http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908364,00.html

איזה מוות מיותר!
קורע לב.
יהי זכרו ברוך.

התאונה אירעה בגדוד 51. בעת סגירת זחל בנמ״ר נשבר ברזל (משקפיים) המחבר בין כבל הפריסה לחוליית זחל, הברזל פגע בחוזקה בראשו של החייל שהחזיק את החבל. הוא נפגע באורח קשה, טופל תחילה במקום ובהמשך פונה במסוק לבי"ח רמב"ם שם נקבע מותו.

יהי זכרו ברוך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

האם זאת תקלה/תאונה נפוצה או "סיכוי של אחד למיליון"?

בכל מקרה יהי זכרו ברוך.

אמורים לעבור בדיקה תקופתית ע"י בודק מוסמך .
לא יודע מה הנהלים בצבא, אבל פלדה נשברת גם בצבא וגם באזרחות.

חבל על מוות מיותר,
ת.נ.צ.נ.ה.

ממה שאני יודע יש לכל מיני אביזרים תקן מה מותר ומה אסור בשימוש ומה מגישים בלאי.
לא הצלחתי להבין איזה אביזר בדיוק כשל, אך ככלל הפלדה שמשתמשים בה לכלים ולכבלים היא פלדה שיש לה אלסטיות מסוימת ומתעוותת לקראת קריעה.

אני לא מכיר לעומק את פרטי המקרה, אבל למיטב זכרוני, האוזניים המתכתיות מחוברת לכבל עצמו, שהוא סוג של בד קשיח (שוב, אם אני זוכר נכון) במין איזו הדבקה רצינית, או משהו בסגנון שמכוסה בכיסוי שחור. אני נוטה להאמין שאם הן איכשהו יכולות להתנתק, זה על ידי כשל בחיבור שלהן לכבל עצמו, ולא עיקום של המתכת.

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

האם פורסם שאכן זו הסיבה לפציעה הקשה שהוביל למוות? מה המקור?

הוראה 48: "תרגולת פריסת זחל והרכבתו" (כרך בטיחות ג' - חש"ן [מפורסם באתר צה"ל])
סעיף 2. טו. מתיחת החבל תתבצע ע"י 2 חיילים לפחות לבושים בשכפ"ץ, קסדה, וכפפות נומקס.

אם אכן האירוע התרחש כפי שתיאר סירפד, אני מעריך כי סעיף זה עשוי להיות משמעותי בתחקיר האירוע.

לא חושב שיצא לי מעולם לראות תרגולת שהתבצעה כך, מעניין אם זה מופיע גם בהוראות לנגמשים ונגמשים כבדים.

למיטב ניסיוני, אף פעם לא עושים את זה עם קסדה ושכפ"ץ.

לצערי, אני לא זוכר שאי פעם ביצענו את זה עם קסדה (בטיפול שגרתי). האמת היא שהגיוני מאוד לבצע את זה עם קסדה.

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

לא נראה לי הגיוני וגם לא מעשי לנסות להיכנס עם קסדה ושכפ"ץ בין מזקום לפלטת בזוקה או לזחול מתחת לכלי עם פטיש חמש.

כשאתה נמצא על טנק באימונים או בפעילות, אתה עם ג'נטקס ושכפ"צ - אם יורדים לבדוק משהו בזחל (או אפילו עושים תרגולת פריסת זחל) אתה נשאר איתם. זה נכון שיש כאלה שמורידים ויש כאלה שלא מקפידים - אבל אם שיריונר יכול, אז גם חי"רניק יכול.
אישית מעולם לא נתקלתי במקרה שה-"המשקפיים" של כבל פריסת הזחל נקרעו, אבל אני יכול להבין איך זה עלול לקרות...
תנחומי למשפחה על התאונה המצערת והמיותרת, אבל יש לי חשש שככל שחי"רניקים יעבדו על כלי רק"מ יותר מאסיביים, כך תגדל כמות התאונות שיקרו להם - פשוט בשיריון למדו את הלקח ושם זה קורה פחות, ויקח לגדודי החי"ר כמה שנים טובות (וכנראה גם דם) כדי ללמוד את אותם הלקחים.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אתה בטח לא יורד עם ג'אנטקס, הוא כמעט תמיד נשאר על הכלי. וזה קצת שונה בין לקפוץ לשניה למטה לבדוק פינים לבין לטפל בפריסת זחל.

משמעת בטיחות מורכבת משני אלמנטים:

בטיחות ומשמעת.

תבונה ושכל ישר - הם גורם מסייע - אבל לא תחליף!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כןץ אני כבר רואה איך אני מסביר למ"מ שלי במילואים שאני לא עוזר בפריסת זחל כי לא קיבלמו נומקס. בצבא הירוק הפקודות לחוד והמציאות לחוד. לא יודע איך זה אצל הכחולים.

תרבות אי-הציות לפקודות איננה חדשה בצה"ל, ובזרוע היבשה התופעה רחבת-היקף.
הזכרת לי את המאמר במערכות "כשאתה אומר בפקודה למה אתה מתכוון? ". ממליץ לקרוא.

אתה מתכוון לתרבות הכיסתוח באמצעות הוספת אינספור פקודות ונהלים שאפילו בפרקליטות הצבאית לא מכירים את כולם?
או לתרבות ההפלת אחריות על הש.ג במקום על דרג מסוים שהדבר בתחום אחריותו המקצועית?
קראתי את המאמר בעבר הרחוק אקרא שוב ואחוה דעתי ספציפית עליו.

הוספת אינספור פקודות ונהלים היא אכן אחת הבעיות הקשות של צה"ל.
לגבי הפלת אחריות על הש"ג - לא הבנתי איך זה קשור לעניין.

יעיפו את המש"ק או הממ הי נמוך בדרגה שיכולים,
יוציאו תזכיר ופקודות ונהלים נוספים במקום לטפל בצורה מערכתית בשורש הבעיה.
זה הכל חלק מאותה תסמונת.

זה נכון, אבל זה לא קשור למשמעת, אלא אם כן אתה אומר שהפקודה הספציפית לגבי הנומקס לא חכמה.
שים לב שקודם הגבתי על דברי ענקנמן לגבי "הפקודות לחוד והמציאות לחוד".

לא.
זה הנוהל של תרבות הכיסתוח -תחקיר אי האמת ואי הפקת לקחי העומק במיוחד אם הם פחות נוחים למערכת.
קרה מקרה טראגי ומישהו נהרג-->מאשימים את הש.ג--> מוסיפים אות מתה באיזה כרך שיצבור אבק במשרד עד שמישהו יפול לאותו בור שוב-->ישלפו את הסעיף-->הרשעה מהירה לש.ג וכך חוזר חלילה.

סימולציה לרחישים בעקבות תחקיר אמת על המקרה הזה מבלי שפרטיו ידועים ומניח הנחות לצורך הסימולציה:
במקרה הזה כשל טכני באביזר מסוים גורם להשתחררותו ופגיעה קטלנית בראש של חייל.
1.מגלים שבהכשרתו חשמלאי ולא הוכשר בהוראות הבטיחות ובהכשרה הנדרשת לביצוע הפרוצדורה.
2.מגלים שהאביזר היה פגום מייצורו.
3.מגלים שהיו סמני כשל כבר בהנפקת האביזר.
4.מגלים שהגורמים המקצועיים לא מודעים לכך שיש סימנים שהמכשור אינו תקים ויכול לקרות כשל קטסטרופלי.
פתרונות:
1.עושים חשב מחדש: אם מצבת כ"א של החוליה הטכנית לא מאפשר עיסוק במקצוע בלבד מעבירים במהלך קורס המקצועי והרענונים תכנים שידרשו אליהם במהלך השירות בפועל כולל בטיחות מדדים וכו' ובחינות.
2.מחזקים את דרישות מבדקי האיכות והפיקוח של התהליך אצל היצרן+תביעה לתשלום הנזקים.
3.בודקים את תפקיד האפסנאי ביחידה הסדירה בתחום הרק"מ ומדוע אינו אחראי גם להנפקת ציוד תקין פתרון כמו בא'-שכבת מניעה נוספת הכוללת הצהרה וחתימה שהציוד נבדק והוא תקין+ביקורת.
4.כנ"ל 1+3.
5.מעבר משיטת עריפת הראשים אל התוצאה הקונסטרוקטיבית ושיטת העידוד והמקצוענות.

המציאות לחוד כי חלק מהפקודות לא ניתנות לביצוע. יש פקודה לעלות על כלי עם נומקס, אבל אין נומקס. יש פקודה להיכנס לשד"מ עם משקפי מגן, אבל משקפי מגן כל כך בלויות, שאתה לא רואה שום דבר איתם וצריך כל הזמן לסדר אותם עם היד. אסור להשלים ציוד, אבל באספנאות מחתימים אותך על חמש מחסניות, והכוננות זה שמונה.

אחרי שמתרגלים מבינים שהשד לא כזה נורא.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

צריך להפריד פריסת זחל לשתי סיטואציות:
1. תרגולת "קרבית", שנעשית עם ציוד מלא (גם עם ג'נטקס או קסדה), בין אם באימון או בין אם בפועל
2. פריסת זחל במהלך טיפול יזום, אשר למיטב ידיעתי ונסיוני, לא נעשית עם קסדה, אלא רק עם משקפי מגן וכפפות (עבודה או נומקס), וגם זה לא תמיד.
לעניינינו:
א. אני בהחלט חושב שזה ריאלי לעבוד עם קסדה, זה נעשה, זה לא נעים, אבל שורדים.
ב. מבחינה בטיחותית - אני חושב שיש מקום לחבוש קסדה גם בפריסות שגרתיות/יזומות. מבין הרבה הנפצות והמצאות, ריאליות ופחות, דווקא זה לא יכול להזיק. לדעתי.

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

אחלה של גלריית צילום בחתימה,
מומלץ.

תודה רבה!

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

1. לכל מי שאומר "לא יצא לי לראות...", זה עדיין לא המבחן האם צריך או לא צריך לקיים נוהל מסוים. לא בכל מקום מקיימים את הנהלים או חלק מהנהלים מסיבות שונות (חוסר ידע, רשלנות וכו').
2. מעיון קצר בכרכי בטיחות כללי (א') וחי"ר (ב') לא הצלחתי למצוא הוראה מקבילה לגבי נמ"ר או אכזרית או M-113. יכול להיות שקיימת הוראה שלא מצאתי. בכל אופן, אם אכן לא קיימת, חבל שלא למדו משריון, ברור שלחיל השריון יש ניסיון רב בכל מה שקשור ברק"מ.
3. תרגולת זו תרגולת - בפעילות מבצעית או בטיפול. כשמלמדים במקצועות (שריון) פריסת זחל מלמדים כתרגולת לכל דבר ועניין, אין הפרדה בין פריסה בזמן טיפולים לפריסה בפעילות מבצעית. אגב, אין הוראת בטיחות על פריסת זחל בסעיפים שעוסקים בטיפולים, קיימת הוראה נפרד שכותרתה תרגולת פריסת זחל.
4. האם לבצע פריסת זחל עם קסדה על הראש זה דבר קשה ומציק - בהחלט!!!! (מניסיון). האם זה הגיוני - בהחלט!
5. משקפיים של חבלי פריסה נקרעים. יצא לי לראות כמה פעמים קריעה שלהם, זה די מפחיד ובדר"כ לשמחתי זה נגמר מקסימון בנפילה של אנשי הצוות שמשכו את החבל. בגלל זה קיימים נהלים של בדיקות תקופתיות ע"י ממונה מטעם החימוש הגדודי לחבלי הפריסה.
6. מניסיון מילואים זה תמיד מקום בעייתי. זכור לי שאחרי אירוע שריפה בסימן 4 שהיה לפני מספר שנים חידדו את ההנחיות לגבי ביגוד בפעילות טנקים, בדגש על סרבלים ובדגש על מילואים שלא כל כך הקפידו על זה. גם אז הייתה טענה שחסרים סרבלים.

וכמו בכל אירוע בטיחות בצבא, אני מעריך שהתחקיר לא יתמקד בגורם הישיר אלא בגורמים התורמים לאירוע. בדר"כ הגורם הישיר תלוי בדרגים נמוכים יותר (מ"כ, מ"מ, מ"פ) והגורמים התורמים בדרגים הגבוהים יותר (מ"פ, מג"ד ומעלה תלוי באירוע כמובן).

כתבו כבר לפני שיש הבדל בתפיסה בין תרגולת קרבית לביצוע טיפולים.

בור מפקד וחייל יצא לי לא פעם לתרגל פריסת זחל.
אחד הדברים החשובים שעשינו היה להחליף את הג'אנטקס לקסדות. עם ג'אנטקס הסיכוי לשמוע אחד את השני כמעט ולא קיים.
לדפוק עם פטיש חמש עם קסדה מתחת לטנק זה לא דבר בלתי אפשרי, במובן מסויים יותר קל כי אפשר להניח את הראש במקה ומתעייפים יותר מדי.

ההוראות נכונות גם לגבי טיפולים, לא מקיימים אותן למרות שהן נכונות. אני חושב שהסיבה שלא מקיימים אותם היא כי לא מודעים לאפשרות שזה יעוף ויפגע בראש. בתרגולת קרבית שמים קסדה כדי לדמות מצב מלחמתי ופחות עבור הגנה של הראש בפני חלקים שעלולים להתפרק מהטנק.

''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')

מה זה "המשקפיים" שמדובר עליהם שנשברו?

כדי לטפל בפריסת זחל צריך לחבר את החוליה האחרונה לחבל. בשביל זה בקצה של חבל פריסה יש שני ברזלים, בצורת 8 , כשלולאה אחת של השמיניה קשורה לחבל ובלולאה השנייה משחילים פין, כך שהפין גם מושחל בחולית הזחל. הברזלים האלה זה המשקפיים.

יש מספר סיבות אפשריות לארוע כזה, וכל הדיון על קסדות הוא כמובן רלוונטי כגורם תורם.
להבנתי,משיחות עם עדים 'יד שניה', החברים בגדוד 51 השתמשו לא נכון בציוד פריסה.
במקום לחבר את המשקפיים לזחל עם פין 'איציק' או עם ידית כוח 3/4, הם השתמשו בפין משני. (למי שלא מכיר- פין צר ודק שנועד להוצאת חלקי פין זחל שתקועים בתוך החוליה).
כשהעלו את הזחל עם המשני, והוא פגע בתובה/פלטה אחרוית כי הוא ארוך יותר מרוחב הזחל, הוא נשבר- וכתוצאה מזה המשקפיים ניתזו קדימה ופגעו במי שעמד שם

לא מבטיח שזה נכון, אבל זה מסביר למה המשקפיים עפו. במצב רגיל כשהחבל נקרע המשקפיים נשארים מחוברים לזחל, אם המשקפייםנ שברו או הפין מחבר אותם לקצה הזחל- זה נותן תשובה

נוע, נוע! סוף

לא מתחבר לי איך זה מגיע לעוצמות כאלה

אם מושכים את חבל הפריסה בעזרת כלי אחר אן ג'יפ, זה יכול להגיע לעוצמה כזאת.

בגלל החיכוך בין החבל לתוף יש עלייה של המתיחות בחבל בין הצד של החיילים שמושכים לצד שממנו נמשך הזחל.

''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')

תודה.

אני תמיד חשבתי שהמתיחות נוצרת מהעובדה שזר ההינע (בכוחו של המנוע) מושך את חבל הפריסה מצד אחד, בעוד המשקל של הזחל מושך מהצד השני. זה נראה לי הגיוני בעיקר בשלבים האחרונים של הפריסה שנוטים להסתבך, כשרוב הזחל כבר מורם.

בלי להיכנס לפיזיקה שמאחורי זה, אני יכול להבין את עוצמת הפגיעה:
כשהייתי סמל מחלקה בסדיר, אחד המט"קים החליט שזה רעיון טוב לשחק עם הזחל המתוח בניגוד לכמה הוראות בטיחות, כשרובו של הזחל מורם וכשחבל הפריסה במתיחות גבוהה.
אחרי רעש הצלפה מחריש אוזניים, גילינו שהנזק היה "בסך הכל" יד שנפתחה לשתיים, ולא מעט שברים ביד שלו לאורך נתיב ההצלפה. אני לא ארחיב על תפקוד התאג"ד, אבל עצם העובדה שהחזקתי לו את היד המשוסעת עשרים דקות עד לפינוי, גרם לי להבין כמה אנחנו נוטים לזלזל באמצעי מיגון לנוכח העובדה שאנחנו עומדים מול חיות פלדה שכאלו.
מחזה לא נעים בלשון המעטה, ועדיין, אם נתחשב בעובדה שלא היו עליו אמצעי מגן (קסדה/שכפ"צ), הוא יצא מזה בנס גדול.

לא הבנתי ממה נגרמה ההצלפה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ברור לי שנקרע לא ברור למה כבל שמיועד למטלה מסוימת נקרע בעת ביצועה ללא התראה חשבתי שהיה משהו מעבר.

בעיקרון בשריון בודקים כבלים (כגון כבלי גרירה, וגם כבלי פריסת זחל) כחלק מהטיפול השוטף של הכלי, כך שמשתדלים למנוע קריעה שלהם ע"י החלפה כשרואים בלאי, אבל כמובן שאי אפשר למנוע 100% מהמקרים וגם כמובן שיתכן שהכבל יקרע פשוט מהעומס, גם אם היה חדש.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אם אתה מושך בחבל עם כוח חזק מדי, אחת מהבאים יקרה:
1. החבל נקרע
2. החיבול בצד המושך ישבר
3. החיבור בצד הנמשך ישבר

ולא משנה כמה החבל חזק.

ברור, השאלה כיצד פריט המיועד למשימה X שאמורים לפעול עליו כוחות Y בהפעלה רגילה בהנחה שאין טעויות מפעיל נקרע.
או שהפריט לא מותאם לתפקידו,
או שהחיילים שגו בתפעול,
או שהפריט היה פגום ולא עלו על זה בשלל נקודות הביקורת שאמורות היו לעלות על זה מהמפעל רכש אחסנה הנפקה ועד לרמת הצוות שחתם על הפריט.
עצם העובדה שבחש"ן קיימות פקודות שחלק גדול מהחיילים כאן בפורום לא מכירים בעיקר מחילות אחרים, ולאור מקרי הכמעט נפגע והנפגע ששמעתי עליהם לאחר המקרה הזה לדעתי ראוי שימנו ועידת חקירה חיצונית.

הפיתרון לתאונות מהסוג זה מיקצועיות. נכון, אף פעם לא שמנו שכפ"ץ וקסדה כשעשינו פריסת זחל, אבל נגד החימוש הפלוגתי תמיד העיר לנו לא להיות ליד כבל מתוח. הצבא לעומת זאת מעדיף להפיץ פקודות רק על מנת לכסת"ח, בידיעה ברורה שאף אחד לא הולך למלא אחר הפקודות האלה.
אחרי הארוע תוקם ועדת בדיקה שתגלה שהחיילים לא עברו תדריך בטיחות (כסת"ח א), לא לבשו ציוד מגן מתאים (כסת"ח ב') ולא עברו רענון שקר-כלשהו תקופתי (כסת"ח ג'), ובטח מישהו יחתוף על הראש ויעוקב בדרגה. האם זה ימנע את הארוע הבא?
לא.

אני מכיר את זה בעיקר מגרירות ושזה מסוכן אימים,
לא הייתי מודע לפקודה ושאני חושב על זה זה די הגיוני אם כי מענה חלקי אך סביר- לצוות שלא עוסק בזה ברמה יומיומית.
אני חושב שהמקצוענות בצהל בנושא הבטיחות נמוכה מאוד,
אין סיבה למשל שצוות טכני שעובד בסביבה הזו רוב הזמן לא יעבוד עם כפפות משקפי מגן ונעלי בטיחות עם כיפות ברזל.

ולמה הכבל היה במתח בכלל? תיראה בסירטון כאן (דקה 5:30) איך הכבל והזחל רפויים, אם היה שבר/קרע אז הכבל היה נופל ולא עף כמו קליע..


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לא ראיתי הרבה פריסות זחל אבל מהמעט שיצא לי לראות (ברדלס) הכבל היה מאד רפוי..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

לעיתים קשה למשוך את הזחל שיעלה למעלה, אז מפעילים הרבה כוח מה שגורם למתח גדול בכבל. בנוסף, במקרים פחות טובים הוא עלול להסתבך באחד מגלגלי המרכוב (ההינע הוא הנפוץ ביניהם) ולתת "פייט" רציני לצוות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

למה בעצם רק"מ כאלו, שכמעט זהים לכלים בחיל השריון,
לא "מסופחים" לחיל רגלים אלא מועברים אליו אורגנית?

הרי ממה שעולה פה, שריונרים היו מתפעלים את האירוע אחרת...

נכון שהרק"ם דומה מאד, אבל היעוד שלו שונה.
מדובר בנגמ"ש, מי שישתמש בו בקרב זה גולני, לא השריון. אז למה לתת אותו לשריון?
(זה כמו להגיד שM16 זה כלי חי"רי ולמה שריונרים צריכים אותו?!)
לא הבנתי את כונתך ב'סיפוח'. אתה לא מציע שהשריונרים יטפלו בו והחי"ר ישתמש בו..

נוע, נוע! סוף

האמצעי - ממש לא פשוט כמו רוס"ר.
מבחינת מורכבות - הרבה יותר דומה למסוק,
והרי אף אחד לא נותן לצנחנים לתפעל מסוק: חיל האוויר מתפעל אותו, וטייסת יכולה להיות מוקצה לצורך משימה/קרב/מלחמה/קו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי plonter5 לא הבנתי את כונתך ב'סיפוח'. אתה לא מציע שהשריונרים יטפלו בו והחי"ר ישתמש בו..

הכוונה ששריונרים לכל דבר יבואו עם כלים, יסיעו את החי"רניקים, ויהיו אחראים לכל נושא טכני הקשור לכלים.

זה רעיון מעניין, ולדעתי חדשני (לא מכיר כזה, אבל אולי זה נוסה איפשהו).
יש פה כמה חסרונות:
1. זה מסרס את יכולת התנועה (הרכובה) העצמאית של החי"ר- הם יהיו חייבים לקבל שת"פ שריון שיסיע אותםץ
2. זה מחייב את השריון להשקיע סד"כ ואמצעים שאין לו צורך בהם (לחיל האוויר יש משימות משלו למסוקים, בנוסף לשת"פ..)
3. זה מחייב שת"פ הדוק באימונים ובקרב, במקום לתת ליחידות החי"ר יכולת שהם צריכים. המגמה היום הפוכה- להפוך אמצעים לאורגניים, ראה למשל מרגמות קשת (הכנסת 'ארטילריה' לחי"ר).

אני חושב שיש פתרון פשוט הרבה יותר- להפוך את החי"ר למקצועי יותר על הכלים שלו, והוא משתדל.
שים לב שמי שנפגע זה מי שמטפל בכלים- גורמי החימוש בגדוד ולא הלוחמים, ואני אומר את זה לחיוב.
לדעתי ללוחם החי"ר יש סט כשירויות נרחב גם כך ולא נכון לדרוש ממנו להתמקצע לעומק גם ברק"ם. עכשיו רק נשאר למקצע את החימוש קצת יותר- והבעיה תיפתר.

נוע, נוע! סוף

אם צבא ההגנה יודע לשלוח חובשים מכל הצבא ללמוד ולהתרענן בחיל הרפואה ולחזור ולתפקד בחיל המקורי שלהם,
הרי שאת אותו הסוד צריך לגלות למפעילי הרק''ם השייך לחי"ר. או זרוע הולכי הרגל, או פיקוד הצועדים או איך שהם רוצים לקרוא לעצמם.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

צריך לזכור שהנמ"ר הוא יותר מסתם נגמ"ש שמוביל לוחמים מנקודה A לנקודה B. נמ"ר הוא כלי לחימה, גדודים שהתצטיידו בו, משנים את אופן הלחימה שלהם (או לפחות זה מה שמצופה מהם) בהתאם לכלי - הסתערות ע"ג הרק"ם באש, מרחק פריקה מהיעד, מהירות תנועה וכדו'. כל זה מחייב אורגניות של המפעילים עם המפקדים מרמת מפקד הכלי ועד מפקד הגדוד.

אני יודע שבתור שריונר, אני אמור לייחל ליום בו החימוש יעשו את כל הטיפולים (), אבל אני חושב שאם החי"רניקים שמתפעלים את הכלים האלה (נמ"ר, אכזרית, נגמ"חון - זה לא משנה), יעשו בעצמם את מרבית הטיפולים, בדומה לטנקיסטים, והחוליה תכנס לפעולה בתקלות חמורות יותר, שוב, בדומה לשקיים בשריון - בטווח הרחוק הם רק ירוויחו מזה. הם יכירו את הכלים יותר טוב, ידעו לתפעל תקלות טוב יותר בשגרה, יכירו נקודות כשל, נקודות חוזק, וכו'. לגבי הזמן הדרוש לזה - זה כבר סיפור אחר, ולזה אין לי רעיון.

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

אני זוכר שעלתה בהקשר הנמ"ר הדוגמא של דיביזיה 79 הבריטית- שהפעילה רק"מ ייעודי לפריצת מכשולים, להביור, גישור, פינוי מוקשים וכו' ושלחה כוחות תחת פיקוד יחידות אחרות.
https://en.wikipedia.org/wiki/79th_...United_Kingdom)

הנמ"ר הוא "מונית משוריינת", ולא אמור להיות קשה מדי להפעיל אותו מבצעית; אם כבר, השיקול הוא כלכלי/מבצעי: "פלוגת ניוד עצמאית כבדה" עם ~13 נמרים יכולה להוביל בביטחון ובמהירות חטיבה שלמה, גדוד בכל פעם, וזה עדיף על מצב בו גדוד אחד מצויד בנמרים ושאר הגדודים נעים ברגל או בברדלס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אני זוכר שעלתה בהקשר הנמ"ר הדוגמא של דיביזיה 79 הבריטית- שהפעילה רק"מ ייעודי לפריצת מכשולים, להביור, גישור, פינוי מוקשים וכו' ושלחה כוחות תחת פיקוד יחידות אחרות. https://en.wikipedia.org/wiki/79th_...United_Kingdom)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור הנמ"ר הוא "מונית משוריינת", ולא אמור להיות קשה מדי להפעיל אותו מבצעית; אם כבר, השיקול הוא כלכלי/מבצעי: "פלוגת ניוד עצמאית כבדה" עם ~13 נמרים יכולה להוביל בביטחון ובמהירות חטיבה שלמה, גדוד בכל פעם, וזה עדיף על מצב בו גדוד אחד מצויד בנמרים ושאר הגדודים נעים ברגל או בברדלס.

אולי אם מצמצמים את התפקוד למינימום האפשרי (נהג מנק' א' לב').
אלא שבמצב כזה - תקלות בלתי צפויות יגרמו לצורך להתחיל בתיאום עם כח אחר, מקצועי יותר, וזר לכוח.
מעבר לכך: צורך בסיסי של תוספת כח אש מינימלית (מספר קטן של טנקים) גורם לצורך בתימרון משותף, והלכה האורגניות.

בסג'עיה למשל, אפשר לראות בעיות חוסר תיאום בין המשוריינים השונים שהוקצו לאותה משימה.
נרמז שם עוד פרט - שכנראה לא היה קורה ביחידה אורגנית שזה ייעודה.

לפי הכתבה החייל שנהרג הוא חימושניק, כלומר המקצועיות שלו בתחזוקת רק"מ אמורה להיות לא פחותה מזו של שיריונר (ואם היא לא, זה לא משהו שאפשר להצדיק בכך שהוא עסוק מידי בלהיות חי"רניק).

א. נכון שמדובר בחייל חימוש, אבל ככל הנראה מדובר בטיפול צוות - טיפול שהביצוע שלו צריך להיות ברמת הצוות. ז"א, לא טיפול שחיילי החימוש צריכים לבצע באופן שגרתי ולכן אפשר שהמקצועיות שלהם בביצועו תהיה נמוכה יותר משל איש הצוות (מניסיוני בשריון - זה המצב בשטח, בטיפולי הצוות אנשי הצוות מקצועיים יותר מאנשי החימוש).
ב. בלי קשר, חלק מהתגובות התייחסו באופן כללי למקצועיות לוחמי החי"ר בתפעול ואחזקת רק"ם. המקצועיות לא מספיקה (עד לא קיימת בכלל) בכל הגדודים, אם כי ממה שאני שמעתי גדודי גולני השתפרו בכך משמעותית (מהמצב הגרוע שהיה) עם קליטת הנמ"ר.

פריסת זחל שגרתי?
אולי בטנקים ישנים ונגמשים שהעמיסו עליהם מיגון הרבה מעבר למקור.
שנוהגים נורמאלי זה לא אמור להיות שגרתי.

פריסת זחל נעשית באופן תדיר לצורך החלפת חוליות בלויות, פינים שחוקים, וטיפול במכלולים שונים, שהגישה אליהם לא אפשרית עם זחל לא פרוס. לפחות אצלנו, סימן 2, פרסנו לא מעט לצורך טיפול, ואני יודע שגם בסימנים אחרים.
האמת היא שפעם סיפרתי לאבא שלי (מגח 6 ו7) על כמות הפריסות היזומות שאנחנו מבצעים, והוא היה בשוק. אולי משהו באמת השתנה ביחס לפריסות יזומות.

הגלריה הוירטואלית שלי.
דף הצילום שלי בפייסבוק
שריונרים זורמים ומגניבים - כי קצת הומור טנקאי עוד לא הרג אף אחד.

מהידוע לי ב3 ו4 לא עושים כל כך הרבה (איזהשהוא שיפור בפינים ובכוזבות כבר לא זכור לי מה בדיוק) וממה שזכור לי גם מצבם של המגחים היה טוב משל המרכבות 1 ו2 שבאמת נחשבו לטנקים שמכשירים את הצוות במכונאות טנקים(לפחות ממה שסיפרו לי).
יכול להיות שזה גם שינוי ברמת החשיבות שמייחסים לנושא וההקפדה על התחזוקה.
בנגמ"ש מעולם לא יצא לי להתקל בפריסה, זה משהו שעושים בסדנה.

מנסיון על כל סוגי המרכבות, גם אם פורסים פחות על הטנקים החדשים יותר, עדיין פורסים.
כמו שציינו למעלה, הדבר הכרחי אם אתה רוצה להחליף פינים וחוליות בצורה יזומה, ולא להשאיר את הזחל עם פינים שבורים. (אפשרי, לא מומלץ).
או בקיצור - כשיש לך יום חמישי פנוי עם הטנק, משטח בטון ישר ופטיש 5 ביד, אתה תעדיף לעשות את זה במקום לקחת את הסיכון לפרוס באמצע שלולית באחמדיה.

בדורות הישנים יותר הפריסה הייתה יותר תכופה, אבל מקצועיות הזחל של הצוותים הייתה גדולה בהרבה -מהדפיקה על הפינים, לסינרגיה של הצוות בפריסה עצמה, ועד לבטיחות.
אם אתה שואל אותי עם מי אני רוצה להיות בפריסת זחל קרבית, אחרי שעלינו על מטען בשטח השמדה? צוות של סימן 2, ללא ספק.

תודה על ההבהרה,
תוכל לפרט הבדלים ברמת הזחל? אני זוכר במעומעם.

היו צוותים שהיו עושים תרגולת פריסת זחל (והעלאה שלו חזרה וסגירה) בפחות מ-6 דקות. זה תלוי בכל מני אלמנטים, מזל הוא גם אחד מהם...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שש וחמישים או שש חמישים וארבע היה שיא שלנו בשטח, לא במשטח.

זחל עלול למצוא את עצמו נפרש, נשבר, נקרע בזמן קרב.
מי שלא מתאמן להתמודד עם זה, ישלם בדם.
צוות שיישב ליד כלי פגוע ויצווח בקשר לחימוש שיבואו לסדר לו, יאכל אותה.
מלחמה זה רע ועצוב. עדיף להיכנס לזה הכי מאומנים ומיומנים שאפשר.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

א. אולי המילה שגרתי לא הייתה הכי מדויקת (אם זה מה שהבנת).
ב. מדובר על טיפול ברמת הצוות בשגרת הטיפולים, כמו שכתבו בתגובה לפני (גם בסימן 4 פורסים באופן יזום להחליף חוליות/פינים ועוד, אולי בתדירות נמוכה מטנקים/נגמ"שים ישנים יותר, אבל בהחלט קורה), ובקרב.

מצאתי את הדיון הזה אולם אני לא בטוח שאכן החייל לא נקבר בסמוך לקברים אחרים בבית הקברות.

https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=17936420

שטויות של ילדים שמחפשים תעסוקה.
אפילו כומר היה בטקס בבית הקברות.
http://www.mako.co.il/news-channel2...7778b951004.htm
אביב כוכבי מינה ועדת חקירה במקביל לחקירת מצ"ח:
http://www.mako.co.il/news-channel2...&partner=switch

הגיעו כ 1000-1500 איש שראו את ההודעות ברשתות החברתיות. הטקס היה בחלקה הצבאית בסמוך
מאוד לקברים נוספים. את הטקס ניהל כומר והיה גם נציג של הרבנות הצבאית.
מאוד מכובד.
אח"כ ראיתי באחד האתרים ידיעת התססה שיקרית כאילו נקבר בחלקה אחרת בגלל שהיה נוצרי.
חללים נוצרים קוברים יחד עם יהודים ולפי פסיקת הרבנות במרחק של 2 אמות.
בדר"כ שמים ספסל או משהו בסגנון שלא יראה רווח. כך כל המשפחות השכולות מרגישות בנוח.
לצערי יש עדיין כאלו שרק מחפשים לעורר ריב ומדון.
אז ממקור ראשון: היה מופתי ומכובד.

http://glz.co.il/1138-95944-he/Galatz.aspx

מעניין מאוד.
לא ברור מה הן אותן טבעות שנאסרו לשימוש???
מהיכרותי עם אופן ביצוע התרגולת, והזיווד בו משתמשים, בקצה חבל הפריסה יש טבעות 8, אותם מניחים משני צידי שיני (לא זוכר את השם המקצועי של החלק הזה בחוליה - יתקנו אותי הצעירים שהמקצועות עוד טריים אצלם בראש...) ומחברים את טבעות ה- 8 בעזרת פין משני... לא מכיר דרך אחרת ולא מכיר שהטבעות האלו נאסרו לשימוש. בקיצור, חשיפה מעניינת וכרגע לא ברורה (לפחות לא לי).

Ynet לא מחדשים הרבה, אבל הם העלו סרטון סימולציה שמדגים, לכל החבר'ה שלא מכירים את התרגולת מקרוב, את הנסיבות ואת העוצמה של חבל פריסה שמשתחרר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4917976,00.html

אגב, מצוין שם ש-"כתוצאה מהאסון החליטו במספר חטיבות חי"ר בצה"ל לאסור על פריסות זחל, לפחות באופן זמני, אלא אם כן מפקד הגדוד מאשר המהלך הטכני".
יש תקדימים לאיסור כזה? זה שקול ל"אסור לנקות את הנשק" בחי"ר, מבחינת השכיחות היומיומית של התרגולת והחשיבות שלה לתפעול האמל"ח.

השחזור בYNET מתחיל כשכבר אין יתרה להרים. במצב כזה הטנק אמור להתקדם בכדי להביא את קצה הזחל שמוחזק עם הכבל לקצה השני שנח על הקרקע מאחורי לוח התכת שנפגע בשחזור.

בעצם השחזור מראה לנו מצב שבו כבר היו צריכים להפסיק את העלאת היתרה, ובמקום להתקדם עם הטנק לקצה השני של הזחל, בודקים כמה כוח זר ההינע מפעיל על כבל הרמת הזחל כשכבר אין לא יתרה למשוך. מכיוון שהטנק יושב על הזחל, הזחל לא יכול להתקדם ומדובר בזר הינע נגד כבל הרמת זחל.

עזוב שלא אמורים לעמוד כל כך קרוב בשלב שהמנוע מונע, עזוב שההוראות אומרות קסדה ושכפ"צ, מדובר פה בנקודה שהמכווין היה אמור כבר לעצור את הנהג בדיוק בגלל שכבר סיימנו עם היתרה ורק נזק יכול להיגרם מפה.

הבדיקה אם כן היא בכדי לראות בדיוק כמה זמן יכול כבל הרמת הזחל להחזיק לפני שהוא נקרע במצב כזה (אם המכווין לא עצר אותו בזמן, או שהנהג נתן יותר מדי ניוטרל). אם המכווין לא עצר את הנהג בזמן או אם הנהג נתן יותר מדי ניוטרל, זה משהו אחד. אם הכבל נקרע בשנייה שלקח למכווין להבין שהוא סיים להרים את היתרה והוא עוד לא הספיק לעצור את הנהג, מדובר בכבל בלאי, או לא תקין.

אמנם אין לי את הוותק של כמה מהשריונרים האחרים בפורום, אבל כבר יצא לי להרים מספיק זחלים בסדיר ובמילואים. לא מכיר כבל שנקרע כך סתם כי נתנו לו ניוטרל בלי יתרה לשנייה-שנייה וחצי. או שהמשיכו להפעיל לחץ כשכבר אין יתרה בגלל טעות אנוש, או שהבעיה בכבל.

אני רוצה להאמין שהמהנדסים שביצעו את הניסוי הזה (הרי זה לא שצה"ל נתן לטמקא נמ"ר שישחקו).
ידעו בדיוק למה הם בוחנים את התצורה הזו
ויש בידיהם הרבה יותר מידע קונקרטי על התאונה עצמה ממה שפורסם עד כה בתקשורת.

אני מניח שזה ניסוי אחד מתוך כמה שנערכו כדי לחפש כשלים ולהסביר את אשר קרה.
ורק את זה שחררו לתקשורת כי זה הכי "עסיסי".
האינדיקציה הטובה ביותר לזה, היא הכותרת של טמקא "הטבעת לא עמדה בלחץ" כאשר הכבל הוא שנקרע והטבעת נשארה שלמה לחלוטין ומחוברת לחצי מטר כבל ולזחל.

גם בגוף הכתבה נאמר "במסגרת חקירת האירוע נערכו בצה"ל סימולציות של קטעים מסוימים בתאונה, כאשר לוח מתכתי דימה את הנקודה שבה עמד גרגאי.", כך שברור כי מדובר במספר ניסויים שונים.

רק ניסיתי להסביר מה רואים בקטע וידאו ששוחרר. מעניין שדיברו על טבעת באמת, כי הייתי מצפה שהחבל הוא שייקרע. אם הטבעת לא עמדה בלחץ, מדובר לדעתי בבלאי מובהק של הטבעת הספציפית באותה תאונה. זה פוסל לדעתי את סוג הכבל (ואת הסיבה לחדל פריסות...) ואולי אף פוסל טעות אנוש בעת הפריסה (פעלו נכון בזמן הפריסה, לא עלו בזמן על טבעת בלאי שגרמה לתאונה). מדובר פשוט בבלאי מקומי.

אכן נשמע כמו הנחייה מחמירה מאוד ולא שגרתית.
אני מניח, על סמך המידע שהתפרסם עד כה בתקשורת, כי הטעם להנחייה הוא בגלל המחלוקת סביב תקינות חבלי הפריסה. פורסם הבוקר בגל"צ כי יש מחלוקת בין גורמים בפיקוד צפון האם יצאה הנחייה שאוסרת שימוש בחבלי הפריסה (נאמר איסור שימוש בטבעות) או שלא יצאה הנחייה כזו (בפועל לא ירדה לכוחות בשטח... לפי זה אני מעריך כי החליטו להחמיר את השימוש בחבלי הפריסה שיש עליהם מחלוקת עד שתתקבל החלטה בנושא (כנראה כחלק מהתחקיר שמוביל אל"מ פיני יוסף).
השחזור באמת נראה מוזר ולי גם לא מסתדר עם תיאור האירוע כמו שאני מבין אותו (רק מהניסיון האישי בביצוע פריסות), מצד שני אני מכיר בצורה לא רע את האופן בו נערכים תחקירים פיקודיים (תחקיר צוות מומחים בשם המדויק) באירועים כאלה ואני בהחלט סומך על מי שמוביל אותם ומאמין שהוא/הם יודעים למה הניסוי נעשה כך.
בהחלט מחכה לשמוע את פרטי התחקיר המלא והסופי של האירוע העצוב והמיותר הזה.

מדובר בסרטון שראיתי כבר בשבוע שעבר.
לפי מה שאני מבין הבעיה בכבל הזה שבגללה אסרו (לפחות ע"פ ההנחיות שלא הגיעו לדרג השטח) להשתמש בכבל הזה לא היה הכבל אלא המשקפיים, לחילופין יכול להיות שהבעיה לא היתה המשקפיים אלא הקפיציות של החבל לעומת החבל השחור.

הסרטון ממחיש איך כבל כזה יכול להיקרע ובגלל המתיחות שאגורה בחבל לחזור אחורה ולפגוע במי שאוחז בחבל. אין משמעות למיקום העמידה (נזכיר גם שאנחנו לא יודעים איפה בדיוק עמד):
א. כל אחד שעשה פריסת זחל עמד לפעמים במרחקים דומים- במקרה הגרוע ביותר זה לא אמור לקרות.
ב. נאמר והיה עומד במרחק רב יותר, אף אחד לא יכול להבטיח שהחבל לא היה מגיע עד אליו.

בתאונה עצמה, מתמונות שעלו בטוויטר ע"י טל לב-רם ניתן לראות שהכשל היה במשקפיים ולא בחבל, כלומר החבל עמד בעומסים ואילו המשקפיים לא- קשה להצביע מה היתה הבעיה, האם זה היה כבל פריסה תקול שלא נבדק קודם או שמלכתחילה ההוראות שהיו אמורות לעבור הצביעו על בעייתיות בייצור החבל הזה כך שהמשקפיים עלולות להיקרע כאשר מעמיסים עליהם יותר מדי.

כמו שכתבו קודם, יכול להיות שהבעיה הייתה בכלל מקצועית ולא תחזוקתית, כלומר לא הפסיקו את העלאת הזחל, (האפשרות הראשונה שאני חשבתי עליה היא שלא הניחו את החבל כמו שצריך מעל הבוגי תמך) המשיכו לתת ניוטרל- במקרה כזה כמו שמתואר בסרטון החלק החלש ביותר יכשל, בסרטון מה שנכשל זה החבל. בתאונה (אם זו היתה הסיבה) - המשקפיים.

לסיכום, אפשר להצביע על כמה אפשרויות לגרימת התאונה:
1. אי הורדת הוראה לאחר מציאה שהחבל פגום
2. כבל פריסה בלאי- משקפיים היו בעייתיות ואם היו משתמשים בחבל חדש לא היתה נגרמת כל בעיה.
3. מקצועית- עמידה קרוב מדי (הסיבה הכי קלה, האשמת הש"ג- כולם יהיו מרוצים)
4. מקצועית- לא הפסיקו לסובב את התוף הינע בזמן, דבר שגרם למתח רב מדי ולכשל במשקפיים.

''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')

נכון, זה סירטון שראינו כבר בשבוע שעבר ורק היום קיבל אישור פירסום.
לא שיריונר ולא מבין בפריסות והעלאות זחלים אבל ממה שאני רואה לא ניראה שהסירטון הזה משחזר את האירוע אלא בודק את כוח הקריעה של הכבל/משקפיים.

בשביל להעלות זחל, הוא צריך להיות רפוי והטנק צריך לנסוע עליו - זה לא מה שרואים כאן, הזחל מתוח והטנק סטטי, המנוע מסובב את הזר שמותח את הכבל עד הקריעה.

פיספסתי משהו?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

במקרה שבוע שעבר היה לי דו-יומי בצאלים ודיברנו ביננו איך החבל יכול בכלל לעוף לפנים של מי שמחזיק את החבל. הסרטון עונה די בבירור לשאלה הזו.

לא פספסת משהו קריטי.
לא מחייב שהזחל יהיה רפוי מאוד לאורך כל הזמן, משתמשים בשיטה שרואים בסרטון במקרה ויש יותר מדי יתרה שלא עלתה כמו שצריך.

''אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום'' (משלי כ''ז א')

הזחל מתוח ואין יתרה, כמו שכבר נאמר ניראה שזה ניסוי עמידות של הכבל (Nyrhex הסביר זאת ברור)
כניראה אחד מסידרת ניסויים שונים של חט"ל (בעקבות האירוע?!)
רצוי לציין שהגוף האחראי על החקירה והטמעת המסקנות שלה הוא מבק"א
http://mazi.idf.il/5676-7819-HE/IGF.aspx

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

קשר בקצה חבל משיכה יחד עם פין מושחל עושה את העבודה...אבל זה קצת עתיק, מניח שהרוב פה לא מכירים.

http://glz.co.il/1087-96828-HE/Galatz.aspx

רק עכשיו?

ברור שלא רק עכשיו נפתחה חקירת מצ"ח, חקירה כזו נפתחת מייד לאחר מקרה של מוות באימונים (במקביל לתחקיר מפקדים).
אני מעריך שהכוונה בפרסום הייתה כי החקירה מתרחבת וכעת מתוחקרים גם גורמים בכירים יותר ובהקשר הרחב של המקרה - למה השתמשו בערכה שנפסלה והאם יש בע"ת אחראיים גם ברמות הגבוהות (מעל הגדוד-חטיבה).

ועדיין, לא ברור מה זו הערכה שנפסלה? אין כל כך הרבה סוגים של ערכות כאלה...

מה שפורסם זה שרק עכשיו הגיעו חוקרי מצח ליחידה לחקור נגדים וקצינים.
איסוף ראיות ועדויות אמור להעשות מיידית ולא לחכות שיוכלו לתאם גרסאות או לשבש ראיות.
וכל כיווני החקירה מונחים פה בדיון מאז פרסום המקרה כולל ההשערה שהערכה היתה פגומה וצריך לבדוק את שרשרת הניפוק.

אז פורסם...
אני מזמן לא מאמין/מקבל כפשוטו כל פרסום.

אם היה לא נכון דובר צהל היה מכחיש טמגן על סטנדרטי החקירה של מצ"ח היות ששזה לא קרה אני מניח שזה נכון.
נראה מה יהיו תוצאות החקירה גם במצח וגם בועדה.