08-01-2015, 00:25
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
נדייק: הייתי צריך לומר "פעיל עדיין". בתכל'ס, החרפת ההסגר על מיצרי טיראן
הייתה בספטמבר 1955, שנה לפני המלחמה. שנה.
ועוד קודם לכן, ואפילו לפני בניית המזח, הם עשו קולות שהם מתכוונים לחסום את המיצרים, למרות שהנוסח של ההודעה שלהם על השליטה במיצרים מ-1950 לכאורה אמור לאפשר מעבר חופשי.
כדי לפתח את נמל אילת היה חיוני לאפשר העברה *סדירה* של ספינות דרך המיצרים (מה שלא יכולנו לסמוך עליו עוד לפני ספטמבר 1955, ובתלונת ינואר 1954 למועצת הבטחון בעצם כרכנו ביחד את המיצרים עם חסימת תעלת סואץ לשיט שמגמתו לישראל). אבל יותר משנה עברה בין הקאזוס-בלי הזה ליציאה למלחמה.
הצבא המצרי (שגדל מאוד לאחר ספטמבר 1955 ועסקת הנשק 'הצ'כית'), נטש בחלקו הגדול את סיני לאחר הלאמת התעלה ביולי 1956, כדי להיערך מול איום אנגלו-צרפתי אפשרי, ולכן היו בסיני עם פרוץ 'קדש' בערך 30,000 חיילים מצרים (מול 45,000 שלנו בחזית ההיא).
ולגבי הפידאינים - כאמור, הייתה דווקא ירידה, וגם צה"ל הגיב פחות בחזית המצרית. אחרי שהממשלה הורידה את מבצע 'עומר' מסדר היום, ומבצע 'פיל' לא יצא לפועל, היה נסיון מצידנו להוריד את גובה הלהבות. בהתחלה כי לא רצינו להתנגש בנאצר באותו רגע, ואחר כך כדי שלא יפריע לנו להתנגש בו בזמן המתאים.
סיכומו של עניין: היו לנו יופי של סיבות, וכהגדרתו של דיין בשיחות עם הבריטים והצרפתים הייתה "מציאות מלחמתית קיימת", שבגללה "לא נחוצה לנו שום עילה נוספת". אבל הסיבה שיצאנו לקדש בתאריך שיצאנו בו *לא* הייתה תגובה על חסימת המיצרים שנה וחודש קודם; *לא* תגובה על פעולות הפידאין ממצריים שירדו (לטובת פעילות פידאין מירדן) במחצית השניה של 1956; והרצון להיכנס במצריים לפני שהם יספיקו לסיים את קליטת הנשק אכן שיחק תפקיד חשוב מאוד, אבל עדיין בחודשים לפני כן הצעות דיין לא אושרו בממשלה, וגם לא יוזמותיו של ב.ג.
הסיבה לכך שהכל השתנה הייתה הלאמת התעלה והרצון הצרפתי (וגם האנגלי) להיפטר מנאצר, רצון שסיפק לנו הזדמנות, אבטחה, צ'ק פתוח-כמעט לנשק וגיבוי מעצמות למלחמה - דברים שהיו חסרים מאוד בתקופה לפני כן.
והנה קטע מעניין מיומן לשכת הרמטכ"ל, 17 באוקטובר 1956:
""הזקן פוסל את ההצעה הבריטית לחלוטין, אם כי הוא משאיר פתח למו"מ. לדעתו של משה אין צורך להבהל מהדרישה שאנו נהיה הפותחים ושניטול על עצמנו את תפקיד התקפן [...] [בריטניה וצרפת] אינן זקוקות (לפחות לא הרבה) לכוחנו הממ[ש]י בשדה הקרב [...] הם זקוקים לנו רק או בעיקר מן הסיבה שאין הם יכולים לפתוח מלחמה בלי עילה ואין להם שום עילה מספיקה ונאסר נזהר באלף זהיריות מלתת להם את העילה הזו. בעוד שאנו הנמצאים במצב מלחמה מתמיד עם נאסר [...] לנו אין כל קושי במציאת עילה למלחמה ועצם כניסתנו אנו לסכסוך עם המצרים יספק לאנגלים ולצרפתים את העילה המבוקשת.[...] [ויש כיום] הזדמנות שלא נערבה להפיל את נאסר [ולפתור] את בעית בטחוננו לזמן ארוך. והרי אחרי הכל אמר הזקן תמיד שנלך להלחם נגד מצרים לבדנו ואיפילו [!]מבלי עזרה אחרים ברגע שיהיה לנו הנשק וכשתהיה אהדת המערב או לפחות אי התנדבותו. והנה עתה לא זו בלבד שיש לנו אהדה של המערב אלא שהמערב נלחם אתנו לצדנו".
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
נערך לאחרונה ע"י YGH בתאריך 08-01-2015 בשעה 00:27.
|