אפילו שמפרסם התמונה רכש אותה מהמדינה (צולמה ע"י צלם "במחנה" וזכויות היוצרים שייכות למדינה) הוא נמצא אשם בכך שלא ציין את שמו של הצלם בעת פירסומה. על פי השופט הוא היה צריך לברר ולפרסם כיוון ש "זכויות היוצרים בתמונה אמנם שייכות למדינה אך כפי שטען צרפתי, הן אינן שוללות את זכותו המוסרית על הצילום הייחודי".

ציטוט נוסף מהכתבה:
הזכות לקבלת "קרדיט" (שהיא חלק מן הזכות המוסרית) היא אישית ואינה ניתנת להעברה, ולכן תמיד מחייבת התחקות אחרי היוצר, להבדיל מהבעלים של זכות היוצרים הכלכלית.

על פי הדין הקודם, הייתה חובה לתת קרדיט "בהיקף ובמידה המקובלים בנסיבות העניין" בבחינת הנצחת "המקובל", גם אם הוא היה מקפח את היוצרים.

חוק זכות יוצרים תשס"ח - 2007, לעומת זאת, מחייב לתת קרדיט "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", מה שמאפשר לבתי המשפט לקבוע סטנדרטים ראויים של מתן קרדיט ליוצרים - גם אם קודם היה "מקובל" בתעשייה הרלוונטית לקפח אותם.
http://www.calcalist.co.il/articles...3666574,00.html

מעניין. אני מכירה את הזכות המוסרית את היוצר ביצירתו, כמובן, אבל לא יצא לי להיתקל בנושא הזה כשמדובר על עובד של מישהו. גם צלמי אירועים לא נותנים קרדיט לפרילנסרים שלהם, כך המקובל.

והנה משהו שהועלה היום ע"י הצלם הידוע זיו קורן (שהתייחס, בהומור כמובן, לעניין זכויות היוצרים שלו על התמונה):

מבלי להתיחס להומר של הפוסט של זיו קורן.

יהיה קשה לטעון להפרת זכוייות יוצרים, כי מדובר "במעשה אומנות אחר" (ציור, קעקוע).

ויהיה ניתן לטעון שמדובר בהשראה של הצילום, אבל לא בהעתקתו ללא רשות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמולביץ אשר יהיה קשה לטעון להפרת זכוייות יוצרים, כי מדובר "במעשה אומנות אחר" (ציור, קעקוע).

כמובן. הוספתי זאת בזכות הקוריוז.
בנוגע למה שכתבת, הנה משהו שהעליתי כאן בעבר:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E8+%F7%E0%F4%E4
היוצר של הפסל הינו יגאל תומרקין (כשהעליתי את התמונה עדיין לא ידעתי למרות שהבנתי שבו מדובר).

ובהזדמנות זו:
תערוכה של צילומים רבים של רוברט קאפה מוצגות כעת במוזיאון תל אביב. חובה לכל חובב צילום.

ציטוט:


‏‎Israel Bardugo‎‏.

אין יותר נחמד מלקבל צ'ק על כמעט רבע מליון שח!
ועכשיו למאבק שאני מנהל מול שודדי התמונות בשנים האחרונות.

זה זמן שאני מגלה שבכל שעה עגולה בממוצע, איפה שהוא בעולם גונבים לי תמונה. צילום הקשור לעולם היהודי, סתם אילוסטרציה מהבית הלבן או מהאמזונס או לחילופין צילום אוויר של ישראל שנמכר אצלנו לעיתים גם באלפי דולרים. המאבק הוא קשה וסיזיפי אבל לפעמים יש תוצאות. כמו היום

הכי מאתגר שעורך דין לא להיט שולח לך צ'ק על 300 דולר וטוען שזה בחסד כי הלקוח הסכים רק על חצי . הכי מדהים שעורך דין לא משהו שולח לך מכתב כמו שקיבלתי הבוקר שטוען שאין שמץ של יצירתיות (בתמונה שצילמתי ממסוק תוך כדי השקעת אלפי דולרים) ולכן הוא ידרוש הוצאות אם אמשיך להטריד . הכי מחריד לגלות שחברה כמו אלעל עושה שימוש מסחרי בתמונות שלך (מספר שנים) כדי לקדם מכירת כרטיסים מסביב לעולם.

אז נכון שאחרי שנתנו מעשר, פינקנו את רשויות המס , שילמנו לעורכי הדין וסגרנו את ההלוואה על המצלמה האחרונה לא נשאר הרבה מהצ'ק. אבל זה עדיין סכום מכובד שאלי מהבנק יהיה שמח בו. וסכום שידאג שהזכויות שלנו הצלמים יישמרו ושבפעם הבאה מישהו יחשוב פעמיים לפני שייקח לך תמונה מהאתר יחתוך לך את הקרדיט ויגיד לך. הופה ברדוגו - תום לב!

וקצת פרופורציות עדיין אחרי כל הצ'קים והתקדימים שזכינו להם בבית משפט, לו על כל שימוש בתמונה שלי ברשת הייתי מקבל 50 דולר. כבר הייתי מרוויח הרבה יותר.

וזה בדיוק הזמן להודות למשרדים שמלווים אותי כברת דרך ומובילים בישראל את תחום הקניין הרוחני. לא תמיד זה רק ממון, הרבה שליחות מסירות ונשמה.

גלעד קורינאלדי - משרד עו״ד - ירושלים
ד"ר אבי וינרוט אריאל דינובצקי - משרד עו״ד - תל אביב
שוק-שקד, נחמן - משרד עו"ד - רמת גן
אריאל דובינסקי - משרד עו"ד - תל אביב
רמי אברמוב -משרד עו"ד - תל אביב
גיא יפרח - חברת עו״ד - צפריה

תודה!

מכאן:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

מצחיק להיתקל שוב בפוסט הישן הזה. בשנה וחצי שחלפה מאז שהגבתי פה בפעם הקודמת, הספקתי לכתוב עבודת מחקר על הזכות המוסרית של היוצר ביצירתו, ובה הקדשתי פרק לזכות של צלם פרילנסר שעובד עבור צלם אחר.
זו עבודה בת 7 עמודים, והיא נכתבה לפני כחצי שנה. כישורי הכתיבה המשפטית שלי השתפרו מאז, ועוד יש להם המון לאן להתקדם, כך שאני לא מתחייבת על הרמה. אבל אתם מוזמנים לקרוא אם זה מעניין אתכם:
http://www.rivkaphotos.com/attribution_moral_right.pdf