07-11-2016, 10:39
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
זה מה שהוא טוען...וגם זה מפוקפק
ראה, בתקופה שהוא היה כביכול חבר באצ"ל לפי עדותו הוא היה בסך הכל נער. גם לפי עדותו שלו המקסימום שהוא עשה (חוץ מלתת נאומים חוצבי להבות בעלי זיקה מסוימת לפאשיזם) היה לחלק כרוזים. "לוחם" זה טיפל'ה גדול עליו בהקשר זה.
מעניין לציין שבספרו אבנרי חוזר ועוקץ בארסיות את אותם אלו שבזמן מלחמת השיחרור השתמטו ממש או היו ג'ובניקים ובירברו בזמן שהוא וחבריו נלחמו, נהרגו ונפצעו (הוא עצמו נפצע קשה מאוד). מדוע זה מעניין? כי לפי שיטתו של אבנרי הוא עצמו היה בדיוק מזן המשתמטים שבמקום לקחת חלק בלחימה מברברים בנאומים. ואני מתייחס לתקופת מלחמת העולם השניה. במלחמה זו שיעור עצום מהגברים היהודים הארצישראליים היה מגוייס לצבא הבריטי, או לפחות לפלמ"ח או לנוטרות. אבנרי היה אז צעיר בריא (וכבר לא חבר אצ"ל) ואיכשהו הוא התחמק מגיוס כלשהו ובמקום זה נאם, התפלמס וכתב בנמלצות על לאומיות, כנענות וכו'. באותו הזמן אחיו נהרג בזמן ששירת בקומנדו הבריטי. אבנרי, אגב, משום מה החליט לפרסם את הטענה שהאח התאבד. טענה מתאימה לאישיותו המססוכסכת והמסכסכת של אורי אבנרי.
מה שמחזיר אותנו שוב לשלט שהוא מחזיק בידו בהפגנה: המשפט "כל הפוסל במומו פוסל" כאילו נכתב במיוחד לכבודו של אורי אבנרי.
|