פתאום נזכרתי שזה פורום היסטוריה וכדאי כאן לשטוח את בקשתי.

ובכן, אני חוקר את נושא רכבת העמק באופן מעמיק מאז 1997 וכותב מחקר יסודי ביותר בנדון, ובחוגי חובבים-מקצוענים אני נחשב היום ל-המומחה בנושא.
כמובן שהמחקר שלי עוסק גם בהיסטוריה וציוד נייד על קצה המזלג, אבל בעיקר בשתי נקודות שהן כלולות בשם המחקר, דהיינו: "רכבת-העמק תחנות וסיפורים".

קצת דוגמאות:
אנשים שומעים שלרכבת העמק היו בסך הכל 7-17-22 תחנות - אני מצאתי 48 תחנות מחיפה לצמח. ובמחקר שלי כולל גם נ.צ. של כל 48 התחנות שחלקן כבר נעלמו, ואחת לפחות הצלחתי לזהות רק באמצעות גוגל-ארץ (יש שתי תחנות מחוץ לגבולות המדינה- נהריים ותל-אור).
אנשים שמתעניינים מכירים אולי 2-3-4-5 סיפורים על רכבת העמק, במחקר שלי היום 665 סיפורים מהם מדהימים מהם מצחיקים מהם העוסקים בשמות מפורסמים, החל מסבתא של מאיר שלו ועד טרומפלדור משה דיין ואחרים.
עד היום רכשתי 213 ספרים שיש בהם משהו על רכבת העמק, וסוחרי הספרים המשומשים טוענים שרוקנתי את השוק, והנה היום הגיע לידיי צילום מספר הדרכה לארץ מ-1934 עם נסיעה ברכבת העמק, בגרמנית.
כמו כן קיבלתי עותק מכתבה שהתפרסמה בספר ב-1919 של טייס גרמני על קרון המפרש שיש מי שטוען שאין על כך סימוכין, והספר הגרמני נמצא בעזרת חברים בספריית אוניברסיטת אופסלה בשבדיה ומשם נשלחו העמודים הרלוונטים.

אז זהו.
אני עדיין ממשיך לחפש שני דברים חשובים כיוון שמטרת המחקר שלי לצבור חומר ולשמרו לעתיד, וכבר היום יש מי שעושה עבודה באוניברסיטה על רכבת העמק ונעזר בחומר שלי.

אז הבקשה,
אם יש למישהו סיפורים ו/או תמונות על רכבת העמק אשמח להיות איתו בקשר.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F9%F4%E9%F8%E0

וגם:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E0#post3133591

ראיתי את הכתוב לגבי ויקיפדיה.
ניסיתי לתקן את השגיאות הרבות מספור בויקיפדיה בקשר למה שכתוב על רכבת העמק (אותה אני חוקר מאז 1997) , אולם מכיוון שמדובר בכתיבה חופשית של אנשים, בא מישהו והחזיר את המצב לקדמותו.
מכאן שמי שמתכוון להסתמך על ויקיפדיה עושה טעות, כי לא יכול להיות דבר כזה כמו אנציקלופדיה חופשית שבה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, שיכתבו, אבל אסור להשתמש בויקיפדיה כאסמכתא.
(אגב, מספר האסמכתאות במחקר שלי היה 679 (היה, כי היום נוספו עוד 4).......
וכמו שאמר פרנק, זה נכון, אני לא עוסק בהעתקת מידע של אחרים, אלא עורך המון הצלבות,חוקר אנשים ובודק פיזית בשטח.
סתם דוגמא:
היו המון ויכוחים כמה תחנות רכבת היו בשטח נהריים, וכולם ללא יוצא מהכלל טוענים שהיתה רק תחנה אחת (זו שעליה הכתובת: "למה הרכבת לא באה? 1.4.1939"....). אני לא מתרגש מאמירות כאלו, כיוון שבמסמכים שונים אני מביא את העובדה שהיתה התחנה המוכרת כנהריים ותחנה נוספת לפי דרישת רוטנברג היא תחנת תל-אור בתוך המפעל. ערכתי טבלה וסידרתי את הנושא למי שמעיין (היו מספר חילופי שמות ומכאן הבילבול למי שלא חוקר לעומק, אותה בעיה הסדרתי בנושא ג'יסר-אל-מג'מע או מג'אמי או מג'מעייה)
וכפואנטה הצלחתי אחרי חמש שנים של חיפושים למצוא תמונה של התחנה, וכגולת הכותרת , את ההוכחה הטובה ביותר - תמונה שמראה את שתי התחנות באותה תמונה......

כמו כן, לגבי נושא המחקר שלי
הוא אמנם על תקליטור כיוון שכל הזמן אני מחדש ומוסיף מה שאפשר כיוון שצריך לתעד ולשמר את המידע הזה ההולך ונעלם, ומאידך להוציא ספר זה ענין יקר ובטח לא לכיסו של גימלאי. מה גם שמוצא חן בעיני מאוד להשאיר את המצב כך כיוון שכך אני יכול כל העת להוסיף מידע ולעדכן, ואילו ספר על נייר, "מת" ברגע הוצאתו לאור.

ישנם עוד מחקרים שאני עורך, למשל:

הקרב על נבי יושע (למשל תשאלו את עצמכם, אם המקום נקרא "מצודת-כח לזכר 28 בחורים שנהרגו שם, מדוע על האנדרטה 29 שמות? אני נותן תשובה במחקר. כמו כן שימו לב שוועדת השמות החליטה לשנות את שם המצודה ל-"מצודת-ישע" ובמקום לשמר את זכרם של 28 החללים, משמרים את זכרו של הכפר העויין נבי-יושע? כל התכתבויותיי בנושא, דיברתי אל הקיר. האם המגמה היא לטשטש את העובדה שעל האנדרטה 29 שמות? לא יודע.

זו השנה ה-20 שאני חוקר את כרתים והמחקר עליה הוא על דיסק און קי כיוון שהמידע הגיע כבר ל-1.3 ג'יגה, וכולל המון גילויים חדשים חלקם שלי ומידע רב שאין בשום ספר על כרתים.

אני עוסק במחקר על התנ"ך בלי הפרשנויות, ומגלה המון מידע שכחילוני לא מספרים לי, כולל ההונאה הגדולה מכולן: עשרת הדיברות שקיבל עם ישראל הן לא אלו שכולם מכירים. כיוון שאת החילוניים מפסיקים ללמד את הנושא בפסוק בו אלוהים מורה למשה :"...עשה לך כראשונים...".
אז כמובן שיש לכך המשך בו מסתבר שכל הזוהר מעשרת הדיברות ההירואיות מועם, והדיבר הראשון מדבר הוראת אלוהים לא להתחבר לעם הארץ, ומכן שכל זמן שהשלום יהיה בידי הדתיים (משני הצדדים) לא יהיה שלום. ואין כאן שום ספקולציות. אני נגד פרשנויות, הכל כתוב שחור על גבי לבן בתורה.
ואגב כך, חקרתי במסגרת הזו גם את נושא תרי"ג המצוות. אז ראשית, מתוך 613 מצוות שאפילו הדתיים חלוקים בינייהם על המספר ועל הצורך, אפילו לחרדי ביותר לא ניתן למלא יותר מ-ר"א מצוות (201) , כמו כן ישנן מצוות שחוזרות על עצמן במדוייק, יש כאלו שלקחו פסוק בן 14 מילים וחילקו אותו לשבע מצוות, ועוד כל מיני תעלולים כאלו, ובכלל הרי לא מדובר במצוות אלא בכלל בציוויים "עשה".
ואז התחלתי למנות כמה מצוות מפרים האנשים שבראש התנועות הדתיות, ובעיקר זה המוכר מאוד כמקלל סידרתי.....
או סתם אנקדוטה של המימסד הדתי שהחליט להעלים מספר דניאל את פרק 13 הדן בעבירה פלילית ומשפט והוצאה להורג של שני אנשים חשובים בקהילה היהודית עקב נסיונם לאנוס אשה ומשסרבה העלילו עליה עלילה שרק דניאל שהיה סניגורה, הצליח להוציא אותה מהבוץ ולהפוך את הקערה על פיה.
הפרק הזה כן מופיע בספרי תנ"ך שהודפסו בחו"ל כמו בגרמניה למשל ("סיפורה של שושנה"), ויש לי מספר רב של ציורים שצויירו בעיקר במאות 15-18 כיוון שסיפור כזה מצית את דמיונם של הציירים.
לאלו שטענו שמדובר בהמצאה נוצרית , התשובה היא - שהסיפור מוזכר במקוצר בספר ירמיהו.....

וכעת אני אוסף חומר לכתיבת ספר שייקרא:"סיפורו של שוטר המקוף האחרון 1970-2000". אני רק מקווה שהמטה הארצי יסכים לתת לי העתק מכל התיקים האישיים שלי, כי אמנם אצלי יש קצת חומר וגם 250 סיפורי פשעים שאספתי משך השנים וגם אוסף של מאות קטעי עיתונות עלי, אבל אני רוצה את התשתית של המסמכים שהם ההיסטוריה המשטרתית שלי.

ועוד נושאים.
רק שתראו שיש חיים עם היציאה לפנסיה.......

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

דרך אגב, האם היה בימים ההם 'שוטר מקוף' בכל שכונה או רק בשכונות בעיתיות?

אז שוטרי המקוף היו רק בתל-אביב וערי הלווין, ומעט מאוד בחיפה וירושלים.

כמובן שהדגש היה על מרכזי הערים ועל האיזורים המסחריים, אבל היו שוטרי מקוף גם בשכונות מגורים ולא דווקא באיזורים בעייתיים.

התכנית החדשה אין לי מידע על הכוונה לפריסת הכוחות אבל אפילו אם מדברים על שלושת הערים הגדולות בלבד, המספר 1000 שוטרים הוא מצחיק, אם תוריד 100-150 אנשי מנהלה, חופשות,קורסים,מחלות, גיבוי (במשטרה עובדים 5 ימים) אתה נשאר אולי עם 200-250 שוטרים למשמרת בכל המדינה.
זה אפילו לא מצחיק.

אם רוצים הקמת יחידות שוטרי המקוף בחזרה, צריכים לנהל מייד שני צעדים:
א.
להשלים כח אדם בניידות הסיור, כי הדעת לא סובלת לראות ניידת סיור שאמורה להיות מופעלת בידי שוטרים מקצועיים, מופעלת למעשה בידי שוטר טירון עם מתנדב משא"ז ולפעמים גם זה לא.
ב.
לגייס 10.000 שוטרים לטובת 7.000.000 תושבי המדינה , וכך מספיק שוטרים שישמשו שוטרי מקוף בכל הערים הגדולות.

אלא, מכיוון שבתוך עמנו אנחנו יושבים, ברור שזה לא יקרה, והניסוי הזה ייפול יחד עם הנסיונות הקודמים של: "שוטרי-קטע", "קציני-שכונה" ומשא"ז בזוגות בשכונות.
וכמו הנסיונות החוזרים שוב ושוב של דמויות שוטרים מדיקט להפחדת הציבוטרף דמויות של ניידות צבעוניות ברחובות, או בובות קטנות של שוטרים שינתנו לנהגים זעמים כדי להרביץ לבובה. גועל נפש של רעיונות.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

"שהחליט להעלים מספר דניאל את פרק 13 הדן בעבירה פלילית ומשפט והוצאה להורג של שני אנשים חשובים בקהילה היהודית עקב נסיונם לאנוס אשה
ומשסרבה העלילו עליה עלילה שרק דניאל שהיה סניגורה, הצליח להוציא אותה מהבוץ ולהפוך את הקערה על פיה."



http://images.google.com/images?um=...F-8&sa=N&tab=wi

כל מי שהזדמן לו לבקר באי-אלו מוזיאונים נחשבים בעולם זכה לראות כמה תמונות של "שושנה והזקנים".

כפי שהראה ישראלה למעלה, זו לא פעם ראשונה שאתה מבקש מידע בפורום.
מאידך, אני לא זוכר שהעלת כאן פעם סיפור מעניין או תמונה חדשה מהחומר הרב שאספת.
אתה במידה מסוימת כמו האנציקלופדיה של Ynet, אנחנו הפריירים תורמים,
כותבים או מתקנים את הערכים והם מוכרים את המידע בכסף.

אולי זה בגלל שפשוט לא ביקשנו. והנה הבקשה ,שאלה הראשונה. איך נראו המסמרות של אדני הפסים אשר שימשו את הרכבת. אפשר לראות צילום?.הגיעו לידי אדנים מתפוררים עם מסמרות מוזרות , אשר ייתכן ופורקו מתוואי המסילה אי שם בעמק...

אני לא גולש באופן קבוע בפורום הזה אלא נכנסתי לכאן לפי בקשה בהקשר לענף היסטוריה במשטרה, ובניגוש לנאמר על ידי מי שהשווה אותי לכל מיני גורמים אחרים, אני אוהב לכתוב באריכות, ואמנם כתבתי די הרבה וסיפרתי כל מיני דברים.
חשבתי לעצמי שאולי היה מעניין לשים את הפורום הזה במועדפים ולהתחיל להשתתף בו, אבל לקבל תגובות נזעמות, ממש לא מתאים לי. אני גימלאי ורוצה לעשות רק מה שנחמד לי ולא לריב עם אף אחד.

לגבי מסמרות, אין בעיה, ברגע שאתפנה קצת , אצלם דוגמאות ואציג.

אגב אדני העץ היו רק בקטע של 8 הק"מ הראשונים שהתחיל לסלול פילינג (לקיבוץ יגור יש אוסף במשתלה שלהם) כיוון שכאשר הסולטאן החליט לקחת את נושא המסילה לידיו, המסילה נבנתה באמצעות אדני מתכת, כן אלו שהוזמנו 60.000 מבלגיה, וכל מי ומי כותב שהם היון בטעות 105 ס"מ במקום 106.7 (מאיפה המספר המוזר הזה), והסיפור ההזוי הזה מסתובב בין רבים וטובים ולא הצלחתי למצוא מי המקור של ההמצאה הזו, כאשר ברוך קטינקא נותן תשובה פשוטה וברורה: למה רוחב 105? כדי להוזיל את הוצאות פילוס המסילה......
לגבי רוחבי מסילות, יש ויכוח ביני לבין אנשים נוספים בנושא, אם היו סה"כ 50 או 70 סוגי רוחבי מסילות בעולם.
בארץ היו בעיקר:
40 ס"מ (מסילות פנימיות)
60 ס"מ (דקוביל, בעיקר בפרדסים ובערים עבור טרזינות)
100 ס"מ (הרכבת הראשונה לירושלים)
105 ס"מ (רכבת האלונים,רכבת-העמק)
143.5 ס"מ המסילה התיקנית.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

האם ידוע לנו מי תכנן את תחנות הרכבת? השאלה מתייחסת לכל תחנות הרכבת שנבנו בתקופה העותומאנית.
ככל שאני יודע - הן מחולקות ל-3 סוגים, וזו שבחיפה היתה גדולה, מפוארת ושונה מכל האחרות.
מעניין אותי גם כל מידע על התחנה בתוך העיר לוד, זו שמשמשת כיום כמחסן הגננות של העיריה.

ידוע לנו מי היוזם של התחנות - הסולטאן עבד-אל-חאמיד השני
ידוע מי המתכנן - הינריך אוגוסט מייסנר
מה שרק בודדים יודעים ומופיע במחקר שלי - מי הקבלן שבנה את התחנות פיזית ?
ובכן מדובר בקבלן תאופיק נסראללה אנדראוס שאהין מג'דלאני שבית המשפחה עדיין קיים עד היום בחיפה רחוב יבנה 3. (גם מסגד אל ג'רינה הצמוד לבית המפרד שייך להם, ובין הבית למסגד היה שוק ג'ארינה, גם היה שלהם).

חיפה היתה תחנה הגדולה ביותר כיוון שאליה עברה הנהלת הרכבת החיג'אזית מדמשק. לאורך מסילת רכבת העמק היו עוד מספר תחנות גדולות:כפר יהושע, עפולה, בית שאן, צמח (חמת גדר שייכת למנדט הצרפתי)
היו תחנות קטנות יותר, וכמובן שהיו גם "חניות" שהן נקודות עצירה לאיסוף והורדת נוסעים, לרוב ללא מבנה אלא רק עם שלט או לא.
בסך הכל היו לרכבת העמק בכל הזמנים 48 תחנות וחניות, חלקן לא רשמי אלא בעיקבות הסכמים, והיו כמובן תחנות שלא מופיעות בשום רשימה (במחקר שלי כן) למשל: כמה תחנות היו לרכבת בחיפה עצמה?
א. הראשונה - חיפה כרמל (תחנה)
ב. השכונה הגרמנית (חניה)
ג. חיפה מרכז (תחנה)
ד. הרובע המסחרי (חניה)
ה. חיפה מזרח (תחנה ראשית)
ו. אל נוקטה (המשטרה)(חניה)

לגבי תחנת לוד (בתקופה הטורקית היתה שם תחנה מפוארת) לא חקרתי. אמנם פה ושם עסקתי במחקר נקודתי לפי בקשה, אבל כללית מתרכז המחקר שלי ברכבת-העמק.
הייתי מפנה אותך לקומונה של הרכבות שם יד מומחים לנושא הספציפי, אבל הקומונה סגורה ולא מקבלת חברים נוספים. אבל פנה לפורום תחבורה ציבורית בתפוז, יש להניח שיימצא מי שיוכל לענות לך.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

הוא זעום, לכן קבלו את דברי בערבון מוגבל.
למיטב ידיעתי הדלה, מייסנר היה מהנדס רכבות, וזאת היתה פעולתו לאימפריה העוסמנית. לא ידוע לי שהוא תכנן את מבני התחנות.
הדגם הדו-קומתי של חלק ניכר מהתחנות הפריפריאליות הקטנות היה דגם אירופאי, שאפשר למצוא אותו עדיין בכמה מקומות באירופה ובתורכיה. לא סביר שהן, או תחנות הערים הגדולות, תוכננו ע"י מייסנר עצמו.

הנה הוא, מייסנר פאשה


כאן הוא עם צוות טכנאים מעורב, גרמנים ועוסמנים - הוא הרביעי משמאל בשורה הראשונה





והנה הוא שוב, החמישי משמאל




עוד מעט אוסיף קצת מידע על תחנת הרכבת העוסמנית בחיפה
כדאי להמתין....

.....

הנה תמונה של המסילות בתחנת חיפה. שימו לב למזח אל הים, שעליו נמצאת מסילת ברזל. כאן היו פורקים מהאניות גם פסי ברזל וגם קטרים לרכבת
(אגב, שפירא, צימצמתי את התמונות שיהיו פחות מ-250K. המקוריות גדולות יותר, והן ברשותי. אם תרצה, שלח הודעה)




כאן רואים פריקת חלקי קטר בנמל חיפה




הנה באה הרכבת...
על הרציף ליד הים עומדים אנשי חיל הים העוסמני במדים לבנים, ליד הקטר והקרון. מודה על האמת, לא ברור לי אם התמונה צולמה בחיפה או בביירות



אשאיר לשפירא לזהות את התחנה החיפאית ולהוסיף פרטים אודותיה:



התמונה המוכרת של חנוכת התחנה בחיפה






וכמובן גם זה:



נעבור מחיפה ונסיים בירושלים: חנוכת התחנה העוסמנית בעיר הקודש, עם טחנת מונטיפיורי ברקע




דובושכהן, מקווה שהועלתי לדברים ששאלת במסר. התחנה בחיפה נחנכה ב-1905.

לילה טוב
וסוף שבוע נעים וגשום לכולנו
...

למזח יש סיפור מיוחד: הטורקים חששו מאוד שירצו להפציץ להם את הסירות בנמל, ולכן קטינקא קיבל הוראה להמשיך את המסילה על המזח וממנו לישורת מלוכסנת שצללה לתוך הים. וכך היו הטורקים מסתירים את הסירות מתחת למים כאשר בשעת הצורך היו מושים אותן החוצה באמצעות המסילה התת ימית.
מי שסבל מכל העסק הוא קטינקא שהיה צריך לצלול מידי פעם כדי לבדוק אם בניית המסילה נעשית כדבעי, וחלה בדלקת ריאות.
המסילה התת-ימית כמובן איננה קיימת היום אולם היא נתמכת במפות עתיקות ובאישור של ותיקי חיל הים.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

אמנם קטונתי, אבל הסיפור הזה נשמע לי די מוזר עד מופרך,
גם החשש מהפצצה, וגם הסתרת אניות מתחת לפני המים.
אשמח לקבל מידע נוסף או מקור לסיפור הזה.

זה ממש עניינך.
אני לא כתבתי אוניות אלא סירות, וסיפקתי את המקורות.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

1. ממי חששו העוסמנים שיבוא ויפגיז אתנמל חיפה?
2. כשהמזח והמסילה והמנופים קיימים, קל יותר, והגיוני הרבה יותר לעלות את הסירות לחוף ולהסתירן. זה בטוח קל יותר מאשר לעלות קטרים לחוף. [אלא אם נקבל כאקסיומה שהעוסמנים היו מטומטמים].

שפירא, כל חיי הבוגרים מלווה אותי המשפט הקרטזיאני: dubito ergo cogito
אני לא דתי, ולא מקבל מידע כמהימן ומחייב רק משום שמישהו סיפר אותו או פסק פסוקו וכתב אודותיו.
תמיד מטיל ספק ומנסה דרך הספק להגיע לאמת (הזמנית, לפחות).
אם תוכל לסייע בתשובה לשאלות, תודתי נתונה מראש.

התשובה של שפירא מתמהמהת, אז כמה נקודות:
(1) הסיפור של קטינקא הוא נחמד, ומופיע גם בכתובים. הבעיה עם הסיפור שאין לו קשר לתמונות שהעליתי למעלה.
המזח והמסילה שעליו, הנראים בצילומים למעלה, נבנו מסוף שנת 1904 והושלמו ב-1905. באותה שנה קטינקא לא יכול היה לצלול בחיפה ולבנות וכד' בגלל סיבה פשוטה: הוא עוד לא עלה ארצה. הוא יגיע לארץ רק ב-1908, והסיפור שלו עם רכבת העמק יתחיל רק עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
(2) בחנוכת תחנת הרכבת של חיפה, אוקטובר 1905, היה גם טקס הסרת הלוט מעל העמוד לכבוד עבדולהמית ה-2 (עבד אל חמיד, או עבדול חמיד, כפי שנוהגים לכנות אותו במקומותינו). את העמוד הזה ייצרו באיסטנבול כמעט שנתיים לפני כן, והוא הגיע באוניה לחיפה. מצרף שוב את התמונה



(3) לחלק נכבד מתחנות הרכבת העוסמנית היו גגות רעפים משופעים, דבר המלמד שהן הועתקו מדגמים אירופאיים. אין שום סיבה לבנות גגות כאלה, אלא אם כן מישהו סבור ששלגים כבדים עתידים לרדת בסעודיה או בבירות (בתמונה: התחנה העוסמנית בביירות). הצרפתים גם הם בנו רכבת בסוריה, עוד לפני הקו שירד מדמשל ודרומה, ויש דמיון בין התחנות שלהם לבין אלה העוסמניות, במיוחד בתחנות הקטנות.



נמתין לתשובותיו של שפירא - נלמד עוד ונחכים.

...

הנה התמונה שחסרה לך מ-1905, העמוד אמנם הגיע שנתיים קודם

מייסנר ניהל את הפרויקט אבל בוודאי לא תכנן את כל התחנות, שחלקן נבנו במשך השנים. ואילו מג'דלאני לא היה הקבלן של כולן. זאת בניגוד למה שניתן היה להבין מתשובתך. למרות שהמילה "כל" לא הופיעה. למשל משפחת ביילהרץ הטמפלרית קבלה ב 1907 בין הייתר חוזה לבניית 6 מבני תחנה לאורך הקו מחיפה לדרעא.

"היתר" היה חוזה לבנית 30 תחנות, 6 מהן בין חיפה לדרעא.

8 מדרעא לדמשק, 16 מדרעא דרומה. אמור מעתה 30 תחנות

הוא היה מהנדס מסילות ברזל ולא ארכיטקט.
מתכנן התחנות (לא יודע אם את כולן) היה גוטליב שומכר שהיה בהשכלתו ארכיטקט ותכנן פרוייקטים ציבוריים רבים.

אם אתה פנוי, ענה בבקשה על שאלותיו של ארדיכל, אשר מעניינות, אני מאמין, את כולנו. ואוסיף, שאלת תם: האם חובלה רכבת העמק בתקופת המאבק בבריטים?. כמו כן, האם אתה מכיר את סיפרו של יצחק בן נר, פרוטוקול?, מתואר שם מקרה פיקטיבי של רצח ברכבת העמק...

למה שכתב ארדיכל עניתי.

לגבי חבלות, בוודאי שהיו מאות פגיעות ברכבת ומתקניה על ידי תנועות המחתרת השונות כנגד הבריטים, ובעיקר בשלושת לילות הגשרים ובפעולות נפרדות כמו פיצוץ הגשר בק"מ 44 (חניית זרעין) ע"י אנשי עין חרוד ובית השיטה, או פיצוץ הגשר בק"מ 67.300 (בין חמדיה לבית יוסף) ועוד כהנה וכהנה.
הסיפור היותר ידוע הוא שבעונת קטיף פרי ההדר אנשי יגור ביקשו מהתנועות אצ"ל ולח"י להפסיק את הפעילות בתקופת שינוע הפרי לנמל חיפה כיוון שעל הפרי פרנסתם ולחמם, ואלו סרבו, הם טענו שהם מוכנים לבצע הפסקה רק תמורת סכום כסף מוגזם לכל דיעה. מה שגרם להבין שכל סיפורי האידיאולוגיה שלהם הם עורבא-פרח והם רוצים רק כסך\ף שלקיבוץ אין. התוצאה: אחרי שהם קיבלו מכות רצח מאנשי ההגנה שפשטו על בתיהם של הפעילים בכפר חסידים ושתי קריות , הבינו שמוטב לסגת, ואז יצאה הודעה ש-"התקבלה הבנה" מאיתם בענין.....

גם בימי הטורקים היו אירועים, למשל היה תיכנון לפוצץ את גשר ואדי בירה על ידי לישנסקי שעמד לקבל חומרי נפץ מהבריטים שהביאו את החומר באוניה מאנאגאם, אלא שבסוף לא היה צורך, הטורקים נמלטו לבד.....

הספר פרוטוקול נאמר בו שהוא אסופה של מסמכים, אז אמנם בנושא הסיפורים הם מופיעים בין 655 הסיפורים שאספתי במחקר שלי, ולגבי הרצח של שני עובדי הקטר (שני עובדי קטר יהודים שנרצחו על ידי שני נהגים ערבים וגופותיהם הושלכו בו במקום, בנשר), מצאתי לכך תימוכין גם במקור נוסף וגם מפי תושב נשר המקורית לשעבר (נשר המקורית נמצאת סמוכה למפעל והוקמה כשכונת פועלים, מה שנשאר ממנה אלו שני בתים שמחכים שהבעלים ימותו כדי לפתח את המקום, וכבר התחילו לפתח שם את הכבישים. ואגב, מה שנשאר שם מבחינת רכבת העמק זו לא התחנה של הישוב ולא התחנה של המפעל אלא רק את עמדת הבטחון ומספר מטרים של מסילה טבועה בבטון).

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

מעניין ומחכים.
עמדת הבטחון בנשר מעניינת אותי - ממתי היא? היכן היא? היש לך צילום שלה?
האם הזדמן לך כבר לבקר באחד מאשכולות "ביצורי המאורעות" שלנו?
התוכל לתרום?

יופי של אשכול, את התמונות כבר הורדתי, אפשר עוד תמונות של תחנות וסביבתן?
תודה לאיחטיאר שהיפנה תשומת ליבי במסר לקיומו של האשכול.

החייל הישראלי הצעיר שעמד נבוך מול פרץ האלימות באינתיפדות השונות - המציא פטנטים שונים ומשונים כדי למעט בנפגעים ולחלץ נפשו מצרות...

מסתבר שגם בתקופות קודמות התמודדו עם בעיות דומות


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/yfja8o2n.jpg]



התמונה ממאמרו של בני הספל - עלייתה ודעיכתה של רכבת העמק בתקופת המנדט, מתוך הספר "בחזרה לרכבת העמק" בעריכתו של מרדכי נאור שיצא לאחרונה בהוצאת ספריית יהודה דקל ונמכר על ידי המועצה לשימור אתרים במחיר שווה לכל נפש של 35 ש"ח


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/twr0v04x.jpg]



קראתי בפורומים שונים ביקורות לא טובות על הספר מפי מי שמחשיבים עצמם מומחים לנושא
אני אומר לכם - כחובב הארץ ועברה: כל ספר כזה הוא חגיגה. מצאתי בו ענין רב ואם גם יוזם שרשור מבורך זה יוציא ספר במהרה בימנו - אני מתחייב להיות הקונה הראשון !
יואב

היכן היא? איך מגיעים אליה?

אני אחפש, בשניה שמזג האויר יאפשר...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

העמדה בנשר היא כל מה שנשאר כיוון שהתחנה התפרקה ונעלמה (לפי העדויות היא היתה מסיליקט. גם תחנת תל-חנן עומדת להיעלם, מתפרקת עד שתיעלם). להגיע לעמדה, אתה נכנס לנשר הישנה בצמוד לבית הקברות, תזהה את הרחוב הראשי לפי הדקלים ובסוף הרחוב אתה מגיע לשער של מפעל היושב על תוואי המסילה, לפני השער בצד שמאל. התמונה כנראה ישנה כי המבנה הולך והטובע בין הררי הזבל במקום.

אני לא מתנאה בטענה שאני אורים ותומים ואני תמיד שמח לדעת עוד (ומידי פעם אני מקבל עוד מידע. עד היום קניתי מעל 220 ספרים שיש בהם משהו על רכבת העמק), אבל מאידך כמי שחוקר את רכבת העמק 14 שנה ואף זכה לשבחים מפי פול קוטרל על המחקר, ומפי חובבי רכבות באנגליה וגרמניה, וכמי שעוסק במחקר ממש ו-716 המקורות במחקר הן רק מקורות כאשר החקירה היא בירור ותישאול של אנשים עם בדיקה בשטח מול בדיקת מסמכים ובדיקה מעמיקה במפות מקוריות, אז יש להניח שאני יודע על מה אני מדבר.

ספר על נייר לא אוכל להוציא גם מפני שאין טעם כי המחקר מצידי נמשך כל העת, וגם מכיוון שזה עולה כסף רב שאין לי.
מי שמעונין במחקר מגיע אלי לרכוש את התקליטור, והיום זה בכלל ב-PDF אז בכלל אין בעיה .

לגבי הספר "בחזרה לרכבת העמק" של מרדכי נאור, הוא מכונה "בחזרה לדוד תירוש". חוברת כזו נכתבה על ידי דוד תירוש ב-1988 והיא מלאה שגיאות , כך גם באחרון, למשל כשציין בתוואי המסילה את תחנת "כפר יחזקאל" כשמעולם לא נקראה כך התחנה אלא "עין-חרוד" או "גבע".
והוא סרב לכתוב על קרון המפרש בטענה שאין ראיות לכך למרות שהצגתי לו ראיות, בקיצור, הקל ביותר זה לאסוף סיפורים מכל מיני מקומות, לא לשכוח לציין את התואר דוקטור, והכל בסדר.

אני מקוה שבכך השלמתי תשובות, כי הנכון הוא שאני גולש כאן מעט מאוד ודי מתברבר, למשל לא מצליח לתקן את הפרופיל או לענות על הודעות.

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

לא מצאתי שרשור מתאים יותר ולא רציתי לפתוח אשכול חדש.

התגלתה ה׳קרוסלה׳ עליה היו מסובבים את קטרי רכבת העמק בתחנת צמח. (אז, בניגוד להיום, הקטר היה מסוגל רק למשוך ולא לדחוף, ולכן היה צורך לסובב אותו).

התגלית היא לא שלי כמובן והיא התפרסמה באתר עיתון הארץ.
אני ראיתי את זה דווקא בפייסבוק, להלן קישור:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

נוע, נוע! סוף

למנוע שרשור חדש...
אמש נחנכה תחנת הרכבת של צמח מחדש.
המועצה לשימור אתרים ומכללת כנרת הפכו את המקום
לקמפוס המחלקה ללימודי א"י,
שבצידה מרכז מבקרים פעיל.
החל מסוכות הקרוב נערכים לפתיחה לציבור.
בקרוב אמסור פרטים נוספים.
בברכה
אילן בן נון

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.