בעבר כתבתי באשכול "רק"מ ישראלי עתידי" על יכולות חדשות שצבא היבשה עתיד לקבל בעתיד, מהטווח הקצר ועד לארוך בהסתכלות של עשורים. כמובן שהתחביב שלי הוא רק"מ ספציפית.

עם זאת, המגמה בתחום הרק"מ קיימת בכל צבא היבשה, בכל צבא מתקדם.
לדוגמה, כתבתי כי כבר עכשיו ניתן לראות אסכולות חדשות מתפתחות בתחום הרק"מ במערב, ומה שמשותף להן זה שהטנק הוא כבר לא בדיוק טנק, והנגמ"ש הוא לא רק נגמ"ש.
יש דגש רב על ביזור, חפיפה ביכולות, וגמישות.

המגמה היא הפיכת החטיבה או אפילו גדוד, למשהו דמוי אוגדה, רישות הכוחות, שליטה ובקרה מתקדמת, וניצול מקסימלי של כל נכס.
לא יהיה יותר הגדרה ברורה לכל אמל"ח, אלא יהיו הרבה פלטפורמות והרבה סוגי אמל"ח שיהוו חיישן כלשהו, או מקור אש כלשהו, ולכל אחד תהיה רק מיני נישה משלו שתצדיק את קיומו.

ניתן לראות גם ברחבי העולם שלל פיתוחים מתקדמים כאלה ואחרים, לדוגמה הכרב"מ של THeMIs נושא טילי נ"ט, או משחיתי טנקים, או בכלל שימוש בחימושים משוטטים.
אך לא כל פיתוח כזה מתאים לכולם. הוא צריך להיות בסינרגיה מסוימת עם התו"ל.
לדוגמה, למה להשתמש בחימושים משוטטים עם כבר יש בזמינות גבוהה טילי נ"ט ארוכי טווח, ומל"טים קטנים חמושים? יש חפיפה גבוהה מדי בתפקידים. לכן לא כל יכולת רלוונטית לכל צבא.

זהו אשכול לדיון פתוח לגבי איך היכולות הללו יתממשו, באיזה פרק זמן, והתו"ל מסביבן, ואם רלוונטיות בכלל לצה"ל או לא.

אני אתחיל בידיעה תקשורתית לגבי טכנולוגיה שכבר כתבתי עליה:
https://www.mako.co.il/news-militar...a92df471027.htm

רחפן ה-Spear הינו רחפן בפיתוח ישראלי, שעיקר החידוש בו הוא נוחות השימוש שנובעת מהמבנה שלו. הוא נורה מקפסולה, פותח כנפיים, מתייצב באוויר במהירות, ומתחיל לעוף למטרה.
לפי הכתבה במאקו, צה"ל ירכוש אותו.

הוא בא ב-3 גדלים, נכון לעכשיו, ומאפשר שיגור ממטול רימונים 40ממ, או מקפסולות גדולות יותר שניתן להתקין בעמדות נייחות וניידות (רק"מ).


מבחינת חיישנים, צה"ל כבר בתהליכי פיתוח והטמעה של מערכות שו"ב שיאפשרו אינטרגציה גבוהה של חיישנים קיימים. לכן ההסתכלות צריכה להיות על ביזור החיישנים, כדי באמת להשיג עיניים בכל מקום.
קבוצת הלחימה היבשתית צריכה שיהיו לה חיישנים בשביל:
1)להסתכל על הסביבה המיידית של הכח הלוחם.
2)להסתכל "מעבר לגבעה", כלומר מעל מכשולים לטווח קצר, תוך שימור החשאיות של הכח.
3)להסתכל לטווח הרחוק לטובת שימוש יעיל באמצעי האש ארוכי הטווח (מרגמות וטילי נ"ט עד ארטילריה קנית ורקטית).

פרויקט הכרמל הדגים בהצלחה כיצד ניתן לממש את נקודה 1.
נקודה 3 ממומשת ע"י מל"טים של גדוד האש ורשת המל"טים החטיבתית שעתידה להיות חלק מכל צק"ח בטווח הזמן הרחוק.

את נקודה 2 אפשר לממש או בעזרת טכנולוגיה קיימת - אמצעי תצפית על תורן המותקן של צריח של רק"מ. החיסרון הוא שהמערכת דורשת נפח רב ברק"מ, נייחת, ובעלת תקרת גובה יחסית נמוכה.
או שאפשר להשתמש ברחפן כלשהו ללא מגבלת תנועה, אך החיסרון הוא מגבלה בכמות הרחפנים ולכן יש להתייחס אליהם כאל תחמושת.

לדעתי, יש לרחפן זה מקום בתו"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk את נקודה 2 אפשר לממש או בעזרת טכנולוגיה קיימת - אמצעי תצפית על תורן המותקן של צריח של רק"מ. החיסרון הוא שהמערכת דורשת נפח רב ברק"מ, נייחת, ובעלת תקרת גובה יחסית נמוכה. או שאפשר להשתמש ברחפן כלשהו ללא מגבלת תנועה, אך החיסרון הוא מגבלה בכמות הרחפנים ולכן יש להתייחס אליהם כאל תחמושת.

אריאל- כבר לפני מספר שנים עלה פתרון של "רחפן רתום" למשל Hovermast
היתרונות ברורים מעליהם (על פני תצפית תורן). לא יודע אם יושם בצה"ל.

גם פיתרון טוב. נקודה טובה העלית.

שימוש ברחפנים כחלק אינטגרלי מהכוח המתמרן טרם יושם (למעט בניסויים כאלה ואחרים).

הנושא מורכב: מעבר לאתגר הטכנולוגי (רחפן אוטונומי מלא) ונושא התקשורת שנדון כאן בהרחבה גם בעבר, שילוב רחפן (וגם טכנולוגיות מתקדמות אחרות) בכוח מתמרן קיים יוצר בעיה קוגניטיבית משמעותית למפקד הרק"ם / מפקדי הכוח. גם ללא רחפן, אנחנו לא ממצים את מלוא יכולות הרק"ם (ויש הטוענים שאפילו לא את מחציתן).

אין זה אומר כמובן שלא דרושה התקדמות (שלא לומר קפיצת מדרגה) בתמרון. הפתרון צריך לבוא מהכיוון המכונה בעולם היום (Man_Unmanned_Teaming (MUM-T - שילוב כלים בלתי מאויישים בכוח מאוייש, כאשר הכלים של הכוח המאוייש יותאמו לפעולה כזו.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

שילוב רחפנים ברק"מ וכלל הכוחות המתמרנים, זה בדיוק MUM-T, ומהווה הכנה טובה, טכנולוגית ומנטלית, לקראת יישום קונספט ה MUM-T בצורה יותר נרחבת.

אכן, כיום, היכולות של הטנק לא ממוצות במאה אחוז.
האופטיקה בנויה להסתכלות על אזור מאוד צר בטווח מאוד ארוך, וגם תלויה מאוד ביכולת הזיהוי והסריקה האנושית שאמנם לא פחות איכותית ממחשב עדיין, אך משמעותית איטית יותר.
גם עקב ביזור חומרת השו"בים ועיצוב ה-UI המיושן, אין למפקד יכולת לקבל הרבה מידע כרגע.

אבל מהות הקלי"ע ופרויקטים דומים אחרים כמו OMFV, MGCS, וכו', היא להנגיש מידע רב יותר למפקד בפורמט שמאפשר לו לנהל את המידע הזה בצורה טובה. בנוסף גם AI שעוזר להתמודד עם עומסי מידע מסוימים.

אולי בברק יהיה אפשרי שימוש ברחפן.

כי כבר שימוש כפריסקופ - מקנה תועלת רבה.
היותו רתום מפשטת את רוב הבעיות, ומאפשרת ליצר כלי זול, שהנזק שיגרם מהשמדתו - נמוך (יתירות עדיפה על תחכום).

בעיית הקוגניציה אכן קשה - אבל למעשה, הדבר מצריך פיתרון כולל: תוכנה שתנטר את כלל מצלמות הטנק ותעיר את תשומת לב איש הצוות המתאים למקרים מעטים יותר (תנועה, חפצים חמים, חפצים בצורות מסויימות).
למרות שניתן לעשות המון, ברמה הבסיסית זה לא מסובך כלל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner אין זה אומר כמובן שלא דרושה התקדמות (שלא לומר קפיצת מדרגה) בתמרון. הפתרון צריך לבוא מהכיוון המכונה בעולם היום (Man_Unmanned_Teaming (MUM-T - שילוב כלים בלתי מאויישים בכוח מאוייש, כאשר הכלים של הכוח המאוייש יותאמו לפעולה כזו.

נראה לי שכל עוד לא משיגים שליטה בעניין פשוט כמו רחפן מצלם - זה בהחלט רחוק מאיתנו.

אני מסכים שרחפן רתום הוא בהחלט האופציה הבטוחה יותר ומקנה יתרון של רב שימושיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 נראה לי שכל עוד לא משיגים שליטה בעניין פשוט כמו רחפן מצלם - זה בהחלט רחוק מאיתנו.

אתה מבלבל בין רחפן רתום לרגיל. תחשוב על רחפן רתום בתור בלון תצפית ברמת הטנק/נגמ"ש הבודד:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה המודל הכי פשוט, והוא מאוד שימושי,
אבל לא בהכרח היחיד.
היות והוא כל כך פשוט ושימושי, סביר מאוד לאמצו ראשון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk מבחינת חיישנים, צה"ל כבר בתהליכי פיתוח והטמעה של מערכות שו"ב שיאפשרו אינטרגציה גבוהה של חיישנים קיימים. לכן ההסתכלות צריכה להיות על ביזור החיישנים, כדי באמת להשיג עיניים בכל מקום. קבוצת הלחימה היבשתית צריכה שיהיו לה חיישנים בשביל: 1)להסתכל על הסביבה המיידית של הכח הלוחם. 2)להסתכל "מעבר לגבעה", כלומר מעל מכשולים לטווח קצר, תוך שימור החשאיות של הכח. 3)להסתכל לטווח הרחוק לטובת שימוש יעיל באמצעי האש ארוכי הטווח (מרגמות וטילי נ"ט עד ארטילריה קנית ורקטית).

1. "להסתכל" על הסביבה המיידית של הכח - זה בעצם עיניים. קיים בכל מקרה בכל כח לוחם.
אתה כנראה מתכוון לתוספת כלים דיגיטלים שיתריעו על תנועה חשודה בפריפריה של הכח ויאפשרו למעט שומרים לנטר באפקטיביות מפני פגיעה.
כלים שבידי הכח - ולכן לא צריכים תקשורת.

2. כדי להסתכל מעבר לגבעה, יש צורך בהצבה (ידנית ע"י חייל או דינמית ע"י רחפן) המגבלה של התקשורת היא קריטית, כי כל מחלקה צריכה כזה, שיסתום כל רוחב פס פנוי (שאני מניח - שהינו משאב מוגבל מאוד).
השאלה האם החיישן "רתום" ולכן התקשורת אינסופית,
או אלחוטית ולכן מוגבלת מאוד (למצב בו החיישן החכם זיהה אירוע, מתוך ידיעה ששידור משמעו חשיפה לאוייב שעשוי לנטר לאכן ולשבש שידור)

3. תצפית לטווח רחוק כבר מחייבת פס עצמאי יקר, תשתית ייעודית, ומטפלת בכמויות עצומות של מידע.
נדרש גם אגירת מידע ע"י מל"טים שישוגרו תקופתית, והעברתם למאגר משותף באופן חוטי עם נחיתתם, לצורך הבנת הזירה וזיהוי מוקדם של מטרות סטטיות.
וגם שיתוף המידע שהתקבל אלחוטית בזמן אמת בין חיל אויר וארטילריה, לצורך אימות מיקום מדוייק.
(שנדרש למשל בכמויות לצורך זיהוי נקודות שיגור)
וגם כמובן - שידור לצורך הכוונת טילים חכמים בזמן אמת.

כל העניין של הספקטרום אמור להיות בטיפול של רשות אזרחית, לא בטחונית בממשלה.
אני מאמין שעם הגעת ה5G ארצה, והטרנד של הרכבת תקשורות קודמות על הרשת הזו (לדוגמה שיחות על גבי אינטרנט) הממשלה תדע להקצות תדרים כאלו שיאפשרו לצבא מספיק גמישות בספקטרום.

גם מאמין שאתה יודע שיש הרבה שיטות לעשות שימוש חוזר בספקטרום מנוצל, עד גבול הטעם הטוב.

הבנת התדרים וההצפנות של האוייב, מעניקה לך כח רב,
כך אתה יכול לשבש תדרים, להחדיר מידע שגוי,
ומצד שני להאזין לתדר שהאוייב חשב שהוצפן. או לאכן את מיקומו, ללא צורך בפיענוח
כך בדיוק, גם האוייב פועל.

ככל שאתה מסתמך יותר על התקשורת, אתה פגיע יותר,
ושימוש בתשתית אזרחית מגבירה מאוד פגיעות,
ולכן בכל מקום שבו ניתן להימנע מהסתמכות כזו, אתה חייב לפעול כך.
לכן ברמה הטקטית, לא ניתן להסתמך על תקשורת אלחוטית אמינה בפס רחב, אפילו תקשורת קולית הופכת למשובשת.
למרות שמעבר לקו ראיה ונ"ס הם הפכו לסטנדרט.

הפטנטים שמשתמשים בהם ליצירת עמידות לשיבוש, מקטינים מאוד את רוחב הפס הפנוי בזמן לחימה.
זה משאב יקר מאוד, ואת תדרי 5g קל לשבש, פשוט כי אתה יודע מהם.

מזלט לפיקוד חטיביתי זה בהחלט שדרוג יכולת.

תרני תצפית מוגבלים ביכולות התמרון, והזמינות לכוחות המתמרנים.

רחפנים מוגבלים במזג אוויר לא נוח ויש להם זמן פעילות מוגבל ודורשים מיומנות גבוהה בהפעלה ותחזוקה,
מבלי לדבר על תקשורת מוצפנת ורחבת פס.

אפשר לתכנן את מעוף הרחפן מראש, כדי שהמשתמש רק יצטרך לנהג קדימה, אחורה, ולצדדים.
כך גם פועלים טילי הנ"ט של צה"ל אגב - אתה נותן פקודה בג'ויסטיק שהיא יחסית פשוטה אבל הטיל עצמו לוקח את זה ומחשב לעצמו תמרונים מאוד מסובכים כדי להפוך את זה למציאות, לגמרי בעצמו. וזה עוד בטכנולוגיה מאוד ישנה.

לגבי מזג אוויר קשה, כן אתה יכול לאבד קשר יחסית מהר וגם לאבד חלק מהיכולות, אך יכולת של להציץ מעבר לגבעה/מכשול משמעותי אין עדיין, ורחפן יתן את זה גם במזג אוויר קשה.

לא נתן במזג אויר קשה,
הם קשים מאוד להטסה והטסה מיוצבת היא קשה גם תכנותית וגם מבחינת משאבים נדרשים.
גם מצלמה על תורן במזג אוויר קשה קשה לתפעול ולצפיה גם אם הרחפן יהיה מאוד חזק ולזמן קצר לא בטוח שהוידאו יהיה שמיש.
לטיל נ"ט יש מעוף קצר מאוד ורובם לא מתמרנים בצורה חריפה. זה היגוי עדין.
את הרעיון של רחפן רתום אני בכלל לא מבין במיוחד לא את הרתמה הפיזית ולא חושב שיש לזה התכנות מבחינה פיזיקלית.

ואם יש עץ, גשר, כבלי חשמל, אזור בנוי בצפיפות, רשת?
גשם, ערפל, אובך, אבק, עשן, אש?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

ישראל וארה"ב ככל הנראה ירחיבו את שיתוף הפעולה בתחום ההגנ"א כדי לכלול טכנולוגיית לייזר ויירוט טילים היפר-קוליים.

https://www.defensenews.com/digital...missile-lasers/

זאת בהתייחסות להסכם הקיים בין ישראל לארה"ב, שנחתם ל-10 שנים כמעין תוספת לתכנית הסיוע השנתית (שגם נחתמת אחת ל-10 שנים), בו יש כרגע שיתוף פעולה בנוגע לכיפת ברזל, קלע דוד, וחץ.

בעבר דובר בנפרד על בדיקת קונספט של חץ 4, אך הגנה נגד חימוש היפר-קולי ככל הנראה תישען על מרכיב אחד עיקרי, כמו עם כל איום קינטי. אך שיטת הפעולה היא בכל זאת יצירת מערך הגנה רב שכבתי ולכן יש סבירות שכבר בטווח הקרוב המעטפת האנרגטית של הטילים המיירטים של כלל השכבות, כמו גם זמן היירוט של לייזר, יקבלו עדיפות גבוהה יותר.

כמו כן מדובר בכתבה על שימוש בסוגים שונים של אנרגיה מכוונת, גם להגנה וגם לתקיפה. אך לא ברור בדיוק למה הכוונה. זה יכול להיות או לייזר או מיקרוגל, או כל דבר אחר.
כמובן שלמיקרוגל יש פוטנציאל התקפי, אך זה לא משהו שנהוג להתייחס אליו כ-directed energy כיום.

תודה, עמי רוחקס דומבה, על הגוגל טרנסלייט.
https://www.israeldefense.co.il/he/node/45878

צבא ארה"ב מתקדם עם בחינת מערכת ה-Smash של חברת Smart Shooter.
שכחתי איך המערכת נקראת בצה"ל, אך בינתיים לא נראה שיש אזכור בחדשות על התקדמות כבר למעלה משנה.
נראה שהרבה תכניות הצטיידות כבר לא זוכות לאזכור תקשורתי, ואי אפשר לדעת אם זה בגלל שהשקיפות של צה"ל שואפת ל-0, או ששוב ביטלו פרויקט וייזכרו להודיע על כך רק 5 שנים אחרי ההחלטה.

https://soldiersystems.net/2020/10/...r-smash-hopper/

תוספת של מצלמה תרמית וחצובה

פגיון חכם או הנפצה אחרת

כתבה ישנה יחסית אך מעבירה את המידע הנחוץ:
https://www.marinecorpstimes.com/ne...-for-test-fire/

המארינס נוקטים באסטרטגיה רחבה חדשה, כזו שתשנה את הרכב הכוח שלה בצורה מאוד רדיקלית, ולכן גם שנויה במחלוקת.

אחד הפרויקטים היצירתיים של המארינס בתוך הקונספט הזה, ובין האהובים עליי, הוא פרויקט ה-ROGUE Fires.
הם לוקחים משגרים קיימים לרקטות וטילים מטווחים קצרים מאוד עד ארוכים מאוד (עשרות עד מאות רבות של ק"מ), ומתקינים אותם על רכבי JLTV נשלטים מרחוק (הורדת הקבינה הכרחית לקונספט אך יכולת נהיגה מוגבלת כנראה תישמר).

לעומת פלטפורמות כגון ה-FMTV או בראדלי (HIMARS ו-M270) בהתאמה, הJLTV מאוד זול לרכש, תפעול שוטף, שדרוג, וכמובן שגם ניתן לייצר במהירות גבוהה יותר ונפח גבוה יותר.
לא פחות חשוב זה שהמערכת עצמה תהיה קומפקטית יותר בתוך ספינה בה נפח הוא משאב יקר.

לצה"ל אין כח אמפיבי משמעותי, אך היתרונות של הקונספט כל כך מובהקים שאני לא רואה סיבה טובה לא ללכת בעקבות קונספט דומה.
לדוגמה צה"ל קונה מרגמות חדשות על בסיס ג'יפ, לא זוכר דגם.

לא זכור לי מתי צבא היבשה עשה קפיצת מדרגה בהתייעלות והוזלת תפעול שוטף של מערך כלשהו, ברמה שפרויקט כזה יכול להניב בתוך עשור.

ושוב אנחנו חוזרים לעניין הדוקטרינה ותורת לחימה.יש סיבה ל JLTV - אפשר להתווכח איתה, אבל הטיעון הוא טוב מאוד. כשתוכל לומר איך זה תומך בתורת הלחימה הצה"לית, אפשר יהיה לדבר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

השיוך שלי לצבא היבשה הוא רק פורמלי. אני איש מודיעין ולכן ההבנה שלי על תורות לחימה הוא מוגבל.
את ההשקפה שלי אני מבסס רק על פיתוח טכנולוגי שמראה היתכנות של הקטנת הפלטפורמה הנושאת של חימושים כבדים, וזאת לצורך אוניברסלי בהתייעלות לוגיסטית וכספית.

אלביט לדוגמה הציגה לא מזמן קונספט C-Lynx המיועד לכוחות מיוחדים ומרכיב 8 רקטות מדויקות לטווח קצר על רכב קל.

לצבא הגדול יותר יש תמיד אופציה להשתמש במשאיות עם Lynx הרגיל, שזה גם שיפור לעומת פלטפורמה זחלית יקרה לתפעול. ה-JLTV הוא רק דוגמה. הפואנטה היא שאפשר לבצע בחינת היתכנות בצה"ל להקטנת פלטפורמות.
בעיה קריטית פה היא שלעומת הארמי האמריקאי, צה"ל אינו שקוף בנוגע לקונספטים בבחינה. הוא רק מודיע על קונספט שכבר אושר ועבר תהליך פיתוח כלשהו.

אם אתה איש מודיעין אתה אמור לדעת היטב שיכולות ממש לא נמדדות בברזלים.
תשאל את עצמך למה המארינס מקטינים פלטפורמות, למה הם מוותרים על טנקים. למה הם עושים את כל הדברים האלה. תשאל את עצמך מה איום היחוס, מה צוואר הבקבוק וכו'. הבעיה עם כלל הפוסטים שלך שהם תלושים מהצרכים של יחידות השדה. צה"ל מאוד שונה מהמארינס, למעט דבר אחד - תקציב מוגבל על משימותיו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

השאלה של למה הם מורידים טנקים מהסד"כ זו שאלה של תו"ל.
גם השימוש בJLTV הוא פונקציה של התו"ל שלהם.
אבל רק בגלל שיש תועלת אחת בצעד מסוים, לא אומר שאין סיבות אחרות לעשות את אותו הדבר. הם מהסתכלות תו"ל, ואנחנו משיקולי מחיר.

יש פה איזושהי יכולת בתחום ניהול רתע שככל הנראה מאפשרת הקטנת הפלטפורמות בצורה די דרסטית.
יש יחידות בצה"ל שכל הזמן מתעסקות בהכנסת טכנולוגיות חדשות. אני מכיר מקרוב את התהליך. הנושא עליו אני מדבר כרגע אינו אחד מהם כי צה"ל רק קונה יכולת מדף, לא מפתח אותה בעצמו.

מבחינתי, המצב האידאלי הוא פשוט הודעה מצה"ל על בדיקת היתכנות לקונספט כזה משיקולי הפחתת עלויות משק הארטילריה הצה"לית.


שמתי לב לגישה מאוד לא קוהרנטית בין חברי הפורום הותיקים.
במקום להסביר למה יש נתק בין טכנולוגיה חדשה לצה"ל, פשוט מסכמים הכל במשפט אחד "אתה מנותק מהמציאות ואני לא אסביר לך למה".
אם תנסה להסביר את מה שאתה אומר, הדיון יהיה יעיל.

אין נתק בין טכנולוגיה חדשה לצה"ל. יש יותר מדי חיבור לטכנולוגיה במקום לתו"ל. אצל הנחתים, התו"ל מכתיב את האימונים ורק אחר כך את הטכנולוגיה שניתן לממן. אצלנו זה הפוך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הגדרה מדויקת

האם אפשרי ליצור גרסה של מיירט הטמי"ר לשיגור מכלי טיס, תוך כדי שימור המבנה הפיזי שלו (כדי להנמיך עלויות)?
הרעיון הוא שהגנה אקטיבית קשה כבר קיימת בחילות הים כבר שנים רבות, והפכה ליכולת קונבנציונאלית לגמרי ביבשה.
באוויר, לעומת זאת, הגנה אקטיבית קשה אפשרית בקונספט ע"י טילים מאוד יקרים, כגון הפיתון 5 וה-AIM-9X.
אם יתאפשר שימוש בטמי"ר, ניתן יהיה לחסוך עלויות.

יש כמובן רעיון (שאני לא רואה בו תועלת) של שימוש בכלי טיס דמוי Loyal Wingman לשיגור טילי א"א ארוכי טווח כדי ליירט טילי ק"א ו-א"א במעין הגנה שכבתית, אך אני לא מדבר על הקונספט הרחוק הזה אלא רק על הגנה עצמית לטווח הקצר, כתחליף למשהו כבר קיים.

הטמיר ספציפית בעל טווח ארוך מדי, וכניראה לא מתמרן מספיק, להגנה עצמית על מטוסים.
כללית, יש עיניין אמריקאי במערכת כזו. בעיקר להגנה על מטוסי בקרה, מודיעין ותדלוק שחיוניים ללחימה עם סין.
https://www.thedrive.com/the-war-zo...d-escort-planes

מסקרן. למרות שאני קורא כמעט כל כתבה של The War Zone החל מלפני מספר שנים, איכשהו פספסתי את זה. עם זאת, לא פספסתי את הטרנד ולכן שאלתי בנוגע לישראל בפרט.

בהסתכלות שנייה, הטמי"ר אכן גדול ובעל מעטפת קינטית גדולה מדי. ההיתכנות תבוא כאשר לא יצטרכו לוותר על טיל א"א סטנדרטי פר מיירט, אלא אולי יחס של 1:4 לדוגמה.

כל דבר כזה נראה מובן מאליו אבל הוא דורש השקעה גדולה בפיתוח וייצור.
כל הזמן נפח הייצור הנדרש כדי לתחזק צבא רק גדלות יותר ויותר, וכך ההוצאות.
צה"ל צריך התייעלות תקציבית מאסיבית אתמול. אולי באמת עדיף צבא קטן וחכם.

In the realm of shadows, I tread lightly, leaving footprints in the sands of time. ??? Adventurer at heart, seeker of the arcane, I explore the uncharted with an air of enigma and a touch of daring.

אני זוכר ששמעתי על מערכת ימית כזו לא זכור ההקשר.

באנגלית C-Dome, או כיפה ימית. זו מערכת שנגזרת מכיפת ברזל היבשתית הסטנדרטית והיעוד שלה הוא הגנה נקודתית של אסדות גז ואובייקטים עתידיים אם יהיו, והגנה לטווח קצר של ספינות הסער 6, כתחליף למערכת ברק 1 הישנה.

אך הקונספט הוא שונה בתכלית. עם זאת, כבר השתכנעתי שהרעיון שלי לא טוב.

מה לגבי טכנולוגיות קוואנטיות כמו חיישנים קוואנטים וכדומה
?

חיישנים קוואנטיים אין. יש מיחשוב קוואנטי.
קודם שצה"ל ישיג מחשב על, על בסיס טכנולוגיה קיימת, לצרכי סימולציה מתקדמת.
מחשבים קוואנטיים רק בעוד כעשור, ואולי עוד 30-40 שנה אפשר יהיה לחשוב על מיחשוב קוואנטי ממוזער לאפליקציות צבאיות רחבות טווח.

מחשבי על לא נדרשים בכלל בצה"ל, לפי מה שידוע לי, מכיוון שיש צורך בביזור יכולת עיבוד, במיוחד בנקודות קצה ביבשה, ואנשי פיתוח.
מיחשוב ברמה גבוהה כזאת צריך רק בתעשיות ביטחוניות וגם אז יש ספק.

כיום יש מחשב קוואנטי לפי ibm ב 2023 יהיה 1000 קיוביטים זה כבר יאפשר לעשות סימולציות מורכבות מי אמר לך שאין חיישנים קוואנטים? https://techtime.co.il/2020/10/01/ibm-quantum/

ושוב, למה לצה"ל מחשב על?

לגבי חיישנים, בכתבה שהבאת רשום מאוד ברור למה אין חיישנים קוואנטיים ולמה גם לא יהיו בקרוב.
עוד דבר, אין דבר כזה בכלל חיישן קוואנטי אלא חיישן קונבנציונאלי ידוע שנתמך ע"י יכולת עיבוד קוואנטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk ושוב, למה לצה"ל מחשב על?

בגלל האניגמה.
לפענח את סודות האוייב המוצפנים זה תמיד משתלם.

היכולת הזו קיימת גם בלי מחשבי על. אני אישית לא התעסקתי בזה ספציפית בצבא, אבל תסמוך עליי שזה קיים.

תעשיות בטחוניות צריכות את יכולת המחשוב הגבוהות ביותר כי הם מפתחות דברים מורכבים

נתראה במשתמש הבא שתפתח ונחסום.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תע"א ואלתא העלו בערוצים נפרדים כמה סרטונים חדשים.
מה שהכי מעניין לדעתי היה הסרטון בוא תע"א מציגה את המרכז החדש למנהרות אוויר, המכיל 3 סוגים שונים שמאפשרים לבצע ניסויים ממהירויות תת קוליות נמוכות ועד מאך 12 שזה היפר-קולי.

אישית, לא ידעתי שיש בכלל יכולת כזו בישראל, בטח שלא מרכז.
אם מישהו יכול להרחיב טיפה בנושא, זה יהיה מאוד נחמד.

בסרטון אפשר לראות בין היתר טילים שונים. בהתחלה יש הדמייה של טיל גנרי לא ידוע כלשהו במעוף, ואז במהלך הסרטון ניתן לראות משהו שדומה לו מאוד, מותקן על בוסטר גדול, שהזכיר לי מאוד, אישית, את החץ 2. רק שבהדמייה הטיל נראה טיפה יותר ארוך.

מישהו יודע דבר בתחום התעופה יכול לשתף כמה רעיונות?

הסרטון, כמובן:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תערוכת AUSA השנה הייתה יוצאת דופן לדעתי השנה בכמות הפתרונות היצירתיים החדשים, ובתחרותיות של חברות רבות עם חזון דומה אך שיטות שונות.
ניכר גם כי חברות ישראליות מככבות, בין אם זה עם מוצרים חדשים, או מוצרים מבוססים בשילובים חדשים ומעניינים עם מערכות/פלטפורמות אמריקאיות מבצעיות.
פרויקט הדגל השנה הוא OMFV שהוא פרויקט להחלפת הבראדלי אם נפשט מאוד.

מוצר אחד שבלט בעיניי הוא ה-ATeMM של פלסן.
זהו מוצר רב שימושי שמשמש כטריילר ממונע חשמלית, אשר מאפשר להגדיל את קיבולת הכלי הנושא, ומשפר את ביצועי השטח שלו ע"י הוספת 2 גלגלים עם הנעה. לדוגמה האמר יהפוך לרכב 6x6.
ניתן לחבר טריילרים בשרשרת כדי להרחיב את מעטפת הביצועים.
אבל הדבר הבאמת גאוני פה הוא היכולת לקחת את אותה שרשרת טריילרים, לנתק אותה מרכב שולט, ולהפוך אותה לכרב"מ מודולרי.
מפה לא קשה לדמיין שיירה לוגיסטית מביאה אספקה, ואז יוצרת מערך קטן של כרב"מים שנעים בין 4x4 עם מקלעים ל-8x8 עם תותחים, טילים, או מערכות לא קינטיות כאלו ואחרות (סיגינט, ויזינט)
כמו כן ניתן להקנות יכולת זו לרכבים מאוישים קלים ע"י שרשור הטריילרים, כגון מכ"מים רבי עוצמה.



כאן מוצג כרב"מ EMAV עם כוורת חימושים משוטטים של UVision הישראלית. לא ברור מה הדגם, אך כן ידוע שהמארינס בחרו את ה-Hero 120 להתקנה על LAV-25.


מרגמת Spear 120mm של אלביט על גבי JLTV


המשך שיווק מיירטים של רפאל על פלטפורמות אמריקאיות


חברת UVision הישראלית וריינמטאל הגרמנית חתמו על הסכם שותפות אסטרטגי


אושקוש משווקת את השילוב של JLTV עם ספייק NLOS.
הערה קטנה: התמונה מיולי השנה, באסטוניה.


טילי ספייק על סטרייקר


פלטפורמת Redback עם צריח של רפאל


פלטפורמת בראדלי לפיתוח וניסוי מערכות לOMFV (כמו הזלדה בכרמל) עם צריח של אלביט הכולל מערכת IronVision.

קונספט האיי-טים מעניין מאוד.
חסרונות:
- שרשור מודולים= בזבוז (יתירות?) חיישנים ותקשורת; אלא אם כן הרכב 4*4 מיועד לנסוע לשני הכיוונים..
- הנעה חשמלית: כמה זמן פעולה עצמאית? כמה זמן טעינה?
- זה מתאים לנחיל, שבכל רגע חלק ממנו בטעינה וחלק פעיל. מחייב תשתית תקשורת ותוכנה גדולה מאוד, מניח שפלסן לא מתכוונת לעשות לבד- מעניין אם יש להם שותף.

מודולי תקשורת נדרשים, אך הם לאו דווקא יקרים, בייחוד ביחס לפלטפורמה כזאת. רוב ההוצעה במיחשוב היא על עצם העובדה שהמוצר דורש מחשוב, אבל זה כבר ככה בברירת מחדל בגלל שהטריילר עצמו דורש ממשק ממוחשב אל הרכב הנושא במוד לוגיסטי.

עניין הטעינה הוא חשוב אבל אגיע אליו בהמשך.
הדבר החשוב בזה שהפלטפורמה חשמלית, הוא לא רק דרך הטעינה, אלא דרך הוצאת האנרגיה. כשזה מגיע לצרכני אנרגיה נלווים, במיוחד עתירי אנרגיה, רכבים חשמליים נותנים ביצועים גבוהים יותר בגלל היכולת שלהם להוציא בבת אחת יותר אנרגיה. וניתן לשלב עם גנרטור כדי להחזיר אנרגיה.

תקשורת ותוכנה ניתן ללוות מפרויקטים אחרים. צה"ל בכל מקרה עובר תהליך רישות בכלי הלחימה שלו, וזה כולל הרבה כלים מהרבה סוגים.

בנוגע לאנרגיה הנדרשת להפעלת הכרב"מ עצמו, זוהי סוגיה נפרדת שחשיבותה נמצאת בעלייה עקב עתירות האנרגיה של כל מיני אמצעים בשימוש הכוח הלוחם. אפילו הנשק האישי דורש אנרגיה.
אני מציע שעל נושא זה נדון בנפרד, אבל בגדול יש עלייה בצורך בגנרטורים בשטח למיניהם, שזה יכול להיות רק"מ קיים או יעודי או כל דבר אחר.

ג'נרל אטומיקס מציגה את כטמ"ם Mojave המבוסס על MQ-9 ריפר עם התאמות לנחיתה והמראה באזורים מאולתרים.

https://www.thedrive.com/the-war-zo...ne-breaks-cover

בזמנו עלה הרעיון בצה"ל לרכוש את האדיר בגרסת B, כלומר עם המראה קצרה ונחיתה אנכית. הרציונאל הוא יכולת פעולה של חיל האוויר במקרה של איום על מסלולי טיסה קיימים.
אם באמת האיום רלוונטי וממשי, אני חושב שהתאמה כזאת לכטמ"מים בחלק מהכלים תוכל לתת פתרון חלקי לפחות, עם הוצאות מינימליות.

תע"א גם כן הלכה על הכיוון הזה עם ה-tactical heron (מעט קטן יותר). נראה שהתלות של כטמ"מים בינוניים/קטנים בתשתיות של שדה תעופה זוהתה כנקודת חולשה.

מי שזוכר את הכתבה הזאת מינואר, יודע שבצה"ל עמלים על רחפנים וכטמ"מים טקטיים כאלה ואחרים. בכתבה דובר על מעוז, רחפן מתאבד מאת רפאל, הציגו תמונה של רותם שהוא דומה בקונספט למעוז אך גדול ומהיר יותר, ודיברו ארוכות על הקרנף שמטיל רימונים בעזרת מקל"ר. בסוף דיברו גם על רחפן שיודע להטיל פצצת מרגמה 120ממ, ככל הנראה מבוססת Iron Sting המונחה מבית אלביט.

https://www.ynet.co.il/news/article/byvfuon5s

באנגליה לעומת זאת מחפשים את הדבר הבא בתחום, שיוכלו לבטל, והוא שיגור של טיל סטנדרטי ולא ייעודי, לעבר מטרות קרקעיות, מרחפן לא גדול במיוחד.
הרחפן מסוגל לשאת 2 טילי LMM/Martlet קלים, שהם דומים מאוד במאפיינים הפיזיים שלהם ל-Spike LR2.
דבר כזה יכול להחיות מחדש את הרלבנטיות ביחידות נ"ט.

בצה"ל אוהבים לדבר בהקשר של רק"ם עתידי, על הקטנת חתימה באופן גורף (על כלל הספקטרום), ככל הניתן. הקטנת פליטת קרינת IR, הקטנת רעש, הקטנת פליטת גלי רדיו ממכ"מים ומערכות קשר, אך פחות מדובר על לייזר.
טכנולוגיית לייזר אחת היא LiDAR, והיא נגנזה בטרם הגיעה לרק"ם. הסיבה מאוד פשוטה - מדובר בקורן חזק ותדיר, לכן עדיף לקבל תועלת פחותה מאמצעים אחרים כדי לא לשלם בחתימה גבוהה כזו.
אך מד טווח לייזר הוא גם קורן בעייתי, במיוחד לאור העובדה כי מערכות התרעה מפני לזירה ועוד כאלה המציינות את כיוון הלייזר, כבר נחשבות לפריט יחסית סטנדרטי על רק"ם מודרני. זה מאפשר גם להחזיר אש במהירות, וגם אם מחברים את זה למדוכות העשן זה נותן למטרה הזדמנות להתחמק. גם אם טנק מספיק לטווח, לירות, ולהשמיד מטרה לפני שהיא תחזיר אש, שזה התסריט הנפוץ, שימוש בשו"ב מודרני יאפשר העברת נתוני התרעת הלייזר לגורמים אחרים שכן יוכלו להחזיר אש.

מדידת טווח בעזרת עיבוד תמונה זה קונספט ידוע וישן, אך הוא מעולם לא היה אמין, בטח שלא לשימושים צבאיים, לפחות לא בצורה ממוחשבת.
גם הפתרונות החדשים וגם הישנים, לטיווח ללא לייזר, משתמשים באותו עיקרון - תזהה את המטרה ותאפיין אותה, תשווה את הגודל המצוי שלה לעומת הגודל הצפוי, ולפי טבלה תבין מה הטווח האמיתי שלה.
הבעיה כשעושים את זה בעזרת עין, זה שלא תמיד זיהוי המטרה יהיה נכון, והערכת הגודל ברוב התנאים תהיה גסה מדי או מבוססת מידע שגוי (לדוגמה חוסר הבנה לאיזה כיוון פונה הרק"מ).
בעזרת AI, ספציפית ML די פרימיטיבי אך שרק לאחרונה מונגש לעולם הרק"ם (דורש חומרה ייעודית), ואופטיקה יותר איכותית ומדויקת, ניתן להעריך בצורה הרבה יותר מדויקת טווח למטרה ללא מד טווח לייזר, ברמה שככל הנראה תספק סטנדרטים צבאיים.
אני לא חושב שבינתיים אפשר להחליף את מד טווח הלייזר, אבל כן אפשר יהיה להשתמש בו כגיבוי במקום כברירת מחדל.
https://soldat-und-technik.de/2023/...n-faehigkeiten/

הטענה שלך שפתרונות ללא לייזר מבוססים על השוואה גודל המטרה לגודל הצפוי לא מדויקת. לפני הלייזר השתמשו בצה"ל במד טווח אופטי (מט"א) שמתבסס על צפיה במטרה באמצעות שתי עדשות, כך שכאשר מביאים את שתי התמונות להתאמה ניתן לקבל את הטווח. פתרון כזה מתבסס על עקרונות אופטיים שאינם תלויים כלל במטרה. בדומה לכך, ניתן לבנות מערכת המתבססת על Phase Detection בדומה למה שקיים במצלמות איכותיות. נשאלת השאלה, כמובן, מה רמת הדיוק של המדידה; אם הדיוק של המדידה יורד ביחס ישר למרחק הנמדד (כלומר קבוע באחוזים), יתכן שזו לא בעיה.

אני לא משוכנע שפתרונות מבוססים למידת מכונה יכולים להחליף בצורה טובה את הלייזר. ראשית, כל עוד הבסיס הוא (כפי שאתה מתאר) זיהוי סוג המטרה אז אנחנו מוגבלים למטרות מתוך ספריה ידועה מראש. אבל מה לגבי מדידת הטווח לעמדה חפורה של חיזבאללה, לחלון של בית בעזה או לאלף ואחת מטרות אחרות שאינן כלולות בספריה הזו? שנית, גם אם נניח שהמטרה היא חלק מהספריה - עדיין אנחנו נשענים על זיהוי מדויק של סוג המטרה, של כמה ממנה חשוף, של האוריינטציה התלת ממדית שלה, של הזווית בינה לבין הרק"ם המודד, וכל זה כאשר המטרה עלולה להיות ממוסכת באבק ועשן, מצויה בתנועה (ו/או הרק"ם המודד בתנועה) ואולי התצפית מתבצעת בכלל באמר"ל שהרזולוציה שלו נמוכה בהרבה והיכולת שלו להבחין בחלקים מהמטרה תלויה בטמפרטורה שלהם (כך שהוא עשוי לראות את הצד של המנוע אבל לא להבחין בצד השני, למשל). בקיצור, האתגרים למדידה איכותית הם רבים מאד.

אני תוהה האם ניתן להשתמש במידול טוב של פני השטח בתוספת מודעות מצבית טובה של הכלי המודד למיקום ולאוריינטציה של עצמו. אם אתה יודע במדויק איפה הכלי מצוי ובאילו זוויות ביחס לצפון וביחס לאופק הוא צופה, ואם יש לך מודל מדויק של פני השטח - אז אתה יכול לחשב בדיוק איפה הקרן שיוצאת מהכלי חותכת את הקרקע, ולכן את הקואורדינטות והטווח למטרה. מידול טוב של פני הקרקע הוא דבר שפשוט, יחסית, ליצור בימינו ברוב הזירות הרלבנטיות (אם כי יש צורך לעדכן אותו בקביעות, בפרט בסביבות בנויות). עד כמה ניתן להגיע לרמת הדיוק הרצויה במיקום העצמי של הרק"ם - את זה אני לא יודע.

ציטוט:

הטענה שלך שפתרונות ללא לייזר מבוססים על השוואה גודל המטרה לגודל הצפוי לא מדויקת. לפני הלייזר השתמשו בצה"ל במד טווח אופטי (מט"א) שמתבסס על צפיה במטרה באמצעות שתי עדשות, כך שכאשר מביאים את שתי התמונות להתאמה ניתן לקבל את הטווח. פתרון כזה מתבסס על עקרונות אופטיים שאינם תלויים כלל במטרה.

לא התנסחתי טוב. דיברתי על מה שיש היום, לא מה שהיה פעם. coincidence rangefinder זה פתרון אלגנטי ונוח אבל כבר לא רלבנטי היום כי אתה לא תשלב תכן מכני של זה בתוך כוונת מודרנית.

ציטוט:

בדומה לכך, ניתן לבנות מערכת המתבססת על Phase Detection בדומה למה שקיים במצלמות איכותיות.

לא מכיר. איזו פאזה אתה מודד במערכת פאסיבית ללא אות משודר עם פאזה ידועה? לא שזה ישנה בטווחים גדולים ממילא.

ציטוט:

אני לא משוכנע שפתרונות מבוססים למידת מכונה יכולים להחליף בצורה טובה את הלייזר. ראשית, כל עוד הבסיס הוא (כפי שאתה מתאר) זיהוי סוג המטרה אז אנחנו מוגבלים למטרות מתוך ספריה ידועה מראש. אבל מה לגבי מדידת הטווח לעמדה חפורה של חיזבאללה, לחלון של בית בעזה או לאלף ואחת מטרות אחרות שאינן כלולות בספריה הזו?

פרה פרה. אם אפשר להוסיף ללא עלות פתרון שמספק עוד בטיחות ל-20% מהמקרים, זה שווה את זה. אולי עוד כמה שנים זה יהיה 40%, וכך הלאה. מה שאתה משלם על פתרון תוכנתי זה צ'יפס. החומרה שיודעת לעשות number crunching, כלומר כפל מטריצות מאסיבי, גם ככה מתכננים להכניס בנפח גדול לכל רק"ם סטנדרטי, והיום כל GPU חדש יחסית יודע לעשות את זה.

קודם כל חשוב לאפשר את היכולת הזאת כנגד מטרות שיודעות לזהות שהן מצוינות בלייזר. זה קודם כל טנקים ורק"ם אחר. האם יש לסורים או לחיזבאללה משהו כזה? לא. אבל זה מצדיק הזנחת הנושא? לא, וגם צה"ל חושב שלא.
חיזבאללים שמתחפרים או מסתתרים מאחורי חלון, לא ידעו שהם מצוינים בלייזר. אבל כן לפי גודל של בן אדם אפשר להבין מה הטווח. לפחות, תותחן מיומן ידע לעשות את זה בעצמו, עם רמת דיוק מסוימת. אבל עם AI אפשר להרחיב את זה עד ללזהות טווח בעזרת ראיית חלק מהגוף.

ציטוט:

שנית, גם אם נניח שהמטרה היא חלק מהספריה - עדיין אנחנו נשענים על זיהוי מדויק של סוג המטרה, של כמה ממנה חשוף, של האוריינטציה התלת ממדית שלה, של הזווית בינה לבין הרק"ם המודד, וכל זה כאשר המטרה עלולה להיות ממוסכת באבק ועשן, מצויה בתנועה (ו/או הרק"ם המודד בתנועה) ואולי התצפית מתבצעת בכלל באמר"ל שהרזולוציה שלו נמוכה בהרבה והיכולת שלו להבחין בחלקים מהמטרה תלויה בטמפרטורה שלהם (כך שהוא עשוי לראות את הצד של המנוע אבל לא להבחין בצד השני, למשל). בקיצור, האתגרים למדידה איכותית הם רבים מאד.

לגבי מצבים שונים של המטרה - זה הכח של ML. תאמן אותה על מספיק מטרות, וכעבור מספיק איטרציות היא תיתן חיווי מדויק מספיק לשימוש מבצעי.

אם אנחנו שוללים שניה תנאים מיוחדים כמו מיסוך עשן או הרבה אבק, אני ממליץ לראות בסרטון הזה למה אופטיקה מודרנית בשילוב עם בינה מלאכותית ואלגוריתמים מתקדמים, מסוגלת. באחד הסגמנטים המרחק למטרה הוא 65ק"מ. כמובן שזוהי מצלמה גדולה בהרבה ממש שיש בטנקים, קוטר 15 אינץ' כתוב שם, אבל את האיכות הזאת היא מספקת לטווחים משמעותית יותר גדולים ממה שצפוי מכוונת של טנק, וכמובן שזהו סרטון מלפני שנה בעוד הצורך במדידת טווח ללא לייזר יתממש באמת רק באזור שנות ה-30. אז אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. להשתמש באופטיקה שאין לה את הרזולוציה נגיד ב-5ק"מ כדי להעריך נכון טווח למטרה זה מצב בעייתי שלדעתי גם היום כבר לא נכון. בכל זאת לפני שבכלל חושבים על ירי צריך לזהות ויזואלית את המטרה ולסווג אותה, שלא תירה על חף מפשע או חלילה על כוח משלך.
ולגבי מיסוך ואבק, אז אין מה לעשות. שם תצטרך פשוט להשתמש בלייזר. אבל גם פה אני מזכיר כי זה לא חייב לעבוד ב-100% בהתחלה.

ציטוט:

אני תוהה האם ניתן להשתמש במידול טוב של פני השטח בתוספת מודעות מצבית טובה של הכלי המודד למיקום ולאוריינטציה של עצמו. אם אתה יודע במדויק איפה הכלי מצוי ובאילו זוויות ביחס לצפון וביחס לאופק הוא צופה, ואם יש לך מודל מדויק של פני השטח - אז אתה יכול לחשב בדיוק איפה הקרן שיוצאת מהכלי חותכת את הקרקע, ולכן את הקואורדינטות והטווח למטרה. מידול טוב של פני הקרקע הוא דבר שפשוט, יחסית, ליצור בימינו ברוב הזירות הרלבנטיות (אם כי יש צורך לעדכן אותו בקביעות, בפרט בסביבות בנויות). עד כמה ניתן להגיע לרמת הדיוק הרצויה במיקום העצמי של הרק"ם - את זה אני לא יודע.

אני רוצה להאמין שבאמת צה"ל מייצר כל הזמן מפות ושולח ליחידות בזירה, ואני כן חושב שיש בזה אפשרות אמיתית לשפר דיוק, לדוגמה אם לפי מערכת IMU אתה יודע לאן בדיוק אתה מכוון, ולפי מפה יש לפניך 3 גבעות, כל אחת שרחוקה יותר היא גבוהה יותר, בשדה הראייה שלך, אז אתה יכול לפי זה לכייל את מדידות הטווח. זה רעיון טוב שלך באמת.
אבל למה התכוונת כשאמרת "קרן שיוצאת מהכלי"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk לא התנסחתי טוב. דיברתי על מה שיש היום, לא מה שהיה פעם. coincidence rangefinder זה פתרון אלגנטי ונוח אבל כבר לא רלבנטי היום כי אתה לא תשלב תכן מכני של זה בתוך כוונת מודרנית.

לא רואה סיבה עקרונית שלא. אם אתה יכול להשתמש בשני חיישנים משני צדי הצריח ולקבל טווח מזווית הפרלקסה ביניהם, זה אחלה. אפשרות אחרת היא להיעזר בשיתוף בין שני כלים; אם שני כלים שמרוחקים כמה עשרות מטרים זה מזה רואים אותה מטרה, אפשר לקבל הערכת טווח טובה אליה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk לא מכיר. איזו פאזה אתה מודד במערכת פאסיבית ללא אות משודר עם פאזה ידועה? לא שזה ישנה בטווחים גדולים ממילא.

מודדים את הפרשי הפאזות בין האור שמוחזר מאובייקט ומגיע מצדדים שונים של העדשה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk פרה פרה. אם אפשר להוסיף ללא עלות פתרון שמספק עוד בטיחות ל-20% מהמקרים, זה שווה את זה. אולי עוד כמה שנים זה יהיה 40%, וכך הלאה. מה שאתה משלם על פתרון תוכנתי זה צ'יפס. החומרה שיודעת לעשות number crunching, כלומר כפל מטריצות מאסיבי, גם ככה מתכננים להכניס בנפח גדול לכל רק"ם סטנדרטי, והיום כל GPU חדש יחסית יודע לעשות את זה.

לדעתי, בדומה לדיון שהיה לנו לגבי החיישנים בגבול מצרים - אתה מבלבל כאן בין עלות העיבוד, שהיא כלשעצמה נמוכה, לבין העלות של מתן פתרון - שכוללת את כל השלבים, מאפיון והוצאת מכרזים, דרך פיתוח, בחינה, הטמעה, פיתוח תורה, הדרכה ותחזוקה. העלות האמיתית היא לא אפסית. יתכן שהיא כדאית, אבל היא לא אפסית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk אני רוצה להאמין שבאמת צה"ל מייצר כל הזמן מפות ושולח ליחידות בזירה, ואני כן חושב שיש בזה אפשרות אמיתית לשפר דיוק, לדוגמה אם לפי מערכת IMU אתה יודע לאן בדיוק אתה מכוון, ולפי מפה יש לפניך 3 גבעות, כל אחת שרחוקה יותר היא גבוהה יותר, בשדה הראייה שלך, אז אתה יכול לפי זה לכייל את מדידות הטווח. זה רעיון טוב שלך באמת. אבל למה התכוונת כשאמרת "קרן שיוצאת מהכלי"?

אני לא מתכוון רק למפות אלא ממש למידול תלת ממדי של פני השטח. אם אתה רוצה לראות למה אפשר להגיע היום, שווה לך להציץ במודל של סימפלקס לעיר מגוריך. צה"ל לא זקוק לרמת הפירוט הזו (לפחות לא בשטח לא בנוי), אבל ברוב גזרות הלחימה הפוטנציאליות הוא יכול להשיג מספיק מידע כדי ליצור מודלים טובים מאד של השטח - והאמת היא שעם האמצעים המתאימים להציג אותם לכוחות, יש כאן שדרוג ממשי פוטנציאלי ליכולת של כוח להבין ולנתח את השטח, לזהות נקודות מתאימות למארב ולמעבר וכן הלאה. לגבי "קרן שיוצאת" - הכוונה היא לקו ישר במרחב התלת ממדי, לא לקרן שמשודרת בפועל.

עודנו בתקופה בה התעשייה זורקת על הקיר כל רעיון אפשרי ובודקת מה נדבק. אחד מעניין שצץ לאחרונה הוא הרעיון של לשים רקטת 70ממ אווירית מונחית, על רחפן. שמענו על מקלעים, רובי צלפים, רימונים, פצמ"רים, טילי נ"ט, ועכשיו הגיעה לבמה רקטת ה-APKWS. הפתרון הזה מתבקש סך הכל, הרי רקטת ה-APKWS הינה זולה, קלת משקל, קטנת מימדים, ואנרגטית וקטלנית מספיק כדי למלא מספר נישות שונות.

פגיעה במטרות רכות, מטרות חצי קשות (נגמ"שים בעלי מיגון דל), ואפילו מספר נישות שונות של הגנ"א. לא מזמן מספר חברי פורום כאן צחקו על הרעיון, אבל ארה"ב לוקחת את זה מאוד ברצינות, ועברה מניסויים למיבצוע של מערכת הגנ"א לטווח מאוד קצר על בסיס ה-APKWS, לעתה קרקעית. היא משולבת עם משימות ארטילריה באוקראינה.

לפחות על פי פרסומים ישנים, צה"ל מתכוון לפתח מערכת בשם מגן גדעון שהיא כיפת ברזל ניידת, שכל מרכיביה על משאית אחת. עם זאת, משיקולי שדה ראייה וניידות, לא כדאי להניח זמינות של 100%, וכמובן שלאויב עם אמצעי סיגינט יש יכולת לבדוק מתי המערכת לא זמינה ליירוט מיידי (כלומר לא פרוסה על מייצבים). רחפנים עם שלל אמצעי הגנ"א כגון טילי נ"מ (לדוגמה ה-LMM שהוצג פה לא מזמן), כולל רקטות 70ממ שעוד יותר זולות ופשוטות, יוכלו לעבות את ההגנ"א המקומית ברמה שתקשה מאוד על אויב לצפות מתי יהיו down-times.

https://www.israeldefense.co.il/node/58425

מסק"רים מושמדים כמעט כל יום באוקראינה, ועדיין כאשר צצה הזדמנות, ומתישהו היא כן צצה, המסק"ר פשוט נמצא במצב בו הוא לא על הכוונת של אף אחד, והוא בנוחות רבה יכול לטבוח בריכוזי רק"ם.



האם מצב כזה רלוונטי לתודעה של צה"ל? אני מאמין שכן. רק במקום מסק"ר, אפשר לדמיין ארטילריה שכוונה מראש, או מטח טילי נ"ט, או רחפני FPV שהולכים להתנפל על כל מדף פתוח וחי"רניק חשוף או פשוט הציוד הרך שעל הצריח.
כל זה חיזבאללה יכול לעשות, ומה שהוא לא יכול כרגע הוא יכול לייצר בפחות זמן ממה שיקח לצה"ל להכניס הגנ"א טקטית לכל גדוד וחטיבה מתמרנים.

יש כרגע מנעד רחב של אמצעים שהתעשייה המקומית יכולה לספק. מהזמינים ביותר הם סטינגרים על גבי משגרים מודרניים שאפשר לחבר אל תמונת מכ"מ ואופטיקה ממקורות חיצוניים.
עוד דבר זמין במיוחד הוא מערכת Sky Capture של תעשייה אווירית, אשר מאפשרת לחבר תותחי נ"מ ישנים וחדשים כאחד למערכת אוטומטית ומדויקת.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

שיקום של מחבטים גם אפשרי, רכש של פתרונות קיימים מחו"ל שרק מחכים להתחיל את פס הייצור, הכל קיים. אבל החלטה על נ"מ טקטי ככל הנראה תמשיך להיגרר כמו שנגרר פרויקט הרועם במשך כמעט 2 עשורים.

קשה שלא להטיל בספק ביכולת של צה"ל להכניס בחירום מסה קריטית של נ"מ טקטי, לפני שיצטברו גופות. המערב הקולקטיבי נותן פה פוש רציני, ובישראל כלום. מקווה שזה ישתנה בזמן הקרוב.

נושא מאוד חשוב בכל מדינה ששואפת לביטחון עצמאי (לעומת חסות) הוא תעשייה.
בישראל קיימת תעשייה ביטחונית רחבה ותעשיית הייטק שמאפשרות לישראל עצמאות פיתוחית - ייצור לרוב נעשה בחו"ל אבל צה"ל יכול לקבל מערכות שהרבה יותר מותאמות לצרכיו.
קיימת תעשייה שמייצרת רכיבים קריטיים (אפילו אם יש דיון לגבי הנפח הרצוי מול המצוי) כגון חימושים, קני תותחים, חלקי חילוף קריטיים לכלי טיס וכו וכו.
קיימת גם תעשייה עם יכולת הרכבת ואינטגרציית מערכות שמאפשרת ייבוא רציף של רכיבים לא מוגבלי ייצוא והרכבתם למערכות לחימה.

ישראל הוכיחה על שלל גופיה שהיא יכולה להשיג נשק בעת מלחמה. אבל לאור העלויות המאסיביות של המלחמה הנוכחית, ניכר שלא התנתקנו עדיין כמו שצריך מתופעת האינפלציה בעלויות אמל"ח בשנים האחרונות. חלק מזה קשור לעובדה שרוב הייבוא הביטחוני הישראלי הוא מארה"ב. מאחר והעלויות פר אמל"ח בדיד בארה"ב גבוהות בהרבה מעלות מוצר מקביל בישראל - כוח הרכישה שלנו עם הסיוע הביטחוני הוא יחסית נמוך.

השרשור המקושר מלמד על הצורך בקיום תעשייה מקבילה שתתמוך בייצור תחלופות לואו קוסט לאמל"ח אסטרטגי (ואם נתקדם אז טקטי) - או יותר נכון מנגנון שיודע לרתום תעשיות קיימות לייצור אמל"ח שמטרתו הראשונה היא נפח ייצור גבוה ומהיר עם עלות יחידה נמוכה.



יש בישראל לא מעט תעשיות שיודעות לייצר אמל"ח שנחשב יחסית זול. אבל זה נעשה במתכונת של מה שיש ותלוי מצב השוק תמיד. לרוב גם מדובר בתעשיות קטנות שלא יודעות לתת נפח ייצור גבוה בפרק זמן נמוך.

לכן לדעתי על צה"ל לגבש תכניות לאמל"ח אסטרטגי זול שניתן יהיה בפרקי זמן יחסית קצרים לגייס לטובתם תעשיות קיימות. ניכר מהשרשור שאת הרכיבים עצמם ניתן להזמין מחו"ל, וצוואר הבקבוק הוא הפיתוח שהביא את המוצר לתחילת ייצור כשנתיים אחרי תחילת המלחמה. כלומר, על צה"ל לפתח באופן מחזורי אמל"ח זול שניתן לייצר בקלות, ובעת חירום לשחרר תוכניות לתעשיות.

זה לא אינפלציה בעלויות,
זו תפיסה לא מציאותית שכל נשק צריך להיות מדויק וכירורגי.
ומדויק וכירורגי זה עלויות.

אנחנו מתפזרים על כמה אשכולות דומים,
אבל אני רואה כמה צרכים מבצעיים:

* בעזה, 12 חטיבות שלנו הביסו כ-12 גדודים של החמאס בכשלושה חודשים, עם כ-120 הרוגים, ובעלות של כ-20 מילארד ש"ח.
כלומר- בממוצע חטיבה שלנו מביסה פלוגת חמאס בחודש,
בעלות של כ-250 מיליון ש"ח,
ומאבדת כ-3 לוחמים.
זו לחימה מאוד יקרה, איטית וזהירה. בין השאר, בגלל הצורך לסרוק ולאבטח כל שטח, מחשש לפריצה ממנהרה שלא התגלתה.
- > מערכת נישאת אקוסטית/מכ"מית שמתריעה בפני מנהרה במרחק של עד 5-10 מ'. עדיף כמובן יותר, אבל כבר כך יש יתרון מבצעי גדול- תופסים בית, סורקים אותו ואת הקרקע שסביבו תוך כמה שעות, ואפשר לעבור הלאה בלב שקט. אני מכיר מערכות שסורקות ישר למטה- מניח שאפשר לפתח מהן מערכות שסורקות גם הצידה; או לשלב אותם ברק"מ קטן (נשלט מרחוק? אוטונומי.) שייסע מסביב.

-> "משאית פצצות". מערכת סיוע קרוב לסביבה לא מאויימת. חימוש מונחה מדויק הוא יקר, וכרוך במגבלות מדיניות. אני חושב על הקצה השני- מל"ט כבד, בסדר הגודל של ה"צופית", שיכול להטיל מספר "חביות נפץ" במשקל של 50-100 ק"ג, מנוהגות עם מצנח. אולי בהטלה ממסוק לא צריך הנחיה כלל.

ציטוט:

-> "משאית פצצות". מערכת סיוע קרוב לסביבה לא מאויימת. חימוש מונחה מדויק הוא יקר, וכרוך במגבלות מדיניות. אני חושב על הקצה השני- מל"ט כבד, בסדר הגודל של ה"צופית", שיכול להטיל מספר "חביות נפץ" במשקל של 50-100 ק"ג, מנוהגות עם מצנח. אולי בהטלה ממסוק לא צריך הנחיה כלל.

מצנח מנוהג יותר זול מערכת JDAM?
עלות ההנחיה של GPS אינה גבוהה. פצצת ברזל לא יקרה. העלות מתנפחת בשל המטוסים החגים באוויר בהמתנה לטובת הסיוע הצמוד המהיר . מל"ט עם כושר נשיאה של 2 טון שיעודו משאית פצצות יכול להוריד את עלות "הסעת" החימוש בסדר גודל (בעלות מחזור חיים) ולשחרר מטוסים יקרים למשימות אחרות.


נושא החימוש צריך לעבור חשיבה מחודשת לגבי דרישות / ביצועים אל מול עלויות בהתחשב בכמויות הנצרכות והצורך במלאים.

למשל הטנקים הפכו לארטילריה בכינון ישיר אז מדוע לא לחשוב עליהם המונחים של ארטילריה לטווח קצר ? כמה פגזי טנק ירו על מבנים בטוח העולה על 3 ק"מ ביחס לטווח הנמוך מזה? פגזים נפיצים פשוטים (ייצור עם טולרנסים גדולים מהקיים, מרעומים פשוטים) לטווח של 3 ק"מ יהיה יותר זולים מפגזים יותר מתוחכמים לטווח של 5 ק"מ שלא לדבר על בלאי קנים מופחת . כשהמטרה היא מבנה בטווח 3 ק"מ ולא צריח טנק במרחק 5 הדיוק הנדרש שונה.

פגזים לא מוגדרים כמתאימים לטווחים מסויימים כשזה מגיע לטנקים (בארטילריה זה שונה ולא בדיוק ככה). דיוק הפגז הוא פונקציה של המבנה המכני ה"טיפש" והזול שלה, ומחשב הירי של הטנק. ההבדל בין פגז יקר ומתוחכם לפגז זול וטיפש הוא המרעום. מרעום הקשה זה דבר טיפש וזול. אבל היום לא מסתפקים במרעום הקשה אלא מחפשים דברים יותר אפקטיביים כך שניתן יהיה להוריד חדר בפגז בודד ולא 2-3.

ציטוט:

פגזים לא מוגדרים כמתאימים לטווחים מסויימים כשזה מגיע לטנקים (בארטילריה זה שונה ולא בדיוק ככה). דיוק הפגז הוא פונקציה של המבנה המכני ה"טיפש" והזול שלה, ומחשב הירי של הטנק

אכן , וזו הבעיה. לכן כתבתי שצריך להתחיל לחשוב על פגזי טנקים בלחימה אורבנית כארטילריית שדה - זה מה שהם .
בכל פגז אתה משלם על 100% יכולת בטווח המקסימלי. ואם ב- 80% מהמקרים זה מיותר , אז הגיע העת להפעיל קצת השכל ולא לזרוק את הכסף של עם ישראל לפח.
באשר לדיוק ל- "מבנה המכני" יש הגדרות דיוק ייצור קפדניות על מנת להשיג את היכולות המקסימליות הנדרשות. הרפיה של דרישות דיוק בייצור מוזילות הייצור.

ציטוט:

אבל היום לא מסתפקים במרעום הקשה אלא מחפשים דברים יותר אפקטיביים כך שניתן יהיה להוריד חדר בפגז בודד ולא 2-3.

זה חלק מהבעיה , הגדרות דרישות שלא ממש נחוצות שמייקרות מאוד את התחמושת, כי מה איכפת לצבא כמה זה עולה? הצעשיה שמחה לייצר מוצרים מתוחכמים וייקרים ובסוף אין כסף למלאים....
רוצה תחמושת שתתפוצץ בחדר? קנה מרעום הקשה עם השהיה . זו ארטילריה שצריכה לירות פגזים שעולים 300 דולר ליחידה, לא 3000 דולר. כשיורים 150-200 אלף פגזים , הבדל העלות הוא דרמטי


במילים אחרות - רוב הצרכים הם לחימוש סופר פשוט וזול. יש מקום לחימוש מתוחכם , כנישה . המחסנים צריכים להיות מלאים בתחמושת הזולה הגנרית

יכול להיות שצריך לייעד סוללה לסיוע מדויק עם פגזים חכמים ולהקצות לסיוע קרוב.
לא כל בעיה צריך לפתור עם F-15 ופצצת טון

אני משער שתגובה זו תמשוך קצת תגובות הומוריסטיות/זלזול, אבל מבחינת פיתוח אמל"ח, אני חושב שמה שחסר זה דווקא ציוד לחי"ר או ציוד לשריון נגד חי"ר בטווח אפס:
אמל"ח לרק"מ:
1. יכולת תצפית 360 דרך קסדה עם משקף (המצלמות-באופן דומה למערכת המאולתרת שראינו שאומצה מרכבים אזרחיים)
2. יכולת תקיפת חי"ר בטווח אפס/שממש מטפס על הרק"מ- ע"י תחמושת רסס שפוגעת בכל מי שעומד באותו צד של הרק"מ. (כמובן דורש הגנה נגד הפעלה לא רצונית לאחר פגיעה)
אמל"ח לחי"ר:
1. מערכת להגנת העורף של חי"ר ע"י אפשרות לפריסת "תחנות תצפית זעירות" סביב מקום שהיית הכוח- מצלמות, גלאי נפח- ומקלט לחי"רניק שנותן התראה שקטה (בדומה ל vibrate של נייד) שמלווה בהתראה כיוונית מהיכן מגיעה ההתראה/איום וגם וידאו חי שבו רואים את האיום.
מובן מאליו שהמערכת דורשת מספר רכיבים שרובם פשוטים וקיימים (למשל מקרן וידאו לעין אחת)- אך כמובן כדי שזה יצליח יש צורך לפתח ערכה מוקשחת, אמינה וזולה. (ומאחר שאנו בצה"ל אז גם נציין- שלא תיכשל רק בגלל שלא יהיו מטענים עבורה או כל בעית לוגיסטיקה/תחזוקה טריויאלית אחרת שניתן לחשוב עליה).
נ.ב. אני מבקש לא להיכנס לדיון אודות מערכות קיימות מסיבות של ביטחון מידע.

1. היה איזה פיתוח בתחום, של אלביט, נראה לי, "שיריון שקוף". אבל בגדול כלים צריכים לתת חיפוי הדדי אחד לשני.
2. מדוכות עשן נותנות מענה לטווח מידי, במידה מסוימת, אבל הפיתרון הוא, שוב, חיפוי הדדי של כלים. מא"ג של טנק קרוב זה פתרון מצוין למחבל שמנסה להתקרב.
זה שלטנקים יש שטח מת ידוע מאז המצאת הטנק, וכבר מאז יש תירגולות כדי להתגבר על זה.

הפיתרון הוא לא עוד איזה חיישן, אלה חיפוי לאחור. דבר מאוד בסיסי בחי"ר, בכל תירגולת אפשרית פחות או יותר.

ולסיום. לא צריך פתרון טכנולוגי מפוקפק לכל דבר, כשיש תירגולות בסיסיות שנותנות מענה.

There's more things told than are true, and more things true than are told

אלו טכנולוגיות קיימות.

1. Iron vision של אלביט. להבנתי כבר נחתם חוזה לאספקה.

2. בעייתי למימוש אוטומטי בגלל פגיעה בכוחותינו. אם רואים את האויב- הרי אפשר פשוט לדרוס אותו. תכל׳ס- שים על הכלי כמה מוקשי כלימגור פונים מעט מטה.

3. מצלמות אבטחה קיימות. הנה trail camera לציידים שחשה בתנועה ומצלמת יום ולילה, עם שידור בלוטות׳ באמזון

נו באמת- אני לעולם לא אשים מוקשי כלימגור כאלתור על רק"מ. זה ייגמר באסון.
אבל אני כן חושב שכאשר מחבלים מנסים לפתוח את הצריח- נחמד שיהיה נשק שניתן להפעיל כנגדם.
כנ"ל לגבי מחבלים שמתקרבים מצידי הרק"מ (ואגב אני מציע לא רק מצלמה אלא גם גלאי נפח שמגלה התקרבות של אנשים).

לגבי האמצעי לחי"ר- כבר אמרתי שהרכיבים הבודדים אולי קיימים- אבל לא המערכת הגמורה והעובדת- כלומר לא trail cam אלא רשת של עשר מצלמות וגלאי נפח.
-יכולת לפרוס חיישנים מרובים ולקבל היתוך מידע מכולם על צג אחד עם עינית.
אני ממש נכנס כאן למפרט טכני, אבל קיימות משקפים חכמות שעובדות ממש כמו HUD של מטוס (הקרנת מידע משולבת עם מה שרואים בעיניים)-
וניתן ממש לתת ללוחם וקטור- שים לב- התראה 90 מעלות מימין.

-ושוב- לא התכוונתי רק ל- trail cam - אלא ממש לחיישן משולב- גלאי נפח, מצלמה, מיקרופון- וכמובן שהתקשורת תהיה מוצפנת (ולא תהיה בהכרח בלוטות') .
אגב לא הגעתי לזה מתוך מחשבה על הלחימה בעזה, אלא כבר הרבה שנים שאני חושב איך לוחם בודד מוסווה בשטח יכול לפרוש מארב מתוחכם בעזרת ציוד שכזה- ולא להיות מופתע מהעורף.
ואגב בגירסה הראשונית חשבתי גם על פריסה בשטח של מטענים והפעלתם מרחוק בעזרת אותה תחנת קצה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oferet נו באמת- אני לעולם לא אשים מוקשי כלימגור כאלתור על רק"מ. זה ייגמר באסון. .

זה פחות או יותר המצב עם המעיל רוח (מבחינת דו"צ פוטנציאלי), אז לא בטוח ששם קוד כלימגור בהפעלה ידנית זה כזה רעיון גרוע.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זה בדיוק הענין, שעל רק"מ בתנועה אי אפשר לשים מוקשים מאולתרים.
אבל לשים מחסנית ממוגנת שמשגרת מטעני רסס עם יכולת לכוון את הירי- זה כמעט זהה לציוד שכבר קיים כמו מדוכות עשן או ריצוף.

מחזק.
בהסתכלות על אירופה - היו הרבה טענות לפחות חצי לגיטימיות כגון "למה הם פשוט לא קונים הגנה אקטיבית?". הבעיה הגדולה מחוץ לישראל היא שלצורך מערכת כזו נדרשת חקיקה רצינית מאחר ובשביל רבים מדובר במערכת ראשונה שיכולה לירוט באופן אוטונומי לחלוטין ויש לזה השלכות על חוקים מקומיים וציות לאמנות קיימות.
זה לא אומר אגב שבישראל לא עשו. יכול להיות שלאור המנטליות המחוברת יותר למציאות ביטחונית הנושא פשוט עבר הרבה יותר חלק. אבל להתקין מערכות נוספות שעובדות על עיקרון שונה זה לא יהיה הליכה בפארק. גם אם מדובר במשהו פשוט שמופעל ידנית ע"י הצוות - צריך הרבה להשקיע בהכשרות כדי למנוע דו"צ.
ובהחלט אם צה"ל מחשבים לדוגמה שהמערכת תוכל להציל 20 חיילים בחודש לחימה, אך באותו זמן לגרום ל-25 הרוגים מדו"צ - אז לא כדאי להשקיע.

בגלל זה אמרתי שם קוד. זה לא חייב להיות כלימגור (שהוא אגב גם מוקש תקני Claymore ולא מאולתר), אלא משהו דומה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אתה ערום. יש לידך חבר. מקק מטפס לך על הגב. מה אתה עושה?

בסדר הבנתי שאתה מסביר תו"ל של חיפוי הדדי.

האמת שכיוונתי יותר לפעולה האינסטינקטיבית שלך. היא יכולה גם לכלול פעולה עצמאית לגמרי.

אני חושב שהבנת האינסטינקט האנושי יכולה לתרום רבות להבנה של יעילות פתרון טכנולוגי כלשהו.

כרגע רחפנים משמשים לתקיפה או לתצפית ואיתור אויב באיזור יעד התקיפה "מעבר לגבעה".
האם יש הגיון בלהקצות אמצעי דומה וכמובן חלוקת קשב לאבטחת כוחות מקרוב - למשל בטנק X במחלקה/פלוגה או באיזה כלי פיקוד אורגני יושב מפעיל רחפן שאחראי לאבטח כוחותינו ולעלות בקשר ישירות מול הטנק או מול החי"ר אם מזהה תנועה קרובה?

זה אולי פחות רלוונטי בשטח פתוח ובתמרון אבל דווקא במתאר לש"ב עם איום קרוב ל-360 מעלות ונתקים בין כלים בודדים, יכול להיות שזה ייתן את הכמה שניות התרעה לפעולת התגוננות - וראינו שבהרבה מקרים לא נקבל יותר מכמה שניות בין גיחת אויב מפיר מנהרה, שיגור RPG או הדבקת מטען לטנק והיעלמות.

זה בוודאי לא פתרון אידאלי כי צריכה להיות אבטחה הדדית כשיטה בלי קשר לטכנולגיה, ואם מקלען מזהה אויב התגובה יותר מהירה מאשר אם מפעיל רחפן מזהה, אבל ראינו שתצפית וקשר יכולים לסגור הרבה פינות בתנאים לא אידאליים

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

יש פתרונות שהתעשייה מוכנה לתת. לא ברור מה בשל מספיק.

לענד דורש קשב נוסף שאין לך מספיק אנשי צוות לצורך הזה בטנק,
יותר הגיוני לשים ברמה ממונה או ברכב פיקוד שפחות עסוק ומאוים אינטנסיבית.
למיטב זכרוני הופיע כבר במשחקי C&C בתור קונספט.
עשינו לטורקים סברות עם תרני תצפית אמצעי אם יתרונות וחסרונות, פחות רלוונטי ללחימה עירונית.

אחד האתגרים הגדולים שצה"ל מתמודד איתם, וכפי שזה נראה גם עתיד להתמודד לאורך זמן לא קצר, הוא זיהוי מנהרות בשטח. אין לי מושג באילו כלים וטכנולוגיות משתמשים לכך היום; מתוך מה שאני רואה בלחימה, לא התרשמתי שיש יכולת טובה לזיהוי כזה. עלה בראשי שיתכן שאפשר להשתמש בכלים שמשמשים ארכיאולוגים - אנשים שמתפרנסים מאיתור דברים שקבורים בקרקע. אפשרויות לדוגמה הן:

1. מכ"ם חודר קרקע - מכ"ם בתדרים המתאימים יכול לזהות לא רק חפצים קבורים אלא גם גובלות של שכבות וחללים תת-קרקעיים. הוא יעיל בקרקע חולית יבשה עד עומק מרבי של כחמישה עשר מטר, לא מספיק בשביל מנהרות עמוקות אבל אולי די בזה כדי לזהות פירים ומנהרות בעומק נמוך יותר (אני משער שרבות מהמנהרות לא חפורות בעומקים גדולים מזה).

2. LIDAR שמאפשר לזהות הבדלים בגובה הקרקע - מדי פעם מתפרסמים דיווחים על זיהוי של תצורות ומבנים שאינם נראים לעין באמצעות סריקת LIDAR מן האוויר. ה-LIDAR מסוגל לחדור דרך תכסית ולזהות את תוואי הקרקע שתחתיה, וניתן לסרוק באמצעותו שטחים נרחבים. יתכן שניתן באופן הזה לזהות תוואים של מנהרות שעוברות מתחת שטח מסויים (יתכן שהן גורמות להפרש של כמה ס"מ בגובה פני הקרקע שלא בהכרח ייראה לעין או יורגש בתנועה בשטח), או לפחות פתחים של פירים (שניתן לראות בסרטונים שלעתים קרובות הם מוסווים תחת שיחים או כיסויים שונים).

אפשרות אחרת היא מתחום חיפושי הנפט והגז, שבהם מרעידים את הקרקע ועוקבים אחר החזרי הגלים משכבות שונות. הטכנולוגיה הזו בנויה לאתר אובייקטים הרבה יותר גדולים ממנהרות ובעומקים גדולים ולא בקרבת פני השטח, אבל יתכן שניתן להתאים אותה גם לשימוש כזה.

בשטח מטוהר אפשר לשתול כמות סבירה של חיישנים סיסמיים ולזרוק מפצחת בונקרים. מנהרה תנחית את הרעש וכך ניתן יהיה לגלות אותה. זול ולא צריך להכשיר הרבה זמן חיילים.

תגיד לי, בשיא הרצינות: לא נמאס לך לחרטט פה בכמויות לא הגיוניות? מה אתה מברבר על "לשתול כמות סבירה של חיישנים סיסמיים ולזרוק מפצחת בונקרים", כשאין לך שמץ של הבנה - לא בזה ולא בזה!

סייג לחוכמה שתיקה, ואם ממש קשה אז לזרוק את המחשב מהחלון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

במהלך השירות הייתי במספר הרצאות שמדברות בין היתר על הנושא הזה על חלק מהביטיו. למרות שלא מדובר בפתרון שצה"ל מכיר בו רשמית - זה כן הוצע כאחד מפתרונות טכנולוגיים רבים, במיוחד בהקשר של מה ניתן לעשות בפרקי זמן קצרים והשקעה מועטה.

נראה שאפשרי תיאורטית. לא ראיתי פרטים טכניים בסיסיים כמו המרחק בין הפיצוץ, החיישן והמנהרה.
https://www.nature.com/articles/s41598-022-16991-w

ציטוט:

This research focuses on the acoustic behavior of buried tunnels in multilayer soil structures. The reflected and transmitted acoustic wave pressure variations are investigated exclusively for a multilayer soil buried tunnel. The tunnel system's 3D finite element model is presented, which contains the tunnel lining, surrounding soil, and the air inside the tunnel and at the ground surface. A free air explosion is used as the acoustic wave source. The reflected and transmitted waves' pressure values are measured to evaluate the effects of mechanical characteristics of soil layers, tunnel buried depths, and lining concrete types on the acoustic wave behavior of the tunnel

"לזרוק מפצחת בונקרים" זה לא דבר פשוט וזול כלל ועיקר. אתה מדבר על פצצה שמוטלת ממטוס (ואני לא יודע כמה ממטוסי וטייסי החיל עברו הסמכה להטיל אותה), שנרכשת מארה"ב ביחידות ספורות ולא בכמויות, שההיערכות לתהליך של שתילת החיישנים וההטלה שלה עלולה להיות מורכבת וצריכה להתבצע תחת איום מתמיד של לחימה שיורית שיכולה להמשיך להתקיים גם במרחב "מטוהר" (הרי אנחנו מניחים כאן שלא מצאנו את המנהרות בשטח הזה. ראה מה קרה אתמול במהלך פעילות בשטח "מטוהר" במרחק מאות מטרים מגדר המערכת. אני חושב שגם בניית התוכנה לעיבוד האותות שיתקבלו מהחיישנים שאתה מתאר היא תהליך מורכב שיחייב כמה וכמה ניסויים חיים; זה היתרון של מערכות שנמצאות ממילא בשימוש של תעשיות קיימות, ומתבססות על מידע שכבר נאסף במשך שנים ואלגוריתמים שכבר פותחו לרמה מסחרית. בכל מקרה, הייתי רוצה להגיע למשהו שניתן להשתמש בו עוד לפני טיהור מוחלט של השטח (למעשה תוך כדי הטיהור, כי אי אפשר להכריז על שטח כמטוהר כל עוד יש בו פירים).

אני חושב שיש פער בין ההבנה שלי לשלך בנוגע למה זה מפצחת בונקרים. כוונתי הייתה לכל פצצה שמסוגלת להתחפר לעומק רצוי - רצוי לעומק הממוצע בו מצויות מנהרות (דיוק הממצאים תלוי מאוד בזה), וליזום את הנפץ בעומק זה. אותן פצצות בהן חיל האוויר השתמש כדי להשמיד מנהרות מהאוויר.

המטרה הסופית היא לדעת למצוא לכל הפחות מיקום משוער של מנהרות, לעשות זאת בצורה מהירה וזולה, והישענות מינימלית על אנשי מקצוע אזרחיים או הכשרות ייעודיות לתפקידים נישתיים (לפחות בזמן הקרוב).
את האדמה אפשר להרעיש עם מכונה ייעודית, אבל אותה אי אפשר להביא למקום האידאלי להרעשה, שזה מרכז אזור החיפוש (צריך מספר מוקדי הרעשה).

ניקח לדוגמה את חאן יונס וצפון הרצועה - לפני השלמת כיבוש תא שטח, צה"ל מכתר. כאשר צה"ל מכתר, נוצרת הזדמנות באזורים כבושים לשים ציוד לדוגמה חיישנים סיסמיים. אבל מרכז אזור הפעילות הוא האזור המכותר כלומר בשליטת חמאס, לכן הרעשה ע"י צמ"ה לא אפשרית. היא נדרשת בקרבת החיישנים מה שידרוש או ציוד רב ואנשי מקצוע רבים - פגיעים ודורשים ליווי, או או שהתהליך יקח זמן רב.

לגבי מכ"מים חודרי קרקע ושאר ציוד standalone אחר, אני מסכים שזה משהו שצריך להכניס לצה"ל במטרה למצוא מנהרות ופירים בצורה מדויקת. אבל בטווח הזמן הרחוק יותר, שבו אפשר לדאוג לרכש והכשרות מסודרות.

ואני חושב שיש פער ענק בין חוסר הבנה שלך לבין היומרה והביצוע. יש פה הרבה מאוד חברים שלא מבינים בהכל וזה בסדר גמור לקרוא ולהחכים, אצלך לעומת זאת יש יומרנות הזויה של "מבין הכל בהכל" - כשבפועל אתה כותב מידע שקראת ברשת או בספרים שבחלקו מנותק לגמרי מהעולם המציאותי והמבצעי. אם לא היה לך פה נפח פעילות כזה גדול הייתי שותק, אבל כשאתה מגיב כמעט בכל אשכול בנחרצות וידענות כאילו בעצמך כתבת את תורת ההפעלה, זה כבר מציק בשלב הראשון ומעצבן בשלב המתקדם.

כבר נחסמת בעבר והוזהרת יותר מפעם אחת, אז בוא נעשה את זה ברור: או שתוריד הילוך ותתחיל לכתוב לעניין במקום הרי הרים של בולשיט, או שהדרך שלך פה תסתיים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא יודע איזו מסקנה יכול אדם להסיק, או בכלל מה יכול אדם ללמוד, אם במקום לנהל שיח רק אומרים לו לדבר פחות. הרי הראיתי תמיד מוכנות לדון בדברים וללמוד.
אז בסדר, לבקשתך לא אגיב כאן יותר.

ההפנמה הגיעה לאחר המכה = צה"ל נכנס "לעסקי" נ"מ טקטי קני להגנת נקודה וגבולות


https://www.calcalist.co.il/local_n...icle/sktvm11dct


לא נותר אלא לברך. אם במקביל יציידו מאות נמ"רים / איתן בתותחים , זרוע היבשה מסודרת אל מול האיום.

מתוך כתבה ב-
https://www.ynet.co.il/news/article/r1918ab2t#autoplay

ציטוט:

בזרוע היבשה מתכוונים להכניס, כחלק מלקחי המלחמה, נגמ"ש חדש, גלגלי וזול יותר מה"איתן" של חטיבת הנח"ל, שיהווה גרסה משופרת וממוגנת יותר לרכבי ה"טיגריס" וה"פנתר" שבהם משתמשים בשנה האחרונה הכוחות באוגדת איו"ש.

האם מדובר על נגמ"ש קיים (מערבי) או פיתוח של כלי חדש?

מריח כמו להתכונן למלחמה הקודמת צה"לי קלאסי.
תמרון משמעותי נוסף בעזה לא יהיה יותר, לבנון לעומת זאת...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

תחשוב על מחליף פונקציונאלי לזלדה. קופסא זולה , ממוגנת דיה לחצות קו אך אינה מיועדת ללחימה . יש פער ענקי בנגמ"שים מודרניים וזו דרך מצויינת לסגור אותו וגם לאפשר לנמ"ר / איתן להתמקד במשימות לחימה



כלי 6X6 על בסיס פלטפורמה קיימת , יחסית זול לרכש, זול לתפעול ותחזוקה נחוץ מאוד דווקא לתמרון בלבנון עם איום נ"ט ארוך טווח וצירי לוגיסטיקה ארוכים.

אבל אני לא רוצה מחליף לזלדה, אחרת הייתי ממשיך להשתמש בזלדה. אני רוצה שיפור על הזלדה.

1. נושא העבירות. אני לא מומחה גדול בתחום ואני יודע שזה ויכוח נצחי בתחום הרק"ם, אבל אני לא מאמין שרק"מ אופני עביר ועמיד כמו רק"ם זחלילי.

2. מיגון. בלי להכנס לתו"ל ולתובנות מצורת ההפעלה של צה"ל בעזה, אבל כנראה שלא יהיה יותר מדי חיפוי (לקרוב לפחות) ולכן דרוש למקסם שרידות. לא נשמע שזה הכיוון.

3. כושר סחיבה. אני לא מכיר את הפנתר והטיגריס יותר מדי, אבל אני מניח שיש בהם פחות מקום מבנמ"ר (לא רק כמבחינת כמות לוחמים שיכולים להיכנס, אלא גם איך נראה החלל הפנימי וכמה ציוד אפשר לדחוס בנוסף/במקום לוחמים).

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני מתאר לעצמי כי מדובר בקפיצה ממשקל 15~ טון של הזלדה ל- ~25 טון ברכב שמאפשר ~40% יותר נוסעים. הרבה יותר מיגון , טווח נסיעה גדול יותר והרבה יותר זריז שלא לדבר על פריסה עצמית.

על בסיס משאית צבאית אמריקאית , מיגון ישראלי , תפור לצרכים - מה רע? קופסא ממוגנת שכל מה שעשו עם הזלדה יעשו עימה ,כתומך לחימה ובט"ש

צבא שמתכונן לעבור - מ-0 ל- 100 ברגע, ועיקר הלחימה היא באזורים אורבניים צריך מרכיב גדול של רכבים גלגליים.
הצרפתים עשו משהו דומה:
https://en.wikipedia.org/wiki/VBMR_Griffon

1. העלייה בכמות הנוסעים היא לא נכונה. לכאורה לפי מפרט כמות הלוחמים (לא כולל צוות) זהה. בפועל כמו שאמרתי יש חשיבות לסידור החלל וכמה יותר הוא מאפשר לדחוס (לוחמים וציוד)
2. בט"ש לא צריך לעניין אותנו, בטח לא כרגע. העיניים למלחמה כמו בצבא בריא.
3. האתגר המרכזי ועיקר הלחימה בלבנון (במתאר שרלוונטי לרק"ם, לא כולל שס"מ) תהיה בציר הררי ושטחים פתוחים, לא שטחים אורבניים. האויב ירכז מאמץ אל מול קרב ההתקדמות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

שיהווה גרסה משופרת וממוגנת יותר לרכבי ה"טיגריס" וה"פנתר" שבהם משתמשים בשנה האחרונה הכוחות באוגדת איו"ש.

לפי הכתוב מעלה, נראה לי שמדובר על כלי יותר חזק וממוגן לאיו"ש בלבד, לאור כמות המטענים והאיומים שמתגלים שם בזמן האחרון.

לי זה בכלל נשמע כמו ה- JLTV שממילא הגיע. אולי MRAP.

אני לא רואה איך בימינו מעמידים כלי ממוגן לרמת "0.5 ומעלה כולל RPG7 שיהיה זול.
כבר יש נגמ"ש זלדה במספרים גדולים מאוד.
בתור מונית זריזה נגד רסס ונק"ל מזדמן הוא מצוין.
FMTV ודומיה לניוד לוחמים זה תעלול שעבד בעזה במתארים מסוימים,
אבל לא באמת עמד למבחן אש בזמן משימה.
יש לי איזושהי היכרות עם עבודת יחס"מ,
ולכולם מאוד נוח להתעלם מהעובדה הזו- שמשאיות הניוד לא באמת עברו טבילת אש.
לא שאני מתלונן- אני מאוד מאוד מרוצה מזה שהצליח לנו.
מאוד.
אבל לא נבחנו באמת.
לו משאית כזו היתה סופגת RPG בזמן שהיא מסיעה לוחמים ליעדם,
הדיון כאן היה נראה אחרת.
זה פשוט לא קרה.
אני מדגיש את זה כי אנחנן כצבא עדיין מול אותה בעיה-
העברת כוחות מא' לב' באופן ממוגן.
לגבי המהירות- למעשה במרחב המגע כלי עמוס בחיילים לא מנצל באמת
את מהירותו המירבית.
מכל מני סיבות מהירות התנועה האמיתית היא רק ככה וככה,
ולא זה וזה.
ואז מסתבר שכח המנוע רלוונטי לטיפוס עלייה,
לזינוק זריז מהמקום להחלפת עמדה,
ליציאה מבוץ,
לגרירת כלי אחר.
ומהירות נסיעה- זה טוב לנסיעות מנהלתיות בכביש תקין,
ואז מספיק שייסע 70-80 קמ"ש.

מיגון-->משקל-->עלות הזזת המשקל.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

אני לא רואה איך בימינו מעמידים כלי ממוגן לרמת "0.5 ומעלה כולל RPG7 שיהיה זול.

זול זה ביחס לנמר /איתן.

ציטוט:

אני מדגיש את זה כי אנחנן כצבא עדיין מול אותה בעיה- העברת כוחות מא' לב' באופן ממוגן.

הבעיה ברורה ולא נוצרה היום. צה"ל פשוט בחר לייצר טנקים חדשים במקום להאיץ פתרון לבעיה ע"י הסטת תקציב ויכולות יצור. הדרך ל "זול" היא ידועה - שימוש בפלטפורמה קיימת המיוצרת באלפים , שמירה שהדרישות לא יתנפחו . צריך מונית ממוגנת לתומכי לחימה היכן שזלדה לא מתאימה בהיבט מיגון אך רמת האיום לא מצדיקה איתן.
דעתי היא כי במשקל כולל 25 טון ניתן לתת מענה להסעת נפח של כ- 12-13 חיילים עם מיגון כנגד נ"ט ו- 0.5. האם זה באמצעות פלטפורמת FMTV (משאית בינונית) או פלטפורמה של משאית טקטית כבדה נשאיר לשיקולי המתכננים , כאשר 6X6 צריך להיות האילוץ למשקל.

אני לא מבין ככ למה מתכוונים,
היתרונות של הפעלה זולה ופריסה מהירה באים על חשבון עבירות ופגיעות של הכלים לפגיעות ניידות מרמת הפצמר צפונה, שמאוד נפוצים במלחמה בסדר גודל מלא, וזה לא חריג להסיע חיר תחת אש עקיפה לחזית גם בזלדה.
אם מדובר ניוד של חטיבות שבבסיסן הן קלות והגנתיות זה לא בהכרח רעיון רע,
שחטיבה קלה תהיה גם מהירה וניידת שכן אין לה יתרון בתור קלה ואיטית,
וכנ"ל לשילוב ההפוך.

הניידות והמהירות האמיתית של כוח גדול נמדדת בלוגיסטיקה שלו, לא בתמרון הכוח העיקרי.

נניח וכלים גלגליים מהירים ובעלי מיגון נמוך יחסית יביאו את הכוח העיקרי ליעד בגלל אלמנט ההפתעה. בהלוך חזורים של אח"כ הם יהיו בתוך משפכי הנ"ט ובאיזורים מתוצפתים במיוחד בגלל יכולת העבירות המוגבלת שלהם והצורך לדבוק לאותם צירים.

הFMTV הוא אחלה כלי, ליחס"ם, לא לגדוד.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

בהלוך חזורים של אח"כ הם יהיו בתוך משפכי הנ"ט ובאיזורים מתוצפתים במיוחד בגלל יכולת העבירות המוגבלת שלהם והצורך לדבוק לאותם צירים.

לכן יש צורך במשוריין "קופסא" גלגלית , ממוגנת אקטיבית שתאפשר תנועה של תומכי הלחימה על אותם צירים . "פנתר כבד" 6X6 . העובדה שמשתמש בפלטפורמה של FMTV או HEMTT
אינה בעיה אלא יתרון בעלות רכישה , אחזקה , זמינות חלפים, כמויות וקצב ייצור

עוד לא מיגנו את רוב המרכבות סימן 4 ואיתנים...לצפות שימגנו כלים קלים וחדשים עם מערכת הגנה אקטיבית...שעוד לא מבצעית בכלל...זה קצת אופטימי.