מישהו להרחיב בעניין?

הגרמנים האמריקאים וגם הבריטים החלו להשתמש באמר"ל א"א במהלך המלחמה. כמו שניתן לראות מהתמונה השניה, הצורך בהתקנת זרקור א"א על כוונת נק"ל הפך את כל העניין למסורבל ושברירי למדי - במיוחד בתנאי לחימה.

בעניין התמונה הראשונה אני מפנה אותך אל המקור - זהו זחל"ם SdKfz.251/20 Uhu (ינשוף) שפעל במשותף עם טנקי פאנתר וסיפק להם תאורה עם זרקור א"א 60 ס"מ:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

האמצעים הללו התבססו על מחקר מקיף שנערך בגרמניה החל משנות ה-30 בנושא א"א. היה זה נושא "חם" בתקופה זו והוא נחקר באינטנסיביות גם בבריטניה ובארה"ב. כל האמצעים שפותחו בתקופה זו התבססו על מקור תאורה א"א ועל גלאי - וזו היתה מגבלתם העיקרית. הטכנולוגיה לא הבשילה במהלך מלה"ע השניה ולכן מלבד פריטים בודדים שנמסרו לניסויים מבצעיים, כל האמצעים שבתצלומים לא נכנסו לשימוש מבצעי.
אמצעי א"א מעניין נוסף היה Spanner - מעין גלאי א"א מוטס שהותקן למטרות ניסויים מבצעיים על מספר מטוסי קרב ליליים. הוא התגלה כלא-יעיל וכתוצאה מכך פיתוחו ננטש. כמו הבריטים, גם הגרמנים הגיעו למסקנה שעדיף להשקיע בפיתוח המכ"ם המוטס במקום בא"א. בתצלום דורניה 17 עם מערכת Spanner ניסיונית. הגלאי מותקן מול מושב הטייס ובחרטום נמצא זרקור הא"א.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.airwar.ru/image/idop/fww2/do17z/do17z-4.jpg]

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

ZG 1229 Vampir, מערכת שכללה כוונת אופטית אליה חובר זרקור א"א וכן ערכת מצבר להפעלת הזרקור שנישאה על גב החייל. הכוונת הפועלה ע"י צוותי זחל"מי Uhu המפורטים למעלה, כאשר בעת פריקה מהכלי הלוחמים יכלו תחילה להיעזר באור הזרקור הגדול ורק כאשר יצאו מטווח התאורה שלו הפעילו את הזרקור שעל הרובה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

השאלה המתבקשת היא למה לא ללכת על מקלען עם כוונת+ מאג-2/תאורן עם הזרקור או לפחות המצבר שלו. הרי אי אפשר ממש להסתער לבד, עם נשק מסורבל ומצבר על הגב.

FG 1250 Sperber , מערכת שכללה כוונת לילה וזרקור א"א בקוטר 30 ס"מ - המערכת הותקנה על כיפת המפקד בהיותה הנקודה הגבוהה ביותר של הטנק ולכן גם הופעלה ע"י המט"ק. שיתוף פעולה בין המט"ק לתותחן לצורך ירי היה עניין מורכב למדי - המערכת היתה מותקנת על אותו ציר של התותח (שעה 12) אך היתה יכולת הגבהה עצמאית, כדי לתאם את זוית הגבהת התותח לזוית האמר"ל נעשה שימוש בשיטה מגושמת של סרט מדידה שהיה מחובר בקצהו העליון אל ראש המערכת וחלקו התחתון נכנס אל תוך הצריח. התותחן היה קורא את הזוית מהקצה התחתון של הסרט ומכוון את התותח בהתאם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קרבין M1 עם טלסקופ א"א M3 - המבנה דומה מאוד לכוונת הגרמנית, וזאת בניגוד לדגם שקדם לה (M2) בה הזרקור א"א היה כה גדול ומגושם, שהוא הופרד מהטלסקופ והותקן מתחת המתפס הקדמי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל