גל הירש לא "אשם" בעובדה שאירעה חטיפה או בעובדה שהיא הצליחה. לפעמים חרא קורה במשמרת שלך ולא בהכל מפקד האוגדה יכול או אמור לשלוט. עובדה שאף אחד לא דרש את ראשו של מפקד אוגדת עזה כשגלעד שליט נפל בשבי.
כן יש מקום לביקורת על ה(אי) התייחסות להתארגנות חיזבאללה בנקודת החטיפה, צבירת אמל"ח ואיסוף מל"מ משך תקופה ארוכה ואי ביצוע פעילות מונעת על מנת לסכל את הההתארגנות הזו.
היו התראות ודיווחים של הכוחות בגזרה שזיהו שיש שם התארגנות כלשהי, אבל הם זכו להתעלמות וחיזבאללה זכו במתנה.
זה לא אשמתו זו מדיניות ההכלה של ברק מאז הנסיגה והמשכה.
הניהול הכושל של הלחימה זו נקודה אחרת, וכאן לדעתי הירש פשוט פישל והיה חייב לעוף.
כל שיטת ההפעלה של האוגדה - פקודות סותרות, פקודות חסרות משמעות ללא שפה צבאית שאפשר להבין ולבצע (נחילים, התגנבות של טנקים, השתבללות והתנפלות ושולטנות), בזבוז זמן על מבצעי ל"פ (נסיון הנפת הדגל בבינת ג'בייל, ברבורים בתקשורת) על פני כיבוש השטח וטיהורו ופתיחת קווי אספקה - זה הכל רשום על שמו של הירש.
אין היה פה עניין של לאגף מימין או משמאל. הייתה פה התעלמות מעקרונות צבאיים בסיסיים, תוך מחשבה שהטכנולוגיה או הפסיכולוגיה תחפה על הכל.
שיטת העבודה של פשיטות לתוך כפרים, שהייה במבנים ויציאה חזרה להתרעננות (כשבזמן הזה האויב משתלט מחדש על הכפרים שעזבנו וכמובן סופגים נפגעים שוב כשבאים "לטהר" אותם מחדש) מראה שמי שנתן לחטיבות את הפקודות (הירש) חשב במונחים של מבצעים מיוחדים או של מעצר בשטחים, ולא במונחים של מלחמה וניצול הצלחה.
אולי היה כזה פחד מוטמע בפיקוד מ"השתקעות בבוץ הלבנוני" והתקלות בלוחמת גרילה כך שלא רצו להשאיר את הלוחמים במקום יותר מדי זמן, עד שהביאו את זה לרמת אבסורד שלא מאפשרת שליטה בשטח.
הוא מציין את זה בסרט שאלה הפקודות שירדו אליו, כנל מה שמופיע בדוח וינוגרד על שינויים תכופים של הדרג המדיני וקביעת המדוס אופרנדי של היציאות והכניסות-ספציפית לבינת ג'בל צייין שהיה למורת רוחו.
הוא גם לא חתום על התפיסה שכוח אווירי בלבד יכריע.
מצטער על העריכות הרבות - הנה מישהו שאומר את זה יותר טוב ממני:
http://www.ha-makom.co.il/post/veod-yosef-baruch