ראיון עם אורנה שמעוני, בראיון אורנה מספרת
על הקמת בית איל (על שם בנה שנהרג בלבנון במוצב ריחן ב 18.09.1997)


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מלחמת לבנון הארוכה


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ארבע אימהות


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

יש מי שהופכים אגדה עוד בחייהם.....
הרבה שעות אורנה - מהעבודה כנער בפרדס (אותו היא ריכזה) בסוף שנות ה60 תחילת ה 70 (ימי ההתשה).
דרך תחנות שונות בהן נפגשנו עיתים יחד עיתים ליד.
חייה שווים ספר אחד לפחות.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

נדמה לי שכבר כתבתי כמה פעמים שארנה שמעוני הצטרפה למאבק בשלב מאד מאד מאוחר. כשנתיים לאחר שהתחלנו את הפעילות ובשלב שבו דעת הקהל כבר ממילא נטתה מאד לטובתנו.
העניין הוא א. התקשורת כדרכה קפצה על המציאה של "אמא שכולה". זה הרי צהוב, מזיל דמעה ומושך רייטינג. ב. ארנה כדרכה נהנתה מכל רגע של חשיפה תקשורתית.

בשנים שהבלוף הזה היה כרוך רק בשיקולי אגו - ועל כך יעידו כל חברי - הייתי מבין הנמרצות ביותר שביקשו להניח לה ולתת לה לנוח על זרי דפנתנו ולקצור את פרי עמלנו. השיקול היחיד שלי היה שאם זה מה שעושה לה טוב בחיים, אז יופי.
לדעתי הבעיה האמיתית היא שמטובי החוקרים האקדמאים נפלו בפח של פרסום וחשיפת היתר של ארנה ומייחסים כיום ל"ארבע אמהות" מניעים ומוטיבציה שגוייה. בכך הם בעיקר מטעים את מי שמבקש ללמוד על התנועה, קל וחומר עושים עוול נורא לקבוצה של אנשים שהתמקצעו להפליא בנושא ושהסיבות לפעילותנו ממש לא היו אלה שמייחסים לנו.

בראיון אורנה אמרה שהיא הצטרפה לתנועה מאוחר יותר.

בתור מי שהקימה ותחזקה את אתר האינטרנט של התנועה, אני מכירה כל מילה שנאמרה ונכתבה עלינו מרגע ההקמה. מהו אותו סרט זניח ביוטיוב שבו היא "מודה" שהיא לא אחת מארבע המייסדות, אלא הצטרפה "מיד", לעומת כל הראיונות והכתבות שבהן היא מכונה "מייסדת ארבע אמהות"???

אם לא היתה בתגובה שלך איזו מטרה שעד עתה אינה ברורה לי.
אני אף פעם לא תמכתי ב-"ארבע אמהות" או ב-"הנשים בשחור".
כאן כתוב על אורנה שמעוני וכל עם ישראל יודע בגין מה כולנו מכירים ומוקירים אותה.

מה לעשות, אני לא ידעתי שהיא היתה ב"ארבע אמהות" ולי זה באמת לא משנה אם הייתה הראשונה או האחרונה. לא בזכות זה אני מכיר ומאוד, מאוד מוקיר אותה בעבור המעשה שהיא עשתה. מה השנאה הזאת אליה, האם באמת אי אפשר במדינה הזאת לפרגן למישהו מבלי להוציא דברים מהקשרם.

נ.ב.
לבשתי כבר שכפ"צ לכל מקרה שלא יבוא...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אם אני כן או לא אוהבת אנשים מסויימים שהכרתי, זה הפרט הכי זניח בדיון שאני מנהלת אתכם כבר כמעט 3 שנים על לבנון וארבע אמהות (אגב, מה לנו ולנשים בשחור למען השם?).
אם עוד לא הבנת מה כל כך מקומם אותי בדימוי הציבורי שמשייך את התנועה הזו למחאה שנובעת מכאב ואבל פרטי, או מ"דאגה אמהית", נראה לי שממש השחתתי את זמני פה.

בחייך, המסר התקשורתי שהתנועה הזאת התעסקה איתו הוא הדאגה לשלום החיילים, הדאגה הפרטית לשלום החיילים, על זה נבנה כל הקמפיין שלכם - או לפחות מה שהתקבע בתודעה הציבורית.
את אורנה שמעוני היה הרבה יותר קל לשייך למסר הזה בגלל המחיר הכבד שהיא שילמה וזאת אחת הסיבות שהיא ניצרבה בתודעה הציבורית כמייסדת של התנועה.
כל מלחמות היהודים על הקרדיט - כרגיל מגעילות.

של דיונים על ארבע אמהות. כבר השקעתי בפורום הזה ימים על גבי ימים בנושא.

אז אל תעלי את הנושא את העלת את נושא האשראי הציבורי - בלי לפגוע בזכויות כמובן - אז מה לך כי תליני ?

אלא על עיוות מוחלט של תכנים, מסרים וסיבות המאבק. הרי אתה עצמך הודית בכך.
והערה קטנה על "מלחמות אגו".
אנו נמצאים פה באכסניה שבה אנשים מתפלפלים ודנים בקוצו של יוד (עד רמה של למשל "האם הסמל על זנב המטוס פונה לימין או לשמאל" - וכבר היו כאן דיונים כאלה). מצד שני, כאשר אני מעירה כאן על "טעות פעוטה וזניחה" של יסוד תנועה, או קפיצה מאד מאוחרת על עגלת הצלחה של אחרים, זה נקרא מלחמות אגו? ממש מעניין.

אני הודתי במה ? במה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי ? מה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי הוא תוצאה של קמפיין תקשורתי מאוד מאורגן, מחד מיצבתם את אורנה שמעוני כאם השכולה האולטימטיבית לצורך השגת רווחים פוליטים כאלה ואחרים, ועכשיו אתם מלינים ? סליחה אבל אני לא מבין את זה. קודם כשהיה לאירגון מה להרוויח היה בסדר להציג אותה בתור אחת המייסדות ואחרי שהמאמץ הסתיים בהצלחה אז כולם רוצים קרדיט ? כישראלי כשמישהו מזכיר לי את אירגון 4 אימהות עולים בזיכרוני 3 שמות: רחל בן-דור, אורנה שמעוני ותא"ל שמואל זכאי. אני לא ממש זוכר אנשים אחרים שהיו מעורבים בפרויקט/תנועה הזאת ואני מניח שכמוני רבים.

ומצד שני אטום לגמרי להסברי ובמקום זה בא ומסביר לי מה היינו ומה עשינו.

אורנה שמעוני הצטרפה למאבק למען נסיגה מלבנון כשנה אחת בלבד לפני הנסיגה.

א. אורנה לא היתה חלק מארבע אמהות וממילא לא הקימה את התנועה.
ב. אורנה התעקשה לפעול בגפה ולא להשתייך לארבע אמהות.
ג. מכאן נובע שלא "מיצבנו", וגם לא "ניסינו להרוויח". להיפך - בתקופת הקללות והיריקות עלינו, היא עצמה חשבה עדיין שכן נכון להימצא בלבנון.

אין לי ויכוח איתך על כך שמאז הנסיגה היא אכן ממצבת את עצמה בהצלחה מוחלטת כמייסדת התנועה וזה גם מה שהתקבע בזכרון הקולקטיבי. כפי שהודיתי, במישור האישי לא היתה לי כל בעיה עם זה. כן מפריע לי שאנשים רציניים מתעלמים מהתרומה האדירה שהיתה לתנועה בהסבר מדיני-צבאי מדוע לא נכון להימצא בלבנון ותחת זאת מייחסים לנו רק טיעוני "שכול", או טיעונים הנשענים על "סכנת חיי הבנים שלנו". כלומר, יש לי רק טענה על איכות המחקר שאמור להתעלות מעל זכרונות קולקטיביים כאלה ואחרים.

אני חושש שאת קצת מפספסת, אני לא מנסה להסביר לך לא מה הייתם ולא מה עשיתם
אני מביע את דעתי בהתאם למה שנקלט בזכרוני הממוצע לחלוטין. את טוענת שהאמת היא שונה לחלוטין - ראשית זה בהחלט יכול להיות. מה מונע ממך כאחת שהייתה מעורבת ללכת ולכתוב מחקר בנושא ?
בהתייחס להסבר המדיני-צבאי (ושוב אני מדבר מזכרוני בלבד) אני לא זוכר ששמעתי אי פעם ניתוח של המצב הגאו-אסטרטגי, גאו-פוליטי בלבנון בפרט וההשפעות של נסיגה חד צדדית על העמדות האיראניות באזור כולו בכלל על ידי מי מתנועת ארבע אמהות, כן שמעתי שצריך להחזיר את החיילים הביתה בשלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moti.rubin מה מונע ממך כאחת שהייתה מעורבת ללכת ולכתוב מחקר בנושא ?

מה שמונע זה שאני עסוקה כרגע בכתיבת עבודת דוקטורט בנושא אחר לגמרי (-:
בתאכלס, באמת כשאני קוראת מאמרים אקדמיים על הנושא, ממש מגרד לי באצבעות לכתוב גם. מקוה לעשות זאת ביום מן הימים. לפי שעה אני יכולה להמליץ לך על מאמרו של אברהם סלע "חברה אזרחית, צבא ומדיניות ביטחון: המקרה של אזור הביטחון בדרום לבנון", בתוך הספר: צבא שיש לו מדינה? של גבי שפר.

אגב, פרופ' אברהם סלע היה חלק מתנועה מאד מעניינת שהקימו פורשי ארבע אמהות מהמרכז. גם זה כמובן שלא נחקק בתודעה הציבורית (-:

לגבי תרומה מדינית-צבאית, אתן לך רק כדוגמה קטנה את העובדה שלמשל הסברנו לרפול (שהיה אז שר בממשלה), שהחיזבאללה איננו גוף פלסטיני. וזו באמת רק דוגמה קטנטונת לבורות שהיתה אז בקרב מקבלי ההחלטות לגבי הישיבה בלבנון.

אני מתקשה להאמין שרפול מכולם לא ידע שחיזבאללה הוא גוף לבנוני ולא פלסטיני.
יש סטנוגרמות ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moti.rubin אני מתקשה להאמין שרפול מכולם לא ידע שחיזבאללה הוא גוף לבנוני ולא פלסטיני. יש סטנוגרמות ?

למזלי זה צולם לערוץ 1, אחרת באמת ניתן היה לחשוב שזה בלוף.

בהתייחס לדברים שלך כלפי אורנה, הרשי לי לצטט "את הדברים שומעת, באנחה מסויימת, אורנה שמעוני. בנה ערן נהרג בלבנון מפגיעת טיל פאגוט בטנק שלו, בספטמבר 1997. היא חרשה את הארץ במסע יחיד על אופניים, בתביעה ליציאת צה"ל מלבנון, והפכה לאחת הפעילות המרכזיות בתנועת ארבע אימהות. הדרישה להקמת ועדת חקירה מוצדקת בעיקרון, היא אומרת, אבל העיתוי, העיתוי." - http://news.walla.co.il/?w=//57752

הכתב לא אומר שהיא מייסדת או הייתה בין המייסדים אלא שהיא פעילה מרכזית. וזה בחיפוש של דקה וחצי בגוגל. יכול להיות שהמיצוב שלה כמייסדת נעשה בגלל הזיכרון הלקוי של התחקירנים של כלי התקשורת השונים ?

באמת אורנה שמעוני הקימה את ארבע אמהות בדיוק כשם שלבנה ז"ל קראו ערן! (שמו היה דווקא אייל)
זו באמת החפיפניקיות של העיתונאים.

וזאת בדיוק הנקודה. אני לא חושב שאורנה ממצבת את עצמה, אני חושש שהכתבים בארץ הם די חפיפניקים.

למען זכרם של אלה אשר נפלו בלבנון. הויכוח שלכם לא מועיל ולא מוביל לכלום.

נ.ב.
בקשר שכתבת שרפול והממשלה לא הבינו שחיזבללה זה לא פלסטינאים.
לפי מיטב ידיעתי השיעים יושבים בכפרים שלהם מימים ימימה ופלסטינאים נמצאים במחנות ובערים.
אין להם כפרים משלהם...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח בקשר שכתבת שרפול והממשלה לא הבינו שחיזבללה זה לא פלסטינאים. .

כתבתי רפול. למרות שממש לא אתפלא אם לא היה היחיד בבורותו.
בנוסף, אחד הליצנים ממפלגתו גם הזמין את זהרה לגבול הצפון כדי להראות לה מאיפה בדיוק החיזבאללה יכנס לישראל "כדי לחזור לבתיו שביפו".
יש כאן מישהו בפורום שמכיר את זהרה, אפשר לאמת את הספור המזעזע הזה גם איתה.
שר בממשלה שהוא ואנשי מפלגתו בכלל לא ידעו נגד מי נלחמים שם!

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.