11-10-2018, 23:00
|
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
|
|
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
|
|
קטגוריות ומינוחים.....
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "היתרון העיקרי (שהוא גם חיסרון במתארים מסוימים)"
כשמדברים על "מטוסי ביון (חוזי) מאוישים" במטרה להשוותם לפלטפורמות בלתי מאוישות (כטבמ"ים, ולווינים), ראוי לעשות הבחנה בין סוגי הפלטפורמות שאם לא כן המסקנות תהנה פשטניות מידי.
מטוסי ביון מאוישים כוללים מטוסים ייעודיים לצורך צילום חוזי, רדאר או אף לייזר, ובכללם מטוסים אזרחיים ("מטוסי ביזנס" כגון ה- G550 או מטוסים אחרים מסוג דומה) שהוסבו לייעוד ספציפי שכזה. מטוסים כאלה, ובעיקר הגדולים והמהירים יותר יכולים לשאת מצלמות כבדות משקל בעלות מפתחי עדשה גדולים ויכולות אופטיות מצוינות. מטוסים כאלה מצוותים גם במפעילי מצלמה, ומפענחים המסוגלים לבצע ולשנות משימות בזמן "כמעט" אמת - תוך טיסה.
מטוסי ביון מאוישים טאקטים - כגון ה- F16, F15, F18 הגריפן השבדי, היגואר, והרפאל הצרפתי ושכמותם, אינם מאוישים ביותר מאיש צוות אחד (הטייס) או בשני אנשי צוות ( טייס + נווט).
משפחה אחרת של מטוסי הביון המאוישים - תיקרא לצורך העניין: "מטוסי סיור" ומתבססת על מערכות חוזי קטנות יותר, בדרך כלל מגומבלות, ובדרך כלל כוללות מצלמות FMV המצלמות חוזי וידאו.
קיימת גם משפחה (אמנם קטנה יותר) המשלבת פלטפורומת מטוסי סיור ( כדוגמת ה"עגור" של פעם....) עם מצלמות בעלות יכולות טובות לטווחים ארוכים (צילום אלכסוני בעיקר) לשימוש בגובה בגובה נמוך/בינוני. אלה אינם נפוצים בצבאות המערב.
היו-2 הינו מטוס ביון מאויש (טייס בלבד) ייעודי שנבנה מלכתחילה לצרכי צילום מגובה רב. לכן אינו משוייך כאן לשום "משפחה" הגם שאינו זמין למכירה ולשימוש של צבאות זרים במערב, מלבד זה של חה"א האמריקאני.
וכיצד משתלבת החלוקה הזאת לשיח כאן? - ובכן, כשמדברים על עלויות ומשווים אותן לפלטפורמות בלתי מאוישות, ראוי לקחת בחשבון את עלות המטוס היעודי עצמו (רכש והסבות), כולל כל מערכותיו הלוגיסטיות המיוחדות לו, הטיפולים, חלקי החילוף המיוחדים של המטוס, אימוני הצוותים וזמינות הפלטפורמה גם כשמתגלות תקלות שמאלצות לקרקע המטוס.
מרבית מדינות המערב עושות שימוש בפלטפורמות טאקטיות זמינות שברשותן ושאינן מצריכות שינויים לצרכי התקנת בידוני צילום. ה- F16 מוביל את אפליקציות הביון הללו לצילום מודיעיני. זמינותו, וגמישות השימוש במטוס לצרכים אחרים (יירוט, תקיפה ואימונים כמו גם הלוגיסטיקה הקיימת ממילא) בחילות אויר רבים, מוזילים מאד את השימוש בו לצרכים ספציפיים של צילום חוזי רחוק טווח. כך גם ה F15 בחילות אויר שברשותם המטוס, וה- F18 גם כן. ביודעין אני נמנע מלהזכיר פלטפורמות צילום "יבש" (תשליל), שהולכות ונעלמות בשנים האחרונות (בכללן ה- F4, F5 ועוד כמה ישנות יותר).
חשוב לציין שבפלטפורמות הטאקטיות (מטוסי קרב ותקיפה שהזכרתי כאן) בדרך כלל אין הטייס או הנווט משנים את מיתווה הצילום תוך טיסה! המיתווה מוכן מראש לפני המשימה באמצעות Mission Planner (למעשה דיסק פלאש או קסטת SCSI) מיוחד הלוקח בחשבון מספר פרמטרים גדול של המצלמה, זוית השמש, רוחות, עננות ואובך, אמצעי נ"מ של האויב, ועוד... ועוד. לא הטייס ולא הנווט אמונים על הכנת תוכנית הצילום. איש הצוות, יכול אמנם לשנות את מיתווה הצילום שנקבע מראש בהליך קצר הקרוי TOO - Target Of Opportunity , אולם בדרך כלל אינו מתערב בפעולת המצלמות גם אם מתחייב לשנות את תוואי הטיסה או המשימה. יכולות TOO באויר בפלטפורמות אלה הינן מוגבלות מאד בהשוואה לתיכנון המשימה המקדים שהוזן למערכת לפני המראה.
עד כאן ( לפחות לפי שעה)...
|