שער הדולר מאוד נמוך עכשיו ככה שלכאורה יש עכשיו הזדמנות לקנות דולרים בזול ולמכור אותם בעתיד. מישהו יכול להסביר מהתחלה עד הסוף איך זה עובד? נגיד שמישהו רוצה להשקיע 15,000 ש"ח ברכישה של דולרים: לאן מומלץ ללכת כדי לעשות את זה? איך ומתי הוא מדווח על הרווח לרשויות המס?

אם כן אתה יכול לרכוש בבנק/תיק השקעות אופציות עתידיות שיפוגו באותו עתיד או סמוך אליו,
אם הדולר אכן יעלה תרוויח הרבה,
ואם חלילה הוא לא - דווקא תפסיד.
כשלדעתך הדולר הגיע לשיא - מוכרים.
מס על רווחים משלמים מיד, ועושים תיאום בסוף השנה, כדי לקזז הפסדים (אם היו באותה שנה).

אם אתה לא יודע מתי, ורק יודע שזה יהיה "בעתיד"אתה יכול לקנות בצ'יינג' דולרים ולהפקיד אותם בחשבון-בלטה.
נזיל מאוד, למעט במקרי שריפה או הצפה, ולא משלמים מס,
אבל אם תעשה את זה עם סכומים גבוהים (פעם זה היה 10 אלף שקל, אולי זה ירד), זה ידווח ורשויות המס עלולות לסמן אותך.


ורק שתדע,
בנק ישראל מחזיק 100 מליארד דולר - כדי לוודא שלא תרוויח יותר מדי מעלייה של הדולר.

מסחר במט"ח זאת אחלה דרך להפסיד כסף.

לאור המצב הכלכלי הקשה ביותר ודאי שהשקל חייב להיחלש ביותר מול הדולר (ביחוד שזה יוכל להגביר את היצוא והיצור ולהגדיל את התעסוקה)רק השאלה אם הנגיד רוצה בכך או לא
שאלה נוספת האם הוא מסוגל לעשות זאת?
לא נראה שהואמספיק חזק לעינין ואולי אפילו חלש.

זה אולי טוב לייצוא - אבל מנוגד לחלוטין למטרות בנק ישראל (ומעוגנות בחוק בנק ישראל),
שהראשונה בהן: שמירה על יציבות המחירים, וכל השאר כפופות להתייעצות עם הנגיד ומותנות בכך שמטרה זו לא תיפגע.
משמע - זה פשוט לא יקרה.
גם לפי סקר עסקים שבוצע - 43% מהעסקים העריכו שהמחירים ירדו במעט. רק 4 אחוז העריכו שהמחירים יעלו.

מה כן קרה:
בנק ישראל הזרים זמנית את יתרות המט"ח שלו פנימה - לשוק האג"ח הקונצרני,
וכך מנע פגיעה ביכולת לגייס חוב, מה שהיה עשוי לפגוע בעסקים.
יתכן והוא יאפשר לבנקים להקל את תנאי מתן האשראי (למשל ע"י הפחתת שיעור בטחונות)

בתקופה זו של מיתון אולי רק בתחילתו גם החלשת השקל בצורה משמעותית לא תגרום
להעלאת מחירים ביחוד שהאינפלציה רחוקה מאוד מהצורך לפי בנק ישראל
גיוס החוב היה ניתן גם בלי ההזרמה המאסיבית של בנק ישראל וגויס כבר בעבר בקלות יתירה
בינתיים ראינו שגם על ידי הפחתת שיעור בטחונות מאוד קשה לקבל אשראי מהבנקים
והגדלת היצוא במצבנו היום הוא מאוד קריטי
כבר פורסם שהיצוא קטן במליארדים רבים ובמפעלי יצוא כבר פיטרו עובדים
והכל צריך לשים על כף המאזניים ולא נראה לי שעושים כן.

של כל מוצר מיובא,
ושל כל מוצר שמחירו נשען על ייבוא (לחם עשוי מחיטה מיובאת למשל).
יבואן שקנה חיטה בדולר - לא ימכור אותו תמורת חצי דולר,
ואם ינסו לכפות עליו למכור באותו מחיר - זה יגרום לו מיידית להפסיק לייבא חיטה שהוא חוייב למכור במחירי הפסד.
מה שיגרום לתוצאה גרועה יותר - גם לזינוק מחירים וגם לחוסרים כבדים בזמינות מוצרים.
זו בדיוק הסיבה שחוק בנק ישראל כ"כ אובססיבי לגבי יציבות המחירים.

הסיבה שאנחנו "רחוקים מאינפלציה", ולבעלי עסקים יש אמון גבוה שלא תהיה אינפלציה,
היא האמון שבנק ישראל לא ימעל בתפקידו, וימשיך לפעול לפי חוק בנק ישראל.
זה מה שגורם לבעלי העסקים עצמם - לפעול כ"עסקים כרגיל" ולא לנסות להעלות מחירים בעצמם.
ומאפשר להם לקבל הלוואות ולמכור אג"ח שלא משקלל סיכוני אינפלציה.
זה אמון ששווה עשרות מליארדים - כל שנה, ומונע חשש לכניסה ל"משבר חוב" במהלך מיתון.
למעול בו יהיה ממש חלמאי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דור3 גיוס החוב היה ניתן גם בלי ההזרמה המאסיבית של בנק ישראל וגויס כבר בעבר בקלות יתירה בינתיים ראינו שגם על ידי הפחתת שיעור בטחונות מאוד קשה לקבל אשראי מהבנקים

כן ולא.
בגלל שהרבה אנשים יצאו לחל"ת ומשכו בבת אחת חסכונות או הפסיקו לייצר אותם - אז בבת אחת נוצרה ירידה בביקושים לאג"ח קונצרני.
ההזרמה המדוברת - מנעה ירידה מהירה ביכולת למכור חוב קונצרני, שהיו עשויות להיות לה השלכות משמעותיות באמון משקיעים בחוב כזה.

דווקא לא ראינו שלמרות הפחתה כזו לא הייתה השפעה - כי לא הייתה הפחתה כזו.
לא היה שינוי במדיניות הרגולטורים ובנק ישראל.
מה שראינו - זה שהמדינה נכנסה כשותף של הבנקים בהלוואות עסקים (קרן הלוואות לעסקים), מה שבעקיפין מוריד מהם אחוז מסויים מהסיכון.
אבל לא ראינו שום שינוי ברגולציה של הבנקים עצמם - הם עדיין נדרשים לנטר בעקביות את מצב העסקים שמחלקים להם הלוואות - בדיוק על פי אותם קריטריונים שעשו בעבר.
משמע - לפי הקריטריונים שהוקשחו בעקבות משבר 2008.
המדינה משקיעה, מפחיתה סיכון מהבנקים (מה שמונע עלייה בריביות) אבל דורשת מהעסקים בדיוק אותה רמת נזילות.
אני מקווה שהמדיניות הזאת תשתנה לאחר שהתחלואה תחזור לרדת - כי הייצואניות יצטרכו הלוואות גישור כדי לפצות על חודשי הפחתת הפעילות ולהגביר את הייצוא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דור3 והגדלת היצוא במצבנו היום הוא מאוד קריטי. כבר פורסם שהיצוא קטן במליארדים רבים ובמפעלי יצוא כבר פיטרו עובדים והכל צריך לשים על כף המאזניים ולא נראה לי שעושים כן.

זה נכון לרבעון השני, שבו כפו צמצום מספר עובדים וחל"ת.
אין תופעה של פיטורין קבועים במפעלי ייצור וייצוא.
זה לא משבר קבוע בייצוא, והגברה קלה בקצב הייצוא ברבעון אחריו תמחק את הירידה.
כך בדיוק ראינו שקרה בסין.

עם היחלשות השקל ודאי שיגביר את היצוא וייאלץ את היבואנים לצמצם את רוחיהם
(גם כאשר השקל יתחזק מאוד לא הורידו היצואנים את מתח הרווחים ואם יחלש השקל יוכלו עדיין להרויח לא מעט)
במצב כיום הגורם ליציבות מחירים ואפילו להורדה באינפלציה בגלל חסרון בפרוטה בכיסם של אזרחים רבים מאוד וחולשת השקל לא תשנה זאת
(אני לא חושב שלאזרחי המדינה יש אמון רב בבנק ישראל רובם לא יודעים כלל וכלל מה משמעותו)
כניסת המדינה בקרן הלוואות לעסקים שהורידו מהבנקים במקצת מהסיכון ולא עזר לקבל הלוואות
ביחוד לבעלי העסקים הזקוקים להלוואות בכדי לשרוד.
וזאת היתה כוונתי בהפחתת שיעור בטחונות.
ביחס ליצוא חלק מפטורי העובדים הם קבועים והחלק שאינו קבוע גורם לאיבוד שווקים ליצוא
שיהיה מאוד קשה להחזיר אותה
היבוא מסין מהרבה סיבות זול ביותר וגם מחולשת המטבע הסיני.
לai22: אני מודה לך מאוד על מה שכתבת ואני שמח לשמוע את דעתך למרות שאני חלוק עליה.