ראתי אתמול את הסרט "לשרוד עד החופש"(rescue dawn) על הבריחה של הטייס האמריקאי דיטר דנגלר מהשבי בוייטנאם וחילוצו לבסוף ויש לי כמה שאלות שאולי מישהו יוכל לענות לי עליהן.

1. האם זה המקרה היחיד של בריחה של חייל אמריקאי כלשהו מהשבי הוייטנאמי?(אני לא שמעתי על עוד מקרים)...
2. האם היו עוד מקרים של בריחות או השרדות מעבר לקווי האויב שהסתיימו בחילוץ? אני מכיר כמה: יש שני סיפורי השרדות של האס איי אס אחד בעירק במלחמת המפרץ והשני בלוב במלחמת העולם השניה.יש את הסיפור של הטייס סקוט אוגריידי שהופל בבוסניה והצליח להתחמק מנפילה בשבי.ויש סיפור על קבוצת טייסים שהצליחה לברוח מכלא קולדיץ הגרמני במלחמת העולם השניה.אם מישהו מכיר עוד ויוכל להוסיף לי אז תודה.
3 שאלה אחרונה: יש מקרה דומה שקרה אצלנו בצה"ל באחת המלחמות?

והערה לסיום - אני מאוד ממליץ על הסרט למרות שהוא ממש לא סרט מלחמה עם המון אקשן והוא גם לא יקח אוסקר אבל זה סרט מרתק שמראה סיפור השרדות יוצא דופן .

NZSAS

2. חפש את הסרט "באט-21" על חילוצו של סא"ל Iceal E. "Gene" Hambleton מעורף ויאטנאם, לאחר 1 ימי מילוט.
3. בספר "חליפת לחץ"נמצא, בין היתר, סיפור על חילוץ מוסק של טייס ישראלי ממצריים במלחמת ההתשה.
תקציר שלו כאן: http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...102&docID=18385

אני קצת מבולבל עם זה הוא שניטלה על המגלשים של מסוק קוברה או מישהו אחר

הטייס מהגיחה של רון ארד אכן חולץ על מגלשי צפע, ומספר שנים לאחר מכן בוצע חילוץ דומה לחיילי גולני שנשארו בשטח במבצע הכושל כחול וחום.

חילוץ על מגלש הקוברה

ב-16 באוקטובר 1986, יום חמישי, במהלך תקיפה שיגרתית בלבנון נפגע מטוס פאנטום, כתוצאה מתקלה טכנית, ושני אנשי הצוות נאלצו לנטוש. הטייס נחבט אל תוך מדרון של ואדי, זחל אל סבך שיחי פטל, והצליח להסוות את עצמו עד החילוץ. הנווט, רס"ן רון ארד, נפל בשבי. המחבלים הרבים ששהו באיזור התקיפה, ניסו להגיע גם לטייס, וירו לעבר מסוקי חיל-האוויר שניסו לחלצו.

זוג מסוקי קוברה שהוזנק לאיזור, הצליח ליצור קשר עם הטייס. הקוברות הנמיכו לכיוון טייס הפאנטום, תוך שהטייסים מדריכים אותו בקשר לטפס בוואדי, גבוה ככל שיוכל. לבסוף, הצליח המסוק להתקרב במידה מספקת אל טייס הפאנטום. הטייס, לא המתין עד שיפתחו את דלת תוף-החימוש - כדי שיוכל לשבת עליה - נתלה על מגלש המסוק ביד אחת, וביד השנייה אחז במכשיר הקשר וצעק "סע!". וכך, כשהוא שעון על המגלש תחת בית שחיו, ומרבית גופו תלויה באוויר, הוטס עד לשטח ישראל.

בדצמבר 1988 חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילי גולני, שהושארו בשטח המחבלים בסיום מבצע "כחול וחום", שמטרתו פגיעה במפקדה השייכת לארגון החזית העממית בנעיימה שבלבנון. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם, ופונו לספינות חיל-הים הסמוכות.

לקוח מאתר חיל האוויר:
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=3

הצילום שראית היה שחזור של המקרה השני.
החילוץ הראשון קרה בלילה (http://www.notes.co.il/ben-hateva/33938.asp) ובעקבותיו הוכן סרט הדרכה כיצד להיחלץ באופן דומה ואילו השני התרחש באור יום כך שלא היתה בעיה גם בשחזור.

לטייסי הצפע בשני האירועים הוענק צל"ש הרמטכ"ל
לטייסים שחילצו את הטייס בגיחה של רון ארד - http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...asp?docId=63486

לטייסים שחילצו את חיילי גולני ממבצע כחול וחום -
http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...asp?docId=29190

אגב, בצירוף מקרים מעניין אחד מטייסי הצפע שחילצו את טייס הקורנס ב-86 שירת מאוחר יותר כקצין האג"מ ביחידה הירוקה שהייתה חתומה על התכנון והניהול הכושל של המבצע בו נשכחו בשטח חיילי גולני ב-88 (הוא שירת שם מעל חמש שנים אחרי כחול וחום ולא היה לו שום קשר למבצע, כמובן).

הסבר לבלבול שלי אפשר לראות

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
המטוס נפל לפי הכתבה ב 16:30 והטייס חולץ ב 18:00
אפשר לראות (דקה 1:20 ) את "י" צונח בזמן שקיעה

ישי אבירם, לא סוד. שמו פורסם לאחר שהפסיק לטוס (לאחר שהוסב לנץ).
קברניט באלעל.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אני זוכר שבשנת 97 או 98 צוות של גולני נקלע לשריפה בוואדי סלוקי, חמישה מהלוחמים נהרגו וכמה חולצו על ידי קוברה. או שאני מתבלבל וזאת לא הייתה קוברה?

אירוע נוסף היה במבצע קדש שבעקבותיו הוכנס שבוע המילוט לקורס טיס:

31 באוקטובר 1956
אלדד פז מבצע נחיתת אונס וצועד לבדו 37 שעות במדבר סיני, עד שהוא חובר לכוחות צה"ל
תושיה רבה ויכולת אילתור הפגין סגן אלדד פז, שמטוס המוסטנג אותו הטיס נפגע מאש נ"מ, והוא נאלץ לנחות נחיתת אונס בין ביר-גפגפה לביר-חמה. המקרה אירע כאשר מבנה של שלושה מטוסי מוסטנג מרמת-דוד תקף את צח"ם 1 (צוות חטיבתי משוריין). "עברנו את ג'בל-ליבני ואת ביר-חמה", סיפר פז, "ואז ראיתי על הכביש רכב מצרי וירדתי להתקפה. הנחתי פצצת נפל"ם על טנק מצרי, שעלה בלהבות. לא רחוק מהטנק היה למצרים תותח נ"מ על גורר. הרגשתי שהמטוס מזדעזע, ותא הטייס התמלא עשן לבן".

בשעה 14:00 ביצע פז נחיתת אונס מוצלחת, ונחלץ מהמטוס. לפני שיצא לדרך הספיק לחבל בגבישי מכשיר הקשר של המטוס, וכן להצטייד באקדח, שקית סוכריות, פחית מים, מצפן (שהיה מקולקל, כפי שהתברר לו מאוחר יותר) ובמפה. למזלו הרב, היו המצרים עסוקים מכדי לחפשו, כך שיכול היה לנוע בחופשיות יחסית בשעות החשיכה.

37 שעות רצופות שהה פז לבדו במדבר וצעד במהלכן 60 קילומטרים. ב-2 בנובמבר בשעה 03:00, הגיע לכוחות חטיבה 7 בג'בל-לבני ומשם הוחזר, בריא ושלם, לעקרון.


http://www.iaf.org.il/Shared/Librar...9&docType=EVENT

אני אחפש עליו חומר עכשיו , את השאר אני מכיר. יש עוד סיפורים על חיילים שברחו מהשבי וחולצו?

NZSAS

סיפור נוסף שכדי לך לבדוק הוא סיפורו של הטייס יונתן שחר שהופל בבוקר הראשון של מלחמת ששת הימים ליד האגם המר וחולץ רק בשעות הערב. למרבה הצער אין לי פרטים נוספים עליו.

תעשה חיפוש "יונתן שחר" באתר ח"א ותמצא את הסיפור

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

חיפשתי, מלבד תיאור קצר בשתי שורות אין שם כלום.

היה איזה סיפור על תייר ישראלי שנפל לשבי הוייטנאמים. הם לא בדיוק הבינו מהו, ולא הבינו מילה ממה שהוא דיבר, אך עבורם כל אדם לבן נחשב כאויב. אחרי זמן מה התייר (צנחן בסדיר) הצליח לחנוק את השומר ולהימלט.

נשמע מענין מאוד

NZSAS

המקור הוא אלי לנצמן, אותו התייר. עכשיו הוא במקרה (או אולי לא במקרה) מלמד כמה קורסים על תרבות המזרח בטכניון. באחת ההרצאות הוא סיפר את הסיפור שלו.

הוא הסתתר במהלך היום (נדמה לי שליד שברי מטוסו) ובלילה צלח בשחייה את תעלת סואץ והגיע למצרים. הסיפור ממשיך שאחרי זמן הוא הופל בשנית (אני לא זוכר אם נהרג או נפל בשבי).

אם אני זוכר נכון הוא עצמו מספר את סיפור בספר "על הגובה"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

נלקח ע"י קצין מצרי ברכב ובדרך, לאחר שנתקלו בכוח צה"לי, המצרי ברח/נלכד (או שקודם ברח ואחרי זה נלכד) והישראלי חבר לכוחותינו.

למיטב זכרוני הסיפור מוזכר ב"אחי גיבורי התעלה".

.

ב"דרג מסתער" מסופר על 3 חיילי מילואים ש"אבדו" בסיני ונלקחו בשבי (כאשר הרביעי נמלט) לאחר שהוחזקו במעוז ישראלי הם הועברו למערב התעלה, שם הועלו על משאיות שעמדו לקחת אותם לקהיר, בדרך המשאיות עלו על מארב ישראלי שבנס לא הרג את שלושת השבויים והחזיר אותם לעורף הישראלי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זכור לי מקרה נוסף שלדעתי גם זכה להתייחסות של שורה או שתיים כאן בפורום - חילוץ טייס שנטש בסיני ע"י צוות של סיירת מטכ"ל. מישהו זוכר או יודע פרטים?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

באותו ספר יש סיפור על טייס שנטש מערבית לתעלה, כיסה את עצמו בחול והתחבא כל היום, בלילה עלה בקשר מול מסוק שחילץ אותו.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני יתן לך עוד אחד
הסרט behind enemy lines
מבוסס בחופשיות (רבה) על מקרה של טייס בשם Scott O’Grady שנטש את מטוסו מעל בוסניה ושרד 6 ימים עד שחולץ על ידי המרינס

ציטוט:

במקור נכתב על ידי op9090 אני יתן לך עוד אחד הסרט behind enemy lines מבוסס בחופשיות (רבה) על מקרה של טייס בשם Scott O’Grady שנטש את מטוסו מעל בוסניה ושרד 6 ימים עד שחולץ על ידי המרינס

דבר שגרם למפעל לקבל הרבה הזמנות אח"כ מנאטו....

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אבל אם כבר אז אותו טייס תבע את המפיקים של הסרט בטענה שזה מבוסס על הסיפור שלו,
הם טענו שזה לא נכון וזה מבוסס בכלל על מקרה של טייס בריטי שהופל שנה לפני כן בבוסניה עם מטוס הסי הארייר שלו ואת הסיפור הזה אני לא מכיר למרות שחיפשתי ,אם מישהו מכיר אז שיחלוק איתנו.

NZSAS

הסי-הארייר של ניק ריצ'רדסון הופל מעל גורז'דה, בוסניה ב-16 באפריל 1994 מפגיעת טק"א בעודו עסוק בסיוע קרוב לכוחות נאט"ו. סיפור המילוט שלו לא מאוד דרמטי. הוא נאסף על-ידי מיליציה מקומית והוברח לבית שבו שהו, במקרה, אנשי SAS שביצעו משימות תיאום ואיסוף מודיעין. הצוות המיוחד מילט את ריצ'רדסון מהאזור עד לאיסופו על-ידי מסוק של נאט"ו.
למי שהפרשה הזו מעניינת אותו אני יכול להמליץ על שני ספרים שעוסקים בה:
ניק ריצ'רדסון עצמו כתב ספר המתאר את סיפור הנטישה והמילוט שלו. הספר נקרא: No Escape Zone: One Man's True Story of a Journey to Hell והוא התפרסם ב-2001. הספר עצמו כתוב לא רע. הנקודה המשעשעת ביותר, לטעמי, זה שמספר פעמים בספר הוא מציין כי המחשבות על אשתו גרמו לו להחזיק מעמד ברגעים קשים אבל הספר מוקדש לאישה אחרת...
הספר השני שמתייחס לנושא מתאר, בין השאר, את הפרשה מהזווית של אנשי ה-SAS. הספר מ-1999 נקרא All Necessary Measures והוא נכתב על-ידי Cameron Spence (כבר הזכרתי את הספר הזה בעבר). פרשת הסי-הארייר תופסת, למיטב זכרוני, פרק שלם בספר.
לדעתי שני הספרים אינם זמינים לרכישה בארץ.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

יש עוד שלושה סיפורי חיט"ן פחות מוכרים שהתרחשו גם כן ביוגוסלביה.

המעניין ביותר הוא דווקא חילוץ שלא צלח והוא סדרת מבצעי החילוץ של Ebro 33, מיראז-2000NK2 דו-מושבי שהופל בבוסניה ב-30 באוגוסט 1995 מפגיעת SA-7 בעת השתתפותו במבצע Deliberate Forge. מדובר בסיפור מרתק של שלושה ניסיונות חילוץ די הירואיים, מאמצי איסוף מודיעין לא פשוטים ועוד בהשתתפות מגוון רחב מאוד של כוחות ואמצעים. בפועל שני אנשי צוות-האוויר (קפטן פרדריק שיפו ולוטננט גוז'ה סובינה) נשבו על-ידי הסרבים שחשפו עובדה זו רק חודש מאוחר יותר (שוחררו אחרי 104 ימים בשבי). כמדומני יש תמונות לא רעות של המטוס צולל כשמאחוריו שובל אש.
שני חילוצים אחרים מעניינים - ומוצלחים - הם של Vega 31 (לוטננט-קולונל דרל זלקו) שהיה מטוס F-117A שהופל ב-27 במארס 1999 מפגיעת SA-3 בעת מבצע Allied Force (שהה יותר משש שעות בשטח) ו-Hammer 34 שהיה מטוס F-16CG שהופל מפגיעת SA-6 ב-2 במאי 1999 (חולץ אחרי שעתיים בשטח).

הצוות של Ebro 33




כמה פיסות מ-Ebro 33:

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

לפני כמה שנים פגשתי את הטייס הזה Scott O'Grady כמה פעמים והוא אף נתן לי במתנה את סיפרו עם הקדשה קטנה.... (מחקתי כאן את שמי בכוונה). אח"כ התכתבנו עוד והוא ירד מבימת הידידים שלי.

בין היתר הבחור סיפר לי על נפילתו וחילוצו. הספר מעניין. הבחור עצמו יהיר מאד למרות שהוא קורקטי בהתנהגותו.

אינני מכיר את הסרט אולם שם מדובר בטייס צי והוא - סקוט היה טייס מילואים של חיל האויר האמריקאי USAF . המריא בזוג לגיחת פיטרול בבוסניה מבסיס Aviano מצפון מזרח לעיר וונציה שבאיטליה.

לאחר שחזר הבחור לארה"ב קמו לו אויבים רבים ב- Air Force ואם זכרוני איננו מטעה אותי הוא שוחרר משרות בעיקבות הטענות נגדו ולאחר שקיבל אות הצטיינות על נפילתו והשרדותו. רוב הטענות הזכורות לי היו סביב אופן הטיסה שלו וסביב נושא אי הפעלת מערכות הל"א כיאות ותגובות לא נכונות להתרעות מערכותיו. רעיו לשרות גם לא אהבו את רדיפת הפרסום שלו לאחר המקרה ואת הרעיונות שהעניק בתקשורת....

סיפור שהייתו ושרידותו בשטח האויב וכן סיפור החילוץ מעניינים לכשעצמם.

הרי סריקת כמה מעמודי הספר. המפה מראה את מקום היפגעותו -סימנתי באדום את מקום נחיתתו - סימנתי בכחול, ואת מקום חילוצו - סימנתי בירוק.

ספר מומלץ - אבל לא ממש "מדהים" בלשון העם...

היתה תוכנית בנשיונל ג'אוגרפיק לפני שבועיים שבו שיחזרו את המקרה הזה והם משדרים את זה בשידורים חוזרים - מאוד מומלץ

NZSAS

לא ברור לי מדוע ובמה הוא נבדל מהספר שהוזכר פה. הספר נקרא "Return with Honor" וגם הוא מספר את כל סיפור הנטישה, המילוט והחילוץ. קראתי אותו מזמן אך למיטב זכרוני הוא שופע מוטיבים דתיים נוצריים.
הספר הטוב והיסודי ביותר על הפרשה הוא, ככל הנראה, "Good to Go" של Mary Pat Kelly שהתפרסם בהוצאת ה-Naval Institute Press ב-1996. הספר מתבסס על כמות מרשימה של ראיונות - החל מדרגי הפיקוד הבכירים ביותר ועד לחיילים ולצוותי האוויר שהשתתפו במבצע החילוץ. הספר כתוב כריאיון אחד ארוך, והעובדה שהוא נכתב על-ידי אשת קולנוע המתמחה בכתיבת תסריטים הופכת אותו למסמך מרתק ונוח לקריאה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

הספר "הגשרים בטוקו-רי" מאת ג'ימס מיצ'נר והסרט. לא סיפור רק על נטישה והיחלצות אך מוקדש להם מקום בסוף (העצוב).

הספר Escape or die מאת Paul Brickhill. צרור סיפורים על אנשי צ"א מהר.א.פ שנמלטו מהשבי. הספר מונח לפני ואני לא זוכר ממנו דבר למרות שקראתי אותו בעבר...

לא הצלחתי להשיג את ספרו של פאט ריד, קצין הבריחה של קולדיץ שעוטר אחרי המלחמה בעיטור מהמלכה (או המלך). על פי ספרו הכין הבי.בי.סי סידרה דרמטית הנקראת "קולדיץ" שיצא לי לצפות ברובה. הסדרה עוסקת אכן בבריחות מקולדיץ, כולל בניית הדאון שרפליקה שלו הוצגה בזמנו במוזיאון הר.א.פ בהנדון. הסידרה טובה מאד.

ולבסוף, הסרט "הבריחה הגדולה" המבוסס על אירוע אמיתי. לא מזמן סיפר לי מישהו שבעצם הסרט הוסרט פעמיים ויש גירסה בריטית ישנה שלו שאינני ידוע את שמה.

ציטוט:

הסרט "הבריחה הגדולה"

זה עם המשחק כדורגל? עם סטאלון ופלה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסרט הענק עם סטיב מקווין וג'יימס גרנר, על השבויים האמריקאים והבריטים שבורחים ממחנה שבויים.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

אה!
סיפורים על בריחות ממחנה שבוןיים ולא חיט"ן יש הרבה.
אני לא זוכר את שם הספר שעוסק בבריחות של אנשי האצל והלח"י מהמעצר בלטרון וברודזיה, אבל אני זוכר שקראתי אותו בנשימה עצורה ובטוח שהמחבלים הפלסטינים יכולים לשאוב ממנו כמה רעיונות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני ממליץ בחום על הספר "Code Name Bright Light" של George J. Veith משנת 1998 שהוא מחקר מקיף על הניסיונות המבצעיים והמודעיניים לשיחרור שבויים במהלך מלחמת ויטנאם. הספר כולל שורה ארוכה של גילויים וחשיפות. מי שמחפש ספר מתח לא יאהב אותו שכן מדובר ספר "כבד" ורציני בעל מאפיינים של מחקר אקדמי.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

g.l.s.h, מה אתך?
ממך ציפיתי שתאזכר את הכתב הצבאי הצעיר שנפל בשבי, אבל הצליח להמלט ממחנה השבויים ולחזור (במסע ארוך ומסמר שיער - לפחות ע"פ תיאורו) אל קווי צבאו.
למי שלא בקי - מדובר בוינסטון צ'רצ'יל, שנשבה ע"י הבורים במהלך המלחמה בדרם אפריקה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מדובר במי שלימים יהיה מפקד חיל האויר
http://www.iafe.net/ma/pdf/peled56.pdf
http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...&fullListID=631

נווט F-4 אמריקאי בשם רוג'ר לוקר מכנף 432 שרד 23 יום מאחורי קווי הצפון ויטנאמים ב-1972.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

מה לגבי הכלבה לבנה שהתרסקה ממסוק במנחת דלעת ושרדה מעבר לקווי הואייב עם זמם שמנע ממנה לאכול וחזרה למוצב אחרי מספר ימים, תופס?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

היא נמלטה בעור שיניה פשוטו כמשמעו...

NZSAS

וחזר אחרי שבוע לבסיס של אגוז בארץ
הסיפור מופיע בספר של ציקו תמיר

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

לוחם ה-sas -הוא רב"ט בשם sillito שהיה בפעילות נגד קווי רכבת גרמניים ליד עלמיין. משימתו, ביחד עם סגן נוסף היתה לטפל בשומרים גרמניים שיגיעו.תוך כדי לחימה נתקע הנשק של הסגן והוא נהרג מירי הגרמנים. סיליטו הצליח לברוח כשהוא נרדף. הוא ברח מעל 100 מייל ללא אוכל ומים במשך מעט יותר מיומיים.כאשר מצאו אותו הוא לא היה מסוגל לעמוד מרוב תשישות. (מתוך sas illustrated history). אם אני זוכר נכון, גם דיויד סטרלינג עצמו חמק משבי (נדמה לי שבתוך אחד מכפתורי המעיל שלו היה מוסווה מצפן שהגרמנים לא מצאו), וגם צ'אק יגר נטש את מטוסו וברח משבי במלחה"ע השניה. כאמור, זה מה שדליתי מזכרוני ואשמח אם מישהו יאשש/יפריך.

שני מקרי הימלטות ידועים של חיילי הכוחות המיוחדים הבריטיים במהלך המערכה הצפון אפריקאית:
1) מבצע "פליפר" - פשיטה כושלת שנערכה ב-17 בנובמבר 1941 על מקום שזוהה כמפקדה של רומל בלוב. שני הניצולים היחידים שהצליחו לחבור לכוחות הבריטיים היו מפקד הכוח קולונל לייקוק וסמל ג'ק טרי. הם צעדו במדבר במשך 37 ימים עד לחבירה.
2) מבצע "דפודיל" - מבצע משולב כושל שאמור היה להשמיד את נמל טוברוק ב-13 בספטמבר 1942. שרידי הכוחות הפושטים - כולל חיילים יהודים מיחידת SIG - ניסו לחזור לקווים הבריטיים או לחבור עם כוח LRDG. רק שישה חיילים וקצינים הצליחו להמלט לאחר צעדות ארוכות במדבר.

"אנדי מקנב" טוען עד היום שסיפור המילוט של "כריס ריאן" עולה על זה של סיליטו. יש לי בעיה להסכים עם הטענה הזאת, לאור אמינותם המפוקפקת-משהו של שניהם

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

1991: הטייס דבון ג'ונס מחולץ ע"י מסוק Pave Low של חא"א לאחר שמטוס F-14 אותו הטיס הופל במדבר ב21 לינואר 91, היום החמישי של מלחמת המפרץ, בחילוץ דרמטי במיוחד: לאחר שהמטוס נפגע בשעה 6:05 ג'ונס והנווט שלו לארי סלייד נטשו וצנחו בשטח שורץ חיילים עירקיים, 55 ק"מ דרומית לבגדד. כל אחד מהם פנה לכיוון אחר, ג'ונס הסתתר בתוך בור שחפר בחול בעוד סלייד רץ בכיוון ההפוך מהכוחות העירקיים. בשעה 8:00 - שעתיים לאחר הפלת המטוס - הוקפץ מסוק חילוץ MH-53 מבסיס ח"א הסעודי אר-אר אל עבר מקום הנפילה המשוער, תוך שהוא ממריא בערפל כבד במיוחד. בשעה 8:15 המסוק חוצה את קו הגבול, צולל וממשיך לטוס בגובה 3 מטרים בלבד כדי להתחמק מהמכ"מ העירקי. בשעה 8:50 מטוס קרב עירקי מתקרב לאזור הנטישה אך מגורש ע"י מצד מטוסי F-15. בשעה 10:30 סלייד נשבה ע"י העירקים, הוא ישוחרר מהשבי רק ב-4 במרץ. מסוק החילוץ לא מצליח לאתר את אתר הנפילה, חוזר לתדלק באר-אר, וממריא חזרה לאיזור הנפילה. בשעה 13:55 צוות המסוק מצליח לאתר את משואת החילוץ של ג'ונס וליצור איתו קשר. תוך-כדי טיסה לכיוונו של ג'ונס מאתר מקלען הדלת שתי משאיות עירקיות בנסיעה מהירה לכיוונו של ג'ונס, הוא מזעיק שני מטוסי A-10 מכוח החילוץ שמשמידים את המשאיות למרות ששניהם במצב דלק קריטי (מפקד המשימה זכה על כך בעיטור צלב חה"א). מעט לאחר מכן, בשעה 14:15 נוחת המסוק, במרחק 100 מטר מהמשאיות הבוערות - מקלען הזנב בן פנינגטון רץ החוצה ותומך בג'ונס מותש אל תוך המסוק שממריא מייד. כשעה לאחר מכן הם נוחתים בביטחה חזרה באר-אר.


לאחר המלחמה פורסם בארה"ב על המריבה הגדולה שפרצה בין טייסי ח"א לאנשי יחידות החילוץ לאחר שהאחרונים העדיפו לעסוק במשימות "מגניבות" יותר כמו סיוע ליחידות מיוחדות מאשר להמתין להקפצה עבור חילוץ טייסים שנטשו.

2003: למרות שתמונות אלה פורסמו ללא פרטים, נראה בהן טייס F-16 שנטש את מטוסו ליד בגדד וחולץ ע"י מסוק Pave hawk - בתמונות נראה הטייס עם אנשי צוות החילוץ (PJ) לאחר הנחיתה בסעודיה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המטוס נפגע מטיל נ"מ, כנראה רולאנד, ב-8 באפריל 2003 באזור נמל התעופה של בגדד.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

של ניסיונות חילוץ (מוצלחים ולא מוצלחים) של טייסים שהופלו במלחמת וויאטנם - שמו של הספר THUD RIDGE (רכס ת'אד) - נכתב על ידי אל"מ ג'ק ברוטון - שהיה מפקד טייסת או סגן מפקד כנף של מפציצי F-105 בתקופת המלחמה.
הוא מתאר נפילות של טייסיו בידי אש הנ"מ הצפון וייטנאמית, ואת אופן הניהול של מבצעי חילוץ מהאוויר תחת פיקודו: תיאור של המתרחש ברשת הקשר, למה מטוסי התדלוק לא במקום שהם צריכים להיות, הבקרה האווירית לא מתפקדת, הטייס/נווט מודיע שיש סביבו חיילי אוייב....בקיצור - תיאור מפורט ומאוד מתסכל של מערכת שלא עובדת....

תורגם לעברית על ידי יפתח ספקטור (אני חושב). מעניין לקרוא את ההקדמה שלו (או של מי שתרגם את הספר).

http://en.wikipedia.org/wiki/Thud_Ridge

ספר טוב מאוד.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני לא מאוד אהבתי אותו, אבל הוא כולל אסופה סיפורי חיט"ן, לרבות "Slate 46" (ג'ונס), "Basher 52" (אוגריידי), "Ebro 33" הצרפתי וחילוצי "Vega 31"
ו-"Hammer 34" ביוגוסלביה.
הספר נקרא: "Chariots of the Damned: Helicopter Special Operations from Vietnam to Kosovo" והוא התפרסם בשנת 2002.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

את הספר בעברית אני כבר רץ לחפש , את השני יש סיכוי למצוא בארץ או שצריך להזמין אותו?

NZSAS

רכס תאד הודפס בשנת 1983, ומזמן לא זמין בחנויות רגילות אתה יכול לנסות בחנויות יד"ש ואם תחפש בגוגל תמצא אותו למכירה יד-שניה

הספרים באנגלית לא זמינים בארץ, צריך להזמין דרך אמאזון (דרוש כ. אשראי בינ"ל)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בעקבות הדיון פה ניגשתי להציץ שוב ב-Chariots of the Damned. אני לא חושב שהוא שווה את ההשקעה. רובו עוסק בפרשיות שניטחנו עד דק בפרסומים טובים בהרבה והוא לא יותר מאשר מיחזור של חומר.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אולי מישהו יוכל להוסיף מידע על מקרה של טייס רוסי שבוי במלחמת העולם השנייה.

הטייס נמלט מהשבי הגרמני עם קבוצה נוספת של שבויים במטוס שהם חטפן - מטוס תובלה יונקרס עד כמה שאני זוכר.

כל השבויים הגיעו לשטח הרוסי ונכלאו על סמך זה שהם בכלל נפלו בשבי (נחשב לבגידה) ולא נלחמו עד הכדור האחרון.

את הסיפור קראתי או בספר המטוסים של יהודה עופר או באחד הבטאונים הישנים.
נסיתי לחפש בגוגל ולא מצאתי.

הכדור במגרש של המומחים.

סיפורי שרידה כאלו ממלחמת העולם השניה בטח יש המון. אני מכיר מישהו שאביו נפל בשבי הגרמני וברח יחד עם עוד כמה חברים, הם שרדו ונעו ביערות במשך כמה שבועות עד שהגיעו בחזרה לקווים הרוסיים (שהספיקו להתרחק מאוד בינתיים) וכמובן שמיד נשפטו ונזרקו לגדוד עונשין (שם היה סיכוי של פחות מעשרה אחוז לשרוד קרב).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיכאל123 אולי מישהו יוכל להוסיף מידע על מקרה של טייס רוסי שבוי במלחמת העולם השנייה. הטייס נמלט מהשבי הגרמני עם קבוצה נוספת של שבויים במטוס שהם חטפן - מטוס תובלה יונקרס עד כמה שאני זוכר. כל השבויים הגיעו לשטח הרוסי ונכלאו על סמך זה שהם בכלל נפלו בשבי (נחשב לבגידה) ולא נלחמו עד הכדור האחרון. את הסיפור קראתי או בספר המטוסים של יהודה עופר או באחד הבטאונים הישנים. נסיתי לחפש בגוגל ולא מצאתי. הכדור במגרש של המומחים.

אני חושב שהסיפור מובא בספר 'סטלינגרד' של אנטוני ביוור ולפי מה שאני זכור הסיפור אפילו מופרך יותר - אותו טייס רוסי (שהיה מעוטר בהפלות רבות של מטוסים גרמניים ונחשב לגיבור לאומי בזמן המלחמה) מצא בזמן הבריחה ממחנה השבויים שדה תעופה ארעי, חיכה לחשיכה ופשוט נכנס לאחד ממטוסי ה-He111H6, המריא ונחת חזרה בבסיסו.
למרות שהצליח לברוח ולמרות שהביא עימו דגם של ההיינקל 111 שלא היה מוכר למודיעין הרוסי עדיין הוא נשפט על פחדנות ובגידה כי נפל בשבי והעביר כמה חודשים סמליים בגולאג.

איך המריא ללא צוות קרקע והטיס מטוס שמעולם לא הכיר לפני כן? איך לא נתפס בשדה התעופה? איך לא הופל ע"י הרוסים עצמם כשהטיס את המטוס? אין לי מושג, כנראה סיפור מונפץ שנתן תירוץ למשטר הבולשביקי להחזיר את הבחור לטיסה בזכות כישוריו והישגיו הקודמים בזמן שחבר'ה אחרים שברחו ושבו מן השבי נמקו בגולאגים עד יומם האחרון.

חוץ מהמקרה של השבויים שנמלטו ב-He 111, היה מקרה של שני שבויים סובייטים שניסו להמלט ממפעל מסרשמיט באוגסבורג בפברואר 1944 בתוך מטוס קרב חד-מושבי מדגם Me 109. שני השבויים עבדו בשדה התעופה של המפעל וניצלו הזדמנות להתגנב אל מטוס מוכן לטיסה. אחד מהם התיישב בתא הטייס בשעה שהשני נדחק לתא המכשירים שמאחור. הם הצליחו להמריא אבל התרסקו זמן קצר לאחר מכן. שניהם נאספו בחיים, נמסרו לגסטפו ונורו.

אחד ממקרי ההמלטות המפורסמים ביותר הוא של טייס התקיפה הגרמני הנודע הנס-אולריך רודל. הוא כתב עליו בפירוט בספרו המרתק "טייס שטוקה".

הסרט שראית, מבוסס על הספר "בראוו שתיים אפס" שנכתב על מבצע אמיתי של יחידת קומנדו בריטית SAS.

ספר זה מוענק בסיום מסלולי לוחמים ביחידות עילית בצה"ל.

ספר מומלץ בחום!!

1. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי של אדם אמיתי, לא על שום דבר אחר.
2. הסיפור של בראוו 2-0 הוסרט כבר לפני 5 שנים, לסרט באותו השם.
3. למיטב ידיעתי הספר כבר לא מחולק בסיום מסלול של יחידות מובחרות כי
4. ככל שעבר הזמן מאז יציאת הספר הלכו ונחשפו עוד פרטים על הסיפור האמיתי שהוא הרבה פחות הירואי ומגניב ממה שקרה באמת. האיש המכונה "אנדי מקנב" נזרק בסופו של דבר מיחידת SAS בגלל בעיות חוסר אמינות, בין היתר בגלל הפרטים שפירסם בספר שחלקם היו שגויים מעוותים או מוגזמים וחלקם היו בגדר "הוצאת כביסה מלוכלכת החוצה".

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

וחיפשתי גם פה בפורום וגם במקומות אחרים ומצאתי רק דברים שאנשים כתבו ולא כתבות עיתונות או חדשות על ההגזמות שלו , סירפד תוכל לתת לי קישור כי זה ממש מענין אותי...
דרך אגב יכול להיות שמנסים להרוס לו ולכריס את האמינות בגלל שהם הוציאו מידע מהיחידה החוצה?

NZSAS

וחיפשתי גם פה בפורום וגם במקומות אחרים ומצאתי רק דברים שאנשים כתבו ולא כתבות עיתונות או חדשות על ההגזמות שלו , סירפד תוכל לתת לי קישור כי זה ממש מענין אותי...
דרך אגב יכול להיות שמנסים להרוס לו ולכריס את האמינות בגלל שהם הוציאו מידע מהיחידה החוצה?

בעבר קראתי כתבה מעיתון אמריקאי שקטלה את מקנב קשות, אין לי אותה. מספיק לקרוא את הספרים של רוג'ר איישר ("בראוו 2-0 האמיתי", ספר בעייתי כשלעצמו) ושל חייל נוסף מהצוות ששמו לא זכור לי (NSDQ160 כתב על זה בעבר, לא מצאתי) כדי להבין.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ביחס לספר שהתייחסתי אליו בעבר אתה מתכוון כנראה ל-The One That Got Away שנכתב על-ידי Chris Ryan ומכיל ביקורת נוקבת על התיפקוד של "אנדי מקנב". הספר התפרסם ב-1995 ומכיל תיאור מרתק של המילוט העצמי של ראיין שהיה היחיד שהצליח להימלט לסוריה.
את ספרו של Mike Coburn שנקרא "Soldier Five" לא קראתי, כך שאני לא יודע מה איכותו.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אני מכיר שדווקא ספר אחר של הSAS היה מחולק בטקסי סוף מסלול (מפקד הרפאים) ולא בראוו 2-0.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

במגיני כפר עציון (שהועמדו בשורה, כביכול לצורך צילום כניעה, ואז נורו). לא זכורים לי הפרטים המדוייקים, אבל אני יודע שהוא הגיע לאחד מיישובי הגוש האחרים ודיווח על גורל המגינים "בזמן אמת". שלושה מגינים אחרים, שוב למיטב זכרוני בפרטים המדוייקים, התפזרו תוך כדי מעשה הרצח, ולבסוף מצאו חסות תחת קצין לגיון ששמר עליהם ממהמון.

במלחמת לבנון היו לפחות שני מקרים של לוחמים שהיו בשבי ויצאו לחופשי עוד תוך כדי הלחימה. אחד היה איש צוות טנק שנפל בשבי אש"פ בעין אל חילווה (אם אני לא טועה, אחרי שהטנק שלו מושבת עקב קריסת מבנה עליו?) ושוחרר על ידיהם כחלק מהסדר כניעה של אנשי אש"פ אחרי מצור עליהם. היה עוד מקרה של לוחם שנמלט משבי המחבלים: ייתכן ומדובר על אחד החיילים שנפל בשבי יחד עם מג"ד צנחנים (שנרצח לבסוף) והצליח להמלט. שאלה למומחים...

הבריחה החשובה ביותר, אולי, היא של גיבור "עזית הכלבה הצנחנית", ששוחרר ממש לפני שהגיע לבית הכלא של דמשק "משם עוד ברח אפילו zbub"...

.

מוזר. תמיד שמעתי על כך שרק שלושה מגינים (מתוך 130) יצאו בחיים מנפילת גוש עציון ב48'.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

הנגמ"ש שלהם נפגע בכניסה למחנה פליטים באיזור צור והשניים נמלטו בטעות לכיוון המחבלים. הקצין (שמו כמדומני היה אורי גייגר) נהרג כעבור זמן קצר והחייל (אפי טלבי) שרד עד שחוליית המחבלים שהחזיקה בו נתקלה בכח צה"לי. זכור לי תיעוד וידאו של פגישת החייל עם מפקד חוליית המחבלים ששהה בשבי הישראלי. החייל הישראלי זכר אותו לטובה כמי שהגן עליו והעניק לו יחס טוב.
את עדותו של טלבי ניתן למצוא בקישור הבא-http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=72
מאת: אפי טלבי
שרתתי בבית הספר למ"כים בגדוד 450 של הצנחנים, 6 ליוני 1982 התחלת מלחמת שלום הגליל, תיפקדתי כקשר מג"ד בנגמ"ש הפיקוד, נכנסנו ללבנון מהגזרה המערבית, מעט התקלויות עם מחבלים במבואות העיר צור, קיבלנו הודעה בקשר שצריך לפנות נגמ"שים מהפלוגה שלנו שנפגעו לא רחוק מאיתנו, המג"ד סא"ל אורי גייגר ז"ל החליט לצאת מהטור שנסענו בו ודהרנו לכיוון המקום שבו היינו אמורים לחלץ את חברינו לפלוגה, אך כנראה ובדיעבד טעינו בניווט והגענו למעשה לבד לתוך מארב מחבלים, פגז R,P,G, פגע בנגמ"ש, הנגמ"ש החל להתלקח ועמד להתפוצץ, אני זוכר שכולם צעקו לקפוץ מהר ולהתרחק מהנגמ"ש בו בזמן שמחבלים יורים עלינו ללא הפסקה, בזוית העין ראיתי שבצד השני של הכביש הייתה תעלת מים צרה וחשבתי לתומי שזה המקום הכי נכון להסתתר בו, למעשה באותו רגע שקפצתי לתעלה איבדתי קשר עין עם שאר הצוות, כל אחד היה לעצמו, לא קיבלנו שום פקודה או הוראה מהמג"ד. תוך כדי שכיבה בתוך התעלה ניסיתי להשיב אש אך הירי לכיוון שלי כל הזמן נמשך, אז גם התפוצץ הנגמ"ש מטרים ספורים ממני ואני זוכר איך ניערתי מעלי מתכות לוהטות של הנגמ"ש וחזרתי לשכב על הבטן בתוך התעלה. כל אותה עת המחבלים ירו לכיווני ירו והתקדמו עד ששמעתי אותם ממש מעליי יורים לכל הכיוונים עם צעקות שמחה ואקסטזה שפגעו בנגמ"ש וחייל ישראלי לידם שוכב, תחילה עשיתי עצמי מת אך הם הבחינו שאני עדיין נושם וחי- רכנו מעליי והרימו אותי על הרגליים וברגע זה ראיתי שמקיפים אותי כ-30 מחבלים מכוונים את הנשק אליי ותוך כדי גררו אותי על אותו כביש לכיוון צפון. לאחר הליכה של 50 מטר, לפתע נפתחה עלינו אש מכיוון דרום, אני חטפתי כדור שנכנס ויצא בזרוע ימין ומייד נשכבתי על הכביש כדי להיות פחות חשוף ממכות האש שהחליפו עם המחבלים, אמרתי לעצמי שאם חיפו עליי אז בטח יבואו לאסוף אותי, התבדיתי, המחבלים חזרו אליי שוב הרימו אותי והמשיכו לגרור אותי צפונה.

הכניסו אותי לתוך הכפר בורג" א-שמאלי והגענו למפקדה שלהם, השמועה שיש להם חייל ישראלי שבוי פשטה בכל הכפר, קרוב ל-300 מחבלים הקיפו אותי וזרקו אותי מאחד לשני כאילו הייתי כדור , ירקו עליי קיללו ודרכו את הנשק, עשיתי מעין שריר בבטן כדי לא להרגיש איך הכדור נכנס,לאחר שעה של פחד מוות, נכנס למעגל המפקד שלהם , תפס אותי ביד הבריאה והוציא אותי מתוך המעגל והוביל אותי לתוך בונקר שהיה בקרבת המקום, הבונקר היה חפור מתחת לאדמה 7 מטר, ירדנו לתוכו והגענו לחדר קטן בו היו מחבלים ושולחן עם מכשירי קשר, אותי זרקו בפינת החדר ללא שום טיפול רפואי, לא היה אכפת להם שכולי מכוסה בדם עקב ריסוק הזרוע מהכדור שקיבלתי למעשה מכוחותינו,
עוד באותו ערב היתה הפגזה של מטוסי חיל האוויר שלנו ממש קרוב לבונקר שהיינו, פשוט רעידת אדמה,
כולנו היינו בטוחים שתכף ניקבר מתחת לאדמה,
בשעות הערב המאוחרות, הוציאו אותי מהבונקר, ולנגד עיני היו כל אותם 300 מחבלים מסודרים בטור עורפי, אותי שמו בראש הטור עם שומר ראש צמוד שהצמיד את האקדח לראשי כל הזמן ואיים שבמידה ואעשה דבר לא נכון הוא יירה בי,
במבנה הזה התחלנו ללכת, לאן?, כמה? לא ידעתי כלום, התחושה היתה של חוסר אונים, פחד אין קץ, מעין חלום בלהות שמנסים להתעורר ממנו ולא מצליחים, וזו למעשה המציאות.
הלכנו כל הלילה, דרך ההרים, ואדיות ופרדסים. נפלתי המון על היד הפצועה, כאבי תופת אחזו בי, והם מייד סתמו את פי שלא אצעק,בשעות הבוקר המוקדמות הגענו לפרדס תפוזים , המחבלים התפרסו על כל הפרדס , כל 5-6 מחבלים מתחת לעץ, וכך העבירו את כל היום בחיפוש אחר תפוזים, לימונים ומלפפונים- זה מה שאכלנו כל הימים.
בשיגרה זו עברנו 10 ימים, מתחילים ללכת כאשר מחשיך , הולכים כל הלילה עד שעולה השמש , מגיעים לפרדס או לואדי ומעבירים שם את כל היום...
מידי פעם היו מגיעים אליי מחבלים חמומי מוח, דורכים את הנשק ועומדים לירות, ראיתי את הרצח בעיניים שלהם שאילולי שומר הראש שלי, היו יורים בי, בבית הודיעו שאני נעדר, לא מוצאים אותי, ושיתפללו לנס...

לא רציתי להאמין שכך יגמרו חיי, מצד אחד לא ידעתי לאן אני הולך עם המחבלים, ומצד שני פחדתי שתהיה התקלות עם כח צה"ל, הייתי השבוי היחידי בין 300 מחבלים ואם צה"ל מזהה אותם הוא יהרוג גם אותי...
ביום העשירי הגענו כבר דיי קרוב לצידון, וכרגיל אחרי המסע הלילי הגענו לפרדס שהיה ממוקם בתוך ואדי, בסביבות השעה 10:00 בבוקר שמענו רעש של נגמש"ים, תמיד היינו שומעים את הטנקים והמסוקים של צה"ל אך הם נשמעו למרחוק, באותו בוקר הם היו ממש קרובים לפרדס, כל אותם 300 מחבלים התחילו להתרוצץ בתוך הפרדס והקימו מהומה , כח צה"ל זיהה שיש תנועה בתוך הפרדס, ובלי התרעה מוקדמת פתחו עלינו באש, זו היתה מכת אש חזקה מאד, כדורים תפרו ממש לידי, אני עדיין שעון על עץ בישיבה וצועק בכל הכוח שעדיין נותר לי- "אל תירו אני חייל ישראלי, אני שבוי פה" אבל ממש בצרחות, מכת האש היתה כל כך חזקה שלא יכולתי לשמוע את עצמי, חיכית לרגיעה כלשהיא, אמרתי לעצמי – אולי יחליפו מחסניות ואז אצעק שוב...
ובאיזו שהוא זמן השתרר מעין שקט יחסי, ואז צרחתי שוב, ומאיזה שהוא כיוון שמעתי חייל שלנו צועק- "תפסיקו לירות – אני שומע צעקות בעברית" , באותו רגע ששמעתי אותו, פשוט קמתי על הרגליים והתחלתי לרוץ לכיוון ששמעתי אותו, זו היתה ריצה מטורפת, כמו שרצים מהמוות לחיים, ריצת אמוק, לא היה אכפת לי מהיד, שכן לא קיבלתי שום טיפול במשך כל עשרת הימים, היא היתה נפוחה בגודל של בלון גדול, לא יכולתי כלל לראות את האצבעות...
תוך כדי הריצה , המחבלים ניסו לעצור אותי, לירות עליי, אך הנס קרה שפשוט לא פגעו בי, הגעתי לסוף הפרדס ולא יכולתי לטפס למעלה, מבין השיחים והסלעים ראיתי חייל שלנו וצעקתי אליו שיזרוק לי חבל, וכך היה, תפסתי את החבל ביד הבריאה והם משכו אותי למעלה...
משם פינו אותי בנגמ"ש לאוגדה שהקימו בצידון, איציק מרדכי קיבל אותי מייד איך שכבש הנגמ"ש נפתח, הוא קישר אותי מיידית אל הבית מטלפון שדה, זה הוקרן במבט באותו ערב ומדינה שלמה התרגשה משיחת הטלפון עם אימי שלא האמינה לי שזה אני מדבר אליה מהקו השני...

כל צוות הנגמ"ש שלי נהרגו ונרצחו בשבי, כל אחד מהם נשבה ע"י קבוצה אחרת של מחבלים.

לאחר החלמה של חצי שנה בבית החולים, חזרתי לשרת, יצאתי לקורס קצינים וסיימתי את שירותי באופן מלא... הסיוטים נמשכים עד היום.

בלי לדבר בכלל על סיכויי ההשרדות של מי שנפל לידי הסורים או המצרים תוך כדי לחימה מטווח קרוב (ראה מקרה החוליות הטכניות שנרצחו בידי הסורים תוך כדי בריחתם (של הסורים) מאזור חושניה), ליפול בידי הארגונים הלא סדירים, ועוד כאשר אלה במנוסה על חייהם, היא לא בדיוק דרך טובה להשאר בחיים.

.

באופן כללי, שהיה ל"אירוח" אצל בני דודינו היא לא מתכון לאריכות ימים מופלגת. ע"ע השרשור המקביל על ה"טיפול הרפואי" שקיבלו מלוחמי צה"ל בתש"ח.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לא היו מארחים למופת וזה בלשון המעטה...

NZSAS

<FONT face="Arial, Helvetica">

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.87th.org.il/_themes/sandston/astonrul.gif]


סיפורו הבלתי-יאומן של אבי חכמון

חזרה לסיפורים אישיים

כפי שאבי סיפר לדני כצנלסון בתאריך

יוחזרו הגרעינים לאבטיח

אלא המנעות ממנו...(בדרך ממש ממש מדהימה)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427017,00.html

ספר מצויין שנתקלתי בו לפני שנה - On a Steel Horse I Ride: A History of the MH-53 Pave Low Helicopters in War and Peace. מספר את תולדות מסוקי החילוץ של ח"א האמריקאי כולל מבצעים לאורך הדרך.

אפשר להוריד בקובץ PDF מהרשת, רק צריך לחפש. הנה קישור שכרגע עובד, לא יודע לכמה זמן. ללחוץ על view PDF.

טייס מוסטאנג, לרבות הימים טייס ניסוי ושותפו של צ'אק ייגר לטיסות הX1 נמלט ממחנה שבויים בצפון גרמניה תוך ביום מריבה בין האסירים, ארב להזדמנות ליד שד"ת גרמני והצליח להסתנן ולהניע FW-190 בסיוע תוך איומים על מכונאי מקומי.
שמעתי את הסיפור מפיו בתערוכה האוירית אושקוש בארה"ב מס שנים לפני שנפטר בגיל 94

https://frontlinevideos.com/blogs/v...scape-pow-camp/


סיפורו של ייגר מרתק גם הוא
אף הוא טייס מוסטאנג הופל מעל צרפת וחבר למחתרת ה"מאקי" שסייעו לו לעבור את הפירנאים לספרד, הותקף תוך מעבר הגבול
ע"י כוח גרמני שפצעו את שותפו לבריחה שרגלו נקטעה, לאחר שחבש אותו -דחף את השותף לכיוון ששיער שבו יש סיכוי שיאותר והמשיך לספרד , נכלא שם ושוחרר תמורת כמות בנזין שסוכמה עם האמריקאים.
התעקש להמשיך את שירותו לאחר מכן באירופה ןההמשך די ידוע לכולם.
(השותף שרד וחזר לארה"ב לאחר המלחמה)

https://www.booksefer.co.il/index.p...e=heb&category=

קריאה מומלצת - ישנו גם פרק מוקדש לשותפו בוב הובר

https://www.amazon.com/Cockpit-Hoov...69210573&sr=8-7

https://www.amazon.com/Flying-Feath...69210573&sr=8-4

https://www.amazon.com/Fate-Hunter-...69210573&sr=8-3

https://www.amazon.com/Forever-Flyi...69210573&sr=8-1

וזה רק על קצה המזלג.
כדאי לחפש גם ביו-טיוב.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.