|
18-12-2007, 14:22
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
מעריב - חלוץ ועיסקת כתב"מים לניגריה
כנראה שיהודה שרוני (כתב כלכלי ותיק של מעריב חושף הסקופ על מכירת המניות של חלוץ בפתיחת המלחמה) ימשיך לספק סקופים שמציגים את חלוץ באור לא נעים.
היום במעריב יש ידיעה שלו יחד עם בן כספית ושרה ליבוביץ-דר על דן חלוץ ועיסקת כתב"מים לניגריה. מסתבר שחברת הישראלית אירונאוטיקס הזמינה את חלוץ לסייע לה להתמודד במכרז למכירת כטב"מים מתוצרתה למדינה האפריקאית. חלוץ הגיעה לפגישה צפה במצגת ואחרי ימים ספורים גילתה החברה כי הוא כבר מקיים עיסקת כטב"מ עם הניגרים בשם חברה מתחרה.
הידיעה מתפרסמת כידיעה מרכזית בעמוד האמצע של הכותרת עם הפניה בעמוד הראשון של העיתון.
הפרטים יפורסמו במוסף שבת של מעריב. אודה למי שיוכל להביא סריקה ממעריב של היום.
האתר של חברת אירונאוטיקס
זו העיסקה השניה של אירונאוטיקס בניגריה שמתבטלת.
הנה כתבה מהארץ על ביטול עיסקה קודמת. אני מניח שהקורא דן חלוץ ופרקליטיו ישמחו לקרוא אותה:
עסקת נשק עם ניגריה בשווי 250 מיליון דולר עלולה להתבטל
בחברת אירונאוטיקס הישראלית חגגו באחרונה עסקת ענק למכירת מזל"טים לניגריה. כעת ייתכן שהיא תבוטל, בין השאר, על רקע כישלון מאמציו של נשיא ניגריה להיבחר לכהונה נוספת. היועץ לביטחון לאומי שלו כבר התנער מהעסקה
מאת יוסי מלמן [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif] עודכן ב- 14:12 31/05/2006
בימים האחרונים הגיעו לאבוג'ה, בירת ניגריה, כמה ישראלים כדי לאייש ולפתח את פעילות משרדי חברת "אירונאוטיקס ונצ'רס". בראש החברה, שרשומה בחו"ל, עומד מעוז שטיינהאור. החברה היא הזרוע המבצעת של עסקת הנשק הגדולה ביותר שזכתה בה אי פעם חברת "אירונאוטיקס דיפנס סיסטמס" מיבנה.
על העסקה, בשווי של 260 מיליון דולר, דווח ב"הארץ" לפני כחודש. מדובר במכירת מזל"טים יבשתיים וימיים (הפועלים מסירות), שמיועדים לסייע להגנת אזור הדלתא של נהר הניגר. זה האזור שבו מפיקה ניגריה, יצואנית הנפט הגדולה באפריקה ואחת הגדולות בעולם, את הזהב השחור. קבוצות חמושות של לוחמי גרילה ושודדים פוגעים בשנה האחרונה בשיטתיות במתקנים ובצינורות נפט, וחוטפים עובדים של חברות זרות, ובכך משבשים את תפקודה של תעשיית הנפט, מקור ההכנסה העיקרי של ניגריה. אם העסקה תצא אל הפועל, היא תהיה גם לאחת הגדולות של ישראל בתולדות הקשרים שלה ביבשת אפריקה (למעט הסיוע הצבאי המאסיווי שהושיטה ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה).
"לא הייתי מעורב"
מאז הפרסום ב"הארץ" היו כמה התפתחויות בעסקה השנויה במחלוקת והגיע מידע נוסף. ההתפתחות המרכזית היא שנשיא ניגריה, אולושגון אובסנג'ו, נכשל בניסיונו לשנות את החוקה כדי שיוכל להציג את מועמדותו לתקופת כהונה שלישית. התפתחות נוספת היא שהכתבה ב"הארץ" זכתה לכתבה עוקבת באחד היומונים החשובים בניגריה, "פאנץ'", ולתגובות מצד גורמי אופוזיציה.
בעקבות התפתחויות אלה, מיהרו כמה מהאנשים שהוזכרו כמעורבים בעסקה להביע הסתייגויות ולהתנער ממנה. יכול להיות שהם חשים שקישורם לעסקה עשוי לסבך אותם בעתיד. הראשון שבהם הוא גנרל אליו מוחמד גאסמו, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא. בשיחת טלפון שיזם ל"הארץ" הדגיש גאסמו: "לא הייתי מעורב במשא ומתן לקידום העסקה, ולא הייתי שותף לה".
שמו של גאסמו, בשנות החמישים לחייו, מוזכר כעת כמועמד אפשרי בבחירות לנשיאות, שיתקיימו באפריל 2007. הוא העיד על עצמו בשיחה כי הוא "ידיד ישראל", ושביקר בה כמה פעמים. בין השאר ניסה בעבר, כמו רבים אחרים בעולם, לסייע לישראל לגלות מה עלה בגורלו של הנווט רון ארד.
במחצית השנייה של שנות השמונים היה גאסמו מפקד המודיעין של צבא ניגריה, ואחר כך שירת כרמטכ"ל צבא ניגריה תחת הנשיא גנרל איברהים בביגנדה. גם על בביגנדה מדברים נכבדות כמועמד אפשרי לנשיאות. גם שגריר ניגריה בישראל, ד"ר מנזו ג'ורג' אנתוני, ביקש להדגיש כמה דברים בקשר לעסקת הנשק. השגריר, רופא במקצועו, משרת בישראל כשנתיים. לדבריו, לא ידע על העסקה וקרא עליה בעיתונות הניגרית בעקבות הפרסום ב"הארץ". "השגרירות לא היתה מעורבת בעסקה", אמר. "אין לנו כאן נספחות צבאית ואת התפקיד מילא הנספח הצבאי שלנו בפאריס".
האם זה טבעי שהשגרירות ממודרת מעסקה כזאת?
"בהחלט. לא כל עסקה כלכלית מגיעה לידיעתנו. זה טבעי וזה קורה במדינות רבות בעולם". לדברי אנטוניו, "בניגוד לרושם שנוצר מהכתבה, העסקה התקבלה בתהליך קבלת החלטות תקין ונורמלי, על ידי משרד ההגנה ולא על ידי לשכת הנשיאות".
מבדיקה חוזרת של "הארץ" בעזרת מקורות יודעי דבר בניגריה עולה כי לשכת הנשיאות - הנשיא ועוזריו - היו בהחלט מעורבים בהחלטה. הנשיא אובסנג'ו היה מפקד הצבא וב-1979 נהפך לשליט הראשון ביבשת השחורה שהחזיר את השלטון מידי הצבא לאזרחים. כשפשט את מדיו, בנה בעזרת מומחים מישראל חווה חקלאית גדולה. (אחד מבוני החווה היה איש העסקים אלישע כהן. לפני כמה שנים חשף "הארץ" כי כהן, שמת לפני כמה שנים, היה האיש שעמד מאחורי מבצע כושל של שכירי חרב ישראלים ושירות ביון החוץ של ניגריה לחטוף בלונדון ב-1984 את שר התחבורה לשעבר בממשלת ניגריה, ד"ר אומרו דיקו).
אובסנג'ו נכלא ב-1995 באשמת ניסיון לחולל הפיכה נגד משטרו הצבאי של הנשיא סאני אבצ'ה. ב-1999, לאחר שהשלטון הועבר שוב מהצבא לאזרחים, הוא נבחר לנשיא ניגריה ובאפריל 2003 נבחר בשנית ברוב של 60%.
משיכות ללא הסבר
באחרונה ניסה אובסנג'ו לשנות את החוקה כך שיוכל להיבחר לתקופת כהונה שלישית. ניגריה, שבה חיים כ-130 מיליון בני אדם, היא המדינה המאוכלסת באפריקה, עם משטר פדרטיווי שמזכיר את זה של ארצות הברית. היא מחולקת ל-36 מדינות. כדי לשנות את החוקה נדרש רוב של שני שלישים בסנאט הפדרלי (המונה 109 סנאטורים) ובבית הנבחרים (המונה 450 נציגים), אך אין בכך די. צריך גם להשיג רוב של שני שלישים בבתי הנבחרים בשני שלישים מהמדינות המרכיבות את הפדרציה (כלומר ב-24 מדינות).
כדי לשכנע את הסנאטורים והנבחרים, פתחו בחודשים האחרונים הנשיא אובסנג'ו ותומכיו במסע נרחב, שעלה כסף רב. מקורות בניגריה טוענים כי אחד האמצעים למימון המסע הוא שורה של עסקות וחוזים תמוהים במיליארדי דולרים, שנחתמו בתקופה האחרונה. מדובר בעיקר בעיסקאות ממשלתיות שנעשו באמצעות כסף שמקורו בתמלוגי נפט, שבשליטת הנשיא, בבנק המרכזי של המדינה. המגזין הניגרי "דה ניוז" פירסם בגליונו האחרון תחקיר על משיכת כסף ללא הסבר מחשבונות תמלוגי הנפט, וגילה כי מאז אוקטובר 2005 ועד סוף מארס נמשכו כמעט 2 מיליארד דולר וחצי. דוברים רשמיים של לשכת הנשיאות והממשלה מכחישים טענות אלה מכל וכל.
להערכת מומחים, לפי שווי הציוד שיסופק, וגם אם רווחי אירונאוטיקס בעסקה יגיעו ל-100%, עדיין היקפה לא צריך לעלות על 150 מיליון דולר.
עסקת אירונאוטיקס מפתיעה מכמה טעמים. ראשית, מדובר בחברה חדשה יחסית שנוסדה לפני פחות מעשר שנים ובראשה עומד המנכ"ל אבי לאומי. נכון שיש לה קשרים ענפים במערכת הביטחון, בעיקר משום שבמועצת המנהלים שלה היו חברים האלוף בדימוס אביגדור (יאנוש) בן גל, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, והרמטכ"ל לשעבר ושר התחבורה לשעבר אמנון ליפקין שחק. אבל פרי פרש מהחברה לפני יותר משנה וחצי, ובניגוד למה שנכתב בכתבה הקודמת, גם ליפקין שחק אינו קשור עוד לחברה. רק בן גל ממשיך להיות פעיל בה. אירונאוטיקס מעולם לא פעלה בעבר בניגריה, שבה מתקיימת פעילות נרחבת של חברות מישראל. בין השאר, היו פעילים ביצוא נשק לניגריה עד לפני כמה שנים, תא"ל בדימוס שלמה אליה ושותפיו בן גל ומאיר דגן (לפני שמונה לראשות המוסד).
אז איך בכל זאת זכתה אירונאוטיקס בעסקה והקדימה יצרנים ותיקים של מזל"טים כמו התעשייה האווירית או אלביט? אין על כך תשובה ברורה, רק הערכות. בראש ובראשונה אין ספק כי היא הצליחה לטוות קשרים הדוקים שהגיעו עד לנשיא ניגריה. לשם כך היא נעזרה במתווך, אלון נלקן, איש עסקים ישראלי מסביון, הפועל זה כ-25 שנה בניגריה ושבבעלותו מרכז הקניות הגדול "מגה-פלאזה" בלאגוס.
נלקן תיווך בעסקה אף שאין לו היתר של האגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון לנהל משא ומתן על יצוא ביטחוני. הוא ושותפו עמית שדה קיימו מגעים עם בכירים בלשכת הנשיא ובמשרד ההגנה וקידמו את העסקים. בין השאר הם היו בקשרים עם אנדי אובה, עוזר אישי של הנשיא ואחד ממוקדי הכוח במדינה. בשיאם של המגעים נפגש מנכ"ל אירונאוטיקס אבי לאומי עם הנשיא ועם אובה. בפגישה זו סוכמו כנראה קווי המתאר של העסקה. מחברת אירונאוטיקס סירבו להגיב בנושא.
מאותו שלב שבו היה ברור ללאומי, נלקן ושדה כי הנשיא ולשכתו תומכים בעסקה, הם החלו להאיץ את המהלכים להוצאתה מהכוח אל הפועל. לאחרונה הם קיבלו מקדמה שלפי מקור אחד הסתכמה ב-10% משוויה, ולפי מקור אחר הגיעה כבר ל-50%. בשלב מסוים הם גם יצרו קשר עם מעוז שטיינהאור ומינו אותו למנהל החברה הבת, "אירונאוטיקס ונצ'רס". שטיינהאור עבד קודם לכן כשש שנים בחברת HPI, הרשומה בשווייץ ושעוסקת בעיקר בבניית נמלי ים בניגריה. בקהילה הישראלית בניגריה המונה כמה מאות, המועסקים במיזמים של חקלאות, בנייה ותשתיות, אבטחה ותקשורת, רווחו שמועות כאילו "ערק" שטיינהאור מחברתו הקודמת ועבר יחד עם העסקה לאירונאוטיקס. אבל שטיינהאור מכחיש זאת בתוקף.
בשיחת טלפון מאבוג'ה הוא מסר את התגובה הבאה: "אין שום אמת בטענות האלה. אכן עבדתי שש שנים ב-HPI. לפני יותר משנה החלטתי לעזוב, ונפרדתי מהם בלי כל כעס. זו היתה התפטרות יפה בלי כל בעיות. נסעתי לתקופה מסוימת לארצות הברית ואז קיבלתי פנייה מאירונאוטיקס. עד אז לא ידעתי כלל על הפרויקט של המזל"טים. ככל הידוע לי HPI כלל לא התמודדה על הפרויקט ולא ידעה עליו".
יש הטוענים כי העסקה לא תצא אל הפועל לאחר שהנשיא לא הצליח לשנות את החוקה.
"אין לזה קשר. אני מאמין ומאוד מקווה שהעסקה תצא אל הפועל".
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 18-12-2007 בשעה 14:28.
|
|