אני מניח שחלק זוכרים כאן את הפרשה שהתפרסמה בעתונות, בה חייל נמלט עם טנק מהסדנה בג'וליס, והשתולל בדרכים עד שפריסת זחל עצרה אותו.

אילו עוד מקרים כאלו מוכרים לקוראים? אני זוכר פרסום דומה מארה"ב, בו טנק אף נסע על כביש ראשי. וכמו כן, סיפור מעשה שהתרחש בארץ:

חייל ששירת בפלוגת בנישי"ם באחד הגדודים אי-שם בארץ לפני כעשור, מאס בטירטורי הצמ"פ. עונש משמעתי כלשהו שהוטל עליו היה הקש ששבר את גב הגמל. הוא ירד למשטח, הניע את אחד הטנקים, הודיע לשומר הנדהם "אני נוסע הבייתה", דרס את הגדר והחל בנסיעה על הכביש.

לרוע מזלו, הוא לא הספיק להתרחק כשלגמרי במקרה הגיעה מהכיוון השני "סופה", ובתוכה קצינים מהגדוד ששבו מביקור בבסיס שכן. הללו הופתעו מאוד למראה הטנק הנוסע על הכביש, ובמוחם עברה מחשבה איומה "מחבל גנב טנק מהבסיס!". במהלך נועז בנוסח סרטי הפעולה הם עצרו, העמידו את הג'יפ לרוחב הכביש כמחסום מאולתר והתסערו בנשקים דרוכים, מטפסים בחירוף-נפש על ה"סכין" של הטנק ומכוונים את כלי נשקם אל תא הנהג הפתוח. לתדהמתם, הגיח ממנו בידיים מורמות הביני"ש העגלגל, מבועת לחלוטין.

סוף דבר - הברחן הנועז נשלח לבלות בכלא כמה שבועות, ולאחר שחזר ליחידתו הפך למושא אגדות וסיפורים. הטנק חזר למשטח, וישיבת ההסדר ממנה הגיע אותו אלוף בריחות התכחשה לו בטענה שהוא המיט בושה על בני מחזורו.

את סיפור המעשה שמעתי ממישהו ששמע ממישהו, כך שיתכן ויש בו כל מיני הפרזות ואי דיוקים.

נדמה לי שכמה חיילים שכעסו על המפקד, לקחו דחפור ויצאו מהבסיס דרך הגדר.
לא זוכר יותר פרטים. בטח אחרים פה יזכרו...
בנורווגיה היה חייל שלקח נגמ"ש ברדלי שעליו הותקנה מערכת MLRS ונסע עם כל זה במשך שעות,
עד שנעצר. אני מניח שזו הייתה גניבת הרכב היקרה בעולם (הוא שווה 15 מליון דולר)...
עריכה:
מצאתי את תיאור הגניבה בנורווגיה:

Oslo, Norway:

A man stole an armored rocket launcher vehicle from a
military base in north Norway on Wednesday and went for
a joy ride around a local town before police arrested
him, officials said.

The man, a civilian with no experience of driving the
25-ton caterpillar-tracked vehicle, broke into a camp
near Setermoen in Arctic Norway in the middle of the
night, clambered into the vehicle and drove off.

Police closed off the main road linking north and south
Norway as the man rumbled into Setermoen in the green,
40-foot-long rocket launcher. It can fire 12 rockets up
to 25 miles, but was not loaded at the time.

Local residents were advised to stay inside as police
launched a major operation to capture the man, dressed
in a sergeant's uniform. He was arrested after several
hours of driving around the town and no one was hurt.

Reasons for the theft were unclear.

"He seemed psychologically unbalanced," local police
chief Jan Berntsen told independent TV2 news.

Embarrassed armed forces officials said they would
investigate how anyone could steal such a vehicle.

"There was an obvious breach of the security routines,"
said Brigadier Erik Ianke, spokesman for the armed
forces. He added that there was no key, merely a start
button, on the MLRS (Multi Launch Rocket System)
vehicle, which is used by several NATO forces.

"גולנצ'יקים מ-51 גנבו נגמ"ש של צנחנים, אבל עם הצנפים בפנים" וכו'. לרוב לסיפורים כאלה יש פרטי אופייני והוא שהם קרו "שנה לפני שהגעתי לגדוד". את הסיפור על הנגמ"ש לדוגמא, אני שמעתי ב 1993 כאילו היה בתחילת שנות ה-90, וגרסאות אחרות שלו שמעתי מאנשים אחרים ששמעו שהוא היה אי שם בין השנים 1996-1999.

.

כל הסיפורים הללו נשמעים ככה, במיוחד כשעם הזמן מקשטים אותם בפרטים נוספים.

את גרסת הסיפור הזו שמעתי עם פרטים אישיים בנוגע לחייל וליחידה*, כך שכנראה לפחות חלק ממנו נכון.

* אני לא מפרסם אותם פה מסיבה מאוד פשוטה - צנעת הפרט.

שמעתי כבר ב 1985 בלבנון

לא זכורים לי פרטים נוספים.

פורסם בזמנו בבמחנה (תנחשו את מי שלחו לצלם את הדגם בלטרון?)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

יש גם את האגדות הצהליו"ת על חיילים ברמת הגולן/אזור קלקיליה שחתכו משטח האש עם נגמ"ש לפאב/דיסקוטק במרום גולן/קיבוץ אייל באחד הערבים.

למה אגדות? באחד האימונים בצפון, חיילים מיחידה שנשארו שבת בצפון, לקחו נגמ"ש ונסעו לקנות אוכל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני מכיר בחור שגנב זחל"ד (!) מימ"ח כדי לצאת למועדון בצפון. הזחל"ד נתקע באמצע הדרך וסירב להניע. אז החברים שלו גנבו עוד זחל"ד וגררו איתו את התקוע בחזרה לבסיס...

ויש את הסיפורים ממלחמת העצמאות על שני בריטים חובבי ישראל בחיפה, אחד שברח עם טנק והשני עם משאית ותותח נגרר שבמקום לעלות לאוניה חזרה לאנגליה הצטרפו לצה"ל.

המקרה המתואר למעלה (שהתרחש בארה"ב) תועד בוידאו ושודר פעם במסגרת אחת התוכניות מסוג "קטעי הוידיאו המדהימים ביותר".
הטנק - מאחד הדגמים המבוססים על פאטון, נראה בוידאו כשהוא נוסע על דרך מהירה אי שם בארה"ב כשאחריו דולקות ניידות משטרה. כדי להתחמק, הוא ניסה למוטט גשר ע"י הטחת הטנק באחד מעמודי הבטון של הגשר (העמוד נפגע, אבל הגשר לא קרס). בסופו של דבר, נתקע הטנק על מעין מפריד בטון במרכז הכביש (עם זחל אחד באויר). אחד השוטרים שלף את נשקו, טיפס על הטנק וירה באדם שנהג בו בראשו (הסצנה זכורה לי בבירור).

מקרה הרבה פחות ידוע אירע לפני מעט יותר מ 40 שנה. מכונאי טנקים "השאיל" טנק שרמן (מבסיס ג'וליס, אאל"ט) ונסע איתו עד לבית חברתו, אי שם באזור המרכז. את שני הגיבורים אני מכיר באופן אישי, כך שאין ספק בנוגע למהימנות הסיפור.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בסביבות 92 או משהו כזה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בזמנו היה עליו שמחה וששון, ואפריים קישון כתב עליו הומורסקה, שמסתיימת כאשר
*ספויילר!*
הבחור האומלל חוזר לבסיס ואז נגמר לו הדלק, הוא מתגנב לבסיס צבאי סמוך, לוקח ג'ריקן ושם נגמר מזלו: תופסים אותו ושופטים אותו על
- גניבת ג'ריקן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yoav_b המקרה המתואר למעלה (שהתרחש בארה"ב) תועד בוידאו ושודר פעם במסגרת אחת התוכניות מסוג "קטעי הוידיאו המדהימים ביותר". הטנק - מאחד הדגמים המבוססים על פאטון, נראה בוידאו כשהוא נוסע על דרך מהירה אי שם בארה"ב כשאחריו דולקות ניידות משטרה. כדי להתחמק, הוא ניסה למוטט גשר ע"י הטחת הטנק באחד מעמודי הבטון של הגשר (העמוד נפגע, אבל הגשר לא קרס). בסופו של דבר, נתקע הטנק על מעין מפריד בטון במרכז הכביש (עם זחל אחד באויר). אחד השוטרים שלף את נשקו, טיפס על הטנק וירה באדם שנהג בו בראשו (הסצנה זכורה לי בבירור). מקרה הרבה פחות ידוע אירע לפני מעט יותר מ 40 שנה. מכונאי טנקים "השאיל" טנק שרמן (מבסיס ג'וליס, אאל"ט) ונסע איתו עד לבית חברתו, אי שם באזור המרכז. את שני הגיבורים אני מכיר באופן אישי, כך שאין ספק בנוגע למהימנות הסיפור.

הנה הקטע המדובר:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

גם אני ראיתי את הקטע הזה ב Most Amazing Police Video ששודר פעם ב Star World.

והנה הוידאו של זה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

היו כמה מקרים כאלה, של בריטים ש"חצו את הקווים". אם אני לא טועה כך צה"ל הצעיר השיג את טנקי הקרומוול שלו - בגניבה מבסיס בסיוע מישהו מבפנים, ועל ידי חבר'ה ש"נשמטו" מטור שנסע לכיוון הנמל בדרך לפינוי.

פעם לקחו אותנו לסדנא על סמים , היה שם בחור (אני חושב שזה האחד מג'וליס) שלפי מה שהוא אומר הוא היה מסומם......לקח טנק.....ויצא לאילת לפגוש בחורה שהוא פגש בתחנה המרכזית ליפני כמה ימים הוא זוכר אפילו שבאו מסוקים ג'יפים ומכבי אש , כוחות חילוץ המון דברים והוא לא הבין מה הם רוצים ממנו ....הבחור נגמל למי שרוצה לדעת

זכור לי גם משהו על חייל חובב-סמים אחר שניסה לברוח מבינת'-ג'בל (כמה קילומטרים בתוך לבנון) ברגל הבייתה, ונתפס רק במקרה בסביבות מרון-א-ראס (צריך לפתוח מפה ולראות באיזה מרחק מדובר...).

כולם מכירים את המקומות הארורים האלה

שהושטחו ברובם

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm

אי-שם בשנות ה-70 גנב חייל מקיבוץ מעגן מיכאל נגמ"ש ברדלס מבסיס באיזור וברח איתו לקיבוץ. הנגמ"ש הוסתר - וזו לא טעות - בתוך אחת מבריכות הדגים של הקיבוץ.
אני מכיר אישית את הבחור, ויכול להעיד שהסיפור אמיתי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

1. מקרה שלא כל כך פורסם של 2 מכונאים בפריסה של גף טייסת קלה בסיני (של שנות ה-70) שלקחו מטוס "דרור" לסיבוב על מסלול ההסעה ורחבת החנייה, והדבר התגלה מאחר וכשחזרו לדת"ק/סככה הם פגעו בקיר והורידו קצה כנף....
2. ידוע גם הסיפור של הטייס ש"לקח" ללא רשות מטוס "עגור" וריסק אותו כשהוא בפנים....

ב-93 קראו לנו, לכל הצוות, לחזור לעשות מילואים. "אימון הקמה" קראו לזה ותאריך הגיוס למילואים נקבע ל-3 חודשים אחרי שהשתחררנו מהסדיר. ראבאק - לפני 3 חודשים השתחררנו ביחד כצוות ועכשיו אתם מרגישים צורך "להקים" אותנו מחדש??? צה"ל כמו צה"ל זה צה"ל...
האימון היה מתוכנן להימשך כ-4 שבועות (...) באום-דראג', שאז עוד היתה מתקן אימונים (ארור יש לומר) של הנדסה קרבית, וכמובן כמו בכל מסגרת צבאית - 2 אנשים היו אמורים להישאר בכל שבת לשמירה על הציוד. בקיצור - מצב הרוח הכללי לא היה בשמיים...
כשחזרנו מהשבת השנייה, קודם כל כמובן חיפשנו את הזוג שנשאר שבת כדי לשגר אותם למנוחה קצרה בבית, אבל... אין! יוק! נעלמו!
20 שניות בדיוק לקח עד שהגיע אלי בריצה איש שלישות מקומי כדי לבקש ממני להגיע להיות נוכח במשפט של "זוג-הליצנים-שנשארו-שבת". נו... אז רצתי איתו - ישר למשרד של מפקד המתקן.

בקיצור, לשני החברים החביבית שיעמם בשבת ולכן, כדי להפיג את השיעמום, הם החליטו לטייל לעין גדי ואולי גם לים המלח. עד כאן - סביר.
אבל הם החליטו לעשות את זה עם נגמשוט מזווד מלא!
עד כאן - גם כן "סביר"...

אז איך ולמה בכל זאת תפסו אותם? בגלל "רוח הצוות" והמשמעת הגבוהה שהיו להם.
כשהם חזרו אחה"צ מהטיול שלהם, עם בגדי ים (אחרי טבילה בנחל דוד אם אני לא טועה...), הם כמובן עשו "טיפול אחרי תנועה" לכלי (ממושמעים, לא?) ומשום מה הם החליטו להחליף את הפינים השבורים מהנסיעה.
נו, אז הדפיקות של הפטיש העירו מהשנ"צ את מפקד המתקן שבמקרה גם נשאר תורן בשבת, והוא החליט לשלוח מישהו לברר מי דופק עם פטיש על ברזלים בשבת אחה"צ, ומשום מה התשובה שהוא קיבל ("אה, זה כלום, סתם, שני חברה עם בגדי ים מחליפים פינים לאיזה נגמשוט במשטח רק"מ של המילואימניקים") לא שכנעה אותו ו... תנחשו לבד...
שני הליצנים הנ"ל חטפו 14 יום ב-6 (ביקשו קרוב לבית) ובזאת הסתיים השמ"פ מבחינתם.



ובנימה יותר אישית - קרה לי יותר מפעם ששיירה שאמורה היתה להיכנס אחה"צ ממטולה התבטלה ובעיצומו של ערב מצאתי את עצמי + צוות + נגמ"ש בזיווד חימוש מלא...


...בפאב שכוח אל במטולה.
מעניין שאף אחד מהמקומיים לא ממש התרגש כשהחנינו נגמ"ש בחזית של הפאב.


ומתישהו בשנת 91 או 92 (לא ממש זוכר) בעיצומו של תרגיל פיקודי רחב היקף מצאתי את עצמי מוביל נגמש + צוות, על הכבישים, מרמת הגולן, דרך מחניים-ראש פינה, צפת ומירון (איזור קדיתא) עד לסאסא. משום מה אז זה לא נראה חריג במיוחד...

גם לי יצא להיות שם באמצע 93.
ככל הנראה סמוך מאוד לצוות המילואים שתואר קודם.
אצלנו היה מדובר בסמל הנדסה שבוז שלקח פומה ונסע לטיול במעלה האיסיים.
כשהוא חזר אז:
1. שפטו אותו ל 28 יום בכלא 6
2. בשער שיוצא ממשטח הרק"מ העמידו D9 כמחסום. כאשר הוציאו לו חלק או שניים מהמנוע על מנת למנוע את האפשרות להזיז אותו.

ועכשיו לוידוי האישי
במהלך עלילותי בצה"ל הגעתי לעשות גם קורס קציני הנדסה.
אחד מרגעי השיא של קורס הקצינים הוא כמובן הרב"ח בשיזפון.
לאחר שבועיים בשיזפון (שבוע הכנות + שבוע תרגילים) נגמר התרגיל האחרון.
אחד המדריכים שלנו החליט כי החזרה לבסיס תהיה בניווט רכוב....
כיוון שהייתי בחה"ן גבעתי, ועל כן ח"ל, ולא ממש היה איכפת לי אם ידיחו אותי החלטתי כי הצוות שלי יעשה טיול.... בקיצור, 1/2 שעה לפני סוף הניווט הרכוב גילינו כי אנחנו במרחק 30 ק"מ משיזפון. דרך השטח היה לוקח לנו שעות.
בקיצור עלינו על הכביש ונסענו לשיזפון על השחור.
כמובן שאחרי שבוע תרגילים על הזחל לא היו גומיות והכביש קצת נקרע..

מתוך יצירת המופת "תולדות בית הספר לשריון", שנכתבה לפני כשנתיים על ידי אחד מחברי הפורום תוך שישה שבועות ("חייבים להספיק לפני העצרת"), המתינה שנה בהוצאה לאור ואז הושחתה ללא היכר על ידי העורכת הלשונית לפני שפורסמה (בלי שניתנה למחבר האפשרות לתקן את הליקויים שהוכנסו):

בשנת 1958 הודח אחד מחניכי קורס נהיגה על טנק AMX-13 והוצב כטבח בבית הספר לשריון. באחת השבתות נכנס החייל לאחד הטנקים, התניע אותו ויצא מהבסיס לכיוון עיר מגוריו – יפו. מספרים כי שני שוטרים צבאיים, שראו את הטנק נוסע על הכביש, הניחו שנסיעתו מתוכננת ומאושרת, והחלו ללוות אותו על אופנועיהם, כשהם עוצרים את התנועה בצמתים כדי לאפשר לו לעבור. הטנק עבר בסמטאות הצרות של כרם התימנים, הגיע ליפו, ולאחר מכן חזר דרומה עד שנתקע בחולות מדרום לראשון לציון. כשעבר הטנק בתל אביב הוא נצפה במקרה על ידי ראש מדור נט"ר בבית הספר, אריק קילברט, שהופתע לראותו ומיהר לבדוק את הנושא. במקביל התגלה גם בבית הספר כי חסר טנק והחל מבצע חיפוש. הטנק האבוד נמצא רק לאחר הפעלת מטוסי סיור.

במשפטו טען החייל שגנב את הטנק כדי להראות כי סידורי השמירה בבסיס לקויים. השופט לא קיבל את ההסבר וגזר עליו תקופת מאסר ארוכה. מדריכי הנהיגה של בית הספר היו דווקא מרוצים מרמת הנהיגה של החייל, שלא גרם לתאונה במסעו הארוך.

הסיפור על חניך נט"ר שהודח ונסע בטנק לת"א מדהים !! ממש לא ייאמן !!

אגב , הקטע שנכתב ב "ידיעות " על עמית נחמיה ,ע"י יגאל סרנה , שמור אצלי . הוא יצא מג'וליס ונהג

בטנק פטון כ 20 קילומטרים על הכביש עד שנעצר ונתפס ..... זה היה בסוף 1994.


אני מבטיח לסרוק בהקדם.

רובאית 12 של גולני החליפו קו עם צנחנים (כנראה בשנת 89), בהחלפת קו הכוח שעולה לקו מוריד את הרק"ם שלו מהמוביל והכוח שיורד מהקו בחזרה לארץ מעלה את הרק"ם על המוביל. אם יש צורך מעבירים את הרק"ם בכמה נאגלות (אם יש יותר כלים ממובילים).
כנראה שהיה קצת ברדק. "נמאס לי לחכות" סיפר לי אחד מנהגי המובילים, "אז לא אמרתי כלום ונשארתי עם הנגמ"ש של הצנחנים על המוביל וירדתי איתו לארץ".
"כשהגענו לארץ" סיפר לי מ"מ ברובאית "גילינו נגמ"ש מיותר. שלחתי כמה חיילים לספור מחדש, עשינו רשימות של הצל"ם, אבל עדיין נגמ"ש אחד לא היה שלנו. מה יכולנו לעשות? החבאנו אותו במתבן בקיבוץ קרוב של אחד החיילים".
"לקחתי נהג וביחד נסענו עם הנגמ"ש לקיבוץ שלי, הכנסנו אותו למחסן ושמנו כמה חבילות חציר לפניו. אני לא זוכר אם היה עליו זיווד או נשק. רק אחרי כמה חודשים הצנחנים קיבלו אותו בחזרה".
עם כל האנשים הנ"ל דיברתי בהזדמנויות שונות. הם נתנו לי תאריכים ושמות רק שאני לא מוצא את הרישומים שלי.
אולי משהו שיוכל לעזור עם התאריך: יום אחרי הירידה מהקו, במקום חמשוש לקחו את הגולנצ'יקים להופעה של להקה צבאית (פיקוד צפון? אולי בחורשת טל). כמובן שהם כעסו על ביטול החופשה ושרו שירי מסייעת וזוהר ארגוב לאורך כל המופע (שהתקצר) עד שהסולנית אחינועם ניני פרצה בבכי וירדה מהבמה.
מחיפוש ברשת עולה שניני שירתה בצבא כנראה ב87-89 בלהקת פצ"ן (יחד עם איילת זורר, טל גורדון, רונית שחר ושירלי יובל. כשהמפקד שלהן, ששנא אותה, היה רני יגיל).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ועוד משהו על עצמי, לא ממש גניבה של רק"ם.
ליוויתי, כנהג טנק, שני מובילי טנקים עם הטנקים שלנו עליהם. נהגי המובילים עצרו בקריית שמונה לאכול. נהג הטנק השני הלך "לשרותים" ונעלם לחצי שעה.
גם אני הייתי רעב. וצמא. ועייף. והיה לי פיפי.
שני ילדים קטנים על אופניים נעצרו בהלם ליד הטנקים. "רוצים סיבוב על הטנק?" שאלתי. הם בכלל לא הצליחו דבר ורק הנהנו במרץ. "אז תשמרו עליו עד שאני אחזור ואם יבואו לכאן שני זקנים שמנים תגידו להם שאני שם" הצבעתי על מסעדת הגלגל.
אכלתי ושתיתי יופי. חזרתי. הילדים היו שם עדיין עם קהל מעריצים, השותף שלי ונהגי המובילים עוד לא נראו באופק ואני העליתי כל פעם ילד אחד על המשאית שיגע בטנק וירד בחזרה.
אז אמנם לא גנבתי שום טנק אבל הפקרתי שני טנקים חמושים ומזוודים בלב שכונה אזרחית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בסוף שנת 89 שמעתי סיפור דומה בגדוד 51

על כל מוביל יש מקום לשני נגמשים

השאירו נגמש של הצנחנים על מוביל והעלו אחריו נגמש של גולני

בשטח האימון בנבי מוסא הורדו שני הנגמשים

את הנגמש של הצנחנים מכניסים לאהל 11 בקצה שטח האימונים הפלוגתי

לאחר פרק זמן לא קצר בסיבוב של רס"ר הגדוד בגדוד נשאלה השאלה: "מה האהל הזה עושה שם?"

.......

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm

אמנם לא רק"מ
אבל ביוני 1966 מסוק אלואט של חיל האויר נלקח "לטיול" ע"י לא מורשים
המסוק שהיה בו ליקוי טכני,עומס יתר וטייס ללא רישיון טיסה על הליקופטר
נפל/ פגע ברכב שעליו שלושה אזרחים עובדי צה"ל (א.ע.צ.) כמדומני שלושתם נהרגו. ארבעת נוסעי המסוק לא נפגעו, הטייס ישב שנה במאסר.

EalanY

הזכרת לי
שרפול כרמטכ"ל תפס פעם טייסים של שני להטוטים שישבו לאכול בפונדק הסיירים והשאירו את ה"רכב ב" שלהם מחוץ למסעדה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רס"ר הבסיס (למפקד המחנה קראו עמר יעקב רנ"ג כמדומני..) נדמה לי שקראו לו סויסה-אבל אני לא בטוח....(אם אזכר בוודאות אבצע עריכה.....)
החליט ביום חמישי שאם אין לו רכב לנסוע הבייתה מבירנית לצפת, יש לו פתרונות משל עצמו
והוא עלה למנחת (בזמני הייתה באוגדה אנפת מרדף קבוע (+קצין ו5 לוחמים, אך היו זמנים) ו4 קוברות וכמובן הסייפן/סייפנית של מפקד האוגדה לתמב"כ....) ושם מחכה לו הרכב א' הפרטי שלו:
לטובת העמסת הטילים על הקוברות ו/או משימות שונות הייתה במנחת מלגזה - צה"לית סטנדרטית....
בקיצור עולה עליה הרס"ר, [תופעה לא חריגה בסה"כ, כי גם עבודות חצרנות הוא היה עושה תמיד על המלגזה...... ] ומפליג לו הבייתה
בערך באמצע הדרך לצפת באחד העיקולים ומי שזוכר את הדרכים,אז בחלק מהעיקולים אפילו הטויטה הייתה מתאמצת..., הוא פוגש את הקתח"א (לדעתי זה היה אז רוני מורנו) שתופס את הראש ולא מאמין לנה שהוא רואה
התירוצים של הרס"ר היו אח"כ נושא לבדיחות בישבות המטה חודשים רבים אח"כ
(בהמשך נפתחה כנגדו חקירת מצ"ח והוא נזרק מהצבא, אחרי שגילו שבבית שלו לא רק הנייר טואלט הוא צבאי, אלא גם הניאגרה, חלק מהסכו"ם ועוד ועוד, כיד הדמיון הטובה....)
עכשיו כל מה שאני צריך זה להזכר איך קראו לו
ועוד מעט אני אצליח......
בוקר טוב לכולם

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

לא יודע אם עמר היה רס"ר מחנה באותה התקופה בדיוק, אבל הבן שלו היום גם הרס"ר של בירנית. ואילו רוני מורנו בינתיים נהפך לקל"ר וכיום הוא עומד בראש משרד הבינוי והשיכון, אם אינני טועה.....
בתור חייל שמשרת עם הקתח"א (קלאו"ג בעצם, זה השם הנכון כיום) הנוכחי, מעניין אותי לדעת איך באמת נראתה בירנית בתקופת לבנון?

רכב שלל גם קשור?
קרוב משפחה שלי "הלאים" ג'יפ נטוש של האו"מ ברצועה בששת הימים. הוא לקח אותו לסדנא של היחידה שלו (היה מפקד חוליית תחזוקה בתותחנים), צבע אותו ושם עליו "צ" של ג'יפ אחר של היחידה.

אנקדוטה נוספת היא על קצין ששירת איתי והיה בעברו בשל"ג ביחידת צנחנים שגילתה באיזו מפקדת מחבלים שישיית ריינג'רובר מדוגמים ומפוארים. הם העניקו במתנה למפקדת האוגדה (של איציק מרדכי אאל"ט) שניים ובתמורה שמרו את שאר הארבעה ליחידתם...

לקחת שלל מלחמה של האויב, אני זוכר שהיה מקרה דומה ב"חומת מגן" שחילקו ג'פים שנפלו שלל בידי צה"ל.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

UAZ רוסי, נלקח שלל בסוריה


לנדרובר 130, נלקח שלל במבצע חומת מגן

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

איזו אכילת לב היתה להם שזיהו בטעות את ההרקולס של אידי אמין, כמטוס הרקולס שלנו, כאשר יכלו להביא גם אותו חזרה לישראל...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני אפילו שמעתי מכמה וכמה מילואימניקים מאותה מלחמה (במיוחד כאלה ששירתו במפקדות או יחידות שאינן גופים לוחמים אורגאניים) שהיו נוסעים במרצדסים או לנדרוברים וכשיצאו הביתה פשוט נסעו אתם עד ראש הנקרה ושם השאירו אותם עם המפתחות בפנים. לטענת אחד מהם, חיילים שחזרו מהבית היו לפעמים לוקחים אותם חזרה צפונה.

בתור ילד אני זוכר בדיחה שהיתה נפוצה מאוד אז:

(פרסומת רדיו לאבקת המשקה "זיפ" (כבר בדיחה טובה אצל דוברי ערבית) היתה בנוסח "תביא הביתה זיפ")

מרוקאי ששוחרר ממילואים בקיץ 1982 נתפס כשהוא נוהג בכביש החוף ברכב שטח עם לוחיות זיהוי לבנוניות. כששאל אותו השוטר מה לכל הרוחות הוא עושה ומאיפה הרכב, הוא ענה "אומרים ברדיו "תביא הביתה ג'יפ!"

כמה ותיקים בפלוגת המילואים שלי (שהיו סדירים אז - אחלה אנשים שזכו להשתתף במה שכונה "יום קרב" והיו למיטב ידיעתי השריונרים האחרונים בצה"ל שהשמידו טנקי אוייב בקרב) סיפרו לי שכאשר יצאו פקודות בעניין והמ"צ התחילו לפשפש בציוד שיחידות החרימו לעצמם (שכלל גם ציוד צמ"ה שפשוט נלקח מהלבננונים) אז הם העמידו כמה מרצדסים שהיו להם ודרסו אותם עם המג"חים! (מה שהיו עושים ממילא בכבישים הצרים של לבנון).

.

אני מכיר אחד באופן אישי (נו..זה אני) שיהיה לו רנג'רובר עם ריפודי עור.
הרכב עבר צביעת מיניו (צבע יסוד צה"לי שהוא הצבע הצה"לי) במברשת והתזת חול ידנית.
ואפילו "קיבל" מספר צה"לי (מספר היחידה בתוספת 1 (ראשון) בכדי לחמוק מזוללי הנבלות אוספי השלל מהחימוש.
לא עזרו הפוילשטיק, בוקר אחד נשארה שלולית שמן קטנה שסימנה את החנייה הקבועה.

אז חבר של זה שאני מכיר הציע להשאיל רכב מהז'נדרמרים הנחמדים ששמרו על החוק בבירות.
לכן עלינו לכיוון מפקדת הז'נדרמריה (באמצע הדרך לעלי) נכנסנו דרך השער כשאנו מצדיעים לש.ג.
בחרנו לנדרובר טוב עם קילומטרז נמוך, הנענו ועם הצדעה נוספת עזבנו את המחנה בדרכנו לוילה של היחידה.
הרכב עבר טיפול קוסמטי מהיר הורדת גג הפח שלו וצביעה כנ"ל אך עם תוספת מנשאי ג'ריקאן להסתרת המספר המרותך לגוף. הרכב החזיק מעמד כמה חודשים עד אשר הוחרם ע"י זוללי הנבלות.
אבל עד אז שימש אותנו להסעות וטיולים ברחבי העיר ומחוצה לה.

אני מבקש לשמור על הסוד.

במרומי ג'בל טאייוועה, אל מול פני העיירה רחלה, חצי מטר לפני [ויש אומרים אחרי] השטח הריבוני של חפאז אל אסד קשישא - ישבו כוחותינו הצנועים והשבוזים. מחופרים בתוך חורבות סוללת טילים שאבותיו הרוחניים של אמיל פרקו למיחזור בלילה מדהים אחד.
בעיניים של ילדים - לא הבנו מדוע הסורים ['הסורי', תמיד הקמ"ן הנקניק מדבר על ה'סורי' ואח"כ מסתלק לו ומשאיר אותנו עם הרבה סורים] מתעקשים להקיף חבורת חי"רניקים רודפת שלום שכמונו בפוג'ים 555, 554 של ריפעת החמוד.
מולנו, בנו הסורים קו מוצבים שהפך את המחפורות שלנו בעיננו להילטון. ביננו לבינם נמתח קו דמיוני שכמובן כונה בשם הנדיר 'הקו האדום'. בכדי שהסורים לא יחללו את כבוד הקו האדום, נהגנו בכל בוקר לצאת לטווס לאורכו. טיול בוקר הגיוני בהחלט בעיניים צה"ליות, חשופים לעמדות הירי הסוריות.

הכל התחיל כמו כל סיפור אגדה ב'בוקר אחד'. X, ס.מ.פ לרגע, השתכר מהעובדה שהמ"פ היה בבית והוציא את הטווס לטיול. למרבה המזל, היה באותו בוקר תורה של מחלקה אחרת ואנו נותרנו על הרמפה לצפות במיצג. הס.מ.פ אשר יתכן ולא ניחן בחוש ניווט מזהיר לא הצטיין גם בראיית הנולד. לכן, התעלם ממראה הסורים העולים חמושים על הרמפות שלהם ומנופפים וצועקים. הוא התעלם גם מחיליו החששנים. בדיוק ברגע שגמר להפיג את חששות חיליו במשפט 'סורים כולה דאווין' - החליטו הסורים כי מצבת כח האדם הנח"לאי בסוריה זקוקה לתגבור ופתחו בירי [כמעט] מכל העמדות.

סמך דילג את כוחותיו לאחור אך מי שלא מחלק את החבר'ה לחלויות לפני הטווס חזקה עליו שישאיר אחד מאחור. וכך, מכווץ מאחרי סלע - נותר ש. החביב מחבק את הג'ריקן שלו וחולם על ניגוב חומוס בדמשק.

לא אלמן ישראל והנה גם [כמעט] כל כוחותינו עלו לעמדות והחלו לירות מכל הבא ליד.
לסורים היו טנקים וברדמים ולנו גם [כמעט] היו. כלומר, בדרך כלל היו - אבל באותו בוקר, נסעו הרחק להתאמן. הדרגונים עמדו בערימה ליד המוצב שלנו מבלי שנדע ממש איך מפעילים את הדבר המסורבל והרוטט הזה.
הירי התמשך שעות ארוכות. נק"ל ופצצות מרגמה עפו [כמעט] לכל עבר.המח"ט הנערץ נחמיה תמרי ז"ל והמג"ד האמיץ יבדל"א אמאל אסאד הגיעו למקום ונטלו פיקוד. טנקים החלו ליסוע על גלגלים מצומת המים אך התמהמהו.

חיליי קומנדו סוריים [בעצם אצלם כולם קומנדו ...] התקדמו לעבר הסלע המתכרסם והסרט קרב לשיאו. ללא תרועת חצוצרות עלתה מחלקה של יוסיפוניות לעמדות והחלה להשמיע בקשר את מיטב גינוני השיריון:
-קודקוד מ.. ממוקם.
- תירה, כבר ,תירה
-קודקוד, מזהה מטרה
-תירה!
- קודקוד האם רשאי?
- רשאי! תירה כבר!
בום קצר ומפץ של חומר בו נהגו לצבוע ספרות בשעונים - פיזר את חלומיתיהם של הסורים ביחד עם חלק מהסורים לכל עבר. מישהו בצד השני קיבל החלטה לא נכונה וחשב כי זה הזמן לנהל עם צה"ל שין בשין. השיריונרים דיברו בקשר בנימוס מעצבן, אבל מה, עשו את העבודה שלהם ופגעו במה שצריך.
אמאל אסאד אשר החלים באותה תקופה משברים בצלעות, מתנת אחד הנגמ"שים בתרח"ט - זינק מתחת לאש וחבר לש. ההמום. הוא גרר אותו עימו למחסה. האגדות סיפרו אח"כ כי ביקש מנחמיה תמרי רשות לרדת חזרה ולאסוף את הג'ריקן.

תם יום הקרב...

למה ציינתי [כמעט] פעמים כה רבות? אהה... כי מישהו שכח להכניס את המוצבון שלנו לכוננות ספיגה או לעמדות ירי. בן זוגו הסורי של אותו מישהו - שכח להכניס למצב שתיים גם את המוצב הסורי שמולנו. וכך, בלב מערבון ולצלילי ירי ומכשירי קשר רועשים, ישבו להן מחלקה ישראלית שבוזה [עם קסדות, להרגיע, עם קסדות] ומולה מחלקה סורית מתוסבכת לא פחות - וצפו ביום הקרב ההזוי המתחולל סביבן.

שנים חלפו ויום אחד בלימודי - פגשתי מט"ק שהשתתף באותו יום קרב. למה לקח לכם כל הררבה זמן? שאלתי.
'לא ידענו למה קראו לנו' הוא אמר.' יצאנו לדרך ואחרי 5 ק"מ, הבנו שאין לנו ג'ריקנים מלאים. אסור ליסוע ככה. אז המ"מ החזיר אותנו חזרה לצומת המים'.

והכל, הכל אמת לאמיתה.


נ.ב

ארוע ישן ורחוק של הוצאת רכב מבסיס היה כמדומני בבית ליד בשנות החמישים. הספור זכור לי מכתבת רקע כלשהי מאחד העיתונים. חיילים לקחו שבת אחת רכב לבריכת המים בפרדס ושקעו בבוץ. זחל"ד שנלקח לחילוץ הרכב שקע גם הוא. כשהם לקחו טנק לחלץ את הזחל"ד - התעוררו הרשתות הירדניות והעירו את מפקד הבסיס.

ב 2003-2002 באחת השבתות איזה חימושניק משועמם משיזפון שתה לשוכרה, גנב מלגזה ומאג....
נסע לאיזר ע-4 והתחיל לרסס צרורות מאג לאוויר. לבסוף צוות הכוננות תפס אותו.
תקנו אותי אם אני טועה...

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

אחי היה קציןתו באותה שבת

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גרמני אמריקאי ורוסי נפגשים ומספרים על מכוניותיהם. מספר האמריקאי : בד"כ אני נוסע בשברולט,

אך לחו"ל אני נוסע בקדילאק. אומר הגרמני : אני נוסע בפולקסוואגן ולחו"ל במרצדס.

מסיים הרוסי : בד"כ אני נוסע בלאדה ולחו"ל אנחנו נוסעים בטנקים.........

בבסיס שלי (באיזור ירושלים) היו נעלמים רכבים בנוהל קבוע במהלך שבתות. וחוזרות בצורה מופלאת במוצ"ש.

פעם שאלנו אינטר (המפתחות נשארו בפנים) ונסענו לת"א לא טנק אבל גם היה מגניב

בכתבה הנ"ל הוזכר אמנון אברמוביץ' ופציעתו. יש למישהו מידע מדוייק איך הוא נפצע?

כל פעם שאני צופה בו בחדשות 2 אני שם לב (איך לא) בצלקת על הפנים שלו ומעניין אותי איך זה קרה לו...


אמנון אברמוביץ' בויקיפדיה

כמו כן אם יש למישהו תמונה שלו לפני הפציעה אשמח לראות..

תודה.

אמנון אברמוביץ קיבל צל"ש רמטכ"ל ביום כיפור

אחלה תודה!

תבורך

לא הספקתי להריץ חיפוש ולהביא את החומר ואתה כבר סיימת
זה סיפוק !

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ואני זוכר סיפור על חימושניקים שנשארו שבת בבקעה והחליטו לקחת טנק (מג"ח/מרכבה, אני לא זוכר) לביקור במעיין העוג'ה (זה עם מגלשת הבטון המפורסמת שהיתה קורעת את המכנסיים ולפעמים את מה שמתחתם...). איתרע מזלם ואלוף הפיקוד עבר עם המסוק שלו למעלה (למה ביום שבת? האגדה לא מגלה) ותפס אותם. מישהו מכיר את הסיפור הזה - מדובר בשנים 1982 - 1985.

אני זוכר את זה טיפה אחרת. הסיפור (התפרסם אז ב-"במחנה") דיבר על מרכבה ברמת הגולן, שמישהו לקח בה את החברה שלו לחיק הטבע הרחק מהבסיס. אלוף פצ"ן קלט את הטנק בשטח ובירר את הענין והבחור שילם ביוקר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shalom77 ואני זוכר סיפור על חימושניקים שנשארו שבת בבקעה והחליטו לקחת טנק (מג"ח/מרכבה, אני לא זוכר) לביקור במעיין העוג'ה (זה עם מגלשת הבטון המפורסמת שהיתה קורעת את המכנסיים ולפעמים את מה שמתחתם...). איתרע מזלם ואלוף הפיקוד עבר עם המסוק שלו למעלה (למה ביום שבת? האגדה לא מגלה) ותפס אותם. מישהו מכיר את הסיפור הזה - מדובר בשנים 1982 - 1985.

לא חימושניקים, אחא שני מטקי"ם עם משקית החווי"ה, אחת לימור גולן מהמושבה כינרת.
הגדוד הוא גדוד 429 מחטיבה 211 ז"ל. הטיול אכן היה לעוג'ה, אבל הם נתפסו כתוצאה מהלשנה של מישו מקיבוץ יי"טב השכן. (קיבוצניקים לא פעם יוצאים מניאקים הא?).
הייתי אז מסופח לחטיבה הזו לצורך הקמת פלס"ר. הראשון בשריון שהוא לא מילואים...

בזמנו שמעתי סיפורים על סטי"לים מבמ"ש (בסיס מפרץ שלמה - שארם א- שייך) שהיו מגישים הוראת אימון להפלגה במפרץ אילת דווקא בערבים שבהם היו משחקים של מכבי תל אביב. בגלל שבשארם לא קלטו טוב את הטלוויזיה מהארץ הסטי"ל היה מפליג עד קו רוחב נואיבה ושם כבר הקליטה היתה טובה יותר.

אישית אני השתתפתי בהפלגה שבה נכנסנו לנמל חיפה שעתיים מוקדם מהאמור בהוראת האימון, התגנבנו לאחד מרציפי הסוחרות ונקשרנו שם. קשורים במקום לא לנו אכלנו ארוחת ערב וגם צפינו באחד ממשחקי גביע אירופה של מכבי תל אביב. כשנגמר המשחק דיווחנו כניסה לנמל ונכנסנו.
כיום אני יודע מנסיון אישי שהפיקוח של הבסיס על מה שנכנס לנמל טוב יותר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shalom77 ...בזמנו שמעתי סיפורים על סטי"לים מבמ"ש (בסיס מפרץ שלמה - שארם א- שייך) שהיו מגישים הוראת אימון להפלגה במפרץ אילת דווקא בערבים שבהם היו משחקים של מכבי תל אביב. בגלל שבשארם לא קלטו טוב את הטלוויזיה מהארץ הסטי"ל היה מפליג עד קו רוחב נואיבה ושם כבר הקליטה היתה טובה יותר...

לא מדוייק...

מאיפה השטות הזאת : "בשארם לא קלטו טוב את הטלוויזיה מהארץ" ?!
בשארם , ידידי , לא קלטו כ ל ל - לא טלביזיה , ובקושי רדיו...
(בנאגלה השניה שלי בשארם גרתי באופירה . כדי לשמוע "שירים ושערים" בשבת ,
היינו עולים על גג הבניין ויושבים במעגל סביב האנטנה הגבוהה של החמ"ל התת-קרקעי...)

הפלגות-האימון של פלגה 45 בימי חמישי לטובת משחקי מכבי ת"א לא היו בגניבת-דעת
ולא במקרה , אלא עפ"י תכנון מראש , תוך הקפדה על "רשימת צדק" שהבטיחה שאף
צוות לא ייצא מקופח... (לכן גם השתדלו שזה יהיה אימון פ ל ג ת י , ולא ספינתי...) .

A friend in need - is a friend indeed

סיפורים חונקים לגמרי. הנה משהו ששמעתי משהו מאבא שלי לא מזמן (לא ממש גניבת כלי רכב): היה מישהו בקורס שלו (או בקורס צעיר/בוגר, לא זוכר בדיוק) שהחליט לעשות מטווח בגבעת הגיבוש בחצרים. אלו מביניכם שהיו בגבעת הגיבוש, יודעים שאין שם מטווח בכלל. אז על מה בכל זאת אותו פרח טייס כיוון? כמובן שעל הציפורים שטסו להנאתן מעל גבעת הגיבוש. יש לציין שאותו פרח טייס סיים את הקריירה התעופתית שלו בעקבות אירוע זה.

נ.ב.
מה זה "זיווד"?

זייווד בטנקים , למשל ,אלה הם כל הכלים המשמשים לצורך טיפול שוטף בטנק : לדוגמא : מכשירי גירוז ,

פליירים , ג'אבקות , מברגים פטישים קלים וכבדים פטיש 5 קילו ,לום,סטים של בוקסות ,מפתחות לאומים

ועוד ועוד ועוד . כלים אלה נמצאים בד"כ בתאים שעל סיפון הטנק והקרויים תאי זיווד. טנק שכל זיוודו עליו ובמקום נקרא " טנק מזווד ".

במהלך האימון המתקדם שלי בחיל ההנדסה, יצאה המחלקה שלי לתרגיל שת"פ עם שיריון וגולני. יצאנו עם 2 נגמ"שים על גבי שני מובילים, ובמשך שלושה ימים ביצענו תרגיל. בסוף התרגיל (שהסתיים בערב היום השלישי), כמובן שהייתה פריסה רחבה וטעימה להפליא, וכשלפתע הגיעו המובילים, ואנחנו שחיכתה לנו נסיעה ארוכה חזקה לבסיס עזבנו הכל והעמסנו את הנגמ"שים על המובילים, ושלחנו אותם לדרכם. ביום למחרת שהגיעו המובילים שמנו לב למשהו מוזר.. כל מוביל נשא 2 נגמ"שים, מה שלא הגיוני מבחינת כמות הנגמ"שים שהוצאנו...

אני לא יודע מה זה אומר על גולני, אבל הם לא שמו לב בכלל שנעלם להם נגמ"ש עד שהגדוד שלנו הודיע להם שחסר להם משהו...

"רק רוח רפאים מתבוססת בעברה, ומסבירה את עצמה בעזרת מתארים עצמיים המבוססים על החיים שעברו עליה. אתה האדם שאתה בוחר היום, לא האדם שאותו בחרת פעם להיות "

(ויין וו. דייר, "אזורי המשגה שלך")


"If everyone is thinking alike, then sombody isn't thinking"
GEORGE S. PATTON

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm

עוד כמה
מומלץ מאד הסרט פתיחה 1812 של מנשה נוי. עמי סמולרצ'יק לא מצליח לצאת הביתה בגלל כל הריתוקים שקיבל (והציאות הנורמאליות בשריון). הגדוד מתכונן למלחמה והמח"ט יורד על המג"ד הלא יוצלח שמת כבר להוכיח למח"ט שגם הוא מסוגל.
בנתיים, טינקרבל, החברה של סמולרצ'יק לא מקבלת את הטענה שיש כוננות ודורשת שיגיע אליה. כשהוא מסביר שאין לו אפשרות היא מספרת לו שהיא בהריון. סמולרצ'יק לא מצליח לצאת אז הוא לוקח טנק, מכניס פגז לקנה ונעמד מול לשכת המג"ד בדרישה לצאת הביתה.
מה קורה אח"כ? תאלצו לראות בסרט (משודר הרבה בערוץ הישראלי בYES).
היה נפלא לצפות בסרט במילואים עם חבר'ה שהספיקו לשרת בחטיבה 211 ז"ל במחנה נחשון בו הסרט צולם (שהספיק מאז להיות מחנה צמ"פ גדוד 9 ומחנה דובדבן).

קראתי פה על מטווח פיראטי בבסיס. ב2003 נַשָק בסיירת הנח"ל היה צד לעצמו ציפורים כל שבת באמצעות רובה צלפים שעד היום נחשב מסווג.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני שמעתי מקצין האג"ם שלי, שבעברו היה שריונר את הסיפור הבא (יכול להיות שהפרטים הטכניים אינם נכונים, היות ולא הייתי שריונר בעצמי):
בחורצ'יק כלשהו כעס. נכנס לטנק, צודד למשרד המג"ד, הכניס פגז, ועשה משהו כדי שמי שירים 24 ירה את הפגז.. התכנון שלו היה שיגיע איזה חימושניק, יראה טנק לא מצודד, ירים את ה-24, ובום- פגז למשרד המג"ד.
בסופו של דבר, החימושניק שהגיע למקום היה כנראה יותר רציני מהממוצע, ונכנס קודם לצריח כדי לבדוק על שום מה ולמה.
הבחורצ'יק סיים בכלא, מן הסתם. למג"ד ולמשרדו שלום.

ערכתילך את ההודעה. הסיפור נכון אבל לא צריך לתת לאף אחד רעיונות איך מתבצע ירי 24.
אם תרצה את השם של החייל שביצע את המעשה הזה פנה אלי לת"ד. בכל מקרה ככל הידוע לי הוא לא ישב בכלא ומי שזיהה את הבעיה היה המ"פ.
הטנק היה טנק ד' במשטח פלוגה ו' ב77 הרבה לפני תקופתי.

אגב, אותו טנק ד' שימש לתעלול ששני מ"מים מהפלוגה: עמיחי (כיום קצין אג"ם חטיבה 7) ויואב סובול, היו עושים לשומרים שנירדמו בשמירת משטח. הם היו עולים לטנק ומניעים אותו. נפתחו כמה תקלות על טנק ד' שמניע מעצמו שיקוטי (שהיה הסמל הטכני) חיזל"ש. היה גם שומר אחד שלמרות שהטנק הונע לא התעורר...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שמעתי את הסיפור הזה בצמ"פ שלי (2002), רק שסיפרו אותו על "מישהוא במחזור הקודם" בגדוד סערה

הטנק שנסע מג'וליס לתל אביב בשנות ה- 80' היה עם נהג טנק שהחברה שלו לא האמינה לו שהוא ממש נוהג בטנק, אז הוא רצה להראות לה...
לפני כשנתיים חיילים שנשארו שבת לשמירה על בסיס אימונים בגולן. אחד החיילים ניסה לבדוק אם הוא מסוגל לנהוג באכזרית עלה לתא הנהג הצליח להניע ולהתחיל לנסוע אבל לא הצליח להבין איך הוא עוצר את הכלי. הכלי נעצר רק אחרי שהוא רמס חצי בסיס השמיד כיתות ומבנים פגע בכלים אחרים והסב נזק עצום לבסיס. הוא ישב קצת בכלא אבל סיים את השרות.
כשצה"ל יצא מלבנון במבצע ליטני. הצליח גדוד 50 (נחל מוצנח) להוציא מלבנון כמה משאיות ריו טעונות בציוד ותחמושת. כשהגדוד הגיע למעבר הגבול ולביקורת מ"צ היתה הוראה שכאשר השער נפתח כל הגדוד פעיל מיסוך עצמי ומחיל לנסוע. בחסות העשן הסמיך אף אחד לא הבחין מה בדיוק עבר בשער. במשך שנים השתמשו בגדוד 50 ברכב ובציוד "ספאר" שהיה במשאיות ובכל ביקורת מטכלית הציוד היה עולה על המשאיות והם היו יוצאות לסיבוב בבית סחור, עד יעבור זעם...

באוקטובר 95 היו למסייעת 51 היו שני ארועי נגמ"שים בהם נהרגו 9 לוחמים (על ארועים אלו כתבנו פה רבות). ציוד רב שהיה על הנגמ"שים ולא ניזוק דווח כשצ"ל (שוטף צרכי לחימה - ציוד שהושמד או תחמושת שנורתה) ונעשה בו שימוש במשך שנים. מדובר על אפודים, נשק, מקלעים, ציוד חבישה ובעיקר כוונות ואמר"ל שהיו מאד נדירים באותה התקופה.

הברחות - מעולם לא נתקלתי בשוטרים צבאיים או במישהו שבדק תיקים בשער היציאה לארץ. החברים המעשנים שלי נהנו מרנסאס סיגריות בכל תקופה שלי בלבנון (מלבורו, לאקי סטרייק ווינסטון אדום). חברים מהמילואים תמיד מספרים על החי"רניקים המסכנים שהיו נתפסים עם סיגריות (או אמל"ח) בעוד הם מבריחים חצי עולם במארזי הפגזים ובתאי הזיווד.

ציוד ספר - בחורף 95/6 היינו אחרי קו בלבנון בתקופה שנקראה "משימות רמת הגולן". בתקופה זו נתנו צוותי שמירה בבסיסים שונים ונידחים ברמה וגם צוות אחד עם טנק לצורך מארבי ארטישוק במוצב גדי שעל משולש הגבולות.
זו הייתה תקופת התפרקות אחרי קו ארוך וקשה וניצלנו אותה היטב ככל שיכולנו (וגם שמרנו כמו כלבים).
באותה התקופה התכוננו כל יחידות האוגדה לביקורת מטכ"לית, ביקורת כו"ך (אולי מישהו כבר יסביר לי מהם ראשי התיבות הללו). בביקורת הזו בוחנים את היחידות בכל פרמטר, גם מקצועי אך בעיקר חימושי-תחזוקתי. אחד הדברים החשובים הוא שלא ימצאו אצלך ביחידה "ספרים" ציוד שאתה לא חתום עליו.
לכן יש ביקורות מ"פ, מג"ד, מח"ט ולבסוף ביקורת הכו"ך עצמה שבה בודקים את כל היחידות באזור כמעט במקביל כך שאי אפשר להחביא ציוד אצל יחידה אחרת.
תקופת ההכנות לביקורת מויאה את היצירתיות מכולם. חלילה להם מלהזדכות על הציוד לכן מחפשים ומוצאים מקומות להסתיר אותו שונים ומגוונים. היצירתיות לא נגמרת במציאת מקום מסתור לציוד של היחידה אלא גם לנסות ולמצוא את המיסתורים בהם החביאו יחידות אחרות את הציוד ולגנוב אותו. הגונב מגנב פטור.
כך גילינו שנגד האפסנאות הגדודי החביא מצבורי מדים ונעליים (גם קלות, מרופדות וקנדיות) מאחורי קיר הזיכרון בחדר ההנצחה הגדודי (!), פלוגות אחרות בגדוד וגדודים אחרים (גם גדודים של החטיבה המתחרה) החביאו ציוד רב בשטחי האש, בתוך מטרות, מבנים נטושים ובאפיקי הנחלים. הקת"ח הגדודי החביא עשרות משאיות בתנור של הצוות מג"ד בלי לחשוב שיכול להיות שבחורף מישהו עלול להדליק את התנור... כמובן שהתנור הוצת, התפוצץ והייתה שירפה שהשחירה את כל החדר.
את כל הציוד הזה אנחנו העלמנו ולקחנו אלינו. כן, כן, אנשי גדודים 53 ו74, ופלוגה ח' אלו אנחנו שהעלמנו לכם את הספרים מ120 דרום, מהכדריה ומסינדיאנה. וגם את המחסניות השרופות החלפתי כבלאי וקיבלתי חדשות.
בכל יום ירדה הסונומה הפלוגתית עמוסה כדי "להביא אוכל" לצוות הטנק במחנה גדי (שם היו מילואימניקים שבישלו אוכל מצויין...) כשהיא לוקחת איתה ארגזי תחמושת מלאים בכול טוב, החל ממדים וכלה באוהלים ופגזים.
הצוות במחנה גדי קיבל שני קראוונים לטובת השינה. בשלב מוסיים קראוון וחצי היו מלאים בציוד...
גם ימים אחרי הביקורת ואחרי שהצוות שלנו כבר לא ישב בגדי הסונומה ואבירים של הפלוגהנ היו ממשיכים לנסוע לשם ולמשוך את הציוד "שלנו".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון באותה התקופה התכוננו כל יחידות האוגדה לביקורת מטכ"לית, ביקורת כו"ך (אולי מישהו כבר יסביר לי מהם ראשי התיבות הללו). .

"כשירות וכוננות".

אח של חבר טוב שלי היה נגד משמעת בביה"ס לנ"מ בסוך שנות ה 90.
כחלק מה"ספרים" שהוא קיבל בירושה היו גם "אלפא" ונגמ"ש וולקאן שהיו קבורים שם בחול....
ההנחיה שהוא קיבל הייתה שפעם בשנה מוציאים אותם, שמים עליהם "צ" של רכב אחר, מעבירים אותם טיפול כולל, וקוברים אותם חזרה.... עד שימצא מה לעשות איתם. זו גם הירושה שהוא העביר לבאים אחריו...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

הסיפור נכון וגם הפרטים מדוייקים. לימים התגלגל אותו חייל לפיקוד הנח"ל ושירת תחת פיקודי. את הפרטים שכבר סופרו יצא לי לשמוע ישירות מפיו.

אם כבר הקפיצו את האשכול.
הסיפור שלילא קשור לגניבת רק"ם,אבל חלק מהסיפורים פה הזכירו לי אותו.
לפני 3 שנים בערך שהייתי סמ"פ בגדוד 55 של התותחנים עשינו שת"פ של תותחנים ושריון עם חיל אוויר, בשטח אש של חיל האוויר ליד קרית מלאכי.
הקכניסה לשטח הייתה בין צומת פלוגות לבין צומת קמה.
אנחנו והשריונרים פרקנו את הכלים,אבל בגלל שהטנקים גדולים יותר,השריונרים פרקו על שולי הכביש, וגירדו קצת אספלט בירידה מהסמי.
אחרי כמה דקות חיילים שלי באים אלי,ואומרים שיש פה שוטר שרוצה לתת לי דו"ח.
חשבתי שהם צוחקים,אבל אז הבחנתי בניידת,וניגשתי אליהם כדי להיות נחמד.
לפתע עומד מולי שוטר ומנפנף בדו"ח תנועה על זה שעשינו נזק לכביש.
זה אמנם לא יפה, אבל הראתי לו שהזחלים שלנו לא רחבים כמו הזחלים של הטנקים,ושילך לחפש את הסמ"פ של השריונרים כדי להציק לו

הגלריה שלי בפליקר

הרבה שנים הם היו יושבים באימונים מחוץ לגדר של שבטה, בגלל שפעם הרימו לאגיב את התותחים הלבנים בכניסה ...
אגב, הסיפור על הנגמ"ש שלקחו לגולני נכון עקרונית - בשנת 1990 ירדו מקו ובמשטח העמסה היו גם גולנצ'יקים עם נגמ"שים. בטעות העמיסו את אחד הנגמ"שים של גולני על המובילים של הגדוד, ומאוחר יותר גילו את זה בביקורת מטכ"לית.
גם השק"ם של הגדוד "הורם" קצת לפני שהגעתי לגדוד - בזמן מלחמת המפרץ הגדוד היה מוצב באזור נעורה. המג"ד, אילן מלמד הגדול, זיהה פריקסט נטוש והורה לחבר'ה להעמיס אותו על ריאו - ולפחות בתקופה שהייתי בגדוד זה היה השק"ם ...

אפרופו הסיפור שלך על הכביש - באמצע 1991 הייתי חייל בצוות 1 של סוללה א'. עלינו לרמה"ג לאימון, ובתחילה שמו אותנו מחוץ לשגב - מג"ד "שפיפון" (שעלו לקו לבנון) לא היה מוכן להכניס אותנו מפחד שנשמיד ונהרוס את הבסיס. בסוף הכניסו אותנו, והתחלנו אימון. באחד הימים הורו לרוזמן, המפק"צ שלי, להגיע למסלול צוות ליד הש.ג. רוזמן לקח את הדברים כפשוטם, עלינו על הכביש ונסענו על שהתייצבנו ליד הש.ג. אז הבנו ש"ליד הש.ג." משמעו היציאה בגדר למסלולים, לא באמת מול השער - ורוזמן הורה לנהג לקחת ימינה. הנהג התחיל לצודד יבש, ופשוט הרס את הכביש. לרוע המזל, בדיוק באותו הרגע הגיע מג"ד "שפיפון" לביקורת וראה את הנזק קורה ... רוזמן חטף 28 ריתוק, והמג"ד הלך להתלונן אצל האוגדונר.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אני זוכר מקרה מלפני יותר מעשור, שני מאפיונרים כבדים מאוד בבלגיה, חולצו מחצר הכלא אחרי שרק"ם כבד כלשהו (לא טנק) פרץ את הגדרות.

נהנתי מאד לקרא ולהזכר

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm

בלי להזכיר שמות ותאריכים...

1991+- ,גי'פ שאמור היה לסייר על כביש חוצ"ש בפטרול של שש שעות הגיע על ציודו והצוות לחוף דבוש בהרצליה,שתו כמה בירות וצי'פס,וחזרו לסלפית -ועוד היו בהאזנה משך כל הזמן. ..I SHIT YOU NOT !

92' , שבת בבוקר, משטח טנקים אי שם{ שיזפון..} שני גננים לוקחים טנק לטיול {אין מילה אחרת שתגדיר את זה} מגיעים ממש,אבל ממש רחוק,וחוזרים אחרי שלוש שעות..{הארוע מצולם בוידאו !} ישר לארוחת צהריים במועדון "ירח מר".

ויש עוד כמה,אבל צריך לחכות 25 שנה כדי לפתוח את הפרוטוקולים..

היה איזה טייס אני לא זוכר את שמו שבסוף יום העבודה בבסיס דרומי
נכנס ככה פשוט, בלי סיפורים לתוך איזה כלי טייס שאני גם לא זוכר את שמו
ואתם יודעים מה הוא עשה ?

לא תאמינו....

הניע את המטוס , התישר על מסלול ההמראה והמריא
ואתם מנחשים מה הוא עשה אחר כך ?
לא תאמינו

הוא טס צפונה וישר נחת בשדה תעופה צפוני, נדמה לי מחניים או אולי זה היה שדה דוב
ומה אחר כך ???
הוא נחת, החנה את המטוס בצד, הלך ברגל עד החנייה, נכנס לרכב שהחנה בבוקר לפני שנסע לעבודה
ולא תאמינו
הניע את הרכב הפרטי ונסע הביתה

סיפור כזה שמעתם ???
ממש מדהים לא להאמין ...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שנכנס לנמל התעופה בבירות,ביום שישי בין השמשות, עלה על מטוס צסנה או משהו דומה לו וטס לו הביתה במטוס הגנוב.

צנחנים במילואים נכנסו למטוס קל בבירות וטסו לארץ.
יורטו והונחתו בבצת, נשפטו וישבו תקופה קצרה.

הקצינים "שאלו" "ססנה" שחנה בנמל בירות [1982]

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-132008-00.html

בתקופת מלחמת לבנון ב-5 באוגוסט 1982 נטלו שני קציני צה"ל, רב סרן ישי צימרמן וסגן עופר יוזם, מטוס מדגם ססנה משדה התעופה בביירות ללא רשות והיתר טיסה, כדי להגיע בו לחופשה בארץ

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דן 137 בלי להזכיר שמות ותאריכים... 1991+- ,גי'פ שאמור היה לסייר על כביש חוצ"ש בפטרול של שש שעות הגיע על ציודו והצוות לחוף דבוש בהרצליה,שתו כמה בירות וצי'פס,וחזרו לסלפית -ועוד היו בהאזנה משך כל הזמן. ..I SHIT YOU NOT !

96-97 היו שנים די משוגעות בגזרה הצפונית של רצועת עזה. זכורים לי בשלוף:

אביב 96 - צוות כוננות ליל שישי (אמור להיות בכוננות הקפצה מיידית) תופס כוננות לילה במועדון הפורום בבאר שבע. לג'יפים לא היה אכפת.

קיץ 97 - צוות מחסום שבת חוזר לבסיס, החול של החוף נשטף מהג'יפ והוואנדורה. לא נספרו פגיעות בנפש או בציוד.

סתיו 97 - אותה וואנדורה, עמוסה צינורות טפטפת ושתילים, חוזרת מקיבוץ צפוני בו גר במקריות מדהימה רס"פ היחידה. קיים חשד ל"ידעו ושתקו" מצד מפקדת היחידה...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפני שנתיים בערך, היה גולנצ'יק בשם "בוכריס" שנשאר שבת.

הוא היה משועמם והחליט לערוך ניסויי כלים- אז הוא קודם כל לקח סופה לחצי שעה של נסיעת שטח,
סיור עם האמר- ולבסוף נסיעה פראית ננגמ"ש.

מה לעשות ובוכריס לא יודע לנסוע בנגמ"ש? אין בעיה להתניע הוא דווקא הצליח...
לאחר רבע שעה של נסיונות עצירה של הכלי, הוא הספיק לדרוס 2 אוהלי 11- מגורים, להרוס חלק מעמדת השמירה- ולסיום פשוט לדרוס את הנשקייה ולרמוס את כל הנשקים שהיו בה.

הוא נעצר בסוף על ידי התנגשות בקובית בטון.

למותר לציין כי בוכריס המשיך אחרי הכלא לשרת בגולני בתור רס"פ.

אני מכיר אותו אישית.

לקראת סוף טירונות יחידה, אחרי שבירת שמירה פראית למדי, קבלנו 28 יום ריתוק - אני, וחברי א. וע. (השמות חסויים).
ע. תמיד היה מופרע וחולה נשק. א. היה זרקן חפש"ן, אני היית מטוליסט.
באחת השבתות ע. המופרע מראה לי כי הוא גילה "סליק" של 6 פצצות מטול באיזה אפוד ישן שהיה זרוק במגורים הטבחים. כמובן שהמטולים עברו לארגז צוות לטובת תרגיל מסכם טירונות יחידה.
לקראת סוף השבת אני בודק את ארגז הצוות ומגלה רק 4 מטולים.
שאלתי את א. איפה המטולים, אך הוא ישן כל השבת. גם ע. הכחיש אך בערמומיות.
לאחר אחד מתרגילי הצוות בו ירית מטול ופיספסתי ניגש אלי ע. ואמר "אני יודע שבאמת קשה לפגוע עם מטול".
"איך אתה יודע?" שאלתי.
"אתה זוכר שמצאנו 6 מטולים ואח"כ היו רק ארבעה? אני לקחתי שתי פצצות לחורשה מאחרי הבסיס. יריתי על אקליפטוס ענק ולא הצלחתי לפגוע".
לא הופתעתי כי ע. היה (ועדיין) מופרע חולה נשק.
עכשיו, אתם בטח חושבים כי הבסיס היה באיזה חור בדרום, ומה הבעיה לגשת לירות מטול על איזו דיונה.
אז זהו, שלא. הבסיס ישב צמוד לכביש אשקלון-קריית גת. המקום שבו ע. ירה את המטול רחוק 100 מטר מכביש עליו נוסעות אלפי (אם לא עשרות אלפי) מכוניות כל יום.

באחד מהימים היותר מושלגים בארץ, אני יושב בבסיס מג"ב אי-שם בצפון בגובה של 420 מ' מעל פני האדמה (הגובה רלוונטי לסיפור).
בחדשות כבר מודיעים על שלג בכרמל, שלג בפסגות הגליל התחתון וכמובן ברמה"ג והגליל העליון.

החברה מחליטה שהיא חייבת לראות שלג (WTF... איזה צרה נכנסתי) משכנעת אותי בטל' לקחת אותה לטיול בגליל ואני אומר לה שאני לא יכול כי הצוות יוצא לסיור בט"ש ואני כולה סדירניק (אין לי זכויות בכלל) למרות שהייתי דיי ותיק בבסיס.

שעתיים היא כבר 'חופרת' בשכל שהיא רוצה לראות שלג.. עם יותר מידי התלבטויות וכמה "סידורים" אני מחליט על דעת עצמי להרים טויוטה ולנסוע איתה עד להרצליה לקחת את החברה ומשם חזרה לגליל לראות שלג.

שאני חוזר חזרה מהגליל לכיוון הרצליה סממ"ר גליל מודיע לי בכריזה לעצור בצד לאחר שעקב אחריי איזה 100 מ'.
למרבה הפלא הוא אומר לי "למה לא הבאת את המשפחה - זה כמו יום חג עכשיו בגליל"
לא ידעתי איך להודות לו עד שהתחייבתי לתרום ימי כוננות בבסיס.

בתחילת המבצע השתתפנו בכניסה לטול כרם. כמה ימים מאוחר יותר העלו אותנו לאחד הכפרים צפונה יותר (עילאר, כמדומני). ישבנו שם יומיים, ואז החליטו להוציא אותנו הביתה. קיבלנו הוראה לצאת אל קיבוץ מגל עם הטנק דרך זיתא, ולשם יגיע הצוות המחליף. ירדנו לזיתא, ולאחר שהסתובבנו שם זמן מה ברחובות (מסיבות ברורות לא ביקשנו הכוונה מהמקומיים) הגענו לנקודה בה היינו אמורים לעבור... ושם הסתבר לנו שחפורה שם תעלה עמוקה ומאחוריה גדר גבוהה. חמישים מטר הפרידו בינינו לבין הקו הירוק, אבל לא יכולנו לעבור אותם. בקיצור, הסתובבנו ונסענו צפונה לבאקה אל שרקייה, הגענו למחסום צה"ל בבאקה, לאחר שיחה קצרה עם החיילים הם השתכנעו לתת לנו לעבור וכך נכנסנו עם הטנק לרחוב הראשי של באקה אל גרבייה. מי שמכיר את המקום יודע שהוא לא בדיוק נבנה לטנקים והוא קצת צר, אבל עם קצת רצון אפשר לעבור. אח"כ הכביש מתרחב ואפשר לתת גז - השתדלנו להקפיד לשמור על הנתיב הימני כך שהמכוניות יוכלו לעקוף, אבל מדי פעם הטנק נכנס קצת להחלקות וזריקות זנב... כך נסענו על כביש 574 ארבעה-חמישה ק"מ יחד עם המכוניות עד שהגענו למגל. בתמונות - הטנק בתחנת האוטובוס של הקיבוץ.

עוד גניבת רכב מבצעי - כתבה מתוך ידיעות אחרונות של סוף השבוע הנוכחי

למה לכתוב כתבה "ללא סימני זיהוי" ובסוף לציין את שם המח"ט על מנת שכולם ידעו שמדובר בחיילים מחטיבת "כפיר", יצרפו לכך את מיקום הבסיס ויבינו באיזה גדוד היה האירוע ?

! This is Sparta

סיפור שבטוח מכירים כמה וכמה..

בתחילת 06 או סוף 05, אחד מחיילי הבסיס שלי, בחור די מופרע, היה באבט"ש בחמט"ר יהודה (הר מנוח).
לילה אחד נמאס לו, הוא זיהה האמר משוריין מונע, קפץ פנימה, נופף לשלום לחבריו בש"ג, ופנה על ציר 60 שמאלה.
אחרי עיקול או שניים הוא התהפך, נטש את ההאמר, וחזר בריצה לבסיס, עבר בש"ג.. - החיילים התחננו שלא יספר כלום - והלך לישון.

אחרי כשעה זיהה סיור האמר הפוך, ללא אנשים ליד או בפנים, והקפיץ חניבעל.

כמובן שהעירו את כולם, וידאו מי חסר, והתגלה שחיילת אחת לא נמצאת.
מתקשרים אליה - לא עונה..
מתקשרים לבית - והיא לא שם.

כשכבר חשבו להודיע להורים שהילדה שלהם נעלמה וכנראה נחטפה, התגלתה האבידה בבית חברתה - מסתבר שהיא חתכה בלי להודיע לאף אחד (מוסר השכל: אם אתה חותך, תודיע להורים, או לחברים).

עד צהרי היום למחרת (אני חושב שזה אירע בשישי) כבר התגלה שע' הוא הגנב, הבחור נשפט ונכנס ל-50 כלא, אם אני זוכר נכון.
מאז מפקד הטייסת טרח להוציא הוראה לקצינים תורנים למיניהם לבדוק נעילת רכבים בכל מצב.

אני הגעתי לבסיס כשבוע אחרי האירוע, ואחרי חודש+ אני פוגש עם איש הקבע הצעיר מהמחלקה שלי בחור נחמד למראה, שמתנפל בנשיקות וחיבוקים על איש הקבע..
מדברים, מברברים (את השיחה הבנתי בדיעבד), ואז הוא שואל אותי מה קורה עם אחת מבנות המחלקה שלי, ואיך היא.
אני בתגובה: "יימח שמה, בת כלבה. מסנג'רת אותי כל הזמן".
הוא הסתכל עלי במבט רצחני.. "יש לך מזל שבדיוק יצאתי מהכלא.. איך אתה מדבר על החברה שלי?"

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ההאמר ההפוך בכניסה לבני-נעים.......אחד הסיפורים המרכזיים שסיפרו לי החבר'ה שהיו באותו אירוע כשהגעתי לשרת בגזרה.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

Once again i apologize for the English, but am at work and don;t have Hebrew font...

I remember a few years ago an American friend who was volenteering as a MACHAL. he wa in gdud 932 if i remember correctly. at the time he was doing Avtash at Kever Rachel- he was stationed alone in a pilbox overlooking what he would call "nothing" and his radio didnt even work so even if something did happen the only wy anyone would know of it would be hearing the gunfire and come to their sences...

One day he decided he's going to head into town (Jerusalem) while on shmira. He ordered a cab to Machsom 300 (if i remember correctly) and just took it 15 minute drive to the city, hung out for 2.5 hours and took the cab back. after that he decided to be smarter, so he actually took one of the Sufot for "maintnence" and drove it in to the city. Parked it by the Mashbir on King George St, and was walking around town with Madei Bet, half konenut (other half was in the jeep) and.... his MK 91 that he took from the jeep. He literally unscrewed the Radio and was walking around with it listening to make sure noones looking for him and would even get on every one ina while to say he's testing it.
afte this incident he "understood the sevaerity" of the situation. He never took the jeep into town again, but did occasionally hop in a cab when on shmira for 8 hours and noone knew he was missing....

we're all talking about stolen REKEM.

are there any stories of stolen Aircraft or Naval ships, boats etc?

מרווין הימייר, שכעס על העירייה עקב סכסוכי נדל"ן ומיקום תשתיות מזיקות ליד ביתו, לקח דחפור קומטסו D335A ומיגון אותו בשריון סנדוויץ' מאולתר מפלדה ובטון (בהתחלה דיווחו שמדובר ב-D9, מעניין למה). אח"כ הוא יצא למסע הרס בעיירה גרנבי בקולורדו שם הוא הרס 13 מבנים אך השתדל שלא לפגוע באנשים. בסופו של דבר המשטרה סגרה עליו והוא התאבד בתוך הקבינה.



http://en.wikipedia.org/wiki/Marvin_Hemeyer

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אז עכשיו בבית ואפשר לכתוב בעברית....

נזכרתי כאן בסיפור של חבר שלי.
הוא היה מתנדב מחו"ל במסגרת מח"ל ושירת (נראה לי) ב 932 של הנח"ל.

בזמנו הוא תפס קו בחטמ"ר עציון ובקבר רחל. היה יושב באיזה פילבוקס 4-8 שעות בלי מ.ק תקין וכו..

יום אחד פשוט הזמין לעצמו מונית שהגיע לאחד מהמחסומים באיזור, ופשוט נסע 10 גקות לעיר (י-ם), לאחר כמה שעות שב במונית לעמדה שלו... לאחר נסיון מוצלח ראשון הוא ניסה בשנית וכשראה שזה משתלם לו החליט לקחת את זה צעד נוסף ופשוט לחסוך לעצמו קצת כסף. בזמן השמירה שלו הוא פשוט חזר ירד מהעמדה, נכנס לאזור של הרכבים במוצב, לקח (נראה לי) סופה, ופשוט נסע לעיר בי-ם. החנה את הג'יפ ליד המשביר ברחוב המלך ג'ורג', הוציא את המ.ק מהרכב- כן כן, פשוט הוציא את כל המברגים וכו ולקח את המ.ק (שהיה נראה לי 91) והסתוב בעיר. ישב על פלאפל, דיבר א חברים כו כשהוא על ב' וחצי כוננות (החצי השני הוא השאיר ברכב...)..
לאחר המעשה ודיבור איתי ועוד כמה אנשים שנכנסנו לסרטים מהאקט המטורף שלו הוא החלית להנמיך צללית ו"רק" להגיע לעיר במונית- וכמובן לקח איתו מ.ק קטן שיכל לשמוע עם צריך לחזור לעמדה, ובמקרה שצריך פשוט יקפוץ למונית שיחזירו אות למחסום תוך 10-15 דקות...

קראנו לו ripley's belive it or not- הבן אדם פשוט לא היה יאומן על איך שהו היה עושה את זה בלי בושה או פחד, כאילו זה דבר נומטיבי לחלוטין, עד שנודע לנו על זה ופשוט אמרנו לו שאם זה קורה שוב לוקחים אותו למ"צ..


ד"א, שאלה, ראיתי כאן שדיברו על כלי טיס נגנבו, האם יש עוד סיפורים אמיתיים לגבי כלי טיס ולכי שייט שנגנבו??

אמנם לא רק"ם, אך מסקרן בכ"ז.
שירתתי בסדיר בבסיס משמר הנגב הזכור לטוב, אשר שוכן סמוך לבאר-שבע.
הבסיס מכיל כמה וכמה יחידות, כאשר אחת מהן אמונה על האבטחה השוטפת.
יצא, שבערב יום העצמאות 06', אם זכרוני לא מטעני, נשארו כמה חבר'ה שבוזים מיחידה זו בבסיס למטרות אבטחה.
כמו שכבר ניחשתם, החיילים הללו סירבו להשלים עם מר גורלם וכשהקצין התורן הלך לישון, הסמל התורן, הנהג פטרול ועוד כונן עלו על הטויוטה של הפטרול ודפקו נסיעה לאופקים, העיר הקרובה ביותר, שם הם חגגו את יום העצמאות בפאב כלשהו. הבילוי עבר טוב, אך הגיע זמן לחזור והנהג, מה לעשות, שתה קצת. אז ביציאה מחניית הפאב הוא דפק רכב אזרחי. רק מה, מהר מאד התברר שברכב ישבו, בעצם, שוטרי בילוש.
מיותר לציין שהחיילים נעצרו, נחקרו, הוחזרו לבסיס ונשפטו במהרה ל-35 ימי מחבוש בממוצע...