היום נתקלתי בכתבה מאד מעניינת על אדם שנפטר השבוע והיה החל מסוף שנות ה-50 ,במשך קרוב ל-30 שנה העורך הראשי של ביטאון חיל האויר . באותם שנים מסתבר המקצוע טייס לא היה בעל פופולריות ולא היה בראש סדר העדיפויות של המתגייסים. במסגרת תפקידו הוא ועזר וייצמן עבדו קשה כדי לעלות את יחסי הציבור של חיל האויר בקרב הנוער במגוון צורות המוכרות ובהם הפרחת הסיסמא "הטובים לטיס" :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4732928,00.html

ציטוט :

"כבר בספטמבר 1948 פורסם הגיליון הראשון של הביטאון, ומאז נחשפו באמצעותו טייסים רבים לעתיד לעולם התעופה, תוך שהם בונים את דגמי המטוסים המפורסמים שלו מקרטון, עוד מפעל שייסד הדר"

העורכת הנוכחית של הביטאון, סא"ל יעל בר: "בגיל 89 הוא עוד התכתב איתי בצ'ט, הצחיק אותי בשנינותו ולא הפסיק לאהוב את חיל האוויר. מעטים מכירים את השם פומי הדר אבל רבים המתינו בציפייה לדגמי המטוסים להרכבה מקרטון שפומי יזם והפכו לסמל המסחרי של ביטאון חיל האוויר עד היום".

חבל על דאבדין ואינם משתכחין

אכן, משה הדר היה העורך המיתולוגי של הביטאון.

מנוחתו עדן.

בתור חובב מושבע בעבר של בטאון חיל האויר, זאת פעם ראשונה שאני שומע את השם הזה.

בכל אופן, חבל שאין עוד אנשים כמוהו כיום בבטאון חיל האויר שיחזירו עטרה ליושנה בתחום דגמי הנייר של מטוסי חיל האויר ובכלל.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

ערב טוב.

אולי קראת שתי שורות מכל בטאון

מה שחיפשת זה דגם וזהו

היה דגם?
היה מה לעשות
לא היה דגם?
הבטאון מצא דרכו לסל האשפה (ומהר ככל האפשר)

בוודאי שלא התעמקת בשמו של העורך

טוב אם לא אתה, אני יכול לומר שכך אני נהגתי...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי urison אולי קראת שתי שורות מכל בטאון מה שחיפשת זה דגם וזהו היה דגם? היה מה לעשות לא היה דגם? הבטאון מצא דרכו לסל האשפה (ומהר ככל האפשר) בוודאי שלא התעמקת בשמו של העורך טוב אם לא אתה, אני יכול לומר שכך אני נהגתי...

אוריאל, תרשה לי לתקן אותך, כי נראה לי שטעית לגביי בגדול.

הבטאון לא עניין אותי רק בתור דגמים אלא ממש קראתי אותו בשקיקה ועיון עוד בהיותי ילד קטן ובחיים לא זרקתי לפח, אפילו הייתי מנוי עליו וגם שמרתי את כל הבטאונים שאבי ז"ל אסף מתחילת הפצתם, עד לפני שנים ספורות שהעברתי את כל האוסף הענק לחבר, כי כבר לא היה מקום בבית הוריי.

מהבטאונים עצמם למדתי על מטוסים ותעופה וזה גרם לי לחיבור חזק יותר למטוסים וכמובן שעל הדרך נהניתי לבנות דגמים כמו אבי ז"ל.....אלא מה, אף פעם לא יצא לי לעיין, מי העורך, מי המפיץ או מי המו"ל ולכן לא ידעתי עד ליום זה על משה הדר.

במקביל, בשנות השמונים ותחילת התשעים, כאשר התחילו פחות להביא דגמים עד בכלל, חלה תקופה חדשה בבטאון חיל האויר.
תקופה בה היו הרבה כתבות על חיל האויר, כתבות על טייסות וכתבות על מפקדי טייסות וכדו' ופחות כתבות על מטוסים מחו"ל וזה כבר שבר אצלי את הקש על גב הגמל, כי אמרתי לעצמי, אוקיי, אין דגמים, אבל היכן כל הכתבות על מטוסים ועל תעופה מכל העולם כמו שהיה בעבר בבטאונים הישנים והזכורים לטוב, כי על הוואי ועל הרוח בטייסות היה לי מספיק מידע וחומר עקב היותי איש קבע 25 שנה.

ולכן, ברגע שהופסקו הדגמים וגם החומר הכתוב היה יותר על חיל האויר מאשר על מטוסים, הפסקתי את המנוי ואת התעיינותי בבטאון חיל האויר.


ד"א, לא ידעתי עד לפני שנה וקצת את שמו של העורך הראשי של עיתון ידיעות אחרונות, עד העימות החזיתי בינו לבין ביבי.

לילה טוב

יואב,

רק ניסיתי וגם הצלחתי להרגיז אותך...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי urison יואב, רק ניסיתי וגם הצלחתי להרגיז אותך...

לא התרגזתי, פשוט הופתעתי איך הגעת למסקנה הזאת בגלל שאני לא מכיר את משה הדר.

להתרגז...אני משאיר את זה לדברים הרבה יותר חמורים.

תרשה לי להזכיר לך, שבאותה תקופה לא היה לנו מקור טוב אחר למידע תעופתי. היו הספרים של עמנואל בן גוריון, והיה הביטאון וזהו! לא היה אינטרנט. היו אמנם ספרים תעופתיים אחדים אצל סטימצקי, אך הם היו באנגלית והיו יקרים... לימים התוודענו אל הספרות העולמית - AVIATION WEEK, FLIGHT, AEROPLANE, INTERAVIA ורבים אחרים. לימים למדנו אנגלית. לימים רווח קצת המצב בכיס, אולם בהתחלה (וזו התחלה שלי - יש לנו כאן גם חברים יותר צעירים) היה רק הביטאון והוא נקרא שוב ושוב. התקיימו דיונים על כל פסיק ופסיק. הגיליונות נשמרו באוסף הפרטי (עד עצם היום הזה!). אז, נכבדי, פגעת כאן בנקודה רגישה. כבה את המחשב, סגור את הסמארטפון, תוציא את האזניות מן האוזניים ולך לעמוד בפינה לשלושים דקות!

יהי זכרו ברוך,
משה שימש שנים רבות כעורך הבטאון ולי זכורות בהקשר אליו הפיסקאות
שרשם תחת הכותרת: הוא...
מצ"ב דוגמא מתוך בטאון ח"א מס' 92 (מלחמת יום הכיפורים).

קישור לאתר הסיפריה הדיגיטלית של ח"א (בטאוני ח"א):
http://www.fisherlibrary.org.il/Page.asp?CatID=2683

נראה לי לפי הכתבה כי ככל הנראה גייסו את דגמי הנייר כדי לגרום ליותר לרצות להיות טייסים. אולי אז היה פחות רצון לטייס יחסית להיום , אבל נראה לי שבכל זאת גם אז היו רבים שרצו להיות טייסים ,אבל העבודה הרבה שהשקיעו הייתה כדי לגרום לכמה שיותר לרצות ואז המבחר יהיה גדול יותר ממנו ניתן להוציא ממש את אלו שענו על כל הדרישות. ישנם רבים שלא מושכים תשומת לב יתרה מיוחדת ובתוכם יש את כל התנאים והיכולות להיות אנשי צוות אויר מהשורה הראשונה וכשרבים מהם אפילו לא מרגישים את זה על עצמם.