02-05-2018, 19:03
|
|
|
חבר מתאריך: 11.12.14
הודעות: 269
|
|
מתוך כתבה ב"ידיעות":
א' הפכה לכוכבת בתחומה, אחרי שכבר כדסקאית מתחילה הביאה לפענוח של פיגוע ולמעצר של מחבל: "הייתי חדשה בשירות והגיע מידע מחקירה. אחרי שיחה עם החוקר ישבתי במשך ארבע שעות וערכתי כל מיני בדיקות. חשבתי שמי שביצע את הפיגוע זה אדם מסוים והמלצתי לעצור אותו. זה אכן היה המפגע. זה היה הלם. אם זה מה שקרה בחודש הראשון לתפקיד, מה עוד מחכה לי בהמשך?"
...
א' החלה לעבוד בשב"כ ב־2004 כדסקאית במרחב ירושלים. כיום היא מכהנת כראש שלוחת דסק בנגב. "הדסק הוא תחום שיחסית יש בו יותר נשים", היא אומרת, "קרוב לחצי".
והתפקיד של דסקאית הוא לרכז את כל המידע? כמו אנליסט?
"זה דומה ושונה. מעבר לתכלול של כל המודיעין ולבניית תמונה זה גם לתת את ההוראות איזה מודיעין צריך עוד לאסוף, כלומר להוביל את הסיכול".
כמה את רואה את שלושת ילדייך?
"מעט מאוד. היום עוד פחות. כעובדת מהשורה הצלחתי לשמור על איזון. עכשיו, בתפקיד הניהולי, פחות.
...
"בגדול", מנתחת נ' את התפקיד של כל אחת, "ש' תאתר את המפגע, תעביר את המידע לא', א' תבנה לנו תיק מודיעיני ותעביר את הפרטים לל'. ל' תעצור אותו, ואני אקבל אותו ל'שיחת היכרות קלה'", היא מפלבלת בעיניה וחברותיה צוחקות. "זה המעגל המודיעיני השלם", מבהירה נ', "ככה הארגון עובד, גם אם זה לא קרה אף פעם בפועל, כי כל אחת מאיתנו עובדת במרחב אחר".
...
אורח החיים הזה, לדעת שבכל רגע את צריכה לעזוב הכל בבית ולרוץ, הוא לא קל".
"זה נכון לכולנו", אומרת א'. "אני חושבת שיש משהו באי־ידיעה שהוא יותר קשה מהעומס השוטף בעבודה. לעבוד כל הזמן באופן עמוס זה בסדר גמור, כי זה צפוי. לצאת פעם בשבוע מוקדם לילדים, לאסוף אותם מהמסגרות, ואז אחרי חצי שעה לקפוץ שוב לעבודה - זה אירוע מורכב.
...
במארס 2011 התפוצץ מטען נפץ שהונח בתיק מול בנייני האומה בירושלים. בפיגוע נרצחה מרי ג'ין גרדנר, תיירת מסקוטלנד, ונפצעו 47 אזרחים כולל ילדים. "זה היה פיגוע קשה, עם הרוגה ועם ילדה שפצועה אנוש, ולא היה לנו קצה חוט", מספרת א', שהייתה אז דסקאית בירושלים. "בדקנו מיליון כיוונים ועבדו מאוד קשה. אחרי חצי שנה הגיע מידע שלא קשרנו אותו בהתחלה לאירוע הזה.
"עבדתי על זה עם עוד בחור בצוות ופתאום חתיכה של הפאזל מסתדרת, ובבת אחת את רואה את כל התמונה מצטיירת לפנייך ומבינה היכן יוצר המטען, ומי שלח ומה היה, ועכשיו את צריכה לשכנע את כולם מסביבך. אני זוכרת שהצוות התפצל מיד לחדרים שונים כדי לשכנע כמה שיותר גורמים במקביל. רצינו לבצע מעצר מיד, אבל הרגיעו אותנו. יחידת המבצעים נשלחה להכין את הקרקע ורק אז בוצעו מעצרים".
המעצרים לא רק הביאו לפענוח הפיגוע מול בנייני האומה, אלא חשפו תשתית של חמאס שבסיסה בחברון ומנעו פיגוע התאבדות בפסגת זאב, יום לפני הוצאתו המתוכננת לפועל. אותו תא טרור התכוון לבצע מספר פיגועי הרג המוני וחטיפות. "לסייע בפענוח של סיפור כזה זו הרגשה מדהימה שאי אפשר לתאר", אומרת א'.
...
א': "לכל אחת מאיתנו יש מקרים של מחבלים שעברו מתחת לרדאר ופיספסנו אותם. זה קשה. אני קוראת כל מילה שמתפרסמת על הנפגעים. אבל חייבים להמשיך הלאה. אנחנו חווים את הפקת הלקחים ברמה יומיומית.
"אני לא חושבת שיכולנו למנוע, למשל, את הרצח של החייל רון קוקיא ז"ל בערד, אבל התסכול היה אדיר. בעבודה מטורפת הצלחנו בדיעבד תוך 24 שעות לעלות על המפגעים, לעצור אותם ולמצוא את הנשק שנגנב. יצאו מנהלים בכירים מהמרחב שלי לפגוש את המשפחה ולעדכן אותה לפני הפרסום. אנחנו חיים כל אסון כזה וחושבים איך אפשר להנמיך עוד את הרדארים כדי למנוע אירוע כזה בפעם הבאה. תמיד מנקרת המחשבה 'אולי יכולתי להיות יותר טובה, ואז האירוע הזה לא היה קורה'".
https://www.yediot.co.il/articles/0...5233078,00.html
|