08-07-2017, 23:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,940
|
|
בתחילת שנות ה2000, זו הייתה התפיסה
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי rpi שמתחילה ב "בזמן מלחמת לבנון צה"ל עדין היה מושקע יותר מידי בשיריון"
אם אין שב"ש ואין תמרון, והטנק מאויים מאוד בנ"ט, ושהנשק המונחה יעשה את רוב העבודה - התפיסה הייתה שתפקידו נגמר.
בפועל,
כמו שרואים למשל בסוריה - תפקיד השריון חשוב מאוד,
לצורך תפיסת שטח או מניעת הספקה - הוא חיוני והכרחי.
אם תתעלם מאיום משמעותי - ולא תכין תוכניות, ולא תתאמן, תצטרך להתחיל לאלתר אספקה בזמן מלחמה. ולא בהכרח להוביל הכל: אולי לשדוד תחנות דלק ומאגרים תת-קרקעיים.
אולי חורניות אופיינית תצליח, אולי זה יגמר בעשרות אלפי הרוגים.
כפי שאמרתי - אחסנה יבשה אינה בהכרח בזבוז,
אם החלופה היא שהצד השני תופס אותך כחלש ולכן מכין עצמו למלחמה,
כל כוננות בדרך חלופית - תגרום לבזבוז רב.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי rpi
בדיוק להיפך. שריון זה משהו שאי אפשר להסתיר לפיכך ברגע שאתה משקיע בשריון אתה מחדש את מירוץ החימוש.
|
אם דבריך היו נכונים - קיצוץ השריון לחצי היה גורם למצרים להבין שהאיום ירד ולהפסיק את ההשקעה בכיוון,
מהנתונים שעלו פה - התמונה הפוכה: קיצוץ זה גרם למצרים להבין שיש להם יכולת להגיע לעליונות קרקעית שישראל לא תוכל להתמודד איתה, ולכן להגביר משמעותית את השקעתם.
התרופה הזולה ביותר לכך - היא להחזיר את טנקי מרכבה2 לגדוד סדיר - מה שימנע את הוצאתם משימוש.
תרופה נוספת - היא שימוש בפסי היצור הנוכחיים, ולהחליף את מדיניות ההורדה למינימום - במדיניות שמטרתה לשחזר סד"כ.
2 תרופות אלו - יכולים לשמר את הסד"כ כך שיחזור לרמה שמנעה חימוש מהיר בקרב מצריים.
וכך לעצור חימוש מהיר - שהתפרקות מהירה משריון גרמה.
הדבר גלוי - ולכן בדיוק אפקטיבי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי rpi
אני לא מתמקד בחמ"ם ארוך טווח אלא רואה בו פריט בסל. אני מתמקד בשינוי תפיסה. לי נראה שהשקעה בטכנולוגיות לחימה מתקדמות שומרת על ההשקעה ומחזירה את עצמה בגדול. לדוגמא: לחסל מחבל עם חמ"מ ארוך אולי לא עושה שכל מבחינת עלות תועלת אבל: בפיתוח חמ"מ ארוך פיתחת יכולות וידע שיחזירו את עצמן בדרכים אחרות. הפיתוח תורם למדינה ערך מוסף שמהווה נדבך מרכזי בתמהיל העוצמה וגם תורם להרתעה (למשל ישראל מקבלת הילה של מייצרת קסמים טכנולוגיים שמשפיעים על ההרתעה).
|
אתה רואה בו את הפריט היחידי בסל - וזו הבעיה.
כשיש "מלחמה" מול אוייב קטנטן, שימוש בחמ"ם זה יקר מאוד - אבל יכול לטפל בחלק גדול מהבעיה.
וגם אז - הגעת למצב שחלק מהמלאים הגיעו לקו האדום.
אבל כשמדובר על איום בסדר גודל גבוה פי 10 ומעלה - הפטנט הזה לא יעבוד,
ואם הכוונת את הכוחות שלך לך שכל בעיה ניתן לפתור אם שופכים עליה מספיק כסף,
תקבל צבא-צעצוע שלא מסוגל להתמודד עם איומים.
וזו הבעיה עם "תמהיל העוצמה" שהעדר תמרון יוצר: האויב מבין שמדובר בצבא שלא מסוגל לתמרן, ולכן שמדובר בצבא חלש, שחייב לשפוך כסף על בעיות כדי להמשיך להתעלם מהן.
מה שגורם נזק אדיר להרתעה, כיוון שבשלב מסויים - הכסף והחימוש הסופר-יקר נגמרים, ונשארים רק עם צבא חלש, שלא מסוגל לתמרן ולהתמודד עם איום.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי rpi
למשל, חאמס ירה טילים שיצרו כעס והפעילו לחץ על הממשלה שהטילה על הצבא לפתור את הבעיה. הצבא מסתכל ימינה שמאלה, אין פתרון ייעודי אז פועל כמו פעם: מחלק לגזרות ומטיל על חטיבת גולני לטפל בסג'עיה. חטיבת גולני בעלת מבנה אירגוני ותפיסת הפעלה שמרנית שלא השתנתה הרבה במהלך 40 השנה האחרונות, רוצה להילחם ולהצטיין, אבל תפעל כפי שיודעת: בסופו של דבר תגרר לאן שהחמאס רצה, תניע כוחות פנימה, הכוחות יספגו אש ופצוצים, החטיבה תספוג נפגעים, ואולי זה הכשל. חטיבת גולני כמשל לא יודעת להתמודד עם אתגר סג'עיה וצריך משהו אחר, מבנה אחר, תפיסה אחרת.
|
מה שקרה - זה שהצבא טיפל בבעיה באופן מעולה,
עקב בעיות לוגיסטיות ותפעוליות, שיש לתחקר ולהוביל להפחתתן, התרחשו מספר תקלות שגרמו למותם של 7 חיילים, כיתור האזור הושלם, והאוייב הגיע למצב שבו כל תקיפה נגד ישראל הובילה לכמויות אש מרתיעות, בזמן שצה"ל פועל בחופשיות מוחלטת בשטח בנוי בצפיפות (שטח פעולה קשה מאוד לכל הדעות). והמשימה הסתיימה בהצלחה, עם כמות נמוכה מאוד של הרוגים.
אבל בגלל שהיו 7 הרוגים נכנסת לפאניקה - והתחלת לטעון שאותן חטיבות שביצעו את המשימה בהצלחה מסחררת, אסור בכלל לתמרן,
ושצה"ל חייב לפעול רק באופן לא אפקטיבי,
מה שיוביל באופן וודאי - לחוסר יכולת להשיג אפילו מטרות מינימליות.
הכל - בגלל 7 הרוגים.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 08-07-2017 בשעה 23:10.
|