איזה אומץ נדרש מאותם הלוחמים אשר כמה פעמים נכנסו למנהרה בנסיון החילוץ...

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/391895

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לא היו אז רובוטים? אם היו למה לא עשו בהם שימוש כדי לא לסכן חיילים?

מקווה שהופקו כל הלקחים בחטיבת המחקר מניצול המידע הקיים בזמן אמת והעברתו לכוחות בשטח.
לפי המידע שהוצג בכתבה, אני סבור שאם בכניסה הראשונית של לוחמי גבעתי (או אפילו לאחר מכן בכניסה של לוחמי יהל"ם) אם היו נכנסים עם לוחם וכלב מיחידת עוקץ (מה שעשו רק יום למחרת) והיו רצים קדימה במנהרה תוך כדי שהכלב לפניהם, ניתן היה לסכל את החטיפה.

בזמן אמת מדובר בלהכנס למנהרה - שהיא היא אחד הדברים שאתה הכי חושש ממנו באותו מבצע - בעומק עשרות מטרים, עם ראות אפס, אפופת עשן, עם אוויר דחוס הדורש שימוש באמצעי נשימה, ובדיס-אורינטצייה מוחלטת לכיוון אליו אתה הולך ולמרחק אותו גמעת, דקות בודדות לאחר אירוע מבצעי שבמהלכו נהרגו מספר חברים לנשק - ותוך סיכון אדיר כאשר כל חתיכת פסולת על האדמה היא מטען, פוטנציאלי - וכמובן - מפגש אפשרי עם חולית אויב או חוליית החטיפה, שכנראה גדולה מהכוח שלך, חמושה ממנו ומכירה היטב את מרחב הלחימה - ויכולה להביא לאירוע חמור בהרבה יותר מהאירוע אליו נכנסת מלכתחילה.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

שלא לדבר על כך שכל האמצעים לעיל לא תמיד זמינים לכולם ובטווח זמן סביר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אמצעים לא תמיד זמינים , זו בעיה,
יש לנו הרבה אמצעים,
והרבה פעמים החי"ר עובד עם עשר אצבעותיו, כאילו אין לנו אותם אמצעים.

אין הרבה אמצעים בכלל. כדאי לדעת מה קורה במציאות ולא באיזה אוטופיה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הרבה או מעט זה עניין של השקפה,
בעיניי קיימת בעיה של זמינות האמצעים, וזה בעיקר תוצאה של דפוסי חשיבה ונורמות עבודה,
[כדוגמה:]זמינות כלבים מסוקים....וכו'
ואתן דוגמה למה שהחיים כפו עלינו לשפר, וזה הגדלה ופיזור של מספר היחידות להתערבות מהירה/כנגד טרור שמספרם גדל, וכך צומצם זמן הגעתם.....וזה התחיל ממודעות לבעיה.

כמובן, שאתה לא צריך לקבל החלטות, אלא להיות גנרל כורסא, אז הכל הוא עניין של השקפה. בא נראה אותך נותן טיעון מנומק (פעם ראשונה בפורום!) ולא ערטילאי לפיזור מחדש של האמצעים (אני כבר לא מדבר על הגדלה של כמותם) בצורה שהיתה מאפשר לאותו כוח להחזיק מה שאתה טוען שהוא היה אמור לקבל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תניח שלאותו כוח כך היו אמצעים כאלה ואחרים תחתיו. ניוד אותם אמצעים בתוך הגזרה הגדודתית/פלוגתית בזמן אירוע מבצעי, שההתעסקות הראשונה היא נטרול האיום, פינוי הפצועים והבנת התרחיש המבצעי החדש, יכולה לקחת כלשעצמה זמן רב.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מודה, אולי בגלל הגיל (73) או קשישות, הרגשתי כאילו אני שם בתוך המנהרה. לכל המשתתפים מגיע צל"ש, שפעם אחר פעם נכנסו ללא מודע ולא היה להם ח"א או שריון, גם התקשורת לא הייתה במייטבה רק היוזמה ותושיה אישית. ברור שהם מצאו ממצאים אשר רק בגלל צנעת הפרט לא מדווחים.
אני לא מאמין שהם ישכחו את מה שעבר עליהם. הם ממש גיבורים...!!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

--מצאתי עצמי בלבנון הולך בחוד הכוח [לא הייתי עושה זאת לולא רציתי לשמוע את דעת המפקד],בלילה,אחרי מחבלים,שאלתי הסא"ל למה אין איתנו כלב...? ועל פי תשובתו הבנתי כי הוא לא מכיר הנושא, אין לו בעיה במה שהוא עושה.... כשלי ברור כי אם המחבלים ירצו, הם יוכלו לטבוח בנו, חבורה של אנשים המתנהגים כאדיוטים.
-- גם בלבנון, אנחנו הולכים בציר די קבוע, משמאלנו חומת אבן ארוכה,אם ירצו המחבלים, ירו מאחורי החומה, ולא ישאירו לנו הרבה סיכוי....אני שואל המפקדים למה בסיטואציה שכאילו עבורה נכנסו לצה"ל כלי טייס ללא טייס, אין כלי שמלווה אותנו בכדי שיהיה לנו כעיניים.....לא זכורה לי תשובה עניינית....
--באורו של בוקר, ליד ומצפון לחניתה, התגלו בואדי מחבלים, נשלח כוח, במפגש ראשון פצוע לכוחותנו, במפגש שני עוד פצוע, במפגש השלישי חוסלו שני המחבלים [אני לא בטוח לגבי מספרם]....וזה כשלצבא היה כל הזמן שבעולם לבחור הדרך לחיסול המחבלים.....לא שמעתי שום שאלות על הביצוע הצה"לי.
לדעתי הדוגמאות מצביעות על בעיית תשתית, תשתית אנושית, המקשה עלינו לזהות בעיות/להשתפר.
ואין אני טוען על בעיה במקרה המדובר כאן, אני טוען טענה עקרונית, כי אמצעים הקיימים בצה"ל לא מנוצלים שם בקצה ע"י אנשי החי"ר , שכחלק ממסורת עובדים עם מה שיש להם, לעתים פרימיטיבית.

לא מפתיע שאתה לא מסוגל לתת תשובה עניינית, אלא מתחבא מאחורי "אמירות עקרוניות". יש לך 1628 פוסטים של כלאם פאדי ולא אחת עניינית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני כותב מה שאני מרגיש כי כדאי שאני אכתוב....ולא רוצה להיכנס לפינות רק משום כי אתה רוצה,
אין לי מספיק נתונים על מה שהיה באותו מקום בצוק איתן, וחבל שאף אחד מהקוראים שהיה שם לא מרים הכפפה ומוסיף בנושא, אני מניח כי אם הייתי שם, הייתי כותב ספציפית על האמצעים שלא כל כך מגיעים......אני לא רואה פה כי מישהו כותב לעניין זמינות הכלבים...רובוטים....או אמצעים אחרים....נראה כי יותר מתייחסים לכותבים....היושבים על ספה, כורסא....וזה לא כל כך צבא וביטחון....בא נשאיר את ההתייחסות הלא עניינית לאלופים שיתייחסו מחר לבריק בתוכנית 'זמן אמת'

ללא שמץ ציניות אכתוב שלדעתי אתה איש חושב ושעם הרבה מהרעיונות שלך ניתן להסכים. "הפינה" שמצאת את עצמך בנקודת הזמן הזאת בפורום היא משום ההתעקשות שלך על השמעה (לגיטימית) חוזרת של דעות שלעיתים קרובות נשארות בתחום החשיבה התאורטית. בעיני כמה מהמגיבים זה מיצוב בצורת גול עצמי שלך וגורם לחלק מהאנשים להתייחס אלייך אולי כאל טרול. חבל.


חלק גדול מהרעיונות שהעלית בענין הנוכחי נכונות ואפילו נעשות בקומבינציות כאלה ואחרות. כשאפשר. באילוצי מקום וזמן, לא הכל זמין ולא הכל אפשר.


כולנו מכירים את צה"ל על שלל בעיותיו. אין כאן אידאליזציה. גם צבאות לכאורה מקצועיים רבים שוגים בפאשלות איומות למרות אולי היתרונות בגיל ומקצועיות. אולי טבע האדם.

יש מה שאני קורא לו 'מסגרת שיח', זה גבולות השיח המקובל בחברה כל שהיא, הוא נוצר מהזמן שיש למשתתפים בשיח, מהסבלנות, מההבנה, ממה שמקובל....מה שמרגיז נשאר בחוץ, גם הטאבו נשאר בחוץ..........בחברות מתקדמות מסגרת השיח יותר רחבה,יש פחות מחסומים, אפשרי דיון פורה ביותר נושאים ללא מגבלות.
לא מוצא עצמי מסרס מחשבותיי בכדי להתאים עצמי למסגרת דיון,
כשאין דעה שונה, מה טעם יש בדיון...?
ראיתי פעם סרט על sas הבריטית, ושמעתי חונך האומר לטירון כי אם לא יאמר דעתו, אין צורך בו.
בחנו אותי פעם לעבודה בתחום הביטחון, והמראיין שואל אותי מה היית עושה במקרה כלשהו, ועניתי מה שעניתי, והוא שואל שוב, בתקווה שאתקן עצמי, וידעתי מה הוא רוצה , ונשארתי עם אותה התשובה...וכך נפרדו דרכנו...וכך לדעתי צריך לעשות מי שמחויב לאמת.
ואחזור אחורה,ברור שבכל מקום יש פאשלות ויהיו פאשלות, והמובן מאליו בעיניי הוא לצמצמם, ואת זה עושים ע"י הצפת הבעיות, ואיתור נקודות חולשה, אבל באמת , בלי מחסומים מיותרים.
אגב, אני מצנזר עצמי, וגם בצבא נהגתי כך, כשהיו לי רעיונות,שהנחתי שיראו הזויים....וחבל.

שכנעת אותי כי המשימה היתה קשה,
לא שכנעת אותי כי כלב לא היה תורם.

כלב אולי היה תורם, אבל האם היה כלב זמין במיידי באותה גזרה?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

עכשיו אני רואה תגובתך,עניתי ,לפחות חלקית,בתגובה לדברי ביטיס.

אני רק תוהה, אם חס וחלילה היו גוררים אותך פצוע אנוש ומדמם, במנהרה שאת אורכה אתה לא יודע ואין מושג לאן היא מובילה (כנראה לשום מקום טוב) והייתי בדיעבד שומע (אם במקרה נשארת בחיים) שהחברים שלך חיכו נניח חמש שעות (סתם מספר אופטימלי), עד שהגיע כלב במקום לחתור למגע ולחלץ אותך לפני שהפכת לשליט או שאהיד?

אינני יודע אם כלב היה עוזר,
אני מצפה לעבודה יעילה, והביקורת שלי לא על המקרה עצמו,אלא על מה שאני סבור כנורמות בעייתיות הגורמות לכך שאמצעי שהיה אמור להיות [כדוגמה] תוך חצי שעה, הצבא מצליח לנפק תוך שעתיים...ולעתים כלל אינו מסופק...וזו תוצאה של הרגלי חשיבה/נורמות....וקשה לצפות כי מי שחי בחברה בה אתה פוגש רופא חודש-שנה אחר שמתעורר הצורך....בצבא יתפקד על פי נורמות שונות.

אבל - כלב אינו רובוט - ואם תשלח כלב במנהרה, יש סיכוי גדול שהוא פשוט יעלם בתוכה (ודי לחכימא...).

וגם - רובוט אינו אמצעי שיודע לעבור בכל מקום, שתלוי בתקשורת עם המפעיל שלו ובעל טווח פעולה מוגבל.

הסיפור האחר שעלה בכתבה, וכאן צה"ל כן יכול היה להציג את היתרונות המבצעיים שלו באופן מובהק, זה כיבוש מהיר של השטח החשוד כתא היציאה מהמנהרה, בידודו וסריקתו. לעניין זה, ייתכן שהמודיעין בזמן אמת לא בהכרח סיפק תמונה מלאה של מהו אותו שטח, וייתכן שהוא דווקא מספק אינדיקציות אחרות, שמייתרות את כיבוש אותו השטח.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

אני לא מאמץ האמירה: 'סביר להניח שכלב היה בנמצא'
אני חושב כי צריך היה להיות כלב בנמצא, כי צבא יעיל כדאי שיהיה מוכן מיטבית לכל תרחיש,
וצריך לדעת כי כל כלב מוכשר לעבודה אחרת, ואינני יודע עד כמה כלב יכל לעזור שם.

נכון, שני כלבים לפחות כי אחד יודע לסרוק והשני לתקוף. בעצם במקרה הזה היה צריך לפחות ארבעה כלבים זמינים, אחד סורק ושלושה מנטרלים את החוליה שחטפה כי כלב אחד לא ממש משנה.


וגם צריך תמיד להתכונן לשני אירועים במקביל, אז נהפוך את עוקץ לאוגדה.


ורק חליהה לאללה שלא תפתח גם חזית שניה, קול כלב ביגי יומו.


ועוד לא הגענו לרובוטים, כתבמים וכו.

אם אתה לא חושב כי השאיפה צריכה להיות מוכנות לכל תרחיש,
יש לך וויכוח לא רק איתי, אלא עם כל מתווי הכיוון בצבא.

איתך אין לי וויכוח. חשבתי שמשחקים בנדמה לי.

אבל גם החיילים שאתה מצפה שיכנסו לרדוף לא יודעים מה אורך המנהרה ולאן היא מובילה, או מה יש בה.
אתה מצפה מכח להיכנס לתוואי שבו הוא מאבד את כל היתרונות שיש לו על האוייב, ולאוייב יש יתרונות של הכרת השטח ויכולת למלכד אותו מראש, כמו כן להחזיק במקום כח גדול מזה שאתה מכניס, לארוב. אני נדהם מהאומץ שהחיילים הפגינו.
אני חושב שהעובדה שאף חייל לא נפגע מאוחר יותר במהלך חקירת המנהרה היא רק בגלל שזאת מנהרה שהוכנה בכוונה למילוט מהיר ולכן לא כללה מכשולים או מלכודים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

וזו כל מהותה של הלוחמה הקרבית. סיכון אישי בתנאי אי וודאות.


בסוף, החייל נדרש לעשות מעשים שהם בניגוד לאינסטינקט ההשרדות הטבעי.


להסתער על כיפה עם חיילי אויב מחופרים זה סתם? לפרוץ לבית שמסתתרים בו מחבלים זה טבעי? לסרוק מבנים בעזה שבוודאות ממולכדים זה הגיוני?


מבלי חס וחלילה להוריד שמץ מגבורתו של כל מי שחיפש במנהרה, כאן אנשים לא ניהלו חילוץ או איתור תחת אש. קלסטרופוביה, אבק, חושך ומלכודים הם פחד מטורף. אבל באינספור אירועים קרביים אחרים אנשים חילצו חברים וזרים גמורים תחת אש תופת לא רק כי "לא מפקירים פצועים" אלא כי זה המעשה הנכון לעשות. ולמרות הידיעה הברורה שבוודאות הם כנראה ייפגעו.

אין מה לחפש "הגיון" ממרחק זמן, מחוץ להקשר ועומק הכורסא מול המחשב.

למשל, הצוות האמיץ (אישית לא הייתי נכנס למנהרה כזו אפילו אם הייתי יודע בוודאות שאין שם מטענים או מחבלים...רק הקלסטרופוביה לבדה...) שנכנס למנהרה היה מוגבל בגלל חוסר בחמצן. האם לא ניתן היה להעביר לו בלוני חמצן נוספים תוך כדי שהייתו שם? לא חשבו על זה או שמא לא היו עוד בלוני חמצן? שזו אפשרות בעייתית בפני עצמה.
קשה שלא לחוש לאור כל האמור בכתבה תחושה רצינית של פספוס, שבגלל חוסר מזל/ חוסר מודיעין/ חוסר אמצעים זמינים ואולי גם חוסר מקצועיות נותרה חסרה האגורה לשקל ולא הגיעו לגולדין ז"ל.

אבל ייתכן שיש מגבלות לזמן שניתן לנשום אוויר דחוס, ככה שעוד בלון לא בהכרח היה עוזר.

לגבי הכלבנים - גם אם בכתבה לא התייחסו לכך, לא ניתן לפסול שהכניסו כלב בשלב הרבה יותר מוקדם של האירוע.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מנסיוני הדל עם מנסי"ם ומנפי"ם - לא זכורה לי מגבלת זמן נשימה של אויר מבלון אלא רק תכולת הבלון שחייבה ניתוק מגע לפני שמתרוקן.

קודם כל - גיבורים כל מי שפעל שם. לא מובן מאליו להיכנס לכזו מנהרה. כל חייל קרבי נדרש למעשים אמיצים/חסרי הגיון אבל להיכנס לחור שחור כזה עם פנס ואקדח כשבצד השני יש מחבלים, עקבות דם על הקירות והאדמה, מטענים ולחימה ופיצוצים מעל הראש...תסריט מהסיוטים.

אבל...גם בהתחשב בכך שזו לחימה, לחץ וכו' ולא הכל מושלם ואפשרי בשטח -

- מדובר בימים האחרונים של צוק איתן. כלומר נלחמים בשטח כבר חודש, יודעים ופגשו מנהרות ובשפע. זה לא בגדר הפתעה גמורה, בטח לא בגזרה הזו ועוד יותר לחברי היהלם/סמור.
מדוע הם לא נכנסים עם אמר"ל ופנסי IR, תרמי או כלב כאמור?
החמאסניק בצד השני רואה את הפנסים שלהם מאות מטרים קדימה במנהרה והם לא רואים אותו ופשוט מטרה חשופה בלי שום אפשרות לתפוס מחסה. אפילו לא צריך לכוון טוב...הקירות מקפיצים את הכדורים בזויות האלו.
- למה רק אקדח?
מה עם החמאסניק בצד השני תופס מכסה קל? או עם קרמי או שק חול? טוב שיהיה אקדח כמובן אבל זו לא מחילה של הוייטקונג שצריך את החייל הכי רזה במחלקה עם סכין בין השניים ומחסנית אחת של 45.
זו מנהרה של מטרו...כפי שרואים לא חסר לחמאסניקים קלאצ'ים גם במנהרה עצמה ואף RPG.
- למה אין מגן דויד זמין?
מקפיצים יחידה כמו יהלום ועוד את סמור שמתמחים במנהרות. יודעים עוד מתחילת המערכה שזו הסכנה הכי גדולה. כשהם באים הכלי והמיומנות היחידה שהם מביאים זה אקדח, פנס וביצים גדולות?
רק אחרי חצי יום בכניסה השנייה באים עם מגן? אין עוד בלוני חמצן בכלי בכוננות לתסריט כזה?
מכניסים גם מומחה סילוק פצצות. איפה הכלים שלו חוץ מלדרמן?
- בכניסה הראשונה, אחד מחברי הצוות חוזר חזרה בריצה כדי לעדכן שהם מתעכבים קצת.
לכאורה קיבלו הוראה לחזור תוך 10/20 דקות ולא שנייה יותר. כשהוא חוזר - קודם כל עומדים מעל הפתח 2 קצינים שאננים שאחד עומד ואפילו לא מסתכל לפתח המנהרה שלא לדבר על לחפות למקרה שיצוץ איזה חמאסניק נוסף. כשהחייל צועק לו שהם מתעכבים וכבר חוזרים, הוא אומר לו למה חוזרים?
סצנה חובבנית משהו.
- גם בכניסה השנייה שוב נכנסים עם אקדחים בלבד וציוד הגנה/תקיפה מינימלי מאוד. שוב עם פנס קטן וזהו.
הפנסים אגב - חלשים לאללה...כל פנס LED מאליאקספרס (גם אז) יכול להאיר עשרות מטרים קדימה טוב יותר ממה שנראה בוידאו.
- מדוע צועקים כל הדרך בעברית? הכוח עוד אומר ומודה שלמיטב ידיעתם הם אולי דקות אחרי המחבלים. אין לדעת מה יש מאחורי העיקול, איפה החייל החטוף, איזה פיר יש להם מעל הראש...זו גם מנהרה, שומעים כל דיבור קטן למרחק גדול קדימה.
הייתי מצפה מכוח סיירת ובפרט כזה שמאומן למנהרות שיכנס בשקט מוחלט, יתקשר בנגיעות/לחישות, ולא בצעקות ופנסים.

בקיצור, רגשות מעורבים. מצד אחד רוח לחימה ואומץ מרשים. מצד שני - חוסר מחשבה/מקצועיות מטרידים (אך לא מפתיעים). מרגיש שהחובבנות של חמאס והמזל שיחק לטובתם...המחבלים בקלות יכלו להשאיר אחריהם מטען קטן (הזוי שלא עשו לפחות חוט תיל/קליימור/מוקש או חסימה אחרתם אחריהם, כנראה מיהרו כל כך שלא רצו לעצור לשניה). גם בבניה של מנהרה כזו מושקעת ויקרה - הגיוני שהיו מכינים לאורך הדרך חסימות, התראות ומטענים להפעלה מהירה.

מקווה שנלמדו הלקחים היום.

... וגם ציינת נקודות התורפה של הצוותים. אני אישית לא מאמין שמישהו למד או משהו נלמד.
(ראה המבצעים לאורך השנים )


אוסיף רק את דברי האלוף מאיר דגן ז"ל ראש המוסד לשעבר, על אותם הגבורים האלמונים:

"מדובר בחבורה מעולה וייחודית של נשים וגברים המתאפיינים במקוריות, תעוזה ותחושת שליחות.
הם אנשים שעושים לילות כימים, בלי לקבל הכרה, פרס או גיבוי קבוצתי. הם עובדים ללא סיוע מטוסים
או שיריון ובמקרים רבים ללא יכולת חילוץ. הנשק שלהם הוא חריפות השכל ואומץ הלב. הם לא יכולים לספר גם לקרוביהם על מעשיהם. הבדידות היא בן זוג קבוע..."

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו