מהפחונים שהשאירו אחריהם הבריטים, דרך אוהלי 12, ההילטונים הנחשקים ועד הקמפוסים של ימינו: מהפכת הבינוי של צה''ל רק מתעצמת - והחיילים מתפנקים.
הילה שמר

באגף הבינוי של צה"ל (המקבילה הצבאית לחוק התכנון והבנייה האזרחי) נכתבות בימים אלה הוראות בינוי חדשות למחנות הצבא. מתברר שהחדר העתידי שבו יניחו חיילי וחיילות צה"ל את הראש לשש שעות הלילה המטכ"ליות שלהם, יהיה דומה יותר לחדר במעונות סטודנטים מאשר לאוהל סיירים. זאת הייתה דרך ארוכה. "הבית" הצה"לי, כמו צורות התיישבות אחרות בתולדות ישראל (חומה ומגדל, הקיבוצים, המעברות וההתנחלויות), נבנה בהתאמה לתבניות "הבית" ו"הבית הלאומי", כפי שהן נתפשות בכל תקופה. השינויים בתנאי המגורים של החיילים לאורך 68 שנות המדינה משקפים גם הם ימי מלחמה ורגיעה, ימי רזון וימי רווחה, ימי שוויון וימי אפליה: השריונר מנמנם על גג לוהט במחנה שיזפון, הצוערת מדליקה מזגן באחד ה"הילטונים", הטייס קופץ לטבילה בבריכת השחייה, והטירון ממשיך לגלגל את יריעות האוהל ב"שטח אש". כך סבלנו, וכל כך נהנינו, לאורך השנים:

לכתבה המלאה, כולל תמונות מעניינות על הסטוריית מבני המגורים בצה"ל לאורך השנים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"את אוהל הפעמון הבריטי החליף בצה"ל "אוהל 12", ששמו נגזר ממספר מיטות השדה שנכנסות בו"

לא יודע באיזה צבא שירת הכתב ולמה קוראים ככה לאוהל, אבל אם זו הסיבה אז בצבא שאני הייתי בו היו קוראים לו אוהל 20...

ורימון 26 נקרא כך בגלל השהייה של 2.6 שניות

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

חתימתך העצומה בגודלה, והחורגת בכמה סדרי גודל מחוקי החתימות, הוסרה. הסרת חתימה היא פעולה ארוכה יחסית, וכך גם כתיבת ההסבר הזה. אם תחליט לצפצף שוב על החוקים, בפעם הבאה יעשה דבר אחר שמסיר את החתימה בקליק אחד: חסימת משתמש. לשיקולך.

הכתבה נותנת סקירה הסטורית שנתקעת בסוף שנות ה-80. לא כלולים בכתבה:
- חדרי ביטחון ומגורי צוללות במעוזים ובמוצבים.
- פריקסטים (קרוואנים) יבילים.
- שימוש במבני מגורים קיימים שלא נבנו ע"י צה"ל: החל במבנים ירדניים וסוריים בבסיסים ביהודה שומרון ורמה"ג, וכלה בדירות גבס ביישובי רצועת עזה שבחלקם הוקמו בסיסים שהתבססו על בתים אזרחיים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מסכים.בנוסף הם קפצו ישר משנות ה80 לעיר הבהדים. לדעתי בסיסי האימונים של חטיבות הצנחנים וגולני שנפתחו בעשור הקודם - הם השינוי הכי משמעותי שהיה בנושא מגורי חיילים בטח ביחידות שדה. הבסיסים האלו לא רק הציבו רף גבוה בנושא מגורים אלא גם אפשרו שדרוג משמעותי של תכני ההכשרה לחיילים. המסקנה המתבקשת היא שסביבה מודרנית ומתקדמת מייצרת גם חיילים מקצועיים יותר.

הגיע הזמן שגם את בסיס צנובר ב"רמת הגולן" יהפכו מגורים טובים יותר.
עברתי שם בשירות כמה אימונים, סיוט בחורף ובקיץ.

מעניין גם מה היחס בין גדודים לוחמים לג'ובניקים שלנים בבסיס מהבחינה הזו.

לא שזה נושא האשכול, אבל אולי נביא כמה דוגמאות לאלתורי "מגורים"? יותר נכון, מקומות לא שגרתיים להניח בהם את הראש, ולו רק לכמה שעות?

א. במוצב טבק ז"ל ששכן על הקו הסגול היו מגורים במכולות. יום אחד הוכרזה באיזור כוננות ספיגה שהלכה והתארכה ולא נראה שהיא מסתיימת. המשמעות היתה שאף אחד לא היה יכול ללכת לישון בלילה במגורים וכולם היו צריכים להצטופף בחד"בים שהיו בנויים מבטון. אותו לילה סיימתי תורנות מטבח מאוחר והלכתי לחפש לי מקום שאוכל להשתרע בו. בשני החדב"ים שבמוצב לא היה מקום, ואני מתכוון שהחיילים שישנו בהם שכבו על הרצפה, על הקירות ואחד על השני....הלכתי למפי"ק שגם הוא היה ממוגן ואמרתי לכל בעלי התפקיד שם שאם צריך אני ישן במפי"ק. מפה לשם אישרו לי ללכת לישון לבד במכולה של הצוות שלי, אבל בכוננות מלאה (עם מדים ונעליים + שכפ"צ וקסדה עלי, ובלי לכבות את האור).

ב. מבוא שילה: ביום קיץ אחד, אני ועוד כמה חיילים וקצינים תפסנו יוזמה, אספנו כמה מזרונים והלכנו להשתלט על השק"ם המקומי פשוט כדי לישון במבנה הממוזג היחיד בכל הבסיס.

ג. לפני עשור וחצי בערך, סיימנו במילואים אימון גדוד במל"י וחזרנו בגשם שוטף לבסיס. האוהלים שהיינו אמורים לישון בהם נראו כמו מטרות במטווחים, או בקיצור - ממטרות. בסוף למישהו שם למעלה נפל האסימון ואיפשרו לנו לישון בכיתות הלימוד של מרכז חת"ם.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"