11-02-2011, 19:46
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
עושים רוח - כתבה מבמחנה על יחידת המטאורולוגיה של ח"א
לא כולם סובלים ממזג האוויר בימים אלה: עבור חיילי יחידת המטאורולוגיה של חיל האוויר, עננים פלוס גשם הם דווקא מתכון להקפצת האדרנלין. עטופים בשמיכת פוך, ביקרנו אותם עם הבוגר הכי מפורסם שיצא משורותיהם, נסיך הטמפרטורות דני רופ - וניסינו לברר למה צה"ל בכלל זקוק לחזאים. רמז: מתברר שזה לא כדי להודיע לחיילים אם כדאי להגיע עם סוודר לבסיס
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../2011/06/10.htm
יש פה כל מיני אזכורים מעניינים למשל כמו זה
ערן מדבר ברמזים. אין לו שום כוונה לציין שמות ספציפיים של מדינות. אבל לרופ, משוחרר מכבלי הצנזורה בשל הזמן שחלף מאז שירותו, אין בעיה לדבר על מדינה ערבית שאליה הוא לטש מבט בהיותו במדים - תוניסיה. זה היה באוקטובר 1985, והוא וחבריו ליחידה נדרשו לחזות את מזג האוויר במדינה לצורך ביצוע אחת ההפצצות הרחוקות בתולדות חיל האוויר הישראלי - תקיפת מפקדת אש"ף במסגרת מבצע "רגל עץ". "הייתי לקראת סוף השירות שלי, ואני לא אשכח את היום ההוא בחיים", מספר רופ. "ישבנו אז בתחנת לוויינים חדשה שנפתחה בפלמחים. ביום שבו ההפצצה יצאה לפועל, הרמטכ"ל הגיע לתחנה, וגם כל החזאים הבכירים, וזה היה מטורף.
חזאי ערוץ 10 מספר כי באותה תקופה, חיילי היחידה נעקרו מפעם לפעם מחדריה החמימים של הקריה למוצבים הכי מבודדים בארץ - וגם מחוצה לה - וחוו את הקור על בשרם. רופ עצמו נשלח ללבנון. "עשיתי אז לא מעט בעיות ביחידה, ובגלל הטראבל–מייקריות שלי, החליטו לזרוק אותי לחורים הכי רחוקים שאפשר", נזכר רופ. "במבט לאחור, אני מודה למפקדים שלי, כי התקופה שלי שם היא הזיכרון הכי חזק שיש לי מהשירות. לקחו אותי, כולי חייל ג'ובניק מהקריה, והפכו אותי לקרבי בן לילה. שירתתי בתוך מחילה, מוקף בשלג מטורף בגובה שמונה מטרים. בכל שלוש שעות הייתי צריך לצאת לעשות תצפית, עם רוח של 80 קמ"ש על הפנים ושבשבת ביד. חוץ מזה, היה שם את התפריט הרגיל של לבנון: יריות, מטעני צד, שמירות - היה שם הכול".
|