שלום,
אני מקים מערך תיעוד והפקת לקחים אצלי ביחידה. מישהו ערך תהליך דומה וישמח לשתף בניסיון וידע?

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

עשיתי דבר דומה באחד מתפקידיי כקצין בטיחות.הייתי אחראי על פרוייקט מחשוב כל אירועי ותחקירי הבטיחות ביחידה. זה כלל איסוף תחקירי אירוע וריכוזם במערכת ממוחשבת, ביצוע תדריכי בטיחות והטמעת תהליכים הקשורים בבטיחות.

יש לי לקחים אבל לא בטוח שאפשר ליישם אותם בכל מסגרת, תלוי מאוד במי המפקד שלך וכמה חופש פעולה יש לך, סוג היחידה (בסיס הכשרות או מחלקה בקו) כמו כן מי קהל היעד (טירונים שמתחלפים כל מחזור וצריכים ללמוד הכל מחדש, קצינים ואנשי קבע ביחידה, מפקדי מסגרות...)

א. מיקוד - יש מליון אירועים של נפגע, כמעט ונפגע וכו', יש מליון תחקירים שרובם כיסוי תחת. הייתי ממליץ להתמקד בכמה תחקירי דגל מרכזיים וב 2-3 לקחים שקל לזכור, אחרת נהיה בלגן ותחקיר או תדריך הבטיחות הופך לטקס משעמם שאף אחד לא לוקח ברצינות.
זה תלוי מאוד מי אחראי הפרויקט והמפקד הישיר שלך, כי יש מפקדים שרוצים הכל מהכל ושלכל פיפס יהיה תחקיר מבק"א יבשה, ובסוף התחת מכוסה אבל האנשים בשטח לא לומדים כלום ולא זוכרים כלום.

ב. נגישות לחומר - אחת הבעיות היתה נגישות המערכת למפקדים וכן קושי לסנן או לחפש תחקירים מסויימים או בנושא מסויים. יהיה יותר יעיל "להאכיל בכפית" את המפקדים בתחקירים רלוונטיים לפעילות, מאשר לצפות מהם למצוא בעצמם מבין אלפי תחקירים

ג. הכרת מחזורי הפעילות ביחידה - מומלץ לבנות את מערך הבטיחות סביב נושאי האימון באותו מחזור (שבוע נגמ"שים, שבוע חציית מכשול מים, שבוע ניווט בדד וכו'). הפעילות ברוב הצבא היא מחזורית וזה עוזר להיות מוכן מראש לסוג האירועים הנפוצים באותה פעילות. לא להזניח גם את המערך התומך ואת שיגרת הבסיס / מחנה.

ד. תיעוד - היום קל מתמיד לצלם תמונות או וידאו קצר ולהעלות לרשת הצהלית בצורה מאובטחת. זה תופס את תשומת הלב ומאפשר לתת דגשים מעבר לתיאור האירוע (לדוגמא - ציר עם שיפוע צד רציני שמסכן פעילות רק"מ - אפר להעלות תצ"א או מפה של הנת"ב עם וידאו קצר של איך זה נראה בנסיעה ביום ובלילה ואיך להימנע מהסכנה)

ה. יצירת תרבות של מודעות ודיווח - יש מפקדים שדורשים לקבל דיווח על לפחות 3 אירועי בטיחות בשבוע (גם אם זה אירוע שטותי כמו חייל שהחליק על בננה ללא קסדה), אני מבין שזה בא מרצון להרגיל את החיילים לדווח ולחשוב על בטיחות, אבל זה לפעמים מוביל להתעסקות בטפל וכסת"ח. הייתי ממליץ להתמקד בדברים אמיתיים, ומצד שני לתגמל אנשים על אמינות בדיווח ועל מניעת סכנה, לא רק לתת עונש על אירוע שלילי.

ו. המטרה היא לאפשר את קיום האימון / הפעילות - התפקיד של מערך הבטיחות הוא לא לבטל או לסנדל אימונים מתוך גישה מרובעת שונאת-סיכון ולעטוף כל חייל בצמר גפן. המטרה היא כן לאפשר את האימון ולמצוא את הדרך לבצע אותו בצורה בטוחה ככל האפשר.
הכי קל לסגור שטחי אש, לצעוק פיו פיו במקום ירי ולהחליף את התנועה המבצעית בשטח בנסיעה בטיולית. אתה והמפקדים שאיתך צריכים לדעת מתי לשחרר לטובת האימון, ומתי לרסן את הקצינים הצעירים המורעלים. קח בחשבון שהאחריות עליך וחיילים לפעמים עושים דברים מטופשים ומסוכנים שלא חלמת עליהם.

אם אחשוב על עוד דברים אוסיף פה. יעזור לדעת מה האמצעים העומדים לרשותך ומה סוג המסגרת.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אוסיף קצת על הדברים הטובים שכתב סיורניק.
1. כדי להגיע לדיווח אמת, חשוב מאוד שתהיה תרבות של תחקיר והכלה של טעויות (לא רשלנות).
זה אומר שאסור להעניש על טעויות (בכל ארגון, דבר כזה ייזכר לזמן ארוך ויוביל לתרבות כסת"ח), לא לרשום שמות של אנשים בתחקיר אלא לרשום את התפקידים, ולנהל את כל העניין בצורה שתעודד אנשים להודות בטעויות. אפילו המילה תחקיר היא בעייתית מבחינה זו - עדיף לדבר על שיפור ביצועים והפקת לקחים.
2. יש לתחקר גם הצלחות - גם שמצליחים תמיד יש דברים שאפשר לשפר.
3. יש להתמקד בשינויים בארגון/בנהלים בתהליך הפקת הלקחים ולא במסקנות אישיות.
4. חשוב מאוד שתיעוד התחקירים יהיה בצורה נגישה וכן תהיה הפצה מסודרת שלהם, אחרת כל העבודה נשכחת דיי מהר. בארגון בו אני עובד, יותר מדיי טעויות חוזרות בואריאציות שונות בגלל חוסר זכרון ארגוני.
4. רצוי שצוות התחקיר יהיה מגוון, למשל - אנשים עם ניסיון רב וגם צעירים או חדשים בארגון, זה נותן פרספקטיבה רחבה יותר.
5. רצוי שראש הצוות ידבר יביע את דעתו אחרון כדי למנוע התפתחות של קונפורמיזם (אנשים לא אוהבים לחלוק על ממונים).

אוסיף רק שלצערנו תרבות הפקת הלקחים ותיקון הליקויים חסרה מאוד בישראל. כל פעם שמוקמת ועדה בראשות שופט לחקור מחדל, אפשר לדעת כמעט בודאות שבוזבזה עוד הזדמנות לתיקון. שופטים יודעים לשפוט ולמצוא אשמים, הם לא יודעים להפוך ארגונים ליעילים יותר כך שיהיו פחות תקלות.
בנוסף, ברגע שהוקמה ועדת חקירה שהמנדט שלה הוא גם למצוא אשמים, הסיכוי לאמירת אמת של מעורבים, הודאה בטעויות ורצון לתיקון רק יורד. כולם מנסים רק לכסת"ח את עצמם.

לו רק צבא היבשה היה מתנהל כמו חברת הנדסה

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מילשטיין דוגמטי ומתריס, אבל שווה האזנה

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

אנשים קבועים, ברמה מאוד גבוהה, המון מוטיבציה. יכול לשלוח לי נייד בפרטי לעוד כמה שאלות?

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

עוד:

תהיה קרוב לשטח, תכיר את החיילים והמפקדים שב פעם בשבוע עם סמ"פ / סמג"ד ואנשי הבטיחות, אבל תדע לנתב את השיחה לדברים חשובים ולא לכסת"ח (מצטער אבל זה מוטיב חוזר בחווייה הצה"לית שלי)
אל תזניח את אנשי המטבח, רכב וחיילי המפקדה, הרבה פוטנציאל לבלגן שם. נהל איתם שיחות אישיות על איך הם חושבים שאפשר לשפר את הבטיחות.
גם באזרחות - העובדים הוותיקים במפעל יודעים לפעמים לייעל את העבודה וכדאי למנכ"ל להקשיב להם באופן בלתי-אמצעי

תשתדל לא להיתפס בעיניהם כמעין רס"ר בטיחות מרושע שרק בא "לחפש אותם" או להשבית להם את הפעילות (היה לי קצין בטיחות שהרס לחבר'ה ערב על-האש, נחש כמה שיתפו איתו פעולה לאחר מכן) אבל אל תהיה פראייר.

אם יש לך פקודים תחתיך, חלק איתם את העבודה אבל מדי פעם תיכנס איתם לעומק הקורה ותהיה בשליטה.

בבטיחות לפעמים קורה ש:Shit Happens, One Oh-Shit negates a thousand Atta-Boys
גם אם תעשה הכל נכון, תמיד יימצא הגאון שיצליח לעשות תאונה או להיפצע חס וחלילה. אין דבר כזה פעילות צבאית בטוחה לגמרי, אבל תשתדל באמת ליצור תרבות שבה לא רואים את הבטיחות כמשהו שרק מפריע ללחימה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

באיחור מה - אני חושב שיש לך יתרון גדול של אמצעי תיעוד אלקטרוניים - בין אם הקלטות קשר, צי"ד או אפילו הסרטה של מפקדה בזמן אמת. תחקורים של אירועי לחימה לא יכולים להסתמך על זכרון - מעבר לאינטרסים אישיים להציג דברים מסויימים בצורה מסויימת, הזכרון פשוט לא עובד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -