כל הרעש והקרנבל סביב הבופור והסרט. מרגיזים אותי.
למה? כי אני מרגיש (למרות שלא הייתי לבנון של אז) שאר המוצבים שהיו בלבנון הם סוג ב'.
אם אתה לא הייתה בבופור ,כיאלו לא הייתה בלבנון.
אבל מנגד זכורים לנו מוצבים כמו דלעת,רותם,ריחן ועוד (אני פשוט לא מכיר)
שגם הם היו עמוד התווך שלנו בלבנון, וגם העיניים כמו שהבופור.

מה היה מיוחד בבופור, שאותו לוחם בדלעת לא היה מרגיש?
סכנה ? אויב אורב בכך פינה?

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Black Mammmba מה היה מיוחד בבופור, שאותו לוחם בדלעת לא היה מרגיש? סכנה ? אויב אורב בכך פינה?

גם בעיישיה ובריחן הרגישו כך, לדעתי, אפילו יותר.

לעיתים היו תקופות "שקטות" במוצבים אחדים, בעוד אחרים טווחו כל שעה עגולה...
בכל מקרה - השביזות בכל המוצבים, של כלל חיילי המוצב (שריונרים, עטפים, חיר, יק"ל שבאו לביקורים ומנהלה) הייתה לעיתים קרובות מאוד בתחתית... זו התרשמותי האישית, כמובן.

לפעמים מוצבי קו סגול קיבלו יותר אש ממוצבים חודרים - הגדוד שלי תפס את טייבה, ציפורן, צבעוני ואם אני זוכר נכון גם את גלגלית כמוצב מחלקתי. הבלון והאנטנות של צבעוני שימשו יפה את כווני המרגמות של החיזבאללה....בעוד בטייבה לא קרה כלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pshahar גם בעיישיה ובריחן הרגישו כך, לדעתי, אפילו יותר.

אפשר להרגע. אף אחד לא מזלזל בלוחמים ששירתו בשאר המוצבים החודרים. הבופור נבחר כמייצג ובעקבות הספר של מר לשם. ברור לכם ( או שלא...) שלא ניתן ולא כדאי לעשות סרט/ספר על כל אחד ואחד מהמוצבים...

מכאן ועד "קרנבל הבופור" הדרך ארוכה...


שחר

אני מדבר על כך שהקרנבל מתעסק רק סביב הבופור.

במקום להתעסק בכל המוצבים החודרים ומוצבי קו סגול.

זה יפה שמר לשם כתב ספר. ואין טעם לכתוב ספר על כל מוצב ומוצב.

אפשר "להקדיש" את נושא הבופור, לשאר אותם לוחמים ששירתו בלבנון.
הבופור לא היה רק של גולני וגבעתי אלא של המדינה כולה.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחר אדום אפשר להרגע. אף אחד לא מזלזל בלוחמים ששירתו בשאר המוצבים החודרים. הבופור נבחר כמייצג ובעקבות הספר של מר לשם. ברור לכם ( או שלא...) שלא ניתן ולא כדאי לעשות סרט/ספר על כל אחד ואחד מהמוצבים... מכאן ועד "קרנבל הבופור" הדרך ארוכה... שחר

שים לב מה הבחור שאל (תוכל לראות זאת בציטוט בתגובתי למעלה) , ומה עונים לו. תודה בכל אופן שאתה מאשר להרגע, עכשיו נרגעתי..
ול analmongus- באמצע שנות ה90 מוצבי קו אדום היו כמעט נצורים, לא הייתה שיירה אליהם שלא חטפה, ואני לא מדבר על השכמות בוקר צהריים וערב שהחיזבאללה בטובו היה עורך.. בעזרת פצמור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pshahar שים לב מה הבחור שאל (תוכל לראות זאת בציטוט בתגובתי למעלה) , ומה עונים לו. תודה בכל אופן שאתה מאשר להרגע, עכשיו נרגעתי.. ול analmongus- באמצע שנות ה90 מוצבי קו האדום היו כמעט נצורים, לא הייתה שיירה אליהם שלא חטפה, ואני לא מדבר על השכמות בוקר צהריים וערב שהחיזבאללה בטובו היה עורך.. בעזרת פצמור.

לבופור אין עדיפות בהשוואה לשאר המוצבים. לוחמיו לא ספגו יותר אש ולא סבלו יותר או פחות מהלוחמים בשאר המוצבים.

קרא שוב את דבריי והבן שאין במעשה הסרט משום מתן תעדוף לבופור על פני שאר המוצבים. באותה מידה יכולתם לבוא בטענות ללשם (כותב הספר) ולתמוה מדוע בחר לכתוב דווקא על הבופור.

הספר והסרט מייצגים תקופה קשה וחשובה ביותר , ההתיחסות הקטנונית ל"למה דווקא בופור" מיותרת לחלוטין לדעתי.

זהו.

שחר

ככה שרוב החיילים ששרתו בו שרתו גם בדלעת.

המוצב זכור לי דווקא כמוצב משעמם להחריד שרוב הפעילות שהיתה בו נעה סביב סבבי שמירה ופתיחות צירים.

יחסית לשאר המוצבים בגזרה (עיישיה, ריחן, דלעת ועד 94 כאוכבא) כמות הנפגעים והארועים במוצב הזה היו מעטים יחסית. ההתקלויות הקשות ארעו בסביבת סוג'וד, השמיס, ורכס עלי טאהר.
וכן לכיוון ג'בל עיזקן והוואדי מדרום מזרח לו (ברח לי השם)

"רוב החיילים ששרתו בו שרתו גם בדלעת."

לרוב מי ששרת בדלעת לא יצע לשרת גם בבופור. המוצב היה גדול יותר מדלעת והכיל סד"כ גדול יותר. אם אני לא טועה הכיל גם את מפקדת הגדוד של הרכס.

"המוצב זכור לי דווקא כמוצב משעמם להחריד שרוב הפעילות שהיתה בו נעה סביב סבבי שמירה ופתיחות צירים."

כמות הארועים וסוג הפעילות במוצבים בדר"ל תלויה בתקופה בה שרתתה. אני אישית חושב שלהיות מופגז כול יום זה הרבה דברים אבל משעמם זה לא. על כול פנים סוג הפעילות בדלעת ובבופור הייתה זהה.

"יחסית לשאר המוצבים בגזרה (עיישיה, ריחן, דלעת ועד 94 כאוכבא) כמות הנפגעים והארועים במוצב הזה היו מעטים יחסית. ההתקלויות הקשות ארעו בסביבת סוג'וד, השמיס, ורכס עלי טאהר."

שוב לא נכון. היו לא מעט ארועים בבופור .כמו כן אתה טועה בתיאור הגאוגרפי. הבופור הוא חלק מרכס עלי טהאר.

היתה צריכה להיות "דבריך לא מדויקים/נכונים ביחס לתקופה בה אני שירתתי באיזור"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hge "רוב החיילים ששרתו בו שרתו גם בדלעת." לרוב מי ששרת בדלעת לא יצע לשרת גם בבופור. המוצב היה גדול יותר מדלעת והכיל סד"כ גדול יותר. אם אני לא טועה הכיל גם את מפקדת הגדוד של הרכס. .

בתקופתי (92-95) וביחידה בה שירתתי (פלחה"ן גבעתי) מי שהיה בדלעת הגיע לא אחת לבופור ולהפך.
בקו הראשון שלנו כצוות צעיר יש בבופור הצוות שמעלינו, וכשהם יצאו להמשך הכשרות מסלול החליף אותם שם צוות סמלים. סה"כ הסד"כ החיר"י שהיה בבופור באותם הימים מנה מעט מאוד חיילים (מוצב מחלקתי. תעשו את החישוב לבד).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hge "המוצב זכור לי דווקא כמוצב משעמם להחריד שרוב הפעילות שהיתה בו נעה סביב סבבי שמירה ופתיחות צירים." כמות הארועים וסוג הפעילות במוצבים בדר"ל תלויה בתקופה בה שרתתה. אני אישית חושב שלהיות מופגז כול יום זה הרבה דברים אבל משעמם זה לא. על כול פנים סוג הפעילות בדלעת ובבופור הייתה זהה.

בתקופתי בופור היה די משעמם. הבונוס היחיד היה הנוף המהם והמבצר שעדיין היה ניתן להסתובב בו.
גם להיות מופגז כל היום זה די משעמם, למרות שבתקופתי היו פחות הפגזות מאשר בשנים שלאחר מכן.
לדוגמא: בדלעת ישנו במכולות עם שכבת שקי פק"ל על הגג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hge "יחסית לשאר המוצבים בגזרה (עיישיה, ריחן, דלעת ועד 94 כאוכבא) כמות הנפגעים והארועים במוצב הזה היו מעטים יחסית. ההתקלויות הקשות ארעו בסביבת סוג'וד, השמיס, ורכס עלי טאהר." שוב לא נכון. היו לא מעט ארועים בבופור .כמו כן אתה טועה בתיאור הגאוגרפי. הבופור הוא חלק מרכס עלי טהאר.

גם בתקופתי בבופור כמעט לא היו אירועים. מדי פעם ירי מנגד של סאגרים על שיירות בעיקול או איזה תח"ש אבל לא יותר.
בכל מקרה בזמני המפג"ד ישב ב....שער עגל. הכי זמין שבעולם לטובת אירוע (ציניות, ציניות)

הבופור היה כמעט תמיד מוצב מחלקתי, המפג"ד ישב באמת בעגל עד אמצע שנות התשעים ואחר כך עבר לעיישייה, אבל גם עבר להיות ת"פ יקל במקום 769. כל הסידור הזה נראה מוזר אז ואפילו יותר מוזר היום:

אולי משתמע מדברי שהבופור היה משעמם באופן כללי, אני התכוונתי שטוואי הפעילות בו היה משעמם, שמירות שמירות ולקינוח שמירות. כמעט בלי טווסים ופתיחת צירים פעם פעמיים בשבוע.

יכול להיות המצודה הצלבנית המייצגת את העובדה כי אנשים לחמו ומתו באותו מקום במשך מאות שנים... או אולי סיפור כיבושו על ידי סיירת גולני במהלך של"ג.

אולם בסופו דבר (לדעתי לפחות) אף אחד לא בוחר להתעלם משאר המוצבים שהיו קיימים ברצועת הביטחון אלא רואים את הבופור כמוצב המייצג את כולם.

נראה לי, וחברי הפורום הוותיקים מוזמנים להעיר, כי הבופור זכור בפרט בזכות תפיסתו כמייצג את הבעיות של מלחמת לבנון עצמה- הנתק בין הממשלה לצבא ("היו כאן מכונות יריה?"), והפשלות הצבאיות שהביאו להרוגים מיותרים.

העסק התחיל כי מישהו כתב על חוויותיו בשירות בבופור, ומישהו אחר המשיך את זה לספר. אם הכותב הראשוני היה כותב על כרכום, סוג'וד או ריחן, אז אני משער שכל הרעש היה סביבו - זה הכל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ביטיס, הכנסתי כמה תמונות משלי לאשכול התמונות על הבופור (http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh....php?t=291936), נראה לי שבזמני הוא היה קצת פחות גדול ומפורסם.

! This is Sparta

אי אפשר לעשות סרט על כול מוצב..בחרו מוצב אחד..ועשו עליו סרט..וספר..ובגלל זה יש רעש סביבו..

"אומנות זה כשאין דברים מיותרים, לכן הרובה הוא הפריט האומנותי הכי יפה שהאדם בנה"


משפט יפה.. הרבה משמעיות..

כמי ששירת תקופות ארוכות על הרכס - בעיקר בדלעת אך גם בבופור ברצוני קודם כל לחזק את דבריו של ליאור. בופור אכן היה מוצב מחלקתי שהיה ת"פ דלעת. ועיקר הפעילות בו אכן היתה שמירות ומדי פעם פתיחות ציר, כאשר לעיתים היינו פותחים ציר מדלעת לבופור ומשם עד לחרדלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי שלא חווה 4 פתיחות ציר כאלו יום אחרי יום לא ידע מהי פתיחת שועה מימיו..........
הבופור הוא סמל.
- הוא מסמל את שלטון האימים של אנשי פתח על הגליל עד מלחמת לבנון הראשונה.
- הוא אחד מסמליה של המלחמה ההיא, הן סמל למיגור האיום (שהוזכר קודם) הן סמל להקרבה ולעוז הרוח (אנשי פלס"ר ופלחה"ן גולני) והן סמל לניתוק בין הדרג המדיני לדרגים הצבאים ("היו להם מכונות יריה?")
- הוא אחד מסמלי ההשתבללות, ההתכנסות לתוך המוצבים וההתמגנות כפי שהלכו והקצינו לאורך שהות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (יש הטוענים כי ההסלמה העיקרית באירועים ובתקיפות המוצבים החלו רק לאחר הריגתו של עבאס מוסאווי. נקודה למחשבה)
- הוא אחד מסמלי היציאה מלבנון

ניתן היה לקחת כל אחד מהמוצבים האחרים שהיו בתוך רצועת הבטחון באותן השנים (צר לי, אך מוצבי קו סגול פשוט לא רלוונטים לצורך העניין הזה בלבד) אך היה מאוד קשה לאפיין אותו ולקשר אותו למוצב של צה"ל בלבנון.
מהבחינה הזו עשו בסמל של הבופור שימוש הפוך, רפלקטיבי ביכולת התיאור וההצבעה של הסמל: במקום לקחת פריט מוחשי (מבצר), להפוך אותו לסמל (בופור) ולגרום לו להצביע על תופעה לא מוחשית אלא על רעיונות, דעות ו/או קו מחשבה, לקחו היוצרים את הסמל המוכן מראש של מילת הקוד "בופור" שמושרש בהוויה הישראלית שלנו על כל נימיה עם כל האסוציאציות הנלוות לכך, הן כפרטים והן כקבוצה, ומהם כבר יצרו איזו הקשה, איזו זיקה, לסרט ותכניו.

כמי ששרת בדלעת אני חייב לציין שלפחות בתקופתי הבופור לא היה ת"פ דלעת. 2 המוצבים היו חלק מגדוד רכס עלי טהאר. מפקדת הגדוד ישבה בבופור ומ"פ דלעת היה כפוך אליה. חברי לפלוגה שרתו בבופור בזמן שאני הייתי בדלעת ואני לחייב לציין שסוג העבודה היה זהה. כמובן שציוות בקו לבופור היה יותר מבוקש כי כולם הוא היה סמל ומקום מפורסם גם למי שלא הכיר את דרום לבנון

לא צריך להעלב ולא צריך להרגיש מקופח, וזה בכלל לא משנה מה היתה חשיבותו האסטרטגית של הבופור בשנות ה-90, או מי היה ת"פ מי.

על הבופור נכתב ספר (כי זה מה שבחר הסופר) ועל בסיס הספר נעשה סרט.

לכל מלחמה היו הסמלים שלה : משטרת לטרון ומנזר סן-סימון, המיתלה, גבעת התחמושת והכותל, החווה הסינית והחרמון .... הבופור.

מבצר הבופור היה תמיד נקודה שלטת במרחב (עוד מימי הצלבנים שבנו אותו), קרב כיבוש הבופור נחקק בתודעה הציבורית בשל"ג עקב הביקור של מנחם בגין, ויש לזכור שהבופור גם מצטלם הכי טוב (מה היה במוצבים האחרים ? תעלות קשר, עמדות וחד"בים).

! This is Sparta

כל הרכס מוחזק ע"י פלוגת חי"ר אחת עם מחלקת שיריון שהיא ת"פ שלה ושני קנים של 7.
עם הזמן וההתקרנפות הדברים השתנו.
בימי המקום החם באמת היה דלעת.
לבופור שלחו פזמניקי"ם כדי לנוח

מעניין מתי דברים השתנו.

לפי מה שאתה מספר אתה הייתה בתקופה שכלל לא הייתה מפקדת גדוד ברכס(או שהיא ישבה בדלעת.. לא הבנתי)
על כול פנים בתקופתי(4 חודשים לפני הנסיגה) הבופור היה גם מוצב יותר גדול פיזית מאשר דלעת ואני חושב שגם כלל יותר עמדות שמירה.על כול פנים בתקופתי (שהיא גם התקופה של "אם יש גן עדן") הסד"כ כבר גדל ורק בדלעת היו 2 צוותי חיר(שכללו 2 עורבים)+2 נקפדונים, 2 צוותי עטף,2 צוותי טנק,צוות מרגמות,כלבן ואת מחלקת המפקדה שכללה אנשי חימוש+הנגמשים שלהם,רופא,פרמדיק,אלחוטנים וטבחים.
וזה רק בדלעת.

בתור אחד שפסגת השירות הצבאי שלו היתה ארבעה חודשים ויום במוצב טבק (על הקו הסגול), הסמל של לבנון בעיני היה מוצב כרכום הסמוך. אחרי שבכל יום ויום הייתי רואה איך המוצב הזה חוטף פצמ"רים (שאחת מהן הרגה את ידידיה גפן ז"ל "מול העיניים" שלנו) וקצת קטיושות, אין תמונה אחרת שאני זוכר מאשר כתמי עשן שעולים מהגבעה עם האנטנה...


מצד שני, אני חושב שהבחירה בבופור נראית טבעית לאור ההסטוריה.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

של שנות ה90 וימי הנסיגה,אך שירת במוצבי גוש קטיף בתקופה של 2003 ואילך,שנראה לי שהיא הייתה התקופה ה"חמה" יותר.מעניין אותי איך בוגרי לבנון משווים את המצב שהיה אז למצב במוצבי גוש קטיף במיוחד ,מורג,נצרים,כפר דרום וציר פילדלפי,שאלה היו המקומות הפחות סימפטים לשמור בהם:חדירות מחבלים,(לנצרים,למורג למוצב הJVT,מרגנית,אפריקה).ירי פצמרים וקאסמים,ירי נ"ט,מטענים,פתיחות צירים,מנהרות תופות ושגרה די דומה על פניה ללבנון.כל אותם מרכיבים שהיו בביצה הלבנונית.. האם ניתן בכלל לקיים השוואה בין מוצב מורג נגיד למוצב כלשהו שהיה ברצועת הביטחון? האם ההשוואה במקום? מה דעתכם אם תפסתם שם קו מילואים למשל?

אני עדיין זוכר תקופה שהיינו עושים מד"סים על פילדלפי, מכיוון גירית לים. אבל אם חייבים להשוות, אז נראה שבפילדלפי הטווחים היו הרבה יותר קצרים. הירי היה מטווח של עשרות מטרים אבל ירי נק"ל או מקסימו אר פי ג'י בעוד באופן כללי המוצבים בלבנון היו מטווחים מטווחים רחוקים יותר אבל מן הסתם הקליבר היה כבד יותר.

סכנת הצלפים בפילדלפי היתה הרבה הרבה יותר מוחשית, בעוד האיום הזה היה משני בלבנון (אם כי עדיין איום) אבל אני חושב שלחי"רניק הממוצע השירות בפילדלפי פחות מתסכל כי הוא לפחות נלחם נגד אויב שהוא יכול לפגוע בו בניגוד למצב בלבנון- ישיבה בצוללות בלי אפשרות להגיב או אפילו לראות מי מטווח אותך

ההבדל קיים במספר פרמטרים שאני מעדיף להכנס רק לאחד מהם- ההרגשה /תחושות הבטן
בלבנון הייתה הרגשה שונה לפני ובמהלך מבצע - אצלנו דובר על מבצעים חודרי קו אדום, הייתה תחושה שאתה נכנס לשטח אוייב - אבל עמוק לתוך הסכנה, ובלא מעט מבצעים היית נכנס לאזורים שלא ניתן לחלץ אותך בקלות - אם היה צורך בחילוץ כי טנקים לא יכולים להגיע אליך עקב תוואי השטח, מסוקים היה מסוכן להכניס, וצוות חילוץ היה לוקח לו די הרבה זמן להגיע עד אליך וספק אם היו מכניסים כזה.

בשטחים לא חסר את הבלאגן שלו, אבל תמיד יש לך (לי לפחות) הרגשה שאתה קרוב לכוח שתמיד יהיה זמין לחלץ אותך במצב שמצריך חילוץ.

לגבי המגיב שפתח את השירשור- לקחו את הבופור כסמל ישן, מדובר המוצב הראשון (תקנו אותי ?) שצהל החזיק בסמוך לקו האדום - אחרי שנכבש ע"י פלס"ר גולני.

לא נראה לי שמזלזלים חלילה במוצבים אחרים שאכלו לא פחות ח_א מהבופור ואפילו יותר!
ומה זה משנה בעצם, זה רק ספר/סרט
זה כמו שיגידו שגבעתי נחשבים יותר כי עשו את הסדרה טירונות על חיילי גבעתי
או שהצנחנים במילואים זה הכי טוב כי הסדרה מילואים זה על צנחני מילואים.

זה רק סימבול וזהו!

יאללה אחים שלי יום טוב ושבוע טוב.
הכל מן אללה והקוביות של השש בש!

תחושת המוות היתה מאוד קרובה.

היתה סכנה מוחשית מאוד של פצמ"רים, מטענים וטילי נ"ט. יכולת הירי מנגד של החיזבאללה היתה מפותחת מאוד והרבה מאוד חיילים הרגישו זאת על בשרם. מקצועית - החיזבאללה הרגו ביעילות גבוהה יותר.
נקודה שניה היא הבדידות. כוח של כיתה מוגברת שיוצא למארב, יודע שהוא יכול לצפות לכוח הראשון שיגיע לסייע תוך מינימום 40 דקות.
בסופו של דבר, החיזבאללה היוו (ומהווים) אויב שקול הרבה יותר לטעמי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הם שנים פיצמרו מוצבים בלי לפגוע בהם, ממטח של10 פצמרים אולי 2-3 היו פוגעים במתחם המוצבים עצמם.

כנ"ל לגבי יכולת הנ"ט שלהם, אחוזי הפגיעה היו די נמוכים. עם כל הכבוד, לדחוף טיל לתוך עמדה נייחת זה לא כזה קשה.

אנחנו עשינו להם גלורופיקציה כאילו מדובר בSAS לפחות, אבל בשורה תחתונה הם ירו המון ומידי פעם גם פגעו.

לגבי התקלויות, לצה"ל לפחות היה חילוץ, לחוליית מחבלים שנתקלה לא היה מי שיבוא לחילוץ וגם הכיסוי הארטלרי שלהם הורכב מכמה קנים של 7 ולא מסוללה שלמה בשרייפה שמרעידה את כל האזור.

היתרון שלהם נבע מהכרות טובה יותר עם השטח וחוסר במגבלות היכן למקם את הקנים והמשגרים שלהם.

בעקבות הסרט בופור (שאגב איכזב אותי קשות). אצלנו במוצבי גוש קטיף שירו עלינו נשק תלול מסלול או נ"טים למינהם.וסתם במקרים שאין לך מושג מי יורה עליך והיכן,גם אז היה ירי תגובה מאוד מאוד מסיבי ובלתי פרופורציונלי למסת האש שספגנו.. ואני בכלל לא מדבר על מקרים שהסתיימו בנפגעים שלנו...
אז בסרט הראו ירי פצמרים עם ובלי נפגעים בחלק מהמקרים שבכלל עבר בלי תגובה של הכוח במוצב עצמו שלא לדבר על כוחות אחרים בסביבה. האם ככה זה היה באמת? שצהל לא הגיב ל"פטיש חם" ול"גשם סגול"? או שזה הוקצן ברמות בסרט אולי כדי לתאר את תחושת הנסיגה,שחיילים היו שם כמו ברווזים במטווח ובלי אויב מוחשי ?
באמת קשה לי להאמין שצהל לא הגיב באופן סימבולי לכל פצמר וטיל שנורה לעבר המוצב, ולא משנה אם פגע או לא ואם הסב נזק לנפש ולרכוש או לא. בעזה של שנות ה2000 לא היה דבר כזה פיפס שלהם בלי תגובה כפולה שלנו...

לא תמיד היה על מי לירות.

באשר למאסיביות, אני לא חושב שאפשר לכנות ירי של תותחי 203 מ"מ כירי לא מסיבי.

האפקט של ירי בשטח פתוח תמיד ייראה פחות מרשים מאותו הירי בשטח בנוי.

פגז של 155 מ"מ בתוך ישוב מחריב בלוק שלם, אותו פגז בשטח פתוח נראה כמו עוד עשן סתמי (למרות שאני בטוח שמי שחוטף את הפגז הזה על הראש ממש לא נהנה מזה)

כי בסרט פשוט לא הייתה שום תגובה.. וזה ממה חרה לי

מן הסתם הבמאי היה יותר מעוניין להדגיש את אלמנט הדרמה במוצב אחרי ירי

השוואת מאפייני הלחימה:
1. קרקע- שטח מישורי על פי רוב לעומת שטח הררי באופן מובהק.
2. אויב- החיזבאללה היה אויב שהלך והתמקצע עד השנים, וזה אותו תהליך שעבר ועובר על הפלשתינאים- ממיליציות חמושים מתלהבים עם קלאצ'ים ללוחמים מאומנים בירי נ"ט, מטענים וכו'. למשל בשנות השמונים היו מקרים של השמדת מספרים גדולים (יחסית) של מחבלים חמושים שנעו בטור חשוף, ובשנות התשעים חלקם כבר התקדמו על ארבע עם ביגוד מבודד תרמית (חתימה תרמית נמוכה). עם זאת עדיין הרמה של הפלשתינאים נופלת מהחיזבאללה, בעיקר ביכולת לנהל קרב עם מספר כוחות (שכיח הרבה פחות מאשר בלבנון).
3. בשני המראים השהות במוצבים סטטיים הנסמכים על שיירות הפכה את הכוחות השוהים והמתספקים למטרות.
4. אוכלוסיה אזרחית ישראלית- בלבנון אין, בעזה היתה.
5. הירי המטופש לעבר שטחים ריקים של נק"ל, טנקים, ארטילריה ולעתים מטוסים, הפך לנוהל שבשגרה בשני המקרים.
6. נדמה לי שבעזה האישור לירות לתוך יישובים אזרחיים ניתן ביתר קלות (אבל בלבנון זה היה תלוי נסיבות פוליטיות, והשתנה עם השנים לכאן ולכאן).
7. בסוף נסוגנו, לאחר שהובהר כי אין תכלית צבאית לשהות (ברור שבעזה זו היתה החלטה פוליטית, אבל הקסאמים הניחתים על שדירות מוכיחים שלפחות התכלית הצבאית הזאת לא הושגה על ידי שהיה בתוך השטח, כמו בלבנון).

עשיתי שלושה קווים בלבנון 4 חודשים בגלגלית ,4חודשים בבופור ,ועוד 4חודשים על ציר ריחן עיישיה
מבחינת המוצבים הכי מותקפים בלבנון הם היו ג'זין ,חונה,סוג'וד הידוע לשמצה,ערמתא אלו היו מוצבי צד"ל שספגו הרבה פצמרים נ"ט וחדירות מחבלים ,מבחינת מוצבי צה"ל ברצועה דלעת ריחן והבופור חטפו הרבה אש פצמרים נ"ט ובדלעת ובריחן היו גם לא מעט חדירות מחבלים.
אני מדבר על השנים 1998-2000,כמו שציינו כאן צהל שהה 18 שנה בלבנון ומתוכן "מלחמה של 15 שנים עם עשרות הרוגים כל שנה",לכן תקופת השירות גם חשובה,בתקופה שלי החיזבאללה התקדם מקצועית רבות שקיבל הרבה ציוד מתקדם מאיראן(רוסיה) מטעני קלימגור הקמת זירות מטענים מורכבות,נ"ט קורנט,ציוד תרמי לראיית לילה ,מרגמות מתקדמות אז הלחימה הפכה למשחק אחר לגמרי
מבחינת השהות שלי בדרום לבנון הכי מסוכן והכי מפחיד היה בבופור בגלל עיקול הj וחוליית "הערפל" שגרמה להרבה הרוגים ברכס עלי טאהר ממטענים וירי נ"ט וגיבוי מאסיבי של מרגמות ועזרה מכפר ארנון ,לפי דעתי מוצב דלעת היה המוצב הכי מסוכן של צהל ברצועה כי אליו היו חדירות מחבלים אבל גם בריחן היו חדירות והרבה מארבים של החיזבאללה,מבחינת סיכון חיים מי ש"ביקר" בסוג'וד חווה כל יום ים של פצמרים וירי סאגרים והיתקלויות מטווחים קרובים וחדירות מחבלים לעיתים קרובות ,הקרנבל על הבופור כי הוא סמל של מאות שנים של לחימה אכזרית וקשה על המבצר הזה,המוצבים המסוכנים היו בקו האדום שם השיגרה היה מאוד קשה שכפצ קפלסט רוב היום ישנים עם הנעליים הרבה מארבים ארוכים וקשים לילות בלי שינה וסירחון רגליים נוראי לצד זה תוסיף הרבה פצמרים שמרעידים את המוצב נ"ט לעמדות שמירה ולחמ"לים ותקבל הבנה שהיינו בשנים האלו מטרות נייחות לחיזבאללה הפחדן שתקף לרוב מרחוק וברח מהר הביתה ,אם היד שלנו היתה חופשית בלבנון לא היה לנו את החיזבאללה על הראש ועל הגדר .....