 |
14-12-2005, 04:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.01.05
הודעות: 16
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי צביקה_ק שמתחילה ב "שאלה (ולא חידה) על משמעות צבעי כומתות החילות השונים"
בניגוד למה שנאמר, לפי מסורות היסטוריות מסוימות ישנה משמעותגם לכומתה וגם לצבע. נושא זה הוא נושא מסובך במסגרת אומנות הסימול הצבאי, והדיון בולא פשוט. בהמשך אני אנסה לענות בקיצור מעמיק ככל האפשר על השאלות שהועלו.
מה שיוך הצבעים לפי החיילות? של הכומתות
במסורת הצבאית הכומתה שימשה כסמל ליחידות מיוחדות, או בעלותתפקידים ייחודים. מסורות אלו החלו בצבעות האירופאים, בהם רוב החיילים חבשו כובעים, והתבססו בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. המסורת הבריטית השתרשה והיוותה אתהבסיס שיטת הסימול ברוב צבאות העולם, כולל שלנו.
גם כיום המסורת שבה הכומתה וצבע מסמלים יחידה ייחודית, מונהגת ברוב צבאות העולם. יוצאי דופן עיקרים הם צבא ארה"ב, (שנהג כך עד שנת 2000, בה הונהגה כומתה כלל צבאית ושלוש כומתות ייחודיות) וצה"ל. במשך רוב שנות קיומו שלצה"ל נושא כיסוי הראש עבר שינוים רבים, רק בקיצור ניתן לציין כי במשך שנים רבותלרוב הקצינים והנגדים לא הייתה כומתה אלה כובע, אך הכומתה הכלל צה"לית והכומתההחיילית קיימות מראשית הקמתו.
במקור הכומתות הצה"ליות היו מבוססות על המסורת הבריטית; כומתה בצבעזיתללא שיוך חיילי, או בעלי שיוך חי"ר(בזמןמאוחר יותר כומתת החי"ר הוחלפה לכומתה שחורה), כומתה שחורה לבעלי שיוךשריון/חרמ"ש, כומתהאדומהלבעלי שיוך מוצנח/מוטס, כומתהאפורהלבעלי שיוך חיל-אוויר. יוצא דופן הוא חיל-הים, אשר במשך רוב שנותיו לא השתמש בכומתה, (כפי שנוהגים רוב ציי העולם) אלה בתקופותשונות, בסוגים שונים של כובעים.
צבעי הכומתות הללו לא נבחרו סתם, כפי שציינתי הם מבוססים עלמסורות וותיקות ביותר.
צבע הזית הוא צבע מדי העבודה והלחימה המסורתי, ולכן מובןמאלו. הצבע השחור לשריון ולחרמ"ש משמש ברוב העולם לציין גם יחידות סיור. המסורתשל צבע כומתה זה עתיקה ביותר, ומתחילה עם כומתת הבסק, (על שם כיסוי הראש המסורתי שלבני עם זה) אשר בשימוש יחידת Chasseurs Alpins (יחידת סיור הררי, אשר מאוחר יותרקיבלה גם יכולות שריון) מאז שנת 1889 (לא טעות אכן מדובר בשנה שנרשמה). כומתה זואומצה לאחר מכן גם על ידי כוחות השריון והסיור של צבאות גרמניה, ברטניה וארה"ב ( גדודי ה-Rangers האמריקאנים אימצו אותה, תחילה באופן לא רשמי, החל משנת 1951. אך עםהמעבר של כלל צבא היבשה האמריקאני בשנת 2000 לשימוש בכומתה זו, הוחלפה כומתתם בשנת 2002 לכומתה חומה). יש לציין כי כומתת הבסק המקורית, אשר עדין בשימוש צבא צרפת, אינה שחורה, אלה למעשה בצבע כחול כהה ביותר.
המסורת של הצבע האדום כצבע הכומתה של כוחות מוצנחים, מתחילהעם הקמת כוחות אלו במסגרת הצבא הבריטי בין מלחמות העולם. יש לציין כי זו אינההמסורת במסגרת הצבאות הגרמנים, משום שהמסגרות המוצנחות בצבא גרמניה החלו את דרכןמבין הכוחות של הסיירים האלפיניסטים. בקרב כוחות אלו נהוג לחבוש כובע בדייחודי, שעלו סמל של פרח האדלוויס. תהליך הקיבוע של צבע הכומתה האדום לא היה קצר, בתחילה נשקלו והיו בשימוש מספר צבעים. שני הצבעים העיקרים שנבחנו היו; אדום וכחול. ההחלטה הסופית נפלה במסגרת הוראה של מפקד הכוחות המוטסים הברטים, לכול הכוחותויחידות הסמך שלהם, מתאריך 29 ביולי 1942. בהורה זו מובע לידיעת היחידות שהכומתההאדומה נבחרה ככיסוי הראש המיצג לכל היחידות המוטסות. יש לציין כי צבע הכומתה האדוםהוא טעות נפוצה, ולמעשה צבע הכומתה המקורי, אשר עדין בשימוש הצבא הבריטי הוא ארמוני (Maroon).
הכומתה האפורה נלקחת מקרב המסורת של חיל האוויר המלכותיהבריטי. ולפשר הדבר צבע הוא למעשה תכלת אפרפר כצבע השמים (בבריטניה). מכאן גם ניתןלהבין שעל אף הדעה המקובלת, ולעיתים על אף מראה עיניים (בעיקר במקרים של כומתותמתוצרת פחות איכותית), צבע כומתת חיל ההנדסה אינה אפורה אלה כפי שהוזכר אפור כסוף, אשר במקרים מסוימים אף ניתן לראותו בגוונים לבנים.
כמו כן ברצוני לציין כי ישנם עוד מספר צבעים מקובלים במסגרתמסורת זו:
ירוק כהה- צבע זה מסורתיתמשיוך ליחידות קומנדו ונחיתה. המסורת החלה עם יחידות הקומנדו של בעלות הבריתבמלחמת העולם השנייה, ונמשכת עם הנחתים המלכותיים הבריטים, הנחתים הפינים, הסייריםהפינים, הנחתים המלכותיים השוודים, כוח הסיור המיוחד היווני, כוח הסיור ההולנדי, כוח הקומנדו המוצנח הבלגי, הנחתים הצרפתים והכומתות הירוקות של צבא ארה"ב. כפישניתן להבין השימוש בצה"ל חורג במקצת ממסורת זו.
צהוב מדברי/חול- צבע זה אומץונזנח מספר פעמים על ידי ה-SAS הבריטי החל משנת 1944. מאז צבע זה מקובל ברחבי העולםבקרב יחידות מסוג זה.
חום- מקובלבקרב כוחות סייור/חירמ"כ/חי"ר-קל. צבע זה הוא גרסה יותר מאוחרת של כומתותה-SAS.
החריגה הראשונה בצה"ל ממסורת צבעי הכומתות שהזכרתי לעיל, הייתה בעת אישור כומתה חומה לחטיבת גולני במהלך שנות השבעים. אישור זה לא נעשהבקלות ראש, ואף לא במהירות. הכומתה אושרה לאחר זמן רב, ומתוך דיון מתמשך. צבעהכומתה שנבחר אכן נועד לציין את קשרה של החטיבה לאדמת הגולן והגליל, אשר עליהם היאנלחמה. אך כמו שציינתי כבר זהו גם צבע מקובל במסורת של צבעי הכומתות. פתיחת דלת זוהיוותה פריצה של המסורת, אשר לאחריה החל מאבק של יחידות שונות על כומתה ייחודיתעבורן. לא ניתן לומר שכל בחירות הכומתות ושיוכן השונים במהלך השנים, נעשו מתוךמחשבה מעמיקה מספיק והתייחסות נאותה למסורת הצבאית. הדיון לגבי הרקע לבחירת הצבעיםהשונים, מבין הכומתות המאוחרות, הוא מגוון ורחב. אין ברצוני להיכנס לדיון היסטורי זה, ולכן אני הסתפק בציטוט המקור המוסמך היחיד לגבי צבעי הכומתות בצה"ל כיום:
(מתוך אתר האינטרנט של צה"ל)
פקודת מטכ"ל-
33.0501 - מדים - סוגים, חלקים והוראות לבוש
נספח א' לפקודה 33.0501
חבישת כובע חילי
יחידה צבע הכובע
חיל האוויר כחול-אפור
חיל הים כחול כהה
חיל התותחנים כחול-טורקיז
חיל השריון (כולל שחור
חייל בעל שיוך חילי
אחר, המוצב ביחידה של
חיל השריון יחידת סיור של
גדוד בט"ש ויחידות קשר,
השייכות ליחידות של חיל
השריון)
חטיבת צנחים אדום
חטיבת "גולני" חום
חטיבת "גבעתי" סגול
חטיבת הנח"ל ירוק
חיל ההנדסה אפור
חיל המשטרה הצבאית כחול בהיר
חיל המודיעין ירוק כהה
חיל מודיעין השדה ירוק כהה
חיל פיקוד העורף כתום
תזמורת צה"ל בהופעה - כובע מצחייה
לא בהופעה - כובע בצבע זית
יתר החילות זית
מה צבעי הנעלים?
גם נושא זה מתחיל בקרב המסורות של הצבא הבריטי. הצבע השחור מקורו באופן פשוט בנעלי העור השחורות של החיילים והקצינים בצבא. הצבע האדום מקורו בנעלי הקרפ שהונפו לצנחנים הבריטים במלחמת העולם השנייה. בנושא זה כבר קיים אשכול במערכת, ולכן אין ברצוני להרחיב.
בנוגע לשיוך צבעי הנעלים ליחידות בצה"ל, גם נושא זה החל את דרכו לפי המסורת הבריטית המקובלת ברחבי העולם. במהלך השנים החל בלגן בתחום, כאשר הונפקו לכל מיני יחידות עם טענות לגבי שיוך ,בהווה או בעבר, לסטאטוס מוצנח, נעלים אדומות. כיום יחידות רבות בנוסף ליחידות מוצנחות משרתות בנעלים אלו. בניהן יחידות בעלות שיוכים שונים ומשונים. נושא זה מעורר דיונים רבים לעיתים קרובות. אך לא ניתן לומר כי יש בו מידת בהירות רבה. |
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
