שלום רב,

קראתי במספר מקורות כי קרינת הרקע הקוסמית איששה שהיקום הוא בן 13.7 מיליארד שנים (הטמפרטורה שלה, ואורך הגל שלה שהתאים לקרינת מיקרו) כלומר שידעו עוד לפני הגילוי שלה שהיקום הוא בן 13.7 מיליארד שנים, והמאפיינים שלה רק איששו את הגיל הזה.

היום פתאום אני קורא שזה בדיוק להיפך, ושעל סמך קרינת הרקע הקוסמית (המדידות של קובי ולווין נוסף) יודעים שגיל העולם הוא 13.7 מיליארד שנים.

אז אני כבר לא מבין, האם קרינת הרקע הקוסמית רק איששה גיל שכבר חושב באמצעות שיטה אחרת ? (מהי ? וכיצד הגיל חושב לפיה ?)

או שקרינת הרקע הקוסמית היא היא זו שאיפשרה לחשב את גיל היקום ? (ובמקרה כזה, האם קיים לחישוב הזה אישוש ממקור נוסף ?)

אשמח להסברים לגבי העניין,

תודה מראש.

בהצלחה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Age_of_the_universe

לשאלתך - ניסו לחשב את גיל היקום בדרכים רבות:
אמידת מרחקי כוכבים מכדור הארץ: ניתן לאמוד ע"י שיטת פרלקס. בשיטה זו מנסים למדוד מרחק כוכב מאיתנו לפי השינוי בזוית שבין המדידות הנעשת בטווח של חצי שנה (מקביל לשינוי שתראה אם תעצום עין אחת ואז את השניה כאשר תתבונן בעצם).
אמידת מהירות התרחקות גלקסיות משביל החלב: ניתן למדוד ע"י אפקט דופלר.
שימוש בכוכבים קפאידים לאמידת מרחקם מכדור הארץ: בכוכבים אלו יש מחזור בהירות משתנה קבוע, שנמצא ביחס ישר לבהירות המוחלטת. אנו יכולים למדוד את השתנות הבהירות ולפיו לחשב את בהירותם המוחלטת.
כעת השוואת הבהירות המוחלטת לבהירות הנצפית מכדור האר יכולה לשמש מדד למרחקם מאיתנו.
קבוע האבל בעצם משלב בין שתי המדידות הללו, כיון שהוא מהווה את היחס בין מרחק הגלקסיות מאיתנו למהירות התרחקותן.

מידת הדיוק של המדידות שנעשו השתנה עם הזמן, ובכך הובילו לשינוי בגיל היקום המחושב (בתקופה מסויימת אף היה פרדוקס לפיו גילם של כמה כוכבים היה צעיר מגיל היקום).

למיטב הבנתי, בתחילה ניסו לאמוד את גיל היקום לפי קבוע האבל.
האבל גילה כי הגלקסיות מתרחקות מאיתנו, כאשר עצם מתרחק מהצופה מתקיים אפקט דופלר כך שהאור של אותן גלקסיות נראה כאילו הוא מוסט לאדום.
כאשר האבל ניסה לחשב את מיקומן של הגלקסיות בציר הזמן הוא גילה כי הן מתכנסות כולן לנק' אחת - ובכך נתן בסיס מדעי והוביל ליצירת תיאוריית המפץ הגדול וכי הזמן שעבר מאז הוא 10-20 מליארד שנה.
קבוע האבל אם כן מודד את קצב התפשטות היקום, כאשר מדידות חדשות בכל פעם מדייקות יותר את ערכו של קבוע האבל ובכך מדייקות גם את גיל היקום.

באותה עת התחרתה תיאורייה נוספת על מקור היקום - תאוריית המצב היציב שטענה כי היקום לא התחיל מנק' זמן אחת אלא הוא קיים מאז ומעולם.
לפי התיאורייה הזו, היקום אכן מתפשט, אך בכל פעם נוצר חומר חדש כך שתכונותיו של המרחב נשארות דומות.

עם גילוי קרינת הרקע הקוסמית (סיפור מעניין לכשלעצמו), שהיא הקרינה האלקטרומגנטית שמקורה בזמן המפץ הגדול, העולם ויתר על תיאוריית המצב היציב וניתן היה לחשב יותר במדוייק את גיל היקום.

חשוב לציין שכל החישובים תלויים בכל מיני הנחות במודל שלפיו מחשבים...
ועדיף לא להשתמש במילה "מדויק"

*יותר במדויק
צודק כמובן