איום "המכה השנייה"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2506401

התמקדות ארצות הברית בדאעש צפויה לגרום לאסד להבליג על התקיפה\ מאת עמוס הראל
המהלך החריג מכמה בחינות, שמיוחס לישראל, ממשיך את הקו ביחס למלחמה בסוריה. הטענה שנתניהו הורה על התקיפה ממניעים פוליטיים אינה סבירה
התקיפה שיוחסה לחיל האוויר, בשני אתרים שונים בסוריה היום (ראשון), נראית כהמשך המדיניות שקבעה ישראל באשר למלחמת האזרחים בסוריה כבר לפני יותר משלוש שנים. רשמית, ישראל אינה מאשרת ואינה מכחישה את אחריותה להפצצות. אבל מנהיגיה דאגו, בהזדמנויות שונות, להעביר לדמשק בחשאי ולעתים בפומבי מסרים מפורשים. ישראל סימנה קווים אדומים בחזית הצפונית - העברת מערכות נשק מתקדמות מסוריה לחיזבאללה או פגיעה בריבונות הישראלית. במקרים כאלה, היא מוכנה להפעיל כוח כדי לסכל את כוונות הצד היריב.
התקיפה היום באה לאחר תקופה ארוכה יחסית של שקט. או שלא היו הפצצות כלל מאז ההפצצה בג'נטא, בצד הלבנוני של הגבול בפברואר האחרון, או שאם היתה תקיפה בודדת כזו היא נעשתה מתחת לרדאר ואיש מהצדדים לא דיווח עליה. ההפצצה היום חריגה, משלושה היבטים לפחות: היא נעשית לאחר שחיזבאללה עשה מאמץ להגדיר כללי משחק חדשים מול ישראל בזירה הצפונית, היא מתרחשת אחרי שהקהילה הבינלאומית שינתה את סדר העדיפויות שלה באשר למלחמה בסוריה (מהפלת משטר אסד תחילה, להבסת יריביו מארגון דאעש, המדינה האיסלאמית, כעת) וזו הפעם הראשונה שישראל פועלת, לכאורה, בסוריה, מאז הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו ללכת לבחירות חדשות.
לפי התקשורת הזרה, ישראל תקפה מהאוויר בין חמש לעשר פעמים בסוריה על פני קרוב לשנתיים. סוריה וחיזבאללה הגיבו באיומים ואזהרות, אך לא פעלו תחילה במישרין בתגובה להפצצות. מאזן ההרתעה השתנה בפברואר. על-פי אותם דיווחים, ישראל ניסתה לפגוע בשיירת נשק בקרבת גבול סוריה-לבנון, אך לראשונה עשתה זאת בשטח לבנון ולא בשטח סוריה. בעקבות התקיפה, הגדיר חיזבאללה תג מחיר משלו: על כל מהלך ישראלי בשטח לבנון, תבוא תגובה. הארגון עמד מאחורי סדרה של פיגועי מטענים וירי רקטות בהר דב וברמת הגולן, שתוארו כנקמה על ההפצצה בג'נטא ועל שני מקרים שבהם נהרגו פעילי חיזבאללה בפעולות אחרות שיוחסו לישראל.
אשר למצב הפנימי בסוריה, כאן חלה תפנית גדולה בקיץ האחרון, כשארצות הברית הקימה קואליציה של מדינות מערביות וערביות כדי להילחם בדאעש. אף שהבית הלבן ממשיך לשלם מס שפתיים להכרח להדיח את המשטר הרצחני של הנשיא בשאר אל-אסד, ברור לכל שסדר העדיפויות של הממשל השתנה. האמריקאים לא תקפו ולו פעם אחת מטרות של המשטר, במשך כמעט ארבע שנים שבהן הוא מבצע טבח המוני באזרחיו. לעומת זאת, הם מקיימים כעת מאמץ אווירי של מאות תקיפות נגד הטרוריסטים של דאעש בסוריה ובעיראק. על פניה, זו נראית כסיבה טובה עבור אסד להימנע מלהגיב להפצצה הישראלית. אם ארצות הברית עושה עבורו את העבודה ונלחמת בדאעש, כיום האויב מספר אחת שלו, אין לו סיבה לגלוש לעימות צדדי עם ישראל שיכול רק לסבך את העניינים מבחינתו. את תגובת חיזבאללה קשה יותר לצפות. הארגון משדר בשנה האחרונה יותר ביטחון עצמי בהתגרויותיו בישראל. השאלה היא אם מיקום התקיפה, בצד הסורי של הגבול, יהיה בעיניו נימוק מספיק משכנע להימנע מתגובה.
ההפצצה שיוחסה לישראל נעשתה אחר הצהריים, עדיין באור יום. הצילומים מאזור דמשק, כמו עיתוי ההפצצה בסמוך להכרזת נתניהו על הבחירות, עוררו מיד ספקולציות כאילו מאחורי התקיפה עמדו שיקולים פוליטיים. אם מי מיריבי ראש הממשלה מציג טענה כזו, חובת ההוכחה עליו. ההאשמה אינה נראית סבירה. נכון שלנתניהו יש עניין לשמר את האיום הביטחוני בדיון הציבורי, עם פתיחתה של מערכת הבחירות. אבל המצב הביטחוני רגיש גם כך, כמעט בכל הגבולות. קשה לראות איך נתניהו יוזם מהלך התקפי כזה - וגורר אחריו את זרועות הביטחון - בלי שמשהו מהוויכוח ידלוף לתקשורת.
על פי הדיווח מסוריה, התקיפות היום כוונו לשני יעדים: סביבת נמל התעופה של דמשק ואזור הגבול הסורי עם לבנון. אם לשפוט על פי תקיפות העבר, באזור הנמל נמצאים מחסנים שבהם נקלטים משלוחי נשק המגיעים במטוסי תובלה מאיראן ואילו אזור הגבול מופצץ לקראת מעבר שיירות לשטח לבנון. כשהותקפו מטרות בצפון סוריה, היו אלה טילי חוף-ים רוסיים מדגם יאחונט, שהגיעו במשלוחים מרוסיה דרך הים לנמל טרטוס. בגבול היבשתי בבקעת הלבנון הועברו בעבר טילי נ"מ מתקדמים וטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. מכון ממר"י, המתמחה במעקב אחר תקשורת ערבית ופרסית, דיווח היום כי בכירים במשמרות המהפכה האיראניים הצהירו בסוף נובמבר שאיראן ציידה את חיזבאללה בטילים וברקטות לטווח 300 קילומטרים, שביכולתם לפגוע ברוב שטח ישראל, עד הכור בדימונה.
("הארץ", 07.12.2014)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4600715,00.html

האיראנים משחקים באש\ מאת רון בן ישי
התקיפה בסוריה אחה"צ מגיעה אחרי שבועות שבהם הרבו אנשי משמרות המהפכה לדבר על אמצעי לחימה איכותיים שסיפקו לנסראללה. האם מדובר בנשק המהווה קו אדום מבחינת ישראל? על הדימיון לתקיפה במאי 2013
התקיפות אתמול (א') בסוריה, המיוחסות לחיל האוויר הישראלי, נועדו כנראה למנוע העברת משלוח של אמצעי לחימה מתקדמים מסוג חדיש מאיראן לחיזבאללה. משמרות המהפכה האיראניים ממשיכים לשחק באש ומציידים את חיזבאללה בנשק שעלול להסב אבידות והרס רב בישראל.
ההערכה מבוססת על העובדה שהמטרות היו בשני אזורים יחסית מרוחקים זה מזה: האחד ליד שדה התעופה הבינלאומי של דמשק, והאחר ליד א-דימאס, שנמצאת ממערב לדמשק, במרחק של קילומטרים ספורים מהגבול עם לבנון. ידוע שמשלוחי טילים ונשק אחר שמיועדים לחיזבאללה מונחתים במטוסי מטען איראניים בשדה התעופה של דמשק ואחר כך מועברים לאתר אחסנה של הצבא הסורי ומשם נשלחים ללבנון דרך הגבול בין שתי המדינות המצוי במרחק קילומטרים ספורים מאתר האחסנה של צבא אסד.
אפשר להניח בסבירות גבוהה שהתקיפה אתמול, אם אכן בוצעה על ידי חיל האוויר דרך שטח לבנון, נעשתה על סמך מודיעין מדויק ואחרי שנשקלו כל ההיבטים המבצעיים והאסטרטגיים. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון כבר הכריז בעבר שלישראל שלושה קווים אדומים שעל פיהם פועלת ישראל בזירה הצפונית:
א. העברת נשק הנחשב "שובר שיוויון" לחיזבאללה.
ב. נשק כימי.
ג. פגיעה בריבונות ישראל.
מפני שלא היה מדובר לאחרונה בפגיעה בריבונות ישראל, סביר להניח שמדובר בנשק איכותי שהועבר לחיזבאללה או בנשק כימי או בשניהם ביחד. בכל מקרה, סביר להניח שהשר יעלון הוא שאישר את התקיפה והורה עליה.
התקיפה אתמול מזכירה את התקיפה במאי 2013, אז יוחסה לחיל האוויר פגיעה במשלוח של טילי פאתח 110 מהדגם המתקדם ביותר והמדויק ביותר, שהגיע במטוסים מאיראן ויועד לחיזבאללה. לילה לאחר מכן הותקף מתקן אחסון טילים גדול של הצבא הסורי באזור ג'בל קסיון, שאליו הועברו כבר חלק מהטילים. ייתכן מאוד שהתקיפה היום - שמיוחסת לחיל האוויר אך אין לה אישור ממקורות ישראליים - נעשתה מאותן סיבות ובנסיבות דומות.
בשבועות האחרונים הרבו אנשי חיזבאללה ובכירים במשמרות המהפכה האיראניים לדבר על טילי קרקע-קרקע איכותיים שאיראן סיפקה לחיזבאללה ואשר מאפשרים לארגון להגיע במדויק לעבר כל מטרה בכל שטח ישראל. ההערכה הייתה שהדיבורים האלה התכוונו לדגם פאתח 110.
ייתכן מאוד שכמה משלוחי טילים מהסוג הזה, ששדרגו את יכולת חיזבאללה לפגוע בצורה הרסנית בשטח ישראל ובעיקר באזור גוש דן, כבר עברו והגיעו לידי חיזבאללה בלבנון. ייתכן שהתקיפה נועדה לעצור משלוח נוסף שהיה אמור היה להגיע לשדה התעופה הבינלאומי של דמשק דרך מתקן האחסון של הצבא הסורי בעייריה אל-קאדסייה, ומשם לעבור את הגבול אל בקעת הלבנון. כזכור, בשאר אסד חייב רבות לחיזבאללה, שמגונן על שלטונו ולכן הוא מוכן לקחת את הסיכון שבתקיפות ישראליות בשטחו.
סביר להניח שהתקיפה אתמול לא תגרום להתלקחות רבתי בין ישראל לסוריה. בשאר אסד לא נוהג להגיב על תקיפות משלוחי נשק לחיזבאללה בשטחו כדי שלא להסתבך בעימות הרסני עם ישראל בשעה שהוא נלחם במורדים על הישרדות משטרו.
סביר שגם חיזבאללה לא יגיב. בעבר ביצע הארגון פעולות תגמול על תקיפות ישראליות שהשמידו נשק שנשלח אליו מסוריה, אבל רק כשהתקיפות האלה התבצעו בשטח לבנון. על תקיפות שהתבצעו בשטח סוריה, חיזבאללה לא הגיב - כיוון שלשיטתו של נסראללה הוא מגן רק על שטח לבנון, ותגובה על תקיפה בסוריה תהיה אישור שהוא מקבל משלוחי נשק לא חוקיים מאיראן ומאסד דרך שטחה של סוריה.
כך זה היה בעבר. עם זאת, אין ביטחון שחיזבאללה וסוריה ימשיכו במדיניות זו ולכן נדרש צה"ל לכוננות באזור הצפון - על הקרקע וגם מפני תקיפות טילים. לכן, אפשר להניח שצה"ל ישנה את מערך יירוט הטילים ויתגבר אותו בצפון.
כמו כן, ייתכן שהאיראנים יגיבו באמצעות מליציות פלסטיניות חמושות הסרות למרותם ברמת הגולן.
בישראל לא התייחסו בעבר ולא מתייחסים כעת לדיווחים, בין השאר במטרה שלא לקשור ולאתגר את המשטר הסורי ואת חיזבאללה. הצבא הסורי מיהר להגיב מכיוון שהדבר משרת את קו התעמולה העיקרי שלו, ולפיו קיים שיתוף פעולה בין המורדים לבין ישראל.
("ynet", פורסם בתאריך 08.12.14)

http://www.maariv.co.il/%D7%94%D7%A...99%D7%93-456060

התקיפה לא קשורה לבחירות, ימים מתוחים לפנינו\ מאת אלון בן דוד
לא שאי אפשר לחשוד בנתניהו שהיה שמח לתזמן תקיפה כזאת כעת, אבל צה"ל לא יודע, וגם לא היה מסכים, להתאים עצמו ללו"ז הפוליטי
חברי הכנסת שמיהרו אתמול ליחס את התקיפה בסוריה לשיקולים פוליטיים אינם מכירים את התהליך שבו מתקבלת החלטה על פעולה כזאת. זה מעקב ארוך של שבועות, אם לא חודשים, אחרי נתיב הנשק, ותהליך ממושך של הפללת המטרה עד לאישור לתקיפה. זה לא שאי אפשר לחשוד בנתניהו שהיה שמח לתזמן תקיפה כזאת במערכת בחירות. אבל צה"ל לא יודע, וגם לא היה מסכים, להתאים את עצמו ללו"ז הפוליטי.
אחרי שורה של תקיפות נמרצות בסוריה שיוחסו לישראל בשנת 2013 ועוד תקיפה אחת בלבנון בתחילת 2014 , נדמה היה שחלה האטה בהעברות הנשק מסוריה ומאיראן לידי חיזבאללה. אבל בחודש שעבר החלו האיראנים להתרברב שהם מציידים את חיזבאללה בדור הרביעי של טילי פאתח־ 110 , טילים כבדים ומדויקים בעלי טווח של 300 ק"מ. גם סגן מזכיר חיזבאללה טען כי אנשיו התאמנו עלהטילים וכבר החלו לקבל אותם.
הצבה של טילים כאלה בלבנון היא קו אדום עבור ישראל. לפאתח־ 110 (או M-600 בגרסה הסורית) יכולת לאיים משמעותית על האתרים האסטרטגים של ישראל. בעבר כבר נטען כי חיל האוויר השמיד משלוחים של טילים כאלה בסוריה ובסודן. גם פריסה של מערכות נ"מ מתקדמות היא מהלך שישראל תפעיל כוח כדי לסכל אותו. חיזבאללה היה שמח לקבל לידיו מערכות רוסיות מתקדמות כמו SA־17 או SA־22 , וישראל לא מהססת להפעיל כוח כדי למנוע כניסה של מערכות כאלה ללבנון.
נ"מ מתקדם, או "דו־ספרתי" כמו שהוא מכונה בחיל האוויר, עם יכולות פריסה אוטונומיות, יכול להציב בלבנון מארב יעיל למטוסים הישראלים ולהפיל אותם במפתיע. נכון שזו כבר התקיפה השמינית המיוחסת לישראל בסוריה, אבל זה לא מפחית את מידת החשש מתגובה. אמש, בחלקים רבים של ישראל, אפשר היה לשמוע ולראות בשמיים את הדריכות של חיל האוויר. הסבירות שאסד יגיב ישירות מול ישראל בשיגור טיל או מטוס לעברנו – נמוכה מאוד. אין לו שום עניין, במצבו השביר, לפתוח חזית כזאת מול ישראל. אבל עומדות בפניו הרבה דרכי תגובה אחרות, וסביר להניח שגם שותפיו האיראנים והלבנונים דוחקים בו שלא לעבור על התקיפה הישראלית בשתיקה.
זה יכול להיות שוב מטען על הגדר בגולן, ירי קטיושות לחרמון ואולי אפילו לעבר יישוב ישראלי בגולן. חיזבאללה עצמו, שבשנה האחרונה אימץ מדיניות תגובה נגד ישראל באזור הר דב, עשוי ליזום פעולה כזאת או לשלוח ארגון אחר שישגר עבורו קטיושות לגליל. הציר השיעי-איראן-אסד-חיזבאללה-שבעבר נתפס כ'ציר הרשע' בעיני האמריקאים, הפך בשנה האחרונה, למרבה הצער, לנדבך באסטרטגיה האמריקאית נגד דאע"ש.
מאז התמלאו גם האיראנים וגם חיזבאללה בביטחון עצמי. רק לפני חודש ניסה חיזבאללה להרוג חייילים ישראלים בהר דב – איתות ברור שהוא לא חושש מהתגובה. הימים הקרובים יהיו מתוחים בגבול סוריה ובגבול לבנון. אומנם התקיפה המיוחסת לישראל לא תוזמנה עם פתיחת מערכת הבחירות-אבל התגובות שעלולות לבוא בעקבותיה, מסוריה או מלבנון, עשויות לשחק תפקיד משמעותי במערכה הפוליטית.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10
("מעריב", פורסם בתאריך 08.12.14)

http://www.israelhayom.co.il/article/239941

לשמור על ערנות בצפון\ מאת יואב לימור
כל עוד ישראל נמנעת מלקיחת אחריות, הצד המותקף יכול לבלוע את עלבון התקיפה · אין כרגע סימנים לכך שמישהו בצפון - סוריה, לבנון, איראן - מבקש לשנות את תמונת המצב מהיסוד
ישראל שמרה אתמול, כדרכה, על עמימות בעניין התקיפה בסוריה. לא הכחשה, אבל גם לא קבלת אחריות. "לא מתייחסים" היתה התגובה הרשמית, האחידה, של כלל הגורמים.
ההימנעות הישראלית מקבלת אחריות מלווה את כל הפעילות המיוחסת לישראל במב"מ - המערכה שבין המלחמות - מאז תקיפת הכור בסוריה ב־2007 ועד היום. הרציונל ברור: כל עוד ישראל לא אחראית, הצד המותקף (סוריה, סודאן) יכול לבלוע את העלבון; נפנוף ישראלי בהישג לכאורה יחייב אותו להגיב, בשם כבודו שנפגע.
תחת העמימות הזאת ביצעה ישראל בשלוש השנים האחרונות - כך על פי הפרסום - שורת תקיפות בסוריה, מרביתן נגד אמצעי לחימה מתקדמים שיועדו להעברה לחיזבאללה בלבנון. הדבר נעשה תחת המדיניות המוצהרת של שר הביטחון יעלון, שהגדירה שלושה לאווים ברורים: לא להעברת נשק כימי, לא להעברת אמל"ח שובר שוויון (רקטות כבדות ומדויקות, מערכות נ"מ וטילי חוף־ים), לא לפגיעה בריבונות הישראלית.
אפשר להניח שזה גם היה המקרה אתמול - העברה מתוכננת של אמל"ח איכותי לחיזבאללה. אלא שבתקיפה הזאת היו בכל זאת כמה עניינים חריגים: היא בוצעה במקביל בכמה יעדים ובאור יום מלא (ולכן גם צולמה מהקרקע), מה שלא איפשר לסוריה להישאר ב"מרחב ההכחשה" וחייב אותה להודות כי נפגעה. כתמיד, ניתן לשאול האם הם יגיבו.
תגובה כזאת יכולה להיעשות במישרין (סיכוי נמוך מאוד) או בעקיפין - באמצעות ארגוני טרור ברמת הגולן או על ידי חיזבאללה בגבול לבנון. כך נהג חיזבאללה בעקבות תקיפה דומה שבוצעה בפברואר השנה, אלא שאז הותקפה שיירה על אדמת לבנון וחיזבאללה תקף את ישראל בתירוץ שהוא "מגן לבנון". התקיפות אתמול בוצעו על אדמת סוריה, מה שמשחרר לכאורה את חיזבאללה מחובת התגובה, ועדיין - אין מנוס מערנות גבוהה בימים הקרובים בגבול הצפון.
ולמרות זאת, אין כרגע סימנים לכך שמישהו בצפון - סוריה, לבנון, איראן - מבקש לשנות את תמונת המצב מהיסוד. חיזבאללה ממשיך להיות שקוע עמוק במלחמת האזרחים בסוריה, שממשיכה מצידה לתגמל אותו באמצעי לחימה מתקדמים.
התקיפה אתמול מלמדת על מודיעין וכשירות מבצעית מרשימים, אבל גם על גבולות היכולת: צריך להניח שעל כל העברת נשק כזאת שנבלמת, יש כמה שיוצאות אל הפועל.
בשולי הדברים עלו טענות על מניעים פוליטיים לפעולה, על רקע הבחירות לכנסת. ישראל כבר ידעה מלחמות פוליטיות ומבצעים ממניעים פוליטיים, אבל מי שהלינו אתמול (חברות הכנסת יפעת קריב ותמר זנדברג) לא מכירות את המכניזם של מבצעים כאלה. המודיעין והדרישה המבצעית עולים מלמטה - מהצבא, מהמוסד - והדרג המדיני הוא שמאשר, לא להפך. אם מישהו "אשם" בתקיפה בסוריה זה הרמטכ"ל גנץ, נכון לאתמול האדם הכי פחות פוליטי במדינת ישראל.
("ישראל היום", פורסם בתאריך 08.12.14)

כשממצפון תיפתח הרעה

כשמצפון תיפתח הרעה\ מאת גל פרל
חורף 2014, האבק שלאחר מבצע "צוק איתן" מתחיל לשקוע, הצפון מתחיל להתחמם, נשאלת השאלה מהו העימות הבא של ישראל והאם היא מוכנה אליו.

מטוס קרב מסוג F-16 בשירות חיל האוויר הישראלי. לא מן הנמנע שמטוסים אלו תקפו בסוריה אתמול

התקיפה המיוחסת לצה"ל אתמול בסוריה נועדה, לפי הדיווחים בתקשורת, למנוע העברת אמל"ח מתקדם לרשות חזבאללה, ככל הנראה טילי נ"מ מסוג S-300. תוצאות התקיפה מעידות על יכולת ביצוע גבוהה ומודיעין מדויק. היתה סיבה טובה להחלטה לפעול דווקא כשהאמל"ח מצוי בסוריה – המשטר הסורי לא יכול להרשות לעצמו חזית מול ישראל, והדבר לא נתפס כהתקפה ישירה על חזבאללה המחייבת אותו להגיב. אך לא רק ישראל משרטטת קווים אדומים, גם חזבאללה סימן כאלו, ובהם כי כל תקיפה ישראלית על אדמת לבנון תגרור תגובה מצדו.

במלחמה, נהוג לומר, יודעים איך נכנסים ולא יודעים איך לצאת. צד אחד מבצע פעולה שהוא מעריך כי יהיו לה תוצאות מסוימות, ואילו הצד השני מגיב אחרת מן הצפוי והדבר מביא, לעיתים ללא שליטת מי מהצדדים, להסלמה רחבה. כך אירע ב-2006 וגם במבצע "צוק איתן", כאשר חדירת 13 מחבלים מהחמאס באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ סופה, הביאה לפתיחת המתקפה הקרקעית של צה"ל.

מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב.

כל הסממנים מעידים על כך שמשוואת ההרתעה שהתקיימה מול ארגון החזבאללה בשמונה השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה מתפוגגת. זירות המטענים שהטמין חזבאללה לחיילי צה"ל בסוריה ובהר דב בחודשים ספטמבר-אוקטובר, מעידות כי ביטחונו העצמי של הארגון גבר וכי הוא מוכן כיום להסתכן במה שמכונה "יום קרב" מול ישראל.

זה לא יהיה בבחינת חידוש גדול וכבר התרחש בעבר. בשנת 2005, למשל, ניסה הכוח המיוחד של הארגון לחטוף חיילים. הניסיון סוכל והביא לפריצת יום קרב, שבדיעבד היווה קדימון למלחמת לבנון השנייה. גם ב-2006 היה הארגון מוכן להסתכן בסיבוב התגוששות שכזה. מזכ"ל הארגון, נסראללה, העריך כנראה כי ישראל, בדומה לפעמים קודמות, תגיב באופן מתון ומושכל לחטיפת החיילים רגב וגולדווסר. הוא טעה.

אירועים דוגמת התקיפה בסוריה אתמול ופעולות החזבאללה לאחרונה כנגד צה"ל, מגבירים את גובה הלהבות בחזית הצפונית. ישנם נתונים נוספים שמהווים סיבה לדאגה. חזבאללה אמנם מושקע עמוק בלחימה בסוריה ובדעא"ש, אולם הוא נותר יישות קדמית איראנית שייעודה לאסור מלחמה על ישראל. הבחירות הקרובות בישראל עשויות, כבר באפריל, להביא למצב בדומה לערב מלחמת לבנון השנייה, שהצמרת הביטחונית הישראלית חדשה בתפקידה, ובכלל זה רמטכ"ל שזה עתה נתמנה, אלוף פיקוד צפון שמשמש בתפקידו רק כחצי שנה וכמוהו ראש אמ"ן. ייתכנו גם שר ביטחון חדש וראש ממשלה שונה. מצב של חולשה והיעדר ניסיון שחזבאללה עשוי לנצל לטובתו.

מערך חזבאללה בכפר אל-ח'יאם נכון לשנת 2010. היום הוא מבוצר ומצויד בהרבה

אם יידרש צה"ל לפעול בלבנון הוא ימצא שם כוח לוחם מיומן ומאורגן שערוך היטב בכפרים בעמדות מבוצרות, מצויד באמצעי לחימה מתקדמים והחשוב מכל – צבר ניסיון מבצעי עשיר בלחימה בסוריה. הטופוגרפיה ההררית בלבנון גם היא משחקת לטובתו. בסיבוב הבא עם ישראל חזבאללה יפעיל מז"לטים התקפיים, טילי נ"מ מתקדמים ורקטות ארוכות טווח ובעלות דיוק של 12 ספרות, כפי שהדבר מכונה בצבא. בקיצור האתגר רק גדל והופך מורכב.

מבצע "צוק איתן" הוא אינדיקציה למצב המוכנות של ישראל לאתגר הצפוני. יצוין כי התנהלות הצבא, בדגש על זרוע היבשה והפיקוד הבכיר, היתה טובה בהרבה מאשר במלחמת לבנון השנייה וכי לא תמיד ניתן לנהל מערכה קצרה ותכליתית. אף כי את תוצאות המבצע עוד קשה לשפוט, עתה לאחר ששקע האבק, ניתן לגבש הערכה על מהלכיו ולראות גם את הכשלים.

חיילי גדס"ר נח"ל בבית עליו השתלטו במהלך מבצע "צוק איתן"

בדומה ל"שמורות הטבע" במלחמת לבנון השנייה, גם איום המנהרות לא הובן כראוי וטופל באמצעות אילתורים ממינים שונים. לא ניתן גם להימלט מן העובדה כי צה"ל התכונן למבצע "עופרת יצוקה" 2. בפועל, צמצם הדרג המדיני את התכנית האופרטיבית לכדי תמרון בעומק כשני קילומטרים אל תוך הרצועה. אל"מ במיל' יוצא אמ"ן ציין באחרונה כי התעוזה והנחישות של צה"ל, שהחלו בעבר בטוראי ונעצרו ברמטכ"ל תאב פעולה, אשר היה מרוסן בידי הממשלה. בעשור ומשהו האחרונים, ציין הקצין, רוח הלחימה דועכת וכיום השאיפה לפעולה נעצרת בדרג המח"טים-מג"דים. טענתו היא, כי גם כאשר שאפה למשל, ממשלת אולמרט לפעול במלחמת לבנון השנייה, הרי שלא היה לה שותף במטה הכללי.

בעת המבצע עצרה חטיבה סדירה של צה"ל את התקדמותה עקב שתי היתקלויות מרובות נפגעים, וזאת מבלי שתשתלט על היעדים שנקבעו לה. אין בדבר בכדי להפחית מגבורת הלוחמים והמפקדים או לחלופין, להניח כי כך תפקדו כלל הכוחות במבצע, אולם נשאלת השאלה האם די בשתי היתקלויות קשות לעצור חטיבה לוחמת? צה"ל נתפס תמיד בעיני החברה הישראלית כצבא מצליח, כצבא שלנו בו משרתים "הבנים", אבל האם צה"ל באמת מאומן ומיומן כפי שהוא נתפס בציבור?

מבצר הבופור. הכוחות לא נעצרו למרות קרב קשה ומרובה נפגעים.

השוואה עם קרבות עבר מראה כי צה"ל ידע גם לפעול אחרת. כך למשל, במלחמת של"ג הוטלה על כוח גולני, בפיקוד סא"ל גבי אשכנזי, המשימה לכבוש את רמת ארנון ואת מבצר הבופור בהם התבצרו מחבלי אש"ף. הכוח ספג נפגעים, גם בקרב מפקדיו, אך הפגין נחישות וכבש את היעדים. למחרת, אגב, נע הכוח להמשך משימות.

אין בדברים אלו בכדי להעיד כי הלך ופחת הדור, שכן לא כך הדבר. אולם החשש מנפגעים, היעדר האימונים ביבשה, והשאיפה להכיל את האירועים ולמזער נזקים ככל שניתן, מונעים מן הצבא למלא את משימותיו בשעת מבחן. בכדי למנוע עימות יש לחזק את המוכנות אליו. אמנם עזה לא דומה ללבנון, בה מתכנן צה"ל להפעיל כוחות ואש בסדרי גודל רחבים בהרבה, אולם האתגר הלבנוני מחייב הבנה כי מדובר באירוע בסדר גודל אחר ובמוכנות שונה. הוא עשוי להיות קרוב בהרבה משחושבים.

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 08.12.2014)

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה