במקור נכתב על ידי סיורניק
תודה על הקישור למחקר, ייקח לי קצת זמן להתעמק בו אבל נראה מעניין.
בתור תומך בנשיאת נשק אני יכול "להפציץ" את הפורום במחקרים אקדמיים שמוכיחים את צדקתנו, וכך יכול גם כל מתנגד. בסוף נצא כולנו מאוד מלומדים, אבל כל אחד יישאר בדעה שלו.
הבעיה במחקרים כאלו היא שמבחינת מקבלי ההחלטות הם חסרי משמעות, בעלי האינטרסים בעד או נגד נשק מסתמכים כל אחד על המחקרים שתומכים בעמדה שלו.
עבודת המחקר שלי כסטודנט היתה בנושא השפעות כלכליות על שיעור הרצח בנשק חם בארה"ב, ונחשפתי במהלכה להרבה מאמרים ומחקרים משני הצדדים, גם חוקרים שבעד החזקת נשק וגם כאלו שרוצים לצמצם ולהגביל את הנשק.
יש הרבה מתנגדים שלא אומרים במפורש שיש לאסור על החזקת נשק, אבל היחס שלהם ל"אלימות בנשק" היא כאל מפגע תברואתי המשפיע על כלל הציבור (כמו תאונות דרכים, זיהום מים, בביוב) כך שאין להתייחס למקרה הפרטי של אדם בודד והאם הוא צריך לשאת נשק או לא, אלא שיש לצמצם את הפוטנציאל לפגיעה בבריאות הציבור ע"י שליטה בגורמים סביבתיים והתקנת תקנות שמחייבות את הציבור.
כמו שברכב יש חובה לחגורות בטיחות, ביטוח וכו', כך הם רוצים בנשק לחייב בתקנים מסויימים (אמצעי זיהוי ביומטריים, מעקב אחר עסקאות נשק, בדיקות רקע לקונים, גודל מחסנית מקסימלי, תחמושת מאושרת בלבד, ביטוח וכו') כביכול כדי לצמצם את הפגיעה בציבור כאשר קורה מקרה של "אלימות בנשק".
כשמסתכלים על זה כך, יותר קל לשכנע את הציבור שיסכים לעוד תקנות ועוד חוקים מגבילים, כי הרי כמו בחגורות בטיחות זה Common Sense.
זהו בעצם הויכוח הקלאסי בין ליברליזם המקדש את הפרט וחירותו ומעדיף שהממשלה לא תתערב בהחלטותיו, לבין סוציאליזם הגורס שהממשלה צריכה להחליט החלטות גורפות לטובת כלל / רוב הציבור, גם אם זה פוגע לפעמים באנשים בודדים.
בסופו של דבר מקבלי ההחלטות, כל אחד בהתאם לדעה שלו, מאמצים את החוקר או את המחקר הרצוי להם והתומך בדעתם, ומתעלמים / מקטינים את חשיבות מחקרים הסותרים את דעתם.
בדומה למחקרים שבוצעו למשל על היכולת של נשים לשרת כלוחמות בצבא ארה"ב או במארינס, תוצאות המחקר לחוד והחלטת הממשל לחוד.
|