מה הדלק של הרקטות האלה.
ראיתי כמעט את כל הסרטונים ביוטיוב על כיפת ברזל ובכולם רואים את הכיפה עם שובל העשן הארוך ובלילה רואים גם את האור מבערת המנוע. אבל בכל הסרטים לא לא רק שלא רואים את הגראד לא רואים גם שום שובל עשן מבערת המנוע ובלילה לא רואים את הבערה עצמה. זה נראה כאילו הכיפה מתפוצצת באיזה נקודה ריקה בשמים. האם בגרד הבערה היא רק בהתחלה אבל רוב המסלול של הרקטה הוא מסלול בליסטי חופשי ללא בערת מנוע?

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
שים לב לכך ששובל העשן של כל הרקטות מתחיל, ונגמר לאחר זמן קצר. מזה אפשר להבין שזמן הבעירה של המנוע קטן ולא ארוך מספיק כדי להמשיך לבעור בעת הירוט. (כלומר האפשרות האחרונה היא הנכונה)

האם גם ברקטות הכבדות אלה שהגיעו לגוש דן פועל אותו עיקרון?

כן, וזה נכון לכל הרקטות.

טסות במסלול פרבולי.
הדלק נשרף מרגע השיגור ועד לזמן מסוים(תלוי בגודל הרקטה בעיקר) ונותן תאוצה לרקטה שממשיכה אח"כ במסלול בליסטי חופשי.
אם להשוות שיגור רקטה כזאת לזריקת אבן: הרגע שהאבן נמצאת אצלך ביד והיד נותנת תנופה זה שלב שריפת הדלק, לאחר שהאבן נעזבה היא ממשיכה במסלול כמעט קשתי לעבר המטרה, כך הרקטה ממשיכה לטוס לאחר שריפת הדלק.

כאשר כיפת ברזל מיירטת רקטות, הרקטות נמצאות כבר הרבה אחרי שהדלק נשרף ולכן לא תראה שום שובל ואש.

רק תיקון קטן, לרוב הן טסות במסלול בליסטי.
במסלול פרבולי הן יכולות לטוס אך לא ישיגו את שיא הטווח כי רוב האנרגיה תלך ליצירת גובה ולא מרחק.



ומה ישיג את הטווח? זווית הירי ע"פ היכולת של כל רקטה + חישוב היסטים ע"פ רוח ומזג אוויר.
למחבלים ניסיון רב בירי רק"ק והם משתמשים באמצעי מדידה וחישוב היסטי רוח על מנת לפגוע היכן שהם מכוונים


אגב, זווית השיגור משפיעה על זווית הפגיעה וזו משפיע על הפיצוץ ופיזור הרשף והכדוריות (אלה עוד נתונים לחישוב מסלול הירי)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

בשני הגרפים מתוארת פרבולה, מסלול בליסטי הוא כינוי לפרבולה של קלע(פגז או רקטה) בכינון עקיף.
רקטה טסה במסלול דומה למסלול בגרף השני, רק שלקראת הסוף, בקרי בקצה הימני המסלול תלול יותר, בגלל כח המשיכה המשפיע על הרקטה.

לא רק כוח הכבידה משפיע אלא גם התנגדות האווויר, סה"כ לגבי מסלולים אנחנו אומרים אותו דבר.
מידע על מסלול הרקטה והנתונים שלו אותם אוסף מכ"מ הכפ"ב לצורך חישוב נקודת ההשמדה.
https://davidson.weizmann.ac.il/stub-44

לגבי מזג אוויר ורוח, הם יכולים באמצעים פשוטים למדוד את מצב הרוח (עוצמה, כיוון) אצלם באזור השיגור.
מצב הרוח ומזג האוויר באזור המטרה מופיעים בצורה הכי ברורה בכל אתר מזג אוויר באינטרנט.

סה"כ יישוב זו מטרה ענקית ולרוב לא צריך כיוון נקודתי אולם בעיר כמו אשקלון שאין בה רצף אורבני (יש לא מעט שטחים פתוחים בין השכונות) או כשמחפשים מטרה איכותית יותר נדרש יותר דיוק.

לא יודע איזה אמצעים מטאורולגיים יש להם ואם אפשר להשוות אותם לאמצעים הצה"ליים (של יח' המטאורולוגיה של חת"מ לדוגמה), אבל ברור שבצה"ל הדרישה לדיוק הרבה יותר גבוהה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

לא רק הרוח, אלא גם הלחות והטמפרטורה.
מה שחשוב זה למדוד את נתוני מזג האוויר בשכבות הגובה בהן תחלוף הרקטה/פגז, בכל גובה ומרחק זה משתנה.
בנוסף פגזי תותח מדוייקים יותר בגלל המבנה שלהם ומרכז המסה שנותן יותר יציבות בטיסה, לעומת זאת מרכז המסה של הרקטה משתנה ככל שהדלק נשרף, ולאחר שריפתו הוא נמצא בשליש הקדמי בד"כ, וגוף הרקטה הוא צר וארוך מה שמקטין את היציבות בטיסה לעומת פגז תותח.
כמו-כן, בזמן שריפת הדלק הרקטה לא הכי יציבה בהשוואה לפגז הנורה מקנה.

אני בספק רב אם הארגונים בעזה מודדים נתוני מזג אוויר, הם בד"כ גם לא מתכוונים לדייק כל כך, כפי שראינו בכל הירי הארטילרי שלהם עד כה.

ירי לטווח רחוק אינו יכו להסתמך על אמצעים מטאורולוגיים פרימיטיביים. איני יודע ואיני מתיימר באמצעים של היום, אולם בזמני, בשנות ה-70 וה-80, השתמשו במערכת מטאורולוגיות שכללו , בין היתר, הפרחת בלון נושא מכשיר רדיו סונדה. מכ"מ קרקעי היה עוקב אחר הבלון ובהתאם ניתן היה למדוד את כיוון הרוחות ומהירותן בגבהים השונים. הרדיו סונדה היתה מודדת את הפרמטרים המטאורולוגיים האחרים, כגו ל"א ולחות. כל אלה היו מוכנסים לתוך מחשב הירי, או מחושבים ידנית במנ"א, לצורך קביעת נתוני הירי. תותחי ה-175למשל ירו גם כך בפיזור רב , ולכן השתדלו להצמיד אליהם את המטארולוגיה.
לדעתי הצנועה, רקטות ארטילריות מושעות בצורה רבה מתנאי האקלים ובמיוחד משטר הרוחות, וללא נתונים מטאורולוגיים, אין כל אפשרות לירי מדוייק. כפי שראיתי, במלחמת לבנון השניה הכין החיזבאללה לוחות טווחים מראש למטרות נבחרות- כולן מטרות שטח. כך, שכל עמדת ירי הייתה אמורה לירות לפי קו וטווח שנקבעו מראש, ללא טיווח וללא התחשבות בנתונים מטאורולוגיים. אין ספק שלא הייתה כל אפשרות לדייק בירי. הרקטות שימשו כנשק סטטיסטי בלבד. פגיעה במטרות הייתה הימור בלבד. הירי על מטרות שטח נרחבות אמור היה לפצות על חוסר הדיוק.

.

אי אפשר לדייק עם רקטות ללא מערכות הנחיה.