|
23-08-2011, 16:48
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
ועוד על השינויים שהיו בעשור האחרון בקורס החובלים מפי המד"ר לשעבר - מתוך במחנה
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../08/01/1601.htm
חניכי מחזור נוסף של קורס החובלים יסיימו הערב (ד') את הקורס המפרך · המדריך הראשי של הקורס, רס"ן אלי סוחוליצקי, מסכם תקופה בתפקיד ונזכר בנוסטלגיה בהבדלים בין הקורס היום ובין הקורס שעבר בעצמו לפני כמה שנים · בגאווה ששמורה לחניכיו הוא אומר: "אם בעבר החובלים יצאו כאנשי מקצוע, היום הם יוצאים כלוחמים"
"קורס החובלים היום הוא הרבה יותר טוב באופן משמעותי ממה שהיה כשאני עברתי את הקורס", מתוודה המדריך הראשי של קורס החובלים, רס"ן אלי סוחוליצקי, ערב סיום הקורס הנוכחי. סוחולצקי, או סוחו כפי שהוא מכונה בפי חניכי הקורס, התגייס לפני 12 שנים לקורס החובלים. הוא המשיך לשרת בשייטת ספינות הטילים ואף פיקד על ספינה, ולפני כשנה וחצי הגיע לבית הספר לקצינים של החיל בכדי לפקד על הקורס ולחנך את דור החובלים הבא. "רוב החובלים שאני מכיר, ואולי אני לא אובייקטיבי כי אני חובל, הם תותחים. חלקם קשוחים, שזה אף פעם לא פופולארי, אבל לטווח הארוך זה משתלם. חיילים בשחרור שלהם באים למפקדים שלהם ואומרים להם שהם לא היו עושים שום דבר אחרת".
תחת פיקודו של סוחו סיימו כבר שלושה מחזורים, והיום הוא מרגיש בשל בכדי לנתח את הקורס לעומק. "הקורס עצמו הוא שרשרת אחת נורא ארוכה, שנתיים ושלושה חודשים, שבה הצוערים האלה, שמתגייסים בגיל 18 ואין להם מושג ירוק מה זה להיות חובל, הופכים למפקדים לכל דבר. גם אלה שחיו בים לא יודעים מה זה להיות חובל. חובלים הם לא הכי טובים בים, אחרת הייתי הולך לצים ולוקח חבר'ה מצים. הם ימאים יותר מנוסים מאיתנו. אבל אנחנו ימאים לוחמניים. להיות חובל זה לא רק הימאות, זו גם הלוחמנות וגם המנהיגות". פרט לקורס הטיס, קורס החובלים הוא הקורס היחיד בצבא שמכשיר קצינים ללא מעבר בבה"ד 1, ולרוב גם ללא ניסיון צבאי קודם. "אחוזים קטנים באופן יחסי מגיעים לקורס עם עבר צבאי. כל הצוערים של בה"ד 1 פיקדו בעבר ויצאו להרבה קורסי הכשרה, אצלנו כל ההכשרה שהם מקבלים היא פה".
במהלך ההכשרה הפיקודית שעוברים צוערי קורס החובלים, הם שוהים תקופה ארוכה בספינות וממלאים את כלל התפקידים שקיימים בספינה, גם תפקידים זוטרים. בנוסף, בעודם צוערים בעצמם, הם זוכים לפקד על קורסים אחרים בבה"ד חיל הים. אם לא די בכך, עוברים הצוערים סדנאות למנהיגות בבית גולמיץ, בהן החניכים מצטלמים כשהם מעבירים הרצאות או משוחחים עם פקודים, ולאחר מכן מדריכיהם עוברים איתם על הקלטות ומנתחים את טעויותיהם. "הלוואי שמנכ"לים באזרחות היו מקבלים כל כך הרבה סדנאות על איך לנהל", מתגאה המפקד. "בן אדם יכול להיות מאוד אסרטיבי ולדבר בקול מאוד פיקודי, אבל בסוף אם הוא לא מקצועי אז תוך דקה כל הבועה הפיקודית שלו מתפוצצת".
"ההבדל המרכזי בין הקורס שאני עברתי לקורס היום הוא השלב האקדמי. שבעת החודשים האלה הם מאוד משמעותיים בהתבגרות של הצוערים. אני יכול להגיד שהלימודים האלה באוניברסיטת חיפה עושים אותם קצינים יותר טובים ממה שאני הייתי. בנוסף, היום שמים דגש על הצד המבצעי. אם בעבר החובלים יצאו כאנשי מקצוע, היום אנחנו מכינים אותם למבצעים של מחר בבוקר. לפעילות המבצעית הענפה והשקטה שעושה חיל הים. הם הולכים לשם מחר בבוקר. אין תקופת ריכוך. ברגע שהם זורקים את הכובע נולד ילד, ולילד הזה קוראים אחריות. כמו שנולד ילד, אי אפשר להשאיר אותו בבית חולים, ככה הם לא יכולים להתחמק מהאחריות".
הגאווה הגדולה ביותר של חיל הים, ומה שמושך אלפי מתגייסים למיונים לחובלים ולתפקידי הלחימה הימיים כמדי שנה, היא תחושת המשפחה שבחיל. "בספינת טילים היחיד שקוראים לו המפקד זה המפקד של הספינה. לכל השאר פונים בשמות הפרטיים. האווירה המשפחתית היא גם כתוצאה מהגודל הקטן של הכלים, אבל צריך לזכור שחובל הוא כתף אל כתף עם הלוחם. הוא לא בקצה דיוויזיה והוא לא בראש ההר. אנחנו נלחמים ביחד ואנחנו מקיאים ביחד".
"הצוערים שמסיימים היום, עברו את מלחמת לבנון כלוחמים על הספינות, וזה מאוד מחשל. הם הכי מוכנים שאפשר למלחמה שתהיה אם תהיה. מחמם את הלב לדבר עם הבוגרים". "המחזור מאוד מגובש, אבל זה לא עוזר להם החל ממחר. אף אחד מהם לא ישרת ביחד על אותה ספינה. הם בטח ישמרו על קשר בפייסבוק, אבל עד שהם יגיעו לפייסבוק יעברו 28 יום, לפחות. למרות שהם כבר סגרו בחיים שלהם 28 יום יותר מפעם אחת. סגרו וחייכו. או בכו. אבל היום הם בטוח מחייכים. בשורה התחתונה מדינת ישראל מקבלת משפחת קצינים חדשה טרייה מהתנור והם טעימים כמו לחם טרי"
|
|