יצירת המופת הזו שכתב והלחין מאיר בנאי (שבדומה לאחיו אביתר ובן דודו אהוד, חזר בתשובה) לפני 23 שנה מתנגנת לי אתמול והיום בראש, אז החלטתי לכתוב קצת על המקום הזה, שער הרחמים:
זהו שמו של אחד משערי ירושלים, אשר נמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים.
על פי המסורת היהודית, זהו השער שממנו ייכנס המשיח, רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר- אליהו הנביא.
על פי המסורת הנוצרית, דרך השער הזה נכנס ישו בערב פסח האחרון לחייו אל ירושלים כשהוא רכוב על חמור לבן, כי ראה בעצמו המשיח, ובכך הצליח להרגיז את כוהני בית המקדש, שראו בו
לא יותר מטרול תימהוני שמייחס לעצמו סגולות שלא לו, ולא רצו בשום אופן בלאגן בעיר בזמן שהיא הכי עמוסה בו (כי כולם עולים אליה לרגל בזמן הזה).
במאה ה-16, החליט הסולטן סולימאן הראשון (בונה חומת העיר העתיקה בירושלים) לסתום את השער באבנים כדי להבטיח בכך את ביטחון ירושלים ולחסוך בעליות הצבתם של שומרים שם, ומאז,
השער הזה עומד לו שם, נעול, חתום, סגור.
זהו, זה סיפורו של שער הרחמים. וכעת, שתי תמונות רלוונטיות, ושיר:
זהו שער הרחמים:
והנה ציור של רבי ישוע בן יוסף (ישו, בשבילכם) נכנס אל ירושלים על חמור דרך שער הרחמים, כשההמונים מלווים אותו עם ענפי דקל:
וכמובן, השיר של מאיר בנאי ("חי פעם, רק פעם, יש טעם, אין טעם, עם כוח, בלי כוח, שער הרחמים"):
הראשונה:
סולימן בנה את החומה. איך פתאום סתם בה שער? קודם בנה ואחר כך סתם? בנה חומה וחיבר אותה לשער קיים, שאותו סתם? ואם כך - אז מי כן בנה את השער? ואיך זה שהיה שער שקדם לחומה, ללא חומה משני עבריו?
השניה:
ביקרתי בשער. להגיע אליו קשה מאד, כי הטופוגרפיה שם תלולה למדי, ושביל לאורך החומה זה לא הגיוני (למה להגיע לחומה ואז ללכת לאורכה? שיבנו שער במקום ההגעה). אם כך, למה שמישהו יבנה שער במקום שכה קשה להגיע אליו? מי אמור היה להשתמש בו?
ותצפית: כשסולימן בנה את החומה (סינאן?) היו בה למעשה 4 שערים: יפו, דמשק, ציון ואריות. לצידם היו שני פשפשים שאפשרו לשומרים לצאת להשתין: הפרחים והאשפות. במפות מתחילת המאה הי"ט רואים בבירור שאלה לא היו שערים, ואין אף שביל/דרך המובילים אליהם (אבל זה מוזר, כי שער הפרחים הוא די משמעותי בהיבט הארכיטקטוני שלו). אחר כך הרחיבו אותם, פרצו את השער החדש, הכפילו את שער יפו, וניקבו בחומה 2 שערים חדשים: כמה עשרות מטר ממערב לשער האשפות, וכמה עשרות מטר ממזרח לו, על מנת לגשר בין 2 חלקי פארק העתיקות.
אז הנה תמצית דברי: הטורקים בנו את החומה והתקינו בה 4 שערים. לבריטים, בהגיעם כבר חיכו 7. כיום יש בה כבר 10 (יפו X שתיים). בקצב הזה, כשיהיה שלום - אינשאללה - יהיו בה יותר שערים מאשר חומה.