אני לא ממש בטוח אם גיל 40 הוא אכן אמצע החיים ואיני בטוח כמה אנשים בכלל משוטטים באתר וקוראים את ההודעות אבל סתם בא לי לשתף שאני אמנם בן 40 אך לא מרגיש כך וגם לא נראה כך (לדעת אחרים בכל אופן), מצד שני יש את היתרונות הברורים של גיל 40 שהם יציבות כלכלית, תעסוקתית, תחביבים בוגרים ומהנים וכו'.

אז לכל אלו שמתקרבים בצעדי ענק לגיל: הכל טוב! זה הרבה פחות נורא מהאופן שהגיל מוצג בדר"כ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי התפסן בשדה השיפון אני לא ממש בטוח אם גיל 40 הוא אכן אמצע החיים ואיני בטוח כמה אנשים בכלל משוטטים באתר וקוראים את ההודעות אבל סתם בא לי לשתף שאני אמנם בן 40 אך לא מרגיש כך וגם לא נראה כך (לדעת אחרים בכל אופן), מצד שני יש את היתרונות הברורים של גיל 40 שהם יציבות כלכלית, תעסוקתית, תחביבים בוגרים ומהנים וכו'. אז לכל אלו שמתקרבים בצעדי ענק לגיל: הכל טוב! זה הרבה פחות נורא מהאופן שהגיל מוצג בדר"כ.

אם הגשמת את חלומותיך ותוכניותיך מגיל 20: בזוגיות, משפחה, תעסוקה, צבירת רכוש וחסכונות,
אז מה טוב.

אצל הרבה אנשים - משהו משתבש בדרך,
והזמן לתקן הוא בגילאי 40,
שהרי בגיל 60 - זה יהיה מאוחר מדי. בגיל זה, על סף הפנסיה, וסיום החיים כעובדים
אנשים "משנים מצב צבירה": מעובד לעובד חלקי ולפנסיונר.
ואז תחביבים בוגרים שפיתחת בהדרגה - ימלאו את כל הזמן (לפחות עד שמחלות יחליפו אותם)

אבל שים לב מה אתה מתאר כיתרון
"יציבות", ו"בגרות", הם "שגרה" - באמת לא נשמע מלהיב.
השגנו חלומות מסויימים, ובגיל הזה אנחנו בדילמה: האם לסכן את הקיים כדי לרדוף אחרי מה שלא הצליח?
כשאתה חושב על זה שבגיל הזה אפשר לממנף את ההישגים לפריצה הגדולה,
בין אם תצליח או לא - זה הרבה יותר מעניין מאשר שגרה.