28-08-2018, 00:30
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
הפעם היחידה שהמורדים התקרבו לשוט צה"לי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_last_Apachi שמתחילה ב "זיהוי צנטוריון "שלל מורדים סוריים" שהוצג ב- ARMY-2018 ברוסיה"
הייתה במרץ 2017 וזה סיפור המעשה. כזכור בפברואר 2017 פתחה דיוויזית המשמר הרפובליקני בהרכב של חטיבות 105 ו 106 במבצע רחב היקף בתוככי דמשק לכיבוש ברזה, קאבון וג'ובר, שלשת רובעי הרפאים שהמורדים החזיקו בהם ממערב לכביש המהיר M5, המחבר בין הבירה הסורית לחומס. כאחד מאדני המשטר, הייתה לדיוויזיה זו מאז ומעולם נוכחות קבע חזקה בעיר ולמעשה בסיס האם שלה נמצא ממש ממערב לקו החזית דאז בצפון מזרח העיר.
כזכור הבניינים המערבים ביותר של ג'ובר היו מרוחקים חצי ק"מ בלבד מכיכר עבסין ומהעיר העתיקה וכק"מ בלבד מכיכר תחריר - ממש לב ליבה של דמשק! מצב זה בו המורדים מחזיקים בשליש מן העיר ונמצאים במרחק יריקה ממרכזה היה כמובן מסוכן מבחינת משטר אסד והוא אכן שלח את צבאו למספר התקפות לאורך השנים, שמטרתן הייתה בעיקר להכיל את הישגי המורדים ממערב לכביש ולצמצם את שטחם ממזרח לכביש, בעיקר בדרום רוטה. עם זאת, לא היה בכוחו של המשטר לעקור את המורדים לחלוטין מתוך השטח העירוני הצפוף והמבוצר ובמקום זה נחתמו שם שורת הסכמי הפסקת אש מקומיים, ש "הרדימו את המורדים" ואלו כצפוי התפנו להילחם זה בזה - מתונים נגד איסלמיסטיים, איסלמיסטיים נגד ג'יהדיסטים, כולם נגד ISIS וחוזר חלילה.
לאחר כיבוש מובלעת מזרח חלב בסוף 2016 התפנה אסד סוף סוף לטהר את דמשק שממערב ל M5 (החלקים שממזרח לכביש - קרי רוטה, זמלקה, חרסטה, עין-טרמה, אירבין וכו' - ימתינו שנה נוספת). על פי השיטה שפותחה במזרח חלב, נשלחו צק"גים לאורך הכבישים הראשיים המפרידים בין שלשת הרובעים במטרה לבודד אותם זה מזה ומעורפם ברוטה, משם קיבלו אספקה דרך מנהרות שנחצבו מתחת לכביש המהיר. הצק"גים של חטיבה 105 נערכו מבעוד מועד באזור פרדסי אבו-ג'ראש בואכה מתחם הפקולטה לחקלאות של אונ' דמשק שממערב לקאבון ומשם יצאו להתקפה ב 26 לפברואר 2017.
כיוון ההתקפה הכללי היה לאורך שדרות השישי לאוקטובר. ראשיתן של שדרות רחבות אלו, ששמן הוא תאריך היציאה למתקפת הפתע המוצלחת של יוה"כ, בכיכר מיסאט (שבשכונת מזרע) ומשם הן ממשיכות תחילה מזרחה, כשהן חולפות על פני השגרירות הרוסית (יעד קבע לפצמ"רים ורק"ק מרגע הצטרפות הרוסים ללחימה בספטמבר 2015 ועד כניעת ג'ובר באביב 2018) וממשיכות צפון מזרחה, תוך כדי שהן חולפות במחלף גדול מעל שדרות פארס אל חורי (אחד מראשי ממשלת סוריה בעבר הרחוק), חוצצות בין שכונות שונות לאורך נתיבן ובכלל זאת בין ג'ובר (מדרום) לקאבון (מצפון), עד שמתמזגות אל תוך כביש M5 במחלף גדול באזור חרסטה (רובע בצפון מערב רוטה, שהמורדים החזיקו ברובו, למעט סדנת הרכב המרכזית של צבא סוריה, שנותרה כמובלעת מבודדת בין חרסטה לאירבין ושעמדה בגבורה בכל הנסיונות לחסלה).
המורדים צפו את השיטה הנ"ל ונתנו לצבא אסד להתקדם במשך שבוע לאורך שדרות תישרין ולתפוס מאחזים שונים בצידי הדרך בטרם יצאו במרץ 2017 להתקפת נגד הן מדרום (מג'ובר) והן מצפון מזרח (מקאבון) במטרה ולנתק בכך את הצק"ג מעורפו ואז לחסלו בפשיטות ומארבים. השיטה הייתה השתבללות של קבוצות לוחמים אל תוך אזור המפעלים והמחסנים הנרחב שמשני עברי שדרות תישרין, מזרחית למחלף עם שדרות פארס אל חורי (המחברות את כיכר עבסין עם השכונות הצפוניות מזרחיות של דמשק).
והם כמעט הצליחו בכך! הקבוצה הדרומית שיצאה מג'ובר, שמגיניה היו הנחושים ביותר מכל תנועות המורדים בסוריה (לצד הג'יהאדיסטים של מחוז אידליב), עמדה ביעדיה וכבשה תוך לחימה קשה את אזור התעשייה הדרומי (שמצפון לרחוב חנזי) ולמעשה הגיעה למרחק נגיעה ממחלף תישרין-פארס אל חורי. זו הייתה הנקודה המערבית ביותר אליה הגיעו אי פעם המורדים בדמשק גופא. ולמה אני כותב את כל זה? כי מעברו השני של מחלף זה - מרחק של אולי 200 מטרים - נמצאת פנורמת מלחמת אוקטובר המרשימה, שנפתחה ב 1998 על ידי אסד האב בטקס לציון 25 שנים למלחמה, ובה תצוגת שלל צה"לי ממלחמת יום הכיפורים, כולל אחד מצמד טנקי השוט קל של חטיבה 188 שננטשו למרגלות תל שאמס 40 שנים קודם לכן. זו הייתה הפעם היחידה שבה מורדים סורים התקרבו לטנק שוט קל ישראלי.
סוף הסיפור - המהלך הצפוני של מתקפת הנגד נכשל (הקצה הדרומי מערבי של קאבון היה מלכתחילה בידי המשטר כך שלמורדים שם הייתה כברת דרך ארוכה יותר לעבור עד למחלף, כמו כן הם היו נחושים פחות מאחיהם בג'ובר ונתקלו ככל הנראה בהתנגדות קשה יותר בדרכם). מאחר והאגף הצפוני של מתקפת הנגד קרס לא היה טעם להחזיק באגף הדרומי והכוח נסוג בחזרה לג'ובר, מה עוד שהמאמץ הצפוני היה למעשה החשוב מבין שני המאמצים, זאת מאחר ומטרתו הייתה שטיפת והשמדת ריכוז הארטילריה המסייעת של המשטר, שפעל דווקא מאזור התעשייה הצפוני. אחרי שנכשלו בקרבות דמים בעקירת קבוצת ג'ובר מאזור התעשייה הדרומי, בחרו הסורים במקום זאת להשמיד אותו כליל מהאוויר וכך הוא נותר עד היום בחורבנו. חודשיים לאחר מכן במאי 2017 נפלו ברזה וקאבון בידי כוחות המשמר הרפובליקני ורק ג'ובר האמיצה נותרה כזיז מבוצר אחרון של המורדים ממערב לכביש M5. כל נסיונות המשטר לנצל את ההצלחה מצפון לכביש ולכבוש בסערה את ג'ובר כשלו, תוך שכוחות המשמר סובלים אבדות כבדות. לאחר מכן ניסו אותן שתי החטיבות לכבוש את ג'ובר דווקא מדרום, דרך ואדי עין טרמא (בו זורם נהר הברדה, עורק החיים של דמשק) במטרה לנתקה כליל מרוטה וגם שם נכשלו כשלון חרוץ ושוב ספגו אבדות קשות. לאחר מכן הרימו ידיים למשך שנה ובסוף החליטו לתקוף את כל רוטה דווקא ממזרח ולהגיע לג'ובר מעורפה ובכך גם הצליחו.
כיום עומדות השכונות המוזכרות בחורבנן וטנק השוק קל עדיין מפאר ככל הנראה את פנורמת תישרין.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 28-08-2018 בשעה 00:46.
|