דווח היום כי מערכת "טל שמיים", שהיא בלון תצפית המצויד במכ"מ של אלתא, הוצבה היום באתר ייעודי בצפון לאחר שהושלם פיתוחה.
המערכת פותחה בשיתוף פעולה עם האמריקאים, תחת מנהלת חומה. https://m.ynet.co.il/articles/hkkwo2ywy
מערכות מבוססות בלון נחשבות ליקרות, אך התועלת שלהן משמעותית. בלון כזה מאפשר תצפית רציפה על אזור, וקריטי בעיקר למשימת הגנ"א מפני איומים צמודי קרקע כגון טילי שיוט.
עקב עקמומיות כדור הארץ, מערכות מכ"מ קרקעיות מתקשות לגלות טילי שיוט.
ראוי לחזור שוב ולציין כי ההצבה כרגע היא בצפון הארץ!
משמע, מערכת נוספת (לכל הפחות) כנראה תיוצר כדי לכסות את דרום הארץ, אשר נכון לעתה מאוים ע"י טילי שיוט וכטב"מים איראניים המוצבים בתימן.
דווח כבר בעבר כי מערכות הגנ"א נפרסו לדרום מסיבה זו בדיוק, בזמני מתיחות.
נערך לאחרונה ע"י ariel_zuk בתאריך 03-11-2021 בשעה 09:19.
יותר מ 31 שנה שיש בלון התראה באיזור הכור בדימונה - פורסם,דווח וגם אפשר לראות אותו ברכב בכבישי הדרום וגם ב Google earth ובטח שב mapbox
מה יש על הבלון הדרומי ? זו כבר שאלה אחרת - אבל היו לא מעט כתבות בנושא בעתונות הישראלית ושם צויין כי יש עליו מכ"מ שיכול לאתר מטוסים מנמיכי טוס וטילי שיוט
בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלונים מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.
גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "[QUOTE]משמע, מערכת נוספת (לכל..."
אני מבין מעט מאוד בענייני בלונים וזיהוי מטוסי אוייב, אבל אגייס את משפט פיתגורס שאני זוכר מהתיכון:
AB הוא המרחק מהבלון A למטוס האוייב B.
X רדיוס כדור הארץ הוא 6371 ק"מ.
Y גובה הבלון נניח שהוא 1 ק"מ (אין לי מושג אם זה ריאלי)
Z גובה המטוס נניח שהוא מאה מטר (0.1 ק"מ).
במקרה זה הבלון יוכל לזהות אותו במרחק של 149 ק"מ לכל היותר (לפי הנוסחה עם השורשים שבקובץ).
אני מניח שהבעייה אינה עם מטוסי נוסעים בגובה 10 ק"מ אלא עם טילי שיוט ומטוסי אוייב בגובה נמוך מ-100 מ', וככל שהם ינמיכו - כך טווח הגילוי ירד מ-149 ק"מ.
עד כמה ניתן להעלות את הבלון? 1 ק"מ זה הרבה או מעט? כדי לכסות את כל שטח המדינה ועוד 100 ק"מ מעבר לגבול נצטרך להעלות אותו במרכז הארץ לגובה של 10 ק"מ וזה כבר נראה בלתי אפשרי גם להדיוטות כמוני.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "[QUOTE]משמע, מערכת נוספת (לכל..."
אם נחשוב לרגע על עקמומיות כדור הארץ, הרי שמכ"מ מרוחק מאוד מהמטרה, אך עם טווח גילוי "גדול" (מילה מאוד לא מדויקת, אגב) לא יעזור לך בכלום בגילוי מטוסים מנמיכי טוס מעבר לשטח המת עקב עקמומיות כדו"א.
שיקול שני- חשוב להיות קרוב לגבול- בקו ראיה מהוואדיות והעמקים שבהם מטוס חודר מנמיך טוס יכול להתחבא. כלומר צריך נקודת תצפית גבוהה שתנטרל את ההסתרה של הרים וכו' וגם של עקמומיות כדו"א.
נערך לאחרונה ע"י oferet בתאריך 03-11-2021 בשעה 11:48.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "[QUOTE]משמע, מערכת נוספת (לכל..."
בנוסף למגבלות של קו ראייה למכ"ם יש מגבלה של טווח עקב עוצמה נמוכה של אות שחוזר מהמטרה.
נניח לצורך העניין שהמכ"ם משדר בהספק של 100MW (סתם מספר עגול) ולצורך הפשטות של החישוב נגיד שהקרינה מתפשטת במרחב בצורת כדור (במציאות זה יהיה חלק מכדור).
שטח הפנים של כדור הוא ארבעה פעמים הרדיוס בריבוע כפול פאי.
כאשר קרינת המכ"ם מתפשטת במרחב היא מתחלקת על פני יותר שטח שגדל על פי ריבוע הטווח (נקרא שטף). למשל במספרים שנתתי במרחק של 1 ק"מ מהמכ"ם שטף הקרינה יהיה בערך 8W למטר בריבוע, כלומר אם הקרינה תפגע במטרה ששטח הפנים שלה 1 מ"ר היא תחזיר קרינה בהספק של 8W (בהנחה שההחזרה מושלמת). אבל במרחק של מאה קילומטר השטף יקטן פי עשרת אלפים (כי הטווח גדל פי מאה) ונקבל שטף של 0.0008W.
בטווח מסויים הקרינה שתוחזר מהמטרה תהיה חלשה מדי ומתחת לסף גילוי של המטרה. הדבר עוד יותר בעייתי כאשר עוסקים בטילים ומל"טים קטנים יחסית (לעומת מטוסים) שלפעמים עשויים מחלקים לא מתכתיים שההחזרה מהם לא מושלמת.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "בנוסף למגבלות של קו ראייה..."
די בטוח שחישוב הניחות ביחס למרחק שלך לא נכון, הוא אמור להגיע ל-136dB, ולא 40dB (שווה ערך ל10000). כלומר סטית בכ-9 סדרי גודל (פי מיליארד).
בכל זאת, הספק של 0.0008W זה הספק עצום. במספרי RF יוצא 1dBm-.
סף מדידה אבסולוטי של ספקטרום מדגם UXA הוא 173dBm- בתור רפרנס. ניקח דגרדציה של 2dB במקלט, עוד נגיד 10dB על רעש ספקטרלי נוסף, ואתה בסף קליטה של 161dBm-. יש מקלטים אזרחיים שמגיעים לספי קליטה כאלה. לא מהיקרים.
ההבדל, או הטווח הדינאמי של האות, הוא 160dB אחרי שהוא כבר נקלט. לצורך ההבנה 160dB זה 16^10.
אגב אני יודע שרצית מספר עגול, אבל 100MW זה ממש פנטזיה. בתור רפרנס, המשדר הכי חזק שאי פעם יצא לי לשמוע עליו לא הגיע אפילו ל-1MW. מכ"מים לרוב לא חורגים מהמספר הזה.
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "די בטוח שחישוב הניחות ביחס..."
במכמי הפולס שהכרתי הטווח המירבי התאורטי נקבע בעיקר ע"י ה-PRF הזמן העובר בין פולס שידור לפולס הבא שבמהלכו ניתן לקלוט ולעבד החזרים מפולס השידור האחרון.
מניח שבמכ"מים החדשים יש טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות להתגבר על מגבלה זו.
מה שחשוב זה היכולת של המקלטים ומעבדי האותות להבחין בין החזרים ממטרות לבין רעש הרקע ולהבדיל בין החזרי קרקע להחזרים ממטרות אמיתיות, מניח שגם אלו תחומים שהשתפרו בהרבה מאז תוכננו ונבנו המכ"מים שהכרתי (שנות ה-60-70 של המאה שעברה )
מעבר לזה, מכ"מ על בלון נותן תחליף זול וזמין למכ"מ מוטס, מספר מערכות ייתנו כיסוי גדול יותר ויתירות באיזורים שיש בהם חפיפה בין הכיסוי של המערכות השונות.
בתקווה שהמערכות אכן מוגנות היטב ולא יושמדו בירייה הראשונה כמו שהמצרים ניסו לעשות במלחמת יום כיפור
עם פילטרים דיגיטליים זה מאוד קל לסנן כל מיני דברים לא רצויים, כולל קרקע. במיוחד עכשיו כשיש כאלה שמממשים אותם עם בינה מלאכותית.
המנטרה היא שאם אתה יכול להבחין במשהו בתמונת מכמ ממוחשבת, עם העיניים, אתה יכול לטפל בזה עם תוכנה.
לפי מה שראיתי היום כיוון הפיתוח חזר לתחום החומרה כדי לפרוץ עוד מגבלות פיזיקליות. כנראה לא נשאר הרבה מה להמציא תוכנתית...
קטונתי מקטון מלהשתתף בדיון המתקדם הזה, אבל בכ"ז בתור בוגר קורס מכ"מ מתקדם בחברת נורדן ("מצפה רם"), אנסה לתרום את שני הסנט שלי:
במכ"מ מודרני ה PRF גבוה באופן שהשידור אכן "דורס" חלק מההדים החוזרים, כך שמאבדים חלק מההדים הנקלטים אבל התוצאות של התנהגות זו הן:
1. אין מגבלת טווח כפי שציינת כי עדיין מבחינה סטטיסטית המחשב של המכ"מ יודע לקחת את ההדים וליחס אותם למספר פולסי שידור אפשריים, כך שיש לכאורה אי-וודאות לגבי איזה החזר נבע מאיזה פולס שידור.
2. תדירות השידור במכ"מ מודרני היא מאופננת, כך שיהיה פיזור סטטיסטי של זמני שידור וקליטה, כך שהמחשב מסוגל לעבד מספר החזרים ולהסיק בוודאות גבוהה איזה פולס שידור שייך לאיזה אות נקלט ומכאן מה הטווח הנכון אל המטרה מבין כל האפשרויות הבאות בחשבון.
אגב קוראים לזה "עקרון אי הוודאות במכ"מ מודרני"- תיאורטית לעולם לא תדע האם מצאת את כל המטרות. מעשית הסיכוי הסטטיסטי שמטרה תצליח להתחמק מקליטה הוא זניח. כלומר אם המכ"מ, התוכנה וכו' תוכננו ונכתבו כמו שצריך.
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "די בטוח שחישוב הניחות ביחס..."
צריך לזכור שכשאתה משדר למרחק מסויים אז גם ההחזר מהמטרה "משודר" לאותו מרחק. לכן, אם הגדלת המרחק פי עשרה מקטינה את עוצמת האות שפוגע במטרה פי מאה, אז את עוצמת האות המוחזר היא כבר תקטין פי מאה כפול מאה - עשרת אלפים. הגדלת המרחק פי מאה תקטין את עוצמת האות המוחזר פי מאה מיליון (2^10000).
מאה מגוואט זה הספק בסדר גודל של מתקן התפלת מים בינוני, ברור מאליו שזה לא יכול להיות הספק של מכ"ם ובוודאי לא כזה שנישא על בלון. צריך לזכור שהבלון חייב לשאת את המכ"ם כולל כל המעטפת שלו (כולל, למשל, הקירור שהוא צריך כשהוא מפיק הספקי שידור גבוהים) וגם את המשקל של הכבל באורך שלושה קילומטר שמעלה אליו את החשמל. הוא צריך, מן הסתם, גם להפנות חלק מההספק למערכת שמנסה להשאיר אותו במקום אחד גם בתנאי רוח (דמיינו כמה כח הרוח מפעילה בגובה 3 ק"מ על בלון באורך 70 מטר). כמובן, ככל שתרצה להעלות אליו יותר הספק תצטרך כבל עבה וכבד יותר וכך תגביל את המטען השימושי על הבלון. בקיצור, לא כדאי לבנות על שידור בהספקי ענק.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "[QUOTE]משמע, מערכת נוספת (לכל..."
במרכז ארץ יש 3 מכ"מ של אורן ירוק / אדיר: פלמחים, עין שמר, כנף 2, אין צורך בעוד איד
המכ"מ בצפון מכסה את האיום מצפון, פורסם פה בעבר אזור פריסה ליד בית שאן של מכ"מ אורן ירוק מתרגיל שנעשה עם האמריקאים
אפשר לראות את המחנה, הבלון ואפילו את הצל שלו:
בנוגע לבלון החדש, אני לא אתייחס למקום שלו, למרות שזה בדיחה, יש תמונות של אזרחים שצילמו אותו, רואים בצילומי לווין את הבסיס מהחלל (המנחת ענק) ושהוא יתעופף כל אחד באזור הצפון יוכל לראות אותו באוויר
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי אור פיא שמתחילה ב "יש מערכת אחת בדרום - מערבית לכור בדימונה"
יש באזור הצפון אאל"ט מקום שאפשר לטוס בו עם בלון פורח. אישית לא ניסיתי, אבל אני מאמין שיהיו אנשים שינסו עם בלונים להתקרב לבלון טל שמיים הצפוני.
בלי יחידת בלונים תחת המשטרה לא נוכל להגיב בהתאם בעת הצורך.
אפשר לחשוב מה כבר רואים בתמונה הזו
בלון אוויר שנמצא באותו מקום כבר 40 שנה?
ילדונת עם מספריים וכרטיס חוגר
כביש אספלט ופרוז'טורים?
נו באמת...
יש ביטחון מידע ויש להפוך ביטחון מידע לבדיחה..
האם היה עדיף שהתמונה הזו לא תעלה, כנראה שכן
האם אחרי שהיא עלתה, זה באמת עושה נזק - בסבירות גבוהה מאוד, לא.
בעידן הנוכחי שכל אחד מסתובב עם מכשיר הקלטה אישי צמוד, צריך להבין על מה נכון לריב
ומה פשוט לא רלוונטי.
על פי כל המתואר, נראה שהתכלית העיקרית של הבלון היא זיהוי טילי שיוט. הזיהוי הוא, כמובן, חיוני - אבל מסקרן אותי להבין מה ניתן לעשות כדי לנטרל איום כזה מרגע שזיהית אותו. טילי שיוט הם מורכבים ליירוט הרבה יותר מאשר טילים בליסטיים, משום שהמסלול של טיל בליסטי ידוע פחות או יותר מרגע השיגור שלו ואילו טיל שיוט נע במסלול לא ידוע מראש (לצופה חיצוני) ואף יכול להשלט מרחוק וגם לבצע פעולות תימרון וחמיקה.
לכאורה, האמצעי היעיל ביותר נגד טילים כאלה יכול להיות יירוט ע"י מטוסי חיל האוויר והפלתם. בפועל זה לא פשוט. הזמן להביא מטוס לטווח ירי, לזהות, לנעול, לשגר ולהשמיד עשוי להיות פחות מעשר דקות. הזיהוי והנעילה לא בהכרח קלים על רקע קרקע קרובה ובהתחשב בכך שהטיל הוא מטרה קטנה יחסית עם חתך מכ"מי מצומצם. בקיצור, כדי להתמודד עם זה בצורה יעילה צריך את כל התהליך של בניית יכולת - קביעת תו"ל מול האיום, בחירת חימוש מתאים, אימונים מול דימוי של טיל תוקף, מעטפת תומכת כמו, למשל, בניה ותחזוקה מתמדת של התמונה המודיעינית עבור האיום הזה. כמובן, אף אחד לא יספר לי באיזה שלב אנחנו בבניית המענה לאיום הזה, אבל זה בהחלט מסקרן.
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "זיהוי איום הוא צד אחד של המשוואה. מה צד הניטרול?"
לצה"ל יש יכולות יירוט רבות, ביניהם כיפת ברזל, כיפה ימית, ברק (גם ימי), קלע דוד, וחימוש מוטס (כלומר טילי א"א). האמריקאים אפילו הדגימו לא מזמן יירוט בעזרת רקטות APKWS מונחות שנורו מ-F-16. כמובן שטילי א"א גם מסוגלים לבצע יירוט, בייחוד כאלה עם רב"ת אופטי.
כלומר לצה"ל יש תמהיל של אמצעים קינטיים באוויר, בים, וביבשה, לטווחים קצרים עד ארוכים.
האתגר הוא לא היירוט עצמו אלא התראה מוקדמת. כאן בדיוק מגיע לידי ביטוי הבלון.
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "לצה"ל יש יכולות יירוט רבות,..."
אני לא משוכנע שכל, או אפילו חלק גדול, מהמערכות האלה מתאימות למתווה של האיום הזה. כאן אנחנו מדברים על יירוט בגובה נמוך מאד של מטרה מתמרנת (בפוטנציה לפחות), בתוואי שטח משתנה, במהירות שעשויה להיות על-קולית (לצורך הענין נניח כרגע שטילים היפרסוניים יישארו רק בידי מעצמות בטווח הנראה לעין). חלק מהמערכות שאתה מדבר עליהן מיועד להגנה על מטרת נקודה כמו ספינה, חלק מיועד ליירוט בגבהים הרבה יותר גדולים. חלק מהאתגר כאן הוא שגם כשאתה מזהה את הטיל נע לכיוון המדינה אתה לא יודע לאן הוא יפנה ומה המטרה שלו; זאת אומרת שאם אתה רוצה להשמיד אותו באמצעות מערכת שטווח הכיסוי שלה לא מכסה שטח נרחב תצטרך הרבה מערכות כאלה בכוננות מתמדת. קלע דוד עשוי לספק מענה. מצד שני - לאויב מדינתי עשויה להיות היכולת להרוות את קצב ההתמודדות ו/או מאגר הטילים שלו באמצעות מטחים (שחלקם יכול להיות טילי דמה). לדעתי, אם האיום הזה נתפש כמשמעותי לא יהיה מנוס מכך שההגנה תתבצע גם באמצעות מטוסי חיל האוויר (על כל הכרוך בכך מבחינת תו"ל, חימוש, אימונים וכו').
A video released by the MoD showed a tethered aerostat that was marked as TCOM 117 m but not fitted with a payload. The largest aerostat TCOM advertises is 74 m, which can carry 3,175 kg and has an operational altitude of 10,000 ft.
נערך לאחרונה ע"י אולג גרנובסקי בתאריך 07-11-2021 בשעה 21:08.
פתיחת יחידת "טל שמיים" ומסירת מערכת הגילוי וההתרעה האווירית לידי חיל האוויר
דובר צה"ל ומשרד הביטחון: טקס מסירת מערכת ההתרעה האווירית "טל שמיים" ממנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון לחיל האוויר התקיים אתמול (ג').
מערכת "טל שמיים" הינה מערכת אווירית, מהגדולות מסוגה בעולם, שתשמש לצרכי גילוי והתרעה של איומים אוויריים מתקדמים ותהווה אמצעי נוסף בהגנת שמי המדינה על ידי השלמת תמונת הבקרה האווירית, בשילוב עם המערכים השונים בחיל האוויר. בלון הגילוי ישייט בגובה רב ויאפשר יכולות מכ"ם וגילוי לטווחים גדולים, מכיוונים שונים וכנגד איומים מתקדמים. המערכת פותחה במסגרת תכנית משותפת של מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA). את הפלטפורמה האווירית ייצרה חברת TCOM האמריקנית ואת מערכת המכ"ם המתקדמת פיתחה התעשייה האווירית באמצעות חטיבת 'אלתא'.
יחידת "טל שמים" אמונה על השלמת התמונה המבצעית לחיל האוויר למול איומים מתקדמים בגבול הצפוני של מדינת ישראל ומהווה השלמה לבלון המוצב בדרום המדינה.
היחידה, מהווה מרכיב משמעותי בחיזוק ההגנה על גבולות המדינה, ותאפשר לחיל האוויר להמשיך ולבצע את משימתו הראשונה - הגנה על שמי המדינה.
הטקס, שציין גם את פתיחת היחידה הצבאית, התקיים במעמד מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, ראש הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), אדמירל ג׳ון היל, ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל ומפקד מערך הבקרה ופיקוח הטיסה, אל"ם א׳.
מדברי מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין: "חיל האוויר ניצב בפני אתגרים משמעותיים בגזרה הצפונית של מדינת ישראל, כשעלינו להיות מוכנים למגוון תרחישים. יחידת ׳טל שמיים׳ מהווה קפיצת מדרגה בהתעצמות מערך הבקרה האווירית, ותאפשר יצירת תמונת שמיים מדויקת יותר, תהפוך את חיל האוויר למוכן יותר ותסייע בהמשך ביצוע משימת חיל האוויר - שמירה על בטחון שמי מדינת ישראל".
מדברי ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: " שיתוף הפעולה הטכנולוגי המובל על ידי מפא"ת, הסוכנות האמריקנית להגנה בפני טילים והתעשיות, מוביל לפריצות דרך טכנולוגיות הבאות לידי ביטוי ביכולות מבצעיות משמעותיות גם במערכת "טל שמיים" שהפכה חזון טכנולוגי למערכת מבצעית משמעותית".
מדברי ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משה פתאל: "מערכת 'טל שמיים' הינה משימה מאתגרת שהצבנו לעצמנו לפני כעשור ונמסרת היום לחיל האוויר לקראת הפיכתה למערכת התרעה מבצעית, משנה מציאות. בלון הגילוי האווירי ישייט בגובה רב, יצפה לטווחים רחוקים ויאפשר יכולת גילוי מקסימלית של איומים מתקדמים מכיוונים שונים".
מדברי ראש הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), אדמירל ג'ון היל: "פרויקט זה מהווה דוגמה מצוינת נוספת לשיתוף הפעולה בין הסוכנות להגנה מטילים (MDA) למנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשיות השותפות. פיתוחים טכנולוגיים מסוג זה מניבים תועלת לשתי המדינות. מערכת 'טל שמיים' תשפר את יכולותיה של מדינת ישראל בגילוי איומים מתקדמים ותשמור על היתרון הצבאי האיכותי הישראל".
משהו מאוד מוזר במערכת הזו. כל מי שרואה אותה שזה בערך חצי מדינת ישראל רואה שבאופן קבוע הבלון על הקרקע ולא מתרומם לאוויר גם בימים בהם זה מתבקש לאור המציאות הבטחונית.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי 5Karish שמתחילה ב "מה ההגנה שיש למערכת טל שמים ?"
האם כתב"מ מגיע לגבהים כאלה?
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...." (ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי winner שמתחילה ב "16/5/24 חיזבלה פגע באתר בלון התצפית"
מה עוד צריך לקרות עד שינסו פתרונות קיימים שאולי יוכלו ליירט מל"טים מתאבדים, כיוון שכיפת ברזל לא מצליחה מספיק ליירטם?
אני מתכוון על הגנת (מעט) נכסים אסטרטגיים שקל יותר להגן עליהם נקודתית - יב"א מירון, טל שמיים וכו'.
לדעתי אנחנו המדינה היחידה בעולם שאין לה נ"מ קצר טווח/טקטי כמו תותחים לסוגיהם, וטילים כמו ספיידר או ברק MX.
בנוסף, למרות שהניסויים לא הסתיימו, מה מונע אפשרות יצור כמה מערכות לייזר "קרן אור" זהות למערכת שנוסתה בהצלחה?
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "מה עוד צריך לקרות עד שינסו..."
גם אני תוהה למה אין נ"מ קני להגנה נקודתית
הבנתי שבאוקראינה משתמשים בנ"ם קני ואפילו קיבלו מערכות L70 עתיקות...
אפשר אולי לנסות להשמיש את המערכת שמחלידה במוזיאון ח"א (יש אימוג'י של ציניות ?)
אמת או ביחבוט ? https://news.walla.co.il/item/3664897
מניח שמדובר ברכש מערכות דומות לחובט\מחבט ז"ל ולא סתם תותחי וולקן שיודבקו לזלדות הקיימות ...
השאלה כמה זמן ייקח וכמה נזקים עוד ייגרמו לפני שיאתרו, ירכשו ויקלטו מערכות כאלו...
קודם זורקים את הוולקנים הישנים (חובט/מחבט בנ"מ ונוקמני בחיל הים), ועכשיו כשפותחו בעולם תותחים חדשים וטובים יותר רוצים להחזיר אותם?
כשנתיים נסיון באוקראינה ויותר מחצי שנה אצלנו, ורק עכשיו נזכרו...
דובר על הנושא הזה לא מעט כאן בפורום, וחבל שאף אחד במערכת הבטחון לא התייחס לזה.
מעניין לחשוב כמה "וולקנים" צריך כדי לסגור גזרה של משהו כמו 70 ק"מ למעבר כטב"מים - בעדיפות לכך שכל נקודה תהיה בטווח של שני כלים כך שלא יהיה חור בכיסוי בכל פעם שכלי יורד מעמדה או מושבת. כמובן, ברגע שיהיו וולקנים מנוגמ"שים לאורך הגבול הם יהפכו למטרה מספר 1 של הטילים תואמי "גיל" שיש לחיזבאללה. אני מקווה שמי שמתכנן לרכוש אותם מביא את זה בחשבון וחושב כיצד ניתן יהיה להגן עליהם.
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "מה עוד צריך לקרות עד שינסו..."
מדובר כאן על מרוץ חימוש. כרגע אנו במצב שיש לכטב"מים מתאבדים יתרון מסוים.
הזמן לפתח מענה מתאים היה כשהשתאנו לנוכח לוחמת הכטב"מים במלחמת אוקראינה ותהינו כאן בפורום האם אנו מתכוננים במרץ להתמודד עם האיום החדש שנוצר.
אני עדיין מקווה שאי שם במרתף של רפאל יש איזו מערכת ליזר מדהימה שמזהה כטב"מים ע"י AI ושזה רק ענין של שבוע-שבועיים עד שנראה אותה בשדה הקרב.
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי oferet שמתחילה ב "מדובר כאן על מרוץ חימוש. כרגע..."
אני מניח ש-"כיפת ברזל" יודעת ליירט כטב"מים, והבעיה היא פשוט לאתר אותם. מכ"מ דופלר רגיש לתנועה לכיוונו (לא בכיוון משיק), וכטב"מ טס לאט- מכ"מ שיתריע עליו, ייתן גם הרבה התראות שווא.
מתבקש לחבר את המכ"מ למערכת אלקטרו-אופטית, שתסנן ציפורים וכו׳.
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אני מניח ש-"כיפת ברזל" יודעת..."
מניח שהבעיה לא בעקרונות הפעולה של מכ"ם אלא ביכולת של כטב"מים לטוס בגובה נמוך תוך ניצול פני השטח. לכן מכ"ם שמסתכל בקו ישר לא רואה אותם. פתרון אפשרי זה לחסום שטחים מתים של המכ"ם עם נ"מ קצר טווח, אבל אלף, אין לנו קצר טווח, בית לא ברור כמה שטחים מתים יש ואם זה מעשי. פתרון אחר זה להעלות את המכ"ם לאוויר על בלונים. ובזה חיזבאללה מנסה לטפל כנראה.
_____________________________________
There's more things told than are true, and more things true than are told
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אני מניח ש-"כיפת ברזל" יודעת..."
דרך אגב- קיצרתי מאוד את תגובתי. התכוונתי שמאחר שהאיום יכול להיות קטן מאוד-
1. כיפת ברזל תהיה לעיתים לא רלוונטית
2. במקום זאת- יהיה צורך בליזר או נשק קני (שזה פתרון חלקי מאוד בגלל הטווח הקצר)
ובנוסף יהיה צורך במערכת אופטית משנית (בנוסף למכ"מ) שתסנן ציפורים ושאר מטרות שווא- ואולי אפילו יהיה צורך להיעזר ב- AI לסינון המטרות (זה נשמע טפשי, אבל לאתר כטב"מ קטן עם מערכת אופטית כשיש בגזרה 500 ציפורים זה לא טריויאלי).
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אני תוהה, האם תקיפת ביב"א..."
תוסיף לזה את הבלון באדמית ותקיפות חוזרות על סוללות ומכ"מים של כיפת ברזל פרוסות בצפון. זה בהחלטת נראה כמו נסיון מתוכנן לשתק מערכות התראה. מצד שני הם התחילו את המלחמה מתקיפת אמצעי תצפית על הגבול ולא ברור כמה זה עזר להם עד עכשיו.
_____________________________________
There's more things told than are true, and more things true than are told
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אני תוהה, האם תקיפת ביב"א..."
הכשל האסטרטגי של המלחמה - לחיזבאללה יש חיל אוויר בפועל. ללא מטוסים מאויישים. אבל קטן ויעיל.
ההרתעה שצהל בנה מול חיזבאללה בשישה חודשים תוך כדי חיסול של למעלה מ300 פעילים כולל בכירים נמחקת בקצב מבהיל והמטוטלת נעה במהירות לכיוון השני.
המערכה בצפון היא כשלון. כל מי שמספר אחרת, משקר. צה"ל שבלוני וחסר מעוף והשאיר את ניהול המערכה בידי חיל האוויר. אלפי אזרחים בגלות מבתיהם ללא צפי לחזרה בשנה-שנתיים הקרובות. השיעים עדיין בכפרים שלהם.
בתגובה להודעה מספר 57 שנכתבה על ידי Jaguar890 שמתחילה ב "הכשל האסטרטגי של המלחמה -..."
עובדתית חיזבאללה תוך כדי לחימה הראו שהם מסוגלים להסב לנו יותר אבידות בציוד ואמל"ח, ממה שאנחנו מסוגלים להסב להם.
איך? הם פשוט הסלימו. אנחנו לעומת זאת לא הסלמנו בחזרה.
למרות שלא התחילה מלחמה דמויית לבנון 2, דה פאקטו חיזבאללה כבר הנחיתו עלינו את הנזק ע"י שיתוק חלק נרחב מהמדינה, למשך זמן רב מכל מלחמה עצימה שניהלנו איתם.
בטרנד הנוכחי, ההתעצמות של חיזבאללה תאפשר להם לשתק יותר ויותר שטחים בישראל עד שהמרכז הכלכלי כולו גם ישותק.
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "עובדתית חיזבאללה תוך כדי..."
אין לי מספיק מידע לגבי הנזק שגרמנו לחיזבאללה. לדעתי גרמנו לו נזק לא מבוטל. אני מסכים לגבי האבחנה שהנזק לא סימטרי בפן הכלכלי.ישראל צריכה בצעד אמיץ להתחיל להחזיר תושבים לבתיהם היכן שניתן פיזית. ולצאת למהלך קרקעי נרחב אם חיזבאללה יפגע באזרחים. השלומיאליות של ניהול המערכה בעזה גם על ידי הדרג המדיני וגם הצבאי מקרינה חזק בצפון.
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי Jaguar890 שמתחילה ב "אין לי מספיק מידע לגבי הנזק..."
לא ניתן להחזיר אנשים לצפון כל עוד לא ניתן להגן עליהם. ולא ניתן להגן עליהם כל עוד חיזבאללה מחזיקים ברוב המוחלט של יכולות האש והייצור שלהם.
חיזבאללה השתמשו בלא מעט תחמושת. אבל בהסתכלות על בניין הכוח שלהם - האם באמת ניתן להסיק שזה עולה על יכולות הייצור וההברחות שלהם? לדעתי ממש לא. יש חשש סביר שהיכולות של חיזבאללה התעצמו אפילו.
הצד השני גמיש ומגיב, הכמויות שהשמדנו זניחות ביחס לפוטנציאל
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "לא ניתן להחזיר אנשים לצפון כל..."
אנחנו לא נלחמים כאן רק בחיזבאללה. אנחנו נלחמים גם באיראן, לה יש משאבים רבים, כושר יצור וגם יכולות טכנולוגיות דיי מתקדמות.
כל הציוד שהשמדנו עד עכשיו או שחיזבאללה השתמש בו, איראן תוכל להשלים בזמן קצר.
האיראנים גם גמישים - הם יכולים להגביר או להפחית קצב העברת חימוש לפי המצב.
אין להם בעיה להגדיל את התמיכה בחיזבאללה בשנה או בשנתיים הקרובות כדי למלא את המחסנים וגם לשפר יכולות.
בינתיים חיזבאללה נותן את התמורה מבחינתם.
ממה שאני רואה אצלנו רק דיברו על מלחמה אזורית, בצד השני התכוננו ומבצעים.
צה"ל זה אריות שמובלים ע"י חמורים.
בתגובה להודעה מספר 59 שנכתבה על ידי Jaguar890 שמתחילה ב "אין לי מספיק מידע לגבי הנזק..."
הנזקים והפגיעות בנפש מהמל"טים של החיזבאלה, קשים בהרבה מהרקטות שלהם (שיגרו עד היום כ 3,000 רקטות לעומת עשות מל"טים).
המל"טים, בניגוד לרקטות, גדולים בהרבה ולא ניתנים לשיגור מצינורות מוטמנים באדמה, וגם השיגור שלהם יוצר לא מעט רעש ונראות.
איך המודיעין שלנו עד היום לא מצליח לגלות את אתרי האחסון והשיגור שלהם?
ואם יודעים, היתכן שלא מנסים להשמיד אותם?
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "הנזקים והפגיעות בנפש מהמל"טים..."
א. חתימה של שיגור מל"ט יכולה להיות קטנה משיגור רקטה עם רש"ק וטווח דומה. לא בהכרח יש מסלול המראה- בשיגור עם מנוע רקטי, המל"ט מגיע למהירות שיוט תוך שניות ספורות ובגובה נמוך יחסית (לעומת רקטה, שם המנוע- שלהתרשמותי הוא חזק יותר- פועל יותר זמן ולכן ניתן לגילוי יותר בקלות).
ההכנה והשינוע מורכבים יותר בגלל הכנפיים.
ב. בגלל הטווח הארוך, אפשר לשגר עמוק יותר משטח האויב.
כמובן שאין פגיעה בבניית התמונה האווירית כיוון שכמו שכל מי שגר באזור הצפון (ודרום לבנון) יכול היה לראות היא ממילא לא הייתה באוויר בחודשים האחרונים. נראה שהפרוייקט הזה עונה להגדרה של, פיל לבן" ולא רק מבחינת הגודל והצבע.
כמובן שאין פגיעה בבניית התמונה האווירית כיוון שכמו שכל מי שגר באזור הצפון (ודרום לבנון) יכול היה לראות היא ממילא לא הייתה באוויר בחודשים האחרונים. נראה שהפרוייקט הזה עונה להגדרה של, פיל לבן" ולא רק מבחינת הגודל והצבע.
בדיוק מה שחשבתי.
כל כך מקומם שהצעצוע הזה שקיבל המון כותרות מרשימות ודברי שבח והלל של טכנולוגיה מתקדמת ונועד לזהות טילי שיוט וכטב"מים "חטף" בדיוק אחד כזה.
וכן, קשה לי להתעלם מהסימליות הזו שהפכה את הפיל הלבן והמנופח הזה ל"גרסא-הצפונית" של איזה "מכשול" מפורסם ועתיר הטכנולוגיה שלבטח ימנע ממחבלים מלחצות את גבול עזה...
מצד אחד, לי זה נראה כמו לווין - אפשר למשל לראות בתמונה הזו מכוניות על כביש ראשי, וניתן לראות אותן במשך כ-2 שניות בסרטון "קפואות" ולא זזות - שזה מחשיד לצילום לווין. גם בנקודות אחרות בסרטון ניתן לראות רכבים במנח סטטי מחשיד. בנוסף, העובדה שאין שום תזוזה בהיטל הצל של הבלון לאורך כל הזמן שרואים אותו היא מחשידה
מצד שני - בד"כ מה שחיזבאללה מפרסם זו אמת.. אולי השתמשו פה בטכניקה של חיבור תמונות "סטילס" של מצלמת הרחפן כדי ליצור אשליה של סרטון - אולי כי למצלמת הרחפן שלהם אין יכולת הסרטה אלא רק יכולת צילום אבל הם רוצים שנחשוב שכן יש לה את היכולת הזו, אולי מסיבות אחרות...
האם לפחות קייימת היתכנות לפלטפורמה אלטרנטיבית עבור המטע"ד? הגודל הייחודי של טל שמיים נועד כדי להרים מערכת חיישנים לא פחות ייחודית מבחינת משקל וביצועים. הסכמנו שבלון ענק לא מתרומם (תרתי משמע) ומאוד פגיע, ואני מניח שהמטע"ד הוא הרבה מעבר ליכולת הנשיאה של הכטב"ם הכי גדול (איתן - כנראה שוקל כמו המטוס כולו) ומעבר ליכולת של "הנחשונים", אך מה בנוגע למטוסים גדולים במתכונת של AEW&C כמו E3 SENTRY? לתע"א יש ניסיון בזיווד של מכ"ם בתצורה כזו עבור ההודים, זה יכול להיות אופציה...
בצהל שוקלים להשבית את טל שמים
לאור הבעיות שהיו עוד קודם נראה שהפגיעה האחרונה רק מזרזת את ההחלטה
עוד מאות מליונים שנזרקו לפח
תחושה כמו של עוד פרוייקט שאפתני מבית האמריקאים שגרם לנו לתלות תקוות סרק .... בדומה לנמל הצף שלהם בהוקם במהלך הלחימה.... עצוב להציג זאת כך אבל הרבה "דברים גדולים ומפצצים" מתגלים בלחימה כבלופים.
למה לא לפחות לשים אותה בגזרות אחרות? בבקעה/ים המלח לכיוון עירק. מעל אילת / נגב וכד'.
עדיין מדובר במערכת מכ"מ / תצפית שיכולה לזהות מלטים / טילי שיוט / חדירות גבול. בצפון זה מול מאות מלטים ורקטות זה לא רלוונטי, בגזרות "שקטות" יותר שבהן בטח גם הכיסוי עם חיישנים הרבה יותר נמוך אם בכלל קיים והסיכון למערכת לא גבוה, היא תביא תועלת.
כאשר מדברים על יעילות רצוי לדבר במונחים של עלות/תועלת.
פתרון יקר ובודד הוא כבר בהגדרה לא יעיל גם אם היה עובד היטב.
מי שמבין בהנדסה יודע שאב טיפוס הוא אף פעם לא יעיל כלכלית.
אם הפתרון היה בלון זול יחסית שיש עשרות ממנו אז אפשר היה לדבר על יעילות.
כלומר מראש זה פתרון שהיה אמור להיפסל בשלב ההצעה אם המערכת הצהלית לא היה אידיוטית.
בתגובה להודעה מספר 80 שנכתבה על ידי mars_man שמתחילה ב "ממש לא מסכים שמדובר באמצעי יעיל"
השאלה היא מה החלופות. אם אתה זקוק לכלי ששט מתחת למים ומטרפד ספינות אז גם אם תהיה לך רק צוללת אחת, היא תהיה הפתרון היעיל לכך. אם אתה צריך פלטפורמה שתקרין עוצמה אווירית ברחבי העולם אז גם אם זו תהיה הנושאת היחידה שלך זה הפתרון היעיל. ואם בלון הוא דרך לקיים מעקב מכ"ם וחוזי צמוד קרקע עמוק לתוך שטחי מדינות אוייב, אז הוא עשוי להיות הפתרון היעיל - בוודאי אם החלופה היא החזקת מטוסים מאויישים (או אפילו לא מאויישים) שטסים בשמיניות 24/7 כדי לקיים את הכיסוי הזה.
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי elaadhn שמתחילה ב "למה לא לפחות לשים אותה בגזרות..."
יתכן שזה מה שיעשו .
למרות החגיגות הרבות של כל אוהבי חיל האוויר כאן , הפרוייקט עוד לא נסגר ויש סיבות רבות להמשיך אותו. מזל שמדיניות לא נקבעת לפי טוקבקים.
אולי עדיף אם מדיניות חיל האוויר כן הייתב נקבעת לפי טוקבקים. אז בטח הם היו מודעים לאיום הכטב"מים ואולי גם מישהו היה מסביר להם, שכדאי להחזיק כוחות בכוננות גם בחגי ישראל וגם כשאין התרעות ממוקדות.
_____________________________________
There's more things told than are true, and more things true than are told
אם מדיניות היתה נקבעת לפי טוקבקים לא היו לנו לוינים , לא חץ , לא מלט"ים ולא הרבה פרוייקטים מוצלחים אחרים.
אני רק מדמיין את הטוקבקים בראשית פרוייקטי הלויינים או החץ. אבל העולם תמיד נחלק לבעלי חזון , עושים ומבקרים.
איזה כיף שיש לנו את כל הפרויקטים המגניבים המתוכחמים והיקרים האלה במקום חיל אוייר מיושן שיודע לתת סיוע צמוד לכוחות קרקע, לתפוס כוננות ולהיות איפה שצריכים אותו בדיוק כשצריכים אותו.
_____________________________________
There's more things told than are true, and more things true than are told
כן הרי ציוד ישן (לטענתך) היא ארובה למוכנות כמו שאוגדת עזה היתה מוכנה וחיל השיריון והרגלים היה פרוס על גבול עזה ?.
לדעתי הבעייה לא היתה בזמינות מטוסים וטייסים , כן היתה בעייה בזמינות מסוקי קרב שלצערי אוגדת עזה/פיקוד דרום לא ביקשו להגביר את המוכנות שלהם.
הבעייה היתה בראיית התמונה הכוללת וניהול הלחימה הכוללת בשעות הראשונות.
מצד אחד יש מסוקי תובלה שהקפיצו כוחות לאייפה שצריך.
מצד שני טייס במטוס קרב שלא מקבל את התמונה המלאה לא יתחיל להפציץ שיירות בלי לדעת אם יש שם ישראלים או לא מבלי לקבל פקודה ברורה לכך (תראה מה עשו לחירם על ירי הטנק על בית ישראלי).
חלק מפקודות הקבע לפגיעה בעזה לא בוצעו כי לא התקבלו החלטות בדרג הגבוה הצבאי ובדרג המדיני (ובהחלט יש מתארים שאתה צריך לקבל את ההוראה מהדרג המדיני בגלל הרגישות שלהם).
אם היתה תמונה בזמן קצר של מה שקורה (וצריך להבין למה לא היתה , כי למרות הפגיעה בחמ"לים יש דרך להתמודד עם זה .) היו אולי מתקבלים החלטות מהירות יותר והיית רואה את חיל האוויר (ובמידה מסויימת גם חיילות אחרים) מופעלים בצורה יעילה יותר.
בתגובה להודעה מספר 77 שנכתבה על ידי elaadhn שמתחילה ב "למה לא לפחות לשים אותה בגזרות..."
לפני שבועיים נסעתי בכבישי הדרום וראיתי בלון באוויר. אני מניח שמאה אלף איש לפחות רואים אותו מדי יום ויודעים איפה הוא (אולי זה גם לא קשה לנחש, אפילו בלי לראות), אז אני לא מרגיש צורך לציין את המיקום. האם זה בלון באותו גודל והחיישנים שעליו מיועדים לגלות אותם איומים - אין לי מושג.
עברו יותר מ7 חודשים מאז אותה פגיעה "צורמת" במערכת היוקרתית הזאת, לא שידוע לי שהיא תוקנה או ההוחלפה.
אך בתקופה הזאת ישראל נכנסה ללחימה עמוקה לתוך לבנון ולתוך סוריה כאשר המערכת "מושבתת".
נשאלת השאלה... האם ההמערכת הזאת אכן נחוצה ? והאם נתנה מענה כזה איכותי ושובר שיוויון שדווקא בעת לחימה, הכנסת מס' אוגדות ללבנון תחילה ולאחר מכן לסוריה במקביל הסתדרנו בלעדיה.
בתגובה להודעה מספר 91 שנכתבה על ידי דגני בוקר שמתחילה ב "עברו יותר מ7 חודשים מאז אותה..."
אם להתבסס על התחושה שלי כאזרח שמכיר רק מה שבתקשורת ומה שמופיע באפליקציות צבע-אדום ופקע"ר אזי לדעתי היה בהחלט פער בטיפול בכטבמים שנכנסו מלבנון ומסוריה לעומק ישראל (וכן גם נגרמו אבידות כתוצאה מכאלה).
אין לי כלים לומר אם הפער היה בזיהוי מוקדם של כטבמים מתקרבים, או פער במעקב יעיל לצורך הכוונת מערכות יירוט (קרקעיות או אוויריות) או בכלל דווקא פער במערכות יירוט עצמן או איזה שילוב של כל אלה אבל אני ממש לא מסכים עם האמירה ש"הסתדרנו".
בתגובה להודעה מספר 91 שנכתבה על ידי דגני בוקר שמתחילה ב "עברו יותר מ7 חודשים מאז אותה..."
ההנחיה של הכטב"מים האירניים די פשוטה.
בשדרוג קל אפשר להוסיף להם ביות סופי מדויק וחסין שיבוש; ואז תחטוף פגיעות קטלניות כמו בבט"ר גולני כל יום, במקום פגיעות בבית אבות או במרפסות ריקות.
האם הפתרון הוא בלון ענקי? רשת של בלונים קטנים? רשת אדירה של מכ"מים קרקעיים ומיקרופונים? אין לי מושג.
בתגובה להודעה מספר 93 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "ההנחיה של הכטב"מים האירניים..."
אני חושב שזה לא שדרוג כל-כך טריביאלי (אחרת האיראנים גם היו מבצעים אותו כבר). אני יכול לחשוב על שתי שיטות לפחות לבצע את זה - האחת היא ניווט אינרציאלי, השניה מתבססת על התאמת תמונה. אבל שתיהן כרוכות בתוספת של חומרה ותוכנה ובהתאם לכך גם מאמץ של תכן, בדיקות, קונפיגורציה, דרישות הספק גבוהות יותר שמובילות לתוספת משקל (או צמצום הטווח/המטע"ד), כל הטרייד-אופים ההנדסיים המקובלים. עם זאת, אין ספק שבמבט קדימה חייבים להביא בחשבון נוכחות גבוהה של כטב"מים במבנה מטוס או רחפן שסוגלים לפגיעה מדוייקת ועלולים להגיע מכל כיוון לאורך הגבולות (כולל מן הים, לא רק בטיסה לאורך החוף). זה מחייב פרישה נרחבת גם של מערכות התרעה (כולל כיסוי הדדי) וגם של מערכות יירוט/נטרול (כשאתה מזהה כטב"ם חוצה גבול אתה צריך שפתרון הנטרול שלך יהיה זמין מיידית, בלי צורך בטיסה ממושכת מאיזה בסיס). מבחינת היכולת הכלכלית להחזיק מענה 24/7, יש עדיפות עצומה לפתרונות התרעה קרקעיים; מערכות מוטסות ואפילו בלונים הם יקרים וקשים לתחזוקה ברמה שתאפשר, נניח, 99.5% זמינות לאורך השנה, ומשמשים בעצמם כמטרות מיידיות עבור אוייב שרוצה לפעול נגדך.
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "אני חושב שזה לא שדרוג כל-כך..."
רוסיה, אוקראינה וכמובן סין משקיעות הרבה כספי מו"פ בכטבמי"ם מכל הסוגים(וכיום גם המערב).
בחודשים האחרונים למשל נכנסו לשימוש במלחמת רוסיה-אוקראינה רחפנים הנשלטים ע"י סיב אופטי ולא ניתנים לחסימה או זיהוי באמצעות לוחמה אלקטרונית. (הסיבים באורך 10 ק"מ ויש ניסויים בטווחים ארוכים יותר)
יש התקדמות מתמדת בכוח החישוב של מעבדים כל הזמן ולכן דיי ברור שבשנים הקרובות נראה שיפורים משמעותיים בתחום.
הבעיה בתחום הזה מבחינת ישראל היא שחסמי הכניסה קטנים מאוד. העלות של החלקים מסין זולה מאוד וניתן לבצע הסבה ולהתאים רחפנים לשימוש צבאי עם צוות קטן יחסית של אנשי מקצוע איכותיים.
דוגמאות באזור שלנו לאפקטיביות של רחפנים אפשר היה לראות ב- 07.10 אצל חמאס או בשימוש של המורדים הסוריים במתקפה שהפילה את אסד.
בתגובה להודעה מספר 95 שנכתבה על ידי mars_man שמתחילה ב "שדרוגי הכטבמי"ם לא תלויים רק באיראנים"
כל מה שאתה כותב נכון, אין ספק שעולם הכטב"מים/רחפנים הוא בין המתפתחים ביותר בכל תחום הלחימה ויש לו פוטנציאל עצום להפיק תועלת ממהפכת ה-AI, והאויבים שלנו יוכלו לנצל זאת. מערכות כמו "מגן אור" עשויות לצמצם את החשש הזה, אבל עדיין הוא יהיה קיים. מצד שני, צריך לזכור שזה נכון לשני הצדדים: גם לנו כצד המגן יש אפשרות להרוויח מההתפתחויות האלה (וכמובן גם בכובע שלנו כצד תוקף). נראה שכדי להפיק כמה שיותר תועלת מזה נצטרך לעשות סוויץ' מנטלי מאיכות לכמות: המערכת שלנו, התעשיות הבטחוניות והצבא רגילים לחשוב במונחים של פתרונות איכותיים מאד אבל יקרים ומבוססים על תהליכי פיתוח אטיים יחסית, כאן יהיה צורך בוויתור חלקי על איכות הפתרונות לטובת מחיר, קיצור סבבי הפיתוח ועבודה בכמויות גדולות. תחום נוסף קשור הוא העבודה בשיתוף בן קבוצות של כלים כאלה ("נחילים") - לדעתי, בשנים הקרובות יש לנו פוטנציאל להקדים את האויבים שלנו בנושא הזה, שדורש יכולת אלגוריתמית וחישובית גבוהה שהיא יתרון יחסי שלנו.
אגב, רחפנים כפי שהזכרת שמנוהגים דרך סיב אופטי זה דבר שיכול לעבוד במישורים של אוקראינה, אבל כאן טווחי הפעולה שלו יהיו מאד קצרים. גם לנו יש טילים שמונחים דרך סיב בגרסאות קצרות טווח, אבל מדובר אם איני טועה בגרסאות לטווחים של כארבעה ק"מ או משהו כזה; קו ראיה ישיר לטווח גדול יותר הוא די נדיר בישראל (אם כי אפשר לטעון שמטרות כמו היב"א בהר מירון הן דוגמאות נגדיות).
בתגובה להודעה מספר 96 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "כל מה שאתה כותב נכון, אין ספק..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ninesouls
אגב, רחפנים כפי שהזכרת שמנוהגים דרך סיב אופטי זה דבר שיכול לעבוד במישורים של אוקראינה, אבל כאן טווחי הפעולה שלו יהיו מאד קצרים. גם לנו יש טילים שמונחים דרך סיב בגרסאות קצרות טווח, אבל מדובר אם איני טועה בגרסאות לטווחים של כארבעה ק"מ או משהו כזה; קו ראיה ישיר לטווח גדול יותר הוא די נדיר בישראל (אם כי אפשר לטעון שמטרות כמו היב"א בהר מירון הן דוגמאות נגדיות).
בגלל הסיב לא צריך קו ראיה. ברוסיה/אוקראינה ברגע שמזהים מטרה באמצעי כלשהו (הרבה פעמים מזל"ט או רחפן תצפית גבוה בשמיים) שולחים לאזור המטרה רחפן מתאבד.
אחד היתרונות בסיב הוא שלא צריך קו ראיה. יש למשל סרטונים של רחפנים שנכנסים לתוך האנגרים ושם המפעיל מחפש את המטרה.
ניתן גם להנחית את הרחפן על גג ולחכות במוד STANBY עד שמגיעה מטרה ואז מעירים את הרחפן.
החסרון של הסיב הוא מחיר יותר גבוה ומהירות איטית ביחס לרחפנים קטנים (סיב ל-10 ק"מ שוקל לא מעט). יותר קל לפגוע ברחפן כזה בירי.
יש גם סיכון של קריעה של הסיב בגלל תוואי השטח. לכן לפעמים רואים מפעילים טסים מעל דרכים בגובה נמוך (מטר או שניים) ותוקפים רכבים שנוסעים על הדרך.
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי mars_man שמתחילה ב "רחפנים עם סיב עובדים מעולה ללא קו ראיה"
ברגע שאתה מאבד קו ראיה (כלומר יש תוואי שטח שחוצץ בין נקודת השיגור לבין הנקודה שהרחפן נמצא בה, המשמעות היא שהסיב שלך פוגע בקרקע. במצב כזה, הסתבכות שלו באלמנטים קרקעיים או קריעה שלו הם כמעט ודאיים. כמו כן, מעבר לצורך לשאת את הסיב, ככל שהרחפן מתרחק מנקודת השיגור הוא יצטרך לעלות בהדרגה יותר גבוה כדי שה-"בטן" של הסיב שתלוי ממנו לא תגרד את הקרקע. נכון שבשלב הסופי ממש של הטיסה אפשר להתעלם מהמגבלות האלה (למשל אם נכנסת כבר להנגאר), אבל בשלבים הקודמים זה בהחלט יגביל את השימושיות. מי שישגר אותו יהיה חייב להיות במדרון קדמי ולכן חשוף.
בתגובה להודעה מספר 100 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "יש איזה סרטון טוב ממקור מוסמך..."
יש ערוצי טלגרם רבים ולא מצונזרים. אני לא צופה בהם בשביל לחסוך את עוגמת הנפש.
ביוטיוב יש הרבה סרטונים אבל צריך להבין שב-99% זה ערוץ תעמולה רוסי או אוקראיני כך שצריך לקחת את הכל בפרופורציה.
לגבי רחפנים - יש הטיה מובנית לסרטונים מוצלחים, כך שממש לא ברור מה הסטטיסטיקה של ההצלחות.
סרטונים מנקודת מבט רוסית:
חפש VANDAL DRONE ביוטיוב (זה השם של הדגם הרוסי עם הסיב) ותמצא הרבה סרטונים.
הבלון יכול להיות פיתרון טוב לתקופות רגיעה, הוא מאפשר להעלות לאוויר מכשור לפרק זמן ארוך. נראה שיש בעייתיות בשימוש בו בזמן מלחמה, אבל זה לא אומר שלתקופות של רגיעה הוא לא טוב
אני חושב שכל פתרון יכול לשרת גם במלחמה היתרון בבלון שיחסית קל ומהיר לתקן.
צריך לזכור שהתמשו בבלוני תצפית ומניעת גישה גם במלחמת העולם השניה.
פשוט לא לשים את כל הביצים בסל אחד,
שיהיה גיבוי ומערך הגנה ראוי.