקרטיה כדי לייצר קונפליקט בין החוק הישראלי לבין החוק הבינלאומי. האם זה אפשרי במדינת ישראל? אני לא יודע. אני רואה מה קורה בונצואלה שאפשרה לקבוצה לקחת שליטה בחסות הדמוקרטיה. כשאני רואה סיכונים כאלה אני מעדיף הגנה של בג"ץ.

אני מאוד ביקורתי כלפי המשפט בישראל ובעד מהפכה במערכת החוק והמשפט - אבל יש לי חשש שאלו שעומדים בראש המאבק מחד, ואלו שמנסים לחמוק מדין ומאידך (כמו הדמוקרטים הגדולים בן גביר ובן ארי ודומיהם) יעגן בחוק מצב שישאיר את העסק במצב חושך עמוק.

ואני אזכיר שאין מה למהר. פרשות נתניהו זה לא ענין אמיתי שבאמת מחייב שינויים כה עמוקים בנערכת החוק. נכון להיום בג"צ לא ממש נוקט בפעולות בלתי נסבלות. אפשר לעבוד על הדברים בשקט. לקחת פעולות, לבחון ולסגת אם צריך. בענין הזה דווקא התרשמתי מהדרך של שקד.

השימוש בתקדימים בעולם הוא "השראה" כשאין חוקים מפורשים, וכמובן שבג"צ נוטל את החופש לכיוון המקסימלי גם בתחום זה.

החריג הוא כמובן אמנות בינלאומיות שמדינה חתומה עליהן,
שבשל כך האמנה - הפכה לחוק מחייב במדינה.

כבר היו מקרים מעולם שחשודים בפשעי מלחמה נשפטו והורשעו בהאג. להבדיל, אני מניח שלחלקנו זכורים מקרים שקצינים ישראלים עוכבו או נמנעו מלרדת ממטוסים. למשפט הבינלאומי יש שיניים.

מבחן הסמכות קורה בזמן עימות משפטי. כאשר אנשי צבא פועלים לפי הייעוץ המשפטי, כאשר בג"צ מפרש את החוק ומספק את המטריה החוקית או שופט, גורמי המשפט הבינלאומי יימנעו לעסוק בענין.

אני לא משפטן ובמכוון לא מנכנסתי לדקויות של אמנות/חוקים/מקומות גיאוגרפיים. חשוב רק להזכיר שיש כאלו שהיו שמחים על עימות בין המשפט הישראלי למשפט הבין לאומי. בסיטואציות כאלו היבט שליטה פוליטית של חובבי העימות והסגירות התרבותית יתחזק, אבל אלו שבחייהם הלא צבאיים פועלים בעולם הגלובאלי עלולים לשלם את המחיר.

אני חוזר ואומר: מערכת החקיקה והמשפט חייבת לעבור שינוי מהותי. ניגוד האינטרסים צועק לשמיים: הגילדה מכתיבה ומייצרת מערכת כלכלית אדירה שדואגת לחבריה על חשבון אלו שאינם חברים. לתת יותר כוח למישפטנים שעוסקים בפוליטיקה ויושבים במוקדי החקיקה לא יתן מענה - רק יגדיל את העיוות הפוליטי. בענין הזה צריך להודות לנתניהו שבלם יוזמות עד שהוא עצמו נפל בלפיתה של אביחי.

ישראל, ארה"ב, רוסיה, סין והודו - אינן חתומות על האמנה - ולכן אין לבית הדין סמכות למשפט כזה.
זכור לי שהיה נסיון לחטוף בצורה זו את ציפי ליבני למשל - בטענה שהיא פושעת מלחמה, מכיוון שהחוק בבריטניה איפשר לאזרחים לטעון בבית דין מקומי שאדם מסויים הוא פושע מלחמה - ולהביא למעצרו (מקומית בבריטניה, לא בהאג) עד בירור העניין.


מאז המקרים שאתה זוכר, החוק בבריטניה השתנה - כך שלא ניתן לחטוף בצורה זו אזרחי מדינה זרה בטענה שהם "פושעי מלחמה" (היו שם גם נסיונות לחטוף קצינים אמריקאים).

http://www.israelbar.org.il/article...7398&catId=2746

ציטוט:

הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אבי מנדלבליט, ציין שאין חולק על הצורך בסמכות שיפוט בינלאומית ואולם לטעמו, אין מקום להפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית כנגד ישראל, שכן מערכות אכיפת החוק והחקירה בצבא ובפרקליטות וכן בג"צ ממלאים את תפקידם בקיום חובותיה של המדינה כלפי משפט העמים והמשפט הבינלאומי. לדבריו, הפעילות של הפרקליטות הצבאית משולבת בפעילות המבצעית של צה"ל בכל התחומים מכללי פתיחה באש ועד לאישור פעילות סיכול ממוקד.

בשביל להבין את תפיסתה של ארה"ב כדאי לעיין באתר של ה state department/

ארה"ב משץמשת בכוחה, מעורבת, מעודדת דמוקרטיה ומנסה להילחם בתהליכים אנטי דמוקרטיים בעולם. ארה"ב מהווה היום חלק מאכיפת המשפט הבימלאומי תוך נסיונות לבטל את ההטיה הפוליטית.

לא באופן תיאורטי - אלא בפועל.
לא בבג"צ - אלא בערכאות נמוכות. הכל כחלק מהחוק הישראלי.

הדרך היחידה לחמוק מכך - היא לבטל את ההשתתפות באמנה.
אבל ישראל - לא חתומה על האמנה המאשרת את סמכות האג

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi ארה"ב משמשת בכוחה, מעורבת, מעודדת דמוקרטיה ומנסה להילחם בתהליכים אנטי דמוקרטיים בעולם. ארה"ב מהווה היום חלק מאכיפת המשפט הבימלאומי תוך נסיונות לבטל את ההטיה הפוליטית.

ברור,
הנסיון לתקוף את ישראל, נועד רק כתקדים משפטי לתקוף באופן דומה את ארה"ב.

לפעמים אינני יודע אם לצחוק או לבכות כשטוענים כל מיני טענות הזויות בשם "המשפט הבינלאומי" ללא כל בסיס שהוא מלבד, אולי (אולי!!!) איזו אמנה נידחת.
ובכלל, משפט בינלאומי זה כמו טריבונל האו"ם: דוגמא קלאסית לעריצות הרוב. לפעמים מזכיר לי משפטים בדרום ארה"ב שבהם הנאשם שחור והמושבעים כולם אדומי צוואר לבנים....

רק להזכיר:

הרמטכ"ל ראטקו מלאדיץ' הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות במלחמת בוסניה. בלחץ ארה"ב ומדינות אחרות נלכד, וב 2011 החל משפטו בבית הדין הבין-לאומי בהאג. ב2017 הורשע ונידון למאסר עולם.


סלובודן מילושביץ' (נשיא)

הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ב 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' ללא רוח חיים בתאו בגיל 64.

בלי לזלזל בחטאים של הנ"ל, יש רוסים ואמריקאים שביצעו פשעים חמורים ביותר ולא הועמדו לדין. שלא לדבר, למשל, על איזה נשיא סורי מסויים שזוכה לגב של מעצמה מזרח אירופאית.