27-02-2016, 17:50
|
|
|
חבר מתאריך: 07.04.13
הודעות: 589
|
|
אל תעלב אבל אתה לוקח נושא מורכב (מלחמה טוטאלית) ודן בו בצורה פשטנית.
1. איזה ספרי היסטוריה? עברו עשר שנים מאז שהתעסקתי בחזית המזרחית אבל לדיון על המספרים קבל את ההפניה הבאה: Erickson, J. Soviet War Losses: Calculations and Controversies. at: Erickson,J and Dilks, D [eds], “Barbarossa : the Axis and the Allies” Edinburgh, 1994. pp265-274.
אני בטוח שיש עוד מחקרים ויהיו עוד הרבה. תקרא ותרענן את זכרוני, יכול להיות ששכחתי (אני רציני, בלי סרקאזם).
2-3. לא רלוונטי הסכום, הם היו מסתדרים גם לבד, הרבה יותר קשה אבל הכסף הוא לא הנושא כשאתה במלחמה טוטאלית קיומית. אנשים רעבו למוות בלנינגרד עם או בלי הסיוע האמריקאי והרוסים החזיקו מעמד.
4. אני מציע שתקרא שוב את המשפט שהבאת מויקיפדיה ותתרגם אותו. כלל החיילים ששירתו בוורמאכט משנת 35 עד לשנת 1945 מוערך בכ 18.2 מיליון. זאת אומרת שלא כל ה-18 מיליון שירתו בשנת 1941. יש שנתונים שלא הגיעו לגיל השירות ב1941 ואני ממש לא יודע מה קרה למישהו שהגיע בשנת 41 לגיל 45. מכיוון שהם גרמנים, יש סיכוי ממש טוב שהוא שוחרר. אל תשכח שחלק מאותם ה-18 מיליון נהרגו (בערך אחד מכל שלושה אם אני זוכר נכון) ורבים אחרים נפצעו ברמה שלא יכלה לשלוח אותם בחזרה לחזית. התוצאה היא שוב, שחיקה של כוח האדם ברמה שהשנתונים הבאים (גיוסי 42, 43,44,45) לא יכלו למלא. ייתרות כוח האדם הרוסי גדולות יותר וכמות האבידות הרוסיות יורדת עם הניסיון הרוסי במלחמה והגרמניות עולות בהתאמה אז כך שהיחס הסטטיסטי שהבאת הוא רק נתון סטטיסטי יבש שלא משקף את המציאות במלואה. דא"ג כ-5 מיליון מהאבידות הסוביטיות הם שבויי מלחמה רוסיים שהומתו במחנות ריכוז ושבויים וגם זה נכנס לסטטיסטיקה שלך...
5 א. ב. אז היו כובשים את מוסקבה, זה לא רלוונטי (ויש לי אחלה תשובה לזה). נפוליאון כבש את מוסקבה ועדיין הפסיד. כיבוש מוסקבה היה יוצר מכה מוראלית אבל לא מביא למפלתה של ברית המועצות (שוב נפוליאון) ואם אתה חושב שלמראה הפנצר סימן 3 הראשון במוסקבה היית רואה דגלים לבנים, אתה טועה. השקיעה בלוחמה סטייל סטאלינגארד, בשטח בנוי ששואב כוחות בקנה מידה עצום היה דווקא מחיש את קיצו של הוורמאכט.
ואני אומר שוב הנושא מורכב הרבה יותר מכמה גרמנים הרגו כמה רוסים. במלחמה טוטאלית שבה לצד אחד, יש עתודות שטח גדולות, עתודות כוח אדם גדולות ויכולות ייצור שב 42 מוציאות כמויות גדולות של ציוד שמכסות אחוזי אבידות גבוהים, מנצח במלחמה טוטאלית שהיא גם מלחמה חומרית. אתה גם לא מחשיב יכולות ייצור, תפוקות, קווי אספקה ולוגיסטיקה מאוד בעייתית,החזקת קו במערב, כוחות כיבוש במדינות אירופה (שטח עצום), לחימה בפרטיזאנים, מנהל גרמני מבולגן שיוצר עומס על הלוגיסטיקה, היטלר שמקבל המון החלטות שגויות ולא רק שתיים ועוד כמה וכמה דברים ששכחתי.
ממליץ בחום על albert seaton:
the russo german war 1941-1945.
בנושא האידיאולוגיה והמלחמה (שלא התייחסנו אליו) יש שני קצוות מנוגדים זה לזה (והמציאות היא איפה שהוא באמצע):
ברטוב, ע. צבאו של היטלר. תל-אביב, 1998.
Van Creveld, M. Fighting Power. Westport, 1982.
|